1. לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה בגבו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), וזאת על דרך המיקרוטראומה.
2. המל"ל דחה את תביעת התובע להכיר בפגיעה בעבודה במכתבו מיום 20.9.2012.

מכאן, התביעה שלפנינו.

1. התובע הגיש תצהירים מטעמו וביום 2.11.2015 התקיים דיון הוכחות. לאחר דיון ההוכחות הצדדים הגישו סיכומים בכתב לבית הדין וביום 25.2.2016 ניתנה החלטת בית דין, כי התובע הוכיח תשתית עובדתית למיקרוטראומה ועל כן יש מקום למנות מומחה בתחום האורותופדיה, על מנת שיחווה דעתו לענין הקשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

ההחלטה מיום 25.2.2016 מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה.

להלן עובדות המקרה, כפי שהועברו למומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין, בהחלטה מיום 1.3.2016

1. התובע יליד שנת 1971.
2. התובע עבד בשני סוגי עבודות – עבודת בנייה ועבודה בהתקנת פלטות סולאריות – הכל בהתאם לפירוט להלן:
3. בתקופה שהתפרשה משנת 1999 ועד 2009, במשך 5.5 שנים בלבד נטו, התובע עבד בעבודות בנין ושיפוצים.
4. במסגרת עבודתו זו ביצע התובע עבודות פינישים בבניינים כגון צביעה ותיקונים, אשר כללו גם את העבודות הבאות:

יציקות בטון למשקופים – במסגרת עבודות אלו התובע נדרש להכין בטון – ולעלות ולרדת במדרגות בעודו סוחב דלי בטון. התובע ביצע עבודה זו בערך יום בשבוע.

רולקות במקלחות – עבודה זו בוצעה כאשר התובע כרע עם ברך אחת שנגעה ברצפה וברך אחת באוויר וביצע עם ידיו תנועות מריחה כמו בטיח. עבודה זו בוצעה על ידי התובע כשעתיים ביום.

נקיון של מקלחות מבטון עודף –עבודה זו בוצעה עם קונגו כדי לפורר את הבטון על מנת שניתן יהיה לנקותו, ולאחר מכן איסוף הבטון. עבודה זו בוצעה על ידי התובע כשעתיים ביום.

1. בתקופה שמאוקטובר 2009 ועד אוקטובר 2012 התובע עבד כמתקין מערכות סולאריות בחברת "ירוק אנרגיה מהטבע בע"מ".

התובע עבד בחברה גם כחשמלאי (חפירות בגינה והקמת ארונות חשמל) וגם כמתקין פלטות סולריות.

על מנת להתקין את הפלטות נדרש עובד אחד שנמצא על הקרקע לסחוב את הפלטות (ששקולות בין 25-30 ק"ג) ואבנים משתלבות (ששוקלות כ-12 ק"ג לאבן) מרחק של כ-15-20 מ' ואז לקשור את הפלטות והאבנים לחבל בעוד שהעובד שנמצא על הגג היה עומד בעודו מכופף ומושך את החבל עם הפלטות, ללא גלגלת, לגג.

ביום ממוצע נדרשו העובדים להתקין בין 16-40 פלטות וכן להעלות לגג אבנים משתלבות.

התובע עבד מדי יום, כ-4 שעות ביום בהתקנת הפלטות ובהרמת הפלטות לגג, כאשר לפעמים עבד מהקרקע ולפעמים מהגג – לסירוגין.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

1. בהחלטתנו מיום 1.3.2016 מונה ד"ר רון בשוראי, אורתופד, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.
2. בתאריך 5.4.2016 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה - חוות דעת מיום 26.3.2016 בחוות הדעת ציין המומחה:

