עורך דין ירון שגב הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית בתיק זה אשר התקבלה ביום 1.5.17. ביום 24.8.17 פסק בית המשפט העליון ברע"א 4363/17 שעורך דין שגב פסול מלהיות תובע מייצג בתביעה זו, בשל חוסר תום לב. עתה מגיש עורך דין שגב בקשה להכיר בהוצאותיו כחלק מהוצאות התיק, ולאפשר לו להגיש בקשה מפורטת בצירוף תצהיר, בהתאם להתקדמות התיק, כפי שייקבע בדיון קדם המשפט הקרוב. לטענתו, נשא עד היום באופן אישי בכל ההוצאות שנדרשו בתיק, לרבות מסירות אישיות, הגשת כתבי בי-דין למזכירות בית המשפט, וכל הוצאה שנדרש לשלם על ידי בא כח המייצג בתיק. כמו כן נשא באופן אישי בכל ההוצאות של איסוף הראיות בתיק, התייצב פעמיים לדיונים והעיד. המבקש העריך את גובה ההוצאות בסך 4,000 ₪. לטענתו, הוא מסתמך על תקנות 187, 511, 512 לתקנות סדר הדין האזרחי, וסעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות.

התובע הייצוגי הנותר לא הגיב לבקשה. המשיבה הגיבה והפנתה לכך שלא נפסקו הוצאות בבקשת האישור, ובקשת בא כח התובע המייצג לפסיקת שכר טרחה נדחתה. לטענתה, התובענה הייצוגית תלויה ועומדת, וטרם הגיע מועד פסיקת הוצאות. לדבריה, תקנה 187 אינה חלה משום שהמבקש טרם העיד בתביעה, ותקנות 512-511 דנות בפסיקת הוצאות לטובת בעל דין, והמבקש אינו בעל דין. סעיף 20 כלל אינו עוסק בהוצאות.

למרות שקבעתי שהמבקש יגיש תשובתו אם רצונו בכך עד יום 16.2.18, הגיש המבקש את תשובתו ביום 18.2.18 שעה 09:54. לדבריו, ההוצאות בהן נשא באופן אישי נועדו לאפשר את התנהלותו התקינה של ההליך המשפטי, ולמען הקבוצה. אין הוא מבקש לפסוק לטובתו הוצאות ולחייב בהן את המשיבה כבר בשלב זה, אלא להכיר בהוצאות אלה כחלק מהוצאות התיק, ולאפשר לו להגיש בקשה מפורטת בהמשך התקדמות התיק. אמנם, הוא אינו תובע ייצוגי אך הוא חבר בקבוצה.

כאמור בבקשה עצמה, הבקשה בעיקרה מוקדמת, ולא מובן מדוע הוגשה כעת. אין המבקש זקוק לרשות להגיש בקשה מפורטת. הוא יכול להגיש בקשה מפורטת מתי שירצה. כמובן שהוא עשוי לשאת בהוצאות אם תידחה.

סעיף 20 לחוק תובענות ייצוגיות אינו רלוונטי לבקשת המבקש. לפי סעיף זה, כאשר מכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה בשמה נוהלה התובענה הייצוגית, והוא מורה על כך שכל חבר קבוצה יוכיח את זכאותו לפיצוי כספי או לסעד אחר, רשאי הוא ליתן הוראות בדבר תשלום הוצאות לחבר קבוצה, בעד הטרחה הכרוכה בהוכחת הזכאות לפיצוי או לסעד כאמור. סעיף זה אינו חל על תשלום הוצאות בעד הטרחה הכרוכה בהוכחת התובענה הייצוגית, אלא בהוכחת זכותו של חבר הקבוצה הספציפי. עוד לא הגענו לשלב הזה.

תקנות 512-511 עוסקות בחיוב בהוצאות משפט לטובת בעל דין שזכה במשפט. המבקש אינו בעל דין ואינו זכאי להוצאות משפט לפי תקנות אלה.

תקנה 187 מאפשרת לשלם לעד דמי נסיעה ושכר בטלה שלא יעלו על השיעורים הנקובים בתוספת השנייה. המבקש העיד בישיבה אחת בלבד, ביום 25.12.16, ועל כן הוא זכאי לתשלום לפי תקנה 187. על פי התוספת השנייה, אני מצווה לשלם למבקש הוצאותיו בסך 200 ₪. מכיוון שהעד הובא על ידי המבקשים, שאחד מהם היה המבקש עצמו, על המבקשים, כולל המבקש לשלם את שכרו.

המבקש טוען שנשא בהוצאות לצורך התנהלות התביעה. אם התובע המייצג יטען שאלה היו הוצאותיו, אדון בטענתו עם מתן פסק דין בתובענה הייצוגית.

על כן, אני דוחה את עיקר הבקשה, למעט האמור לעיל בדבר הוצאות העד לפי תקנה 187.

ניתנה היום, ג' אדר תשע"ח, 18 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.