ביום 1.5.17 אשרתי הגשת תובענה ייצוגית על ידי המשיבים כנגד המבקשת, בתנאים האמורים באותה החלטה, עבור שתי קבוצות של תובעים. על פי פסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 4363/17 מיום 24.8.17, נפסל המשיב 2 מלהיות תובע מייצג בתביעה ייצוגית זו. להסיר ספק, ההחלטה על אישור תובענה ייצוגית לא שונתה מלבד פסילתו של המשיב 2 מלהיות תובע מייצג.

בהתאם לכך, ביום 28.8.17 החלטתי על פירסום מודעה למציאת תובע מייצג אחר, על חשבון המבקשת. המבקשת הגישה בקשה זו לעיכוב ביצוע "ההחלטה מיום 28.08.17 לפיה הורה בית המשפט הנכבד על מינוי תובע מייצג אחר וכן הורה על פרסום הודעה במימון המבקשת למציאת תובע מייצג אחר". המשיבים השיבו לבקשה, והמבקשת השיבה לתשובה.

כפי שהבהרתי בהחלטתי מיום 5.9.17, בניגוד לאמור בבקשה, לא הוריתי על מינוי תובע מייצג אחר.

המבקשת טענה בבקשה, שיש שני תובעים מייצגים, וניתן להמשיך בבירור התביעה על ידי המשיב 1 כתובע מייצג. אני דוחה טענה זו. המשיב 2 ביקש לייצג את שתי קבוצות התובעים. המשיב 1 ביקש לייצג רק את חברי הקבוצה הראשונה מקבוצות התובעים (סעיף 46 להחלטה). על כן, אין די במשיב 1 כתובעת מייצג.

המבקשת טענה שבית המשפט העליון לא הורה על מינוי תובע מייצג אחר, ואילו היה צורך בכך, היה קובע שיש למנות תובע מייצג אחר. אני דוחה טענה זו. בית המשפט העליון פסל את אחד התובעים המייצגים. הא ותו לא. אין להסיק דבר ממה שבית המשפט העליון לא עשה. הוא הותיר לבית המשפט המחוזי את הטיפול בתביעה הייצוגית על פי הדין. על פי סעיף 8 (ג), במקרה שבית המשפט מצא שלא התקיימו התנאי בסעיף 8 (א) (3) או (4), וניתן לקיים את התנאים בדרך של צירוף תובע מייצג או החלפתו, ייתן הוראות להבטחת הייצוג וניהול עניינם של חברי הקבוצה בדרך הולמת ובתום לב. מכיוון שלפי סעיף 8 (א) (3) הנתבע לא רשאי לערער או לבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בסעיף זה, יש להניח שהחלטתו של בית המשפט העליון ניתנה לפי סעיף 8 (א) (4), בדבר ייצוג בתום לב.

אכן, קצרתי בהחלטתי, שעה שהפניתי רק לסעיפים 16 ו-25 לחוק תובענות ייצוגיות. מכיוון שיש בפנינו תובענה ייצוגית שיש לנהלה על פי החלטתי שלא שונתה בערכאת הערעור, יש להבטיח ייצוג על ידי תובע מייצג אחר, שייצג וינהל את התביעה בתום לב. מצאתי שסעיפים 16 ו-25 מתווים את הדרך הסבירה למציאת תובע מייצג כזה, בין אם המקור למציאת תובע מייצג אחר נובע מהנסיבות שתוארו בסעיף 16, ובין אם הוא נובע מנסיבות שתוארו בסעיף 8. השאלה היא שאלה פרקטית – כיצד ימצא תובע ייצוגי תם לב אחר. הדרך הראויה ביותר לכך היא פירסום מודעה והצעת מועמדים, כפי שנקבע גם בסעיף 25.

המבקשת הלינה על כך שעלות הפירסום הוטלה עליה. מצאתי, שהמבקשת היא הגוף המתאים ביותר לשאת בעלות הפירסום, ולו כמימון ביניים. המשיב 2 שנפסל אינו צד לדיון עוד. המשיב 1 שלא נפסל אינו צריך לשאת בעלות מציאת תובע ייצוגי אחר מלבדו, בקבוצה שהוא אינו מייצג. המשיבה עשויה להיות מחוייבת בתשלום, על פי החלטתי על אישור תובענה ייצוגית, ועל כן מן הראוי שתשא בעלות הפירסום בשלב זה.

אני דוחה את טענת המבקשת, שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו אם תזכה בערעור שהיא עומדת להגיש על החלטתי מיום 28.8.17. התובענה הייצוגית תימשך לפי החלטתי מיום 1.5.17. אם בית המשפט העליון יחליט לתת רשות ערעור ויקבע שאדם אחר מבין המעורבים בתיק צריך לשאת בעלות הפירסום, ניתן יהיה לגבות ממנו את עלות הפירסום.

על כן, אני דוחה את הבקשה של המבקשת לעיכוב ביצוע הפירסום. מכיוון שלא קבלתי הודעה על ביצועו, אני מאריך את המועד לביצועו עד יום 15.10.17.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ח, 24 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.