1. בתאריך 10.4.2016 ניתנה על ידנו החלטה לפיה צד מן הצדדים המבקש להפנות למומחה שאלות הבהרה יגיש בקשה בעניין.
2. הנתבע הגיש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה ובית הדין החליט להעביר למומחה את מרבית שאלות ההבהרה שנתבקשו, כדלקמן:
   1. המומחה מתבקש לפרט את המנגנון שבו כל אחת מהתנועות שביצע התובע על פי התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 1.3.16 השפיעה על היווצרות השחיקה.
   2. האם נכון יהיה לומר כי העובדה שהתנועות שביצע התובע ביום עבודה בתקופות שונות היו מגוונות, והן יצרו מצב שבמידה ותנועה זעירה מסוימת גרמה לנזק, הרי שהוא נרפא עם ביצועה של תנועה זעירה אחרת? אנא נמק תשובתך.
   3. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – ולאור העובדה כי סימני המחלה הופיעו לפני עבודתו וכי מדובר בתנועות שונות שביצע בעבודתו, אנא השב על סמך מה קבעת כי השפעת העבודה הינה בסבירות של מעל 20%.
3. ביום 4.8.2016 התקבלה בבית הדין חוות הדעת של המומחה במסגרתה ענה לשאלות ההבהרה, כדלקמן:

1. לאחר שניתן צו לסיכומים, ביום 18.8.2016 הגיש הנתבע בקשה למינוי מומחה אחר. לאחר שנתקבלה תגובת התובע, ניתנה החלטה ביום 28.9.2016. בהחלטה נקבע, כי אין מקום למנות למומחה אחר, ואולם התרנו לנתבע להעביר למומחה שאלות הבהרה נוספות, שכן המומחה ככל הנראה לא הבין שאלת הבהרה קודמת שהועברה אליו. על כן, ביום 11.12.2016 הועברו למומחה השאלות הבאות:
   1. נא פרט את מנגנון הפגיעה של כל אחת מהתנועות שבצע התובע בכל אחת מעבודותיו כעובד בנין ושיפוצים (דהיינו – יציקות בטון למשקופים, רולקות במקלחות, ניקיון של מקלחות מבטון עודף, צביעה ותיקונים, ועבודות פינישים בבניינים), אשר גרם להחמרת המחלה השחיקתית ניוונית בעמוד השדרה המותני של התובע.
   2. נא פרט את מנגנון הפגיעה של כל אחת מהתנועות שבצע התובע בעבודתו בהתקנת מערכות סולאריות בתקופה 10/09-10/12, אשר גרם להחמרת המחלה השחיקתית ניוונית בעמוד השדרה המותני של התובע.
2. ביום 5.1.2017 התקבלה חוות דעתו של המומחה, כדלקמן:

1. ביום 5.1.2017 ניתן צו לסיכומים.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה

1. לטענת התובע, חוות דעתו של המומחה ברורה, קוהרנטית ומפורטת בפירוט כנדרש תוך הסתמכות על התיעוד הרפואי של התובע והתשתית העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין.
2. תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה מחזקות את חוות דעתו הראשונית לענין הקשר הסיבתי בין עבודת התובע לבין מצבו הרפואי.
3. תשובותיו המקצועיות מוכיחות במידת ההוכחה הנדרשת במשפט האזרחי כי ההחמרה במצבו הרפואי בגבו של התובע קשורה לעבודה.
4. קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדת במבחן הסבירות וההגיון ואין מקום לסטות מהם.
5. לטענת הנתבע, עד ליוני 2006 התובע לא עבד באופן רציף בעבודות בנין, אלא עבד באופן אקראי – חודש פה חודש שם ולכן לא ניתן לומר שהתקיימו התנאים למיקרוטראומה.
6. גם בתקופה שהתובע עבד כפועל פשוט לא התקיימו התנאים למיקרוטראומה שכן התובע ביצע עבודות מגוונות. הפעולות של הרמת בלוקים ופלטות והרמת שקים ודליים מלאי חול ומלט, עבודה עם קונגו, עבודות רולקה ויציקת בטון למשקפים ועבודות גמר ופיניש – אינן עבודות זהות במהותן אותן עשה התובע באופן חוזר ונשנה בתכיפות הנדרשת בפסיקה.

גם המעסיק לא אישר את הטענות העובדתיות של התובע.

1. לאור האמור, לא היה מקום להעביר לעיונו של הרופא האורתופד את הפרטים לענין עבודת התובע בתחום הבנין ולא היה מקום לקבוע שבין שנת 1999 לשנת 2009 התובע עבד 5.5 שנים נטו בעבודת בנין.
2. בית הדין לא קבע מהי התדירות שהתובע סחב דליי בטון במסגרת עבודתו. בהודעה שנתן התובע למל"ל בשנת 2012 התובע התייחס רק לעבודתו בהתקנת מערכות סואלריות ולא התייחס לעבודה בבנין.
3. נפלו טעויות בחוות דעתו של המומחה הרפואי לענין המועד שבו החלו הכאבים בגבו של התובע.
4. המומחה לא התייחס לחלק של המחלה הניוונית בגבו של התובע.
5. המומחה לא התייחס לקביעות העובדתיות של בית הדין.
6. לא ברור מחוות דעת המומחה מהו מנגנון הפגיעה של כל אחת מהתנועות שביצע התובע.
7. היה מקום למנות מומחה אחר בתיק ואין מקום לאמץ את חוות דעתו של ד"ר בשוראי.

דיון והכרעה

1. תחילה נציין, כי עיקר טענות הנתבע מתייחסות לקביעות העובדתיות של בית הדין ולכך שבית הדין לקח בחשבון את תקופת עבודתו של התובע בבניין בתשתית העובדתית שהועברה למומחה וזאת על אף שחלק מהתקופה התובע עבד באופן ספורדי ולא עבד באופן רצוף.
2. לאחר ששקלנו את טענות הנתבע, איננו מוצאים מקום לשנות מקביעותנו העובדתיות, כאשר ההחלטה בענין התשתית העובדתית ניתנה לאחר שלקחנו בחשבון את כל העובדות וכל הראיות שהוצגו לנו, הכל כפי שמפורט בהחלטה מיום 25.2.2016.
3. נציין, כי הגם שהתובע לא קישר בהתחלה בין עבודתו בבנין לבין מצבו הרפואי – אין זה אומר שעבודת הבנין לא השפיעה ותרמה למצבו הרפואי. כמו כן, העובדה שבחלק מהתקופה שבה עבד בבנין התובע עבד באופן ספורדי ולא באופן רציף – אין זה אומר שעבודתו לא השפיעה על מצבו הרפואי.
4. בכל מקרה – אין מקום לשנות מן ההחלטה לענין התשתית העובדתית בעניינו של התובע.
5. באשר לטענות הנתבע לענין חוות הדעת הרפואית – הנני סבורה שחוות הדעת היא ברורה, מקצועית ומתייחסת לשאלות שנשאלו ואף מסבירה ברמה הנדרשת את הקשר בין עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.
6. באשר לשאלה מתי החל התובע לסבול מכאבי גב – משהנתבע לא התייחס לענין זה במסגרות שאלות ההבהרה על אף שיכל לעשות כן – אין מקום לטעון טענות אלה במסגרת הסיכומים.
7. בכל מקרה - לאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, אני סבורה כי קביעותיו הרפואיות של המומחה עומדות במבחן הסבירות וההיגיון וכי לא קיימת הצדקה עובדתית או משפטית לסטות ממסקנותיו.
8. בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון^[1] ויוסף חיון^[2], שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.
9. בנסיבות אלה, על יסוד חוות דעתו של המומחה, אנו מקבלים את התביעה וקובעים כי יש קשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי ועבודת התובע גרמה לו לפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.
10. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪.
11. הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום כ' ניסן תשע"ז, 16 אפריל 2017 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

1. עב"ל 345/06 מרדכי בוארון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 15/5/07. ↑

2. עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10. ↑