א. רקע, וההליכים עד כה:

1. ביום 22.2.16 הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד הנתבעת. הבקשה הוגשה על ידי התובע ותובע נוסף, עו"ד ירון שגב.

2. ביום 1.5.17 התקבלה הבקשה לאישור בגין שתי עילות:

א. מכירת מוצרים הנמכרים לפי משקל באריזה בצורת מגש או קופסה בחנות המפעל, כאשר המשיבה לא הפחיתה את משקל האריזה מהמשקל הכולל בגינו חויב הלקוח, בשבע השנים שקדמו להגשת הבקשה לאישור.

ב. מכירת מוצרי בשר בחנות המפעל תמורת סכום גבוה יותר לקילוגרם מאשר המחיר שפורסם על ידי הנתבעת בין תחילת ספטמבר 2015 לסוף ינואר 2016.

לפי ההחלטה בבקשת האישור, התובע מייצג את חברי הקבוצה בעילה הראשונה בלבד, והתובע הנוסף ייצג את חברי הקבוצה בשתי העילות.

3. בערעור בבית המשפט העליון נקבע ביום 24.8.17, כי התובע האחר, עו"ד ירון שגב, פסול מלהיות תובע מייצג בתביעה ייצוגית זו. לא שונתה הקביעה בדבר אישור התביעה הייצוגית בעילה השנייה. על כן, ביום 28.8.17 הוריתי על פרסום הודעה למציאת תובע מייצג אחר. למרות פרסום ההודעה לא נמצא תובע מייצג אחר שייצג את חברי הקבוצה בעילה השנייה. על כן, בהיעדר תובע מייצג, ועל פי סעיף 16 (ד) (5) לחוק תובענות ייצוגיות, אני מורה על מחיקת התובענה הייצוגית לגבי העילה השנייה.

4. הצדדים ניהלו הליך גישור בפני המגשר השופט בדימוס יצחק ענבר, ובסיומו הגיעו להסדר פשרה שהוגש לבית המשפט ביום 8.3.18. לאחר מכן פורסמה הודעה על הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה. איש לא התנגד לבקשה, וגם היועץ המשפטי לממשלה מצא שלא להביע עמדה.

ב. מינוי בודק

5. לפי סעיף 19 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות, בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מבודק, אלא אם סבר שחוות הדעת אינה נדרשת, מטעמים מיוחדים שיירשמו. כעולה מאותו סעיף, תפקידו של הבודק לחוות דעתו על היתרונות והחסרונות של הסדר הפשרה מבחינת כלל חברי הקבוצה, בשים לב למכלול הנסיבות ולכל עניין אחר שיורה בית המשפט. מצאתי שלא למנות בודק, הן משום שהסדר הפשרה התבסס על נתונים שהוצגו בפני המגשר ועל נתונים שהוצגו בפניי, והן משום שאינני רואה צורך בבודק שיקבע אם סכומי התרומות וההטבות שהוסכמו תואמים את הסיכונים והסיכויים של ניהול ההליך. על כן, איני ממנה בודק.

ג. עיקרי הסדר הפשרה

6. לפי הסדר הפשרה, הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה הוגדרה כדלהלן: כל לקוח שרכש מהנתבעת בחנות המפעל בנהריה מוצר הנמכר לפי משקל שהכיל אריזה בצורת מגש או קופסה, והנתבעת לא הפחיתה את משקל האריזה מהמשקל הכולל בגינו חויב הלקוח, בשבע השנים שקדמו למתן החלטה זו.

7. עילות התובענה שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן הפרת חובה חקוקה לפי חוק הגנת הצרכן ותקנות הגנת הצרכן, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט.

8. השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הן: האם מכרה המשיבה ללקוחותיה מוצרים כשמחיר המוצר מחויב לפי משקל הכולל את משקל האריזות, ואיזה נזק נגרם להם עקב כך.

9. הסעדים הנתבעים כפי שהוגדרו בהחלטת בית המשפט לאישור הבקשה הם נזק ממוני ונזק לא ממוני.

10. עיקרי הסדר הפשרה הם כדלקמן:

א. הנתבעת או הזכיין מטעמה שיפעיל את חנות המפעל תתרום מוצרים מהחנות בסך 100,000 ₪, במחירי מחירון של הנתבעת, שיהיה זהה למחיר המחירון הארצי של הנתבעת, בתקופה של 18 חודשים מאישור הסדר הפשרה, לגופים הבאים: איחוד הצלה נהריה; בתי ספר בנהריה; מועדון שיט בנהריה; בתי תמחוי בנהריה ועכו שהם "בית שמשון" ברחוב הגעתון 2 נהריה, "בית חם חב"ד" ברחוב הגעתון 4 נהריה, ובית תמחוי "לשובע" בעכו.

ב. הנתבעת תתן הטבות לצרכנים בחנות בסכום של 750,000 ₪ בתקופה של עד 24 חודשים מאישור הסדר הפשרה. ההטבות יינתנו במכירה של מוצר אחד+אחד בחינם, הנחות על מוצרים המיוצרים או מיובאים או מופצים על ידי הנתבעת, הנחות קנה-קבל, הנחות כמות או קופונים לקבלת מוצרים בחינם מעל קנייה בסכום מסוים, וכן הנחות בגובה 5% עד 15% לכלל מוצרי החנות, בהתאם לשיקול דעת החנות.

ד. שיקולים באישור הסדר הפשרה:

11. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו, אילו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה הוא לפי החשבון הבא:

א. לפי הנתונים שנמסרו בתצהיר תשובות לשאלון, מחיר הבשר הטחון שנמכר היה 49.90 ₪ לקילו.

ב. לפי דו"ח פרטו יומי מ-1.1.14 עד 31.12.16 נמכר אוכל מוכן, שההנחה היא שהוא נמכר באריזה, בכמות של 256,214 קילו, ובתמורה של 10,414,287 ₪, 40.65 ₪ לקילו בממוצע.

ג. לפי דו"ח פרטו יומי מ-1.1.14 עד 31.12.16 נמכרו חלקי עוף במגשים בכמות של 535,598 ק"ג ובתמורה של 14,138,721 ₪, 26.40 ₪ לקילו בממוצע.

ד. בממוצע, קילו מוצר שנמכר באריזה עלה 30.52 ₪.

ד. על פי תצהיר התשובות לשאלון, בשנה נעשה שימוש באריזות הבאות:

ה. מכיוון שהנתבעת הציגה נתונים, שלפיהם השתמשה באריזות נוספות מסוגים נוספים, בהיקף ניכר, אביא בחשבון 12,000 קילו אריזות בשנה. מכיוון שהנתבעת גבתה עבור משקל האריזות מחיר של מוצר בשר, גבתה בשנה בממוצע 366,240 ₪ ממכירת אריזות שנמכרו כמוצרי בשר. בחישוב ל-7 שנים, הסכום של הנזק הממוני היה 2,566,680 ₪.

ו. בנוסף על כך, נתבע נזק לא ממוני בשיעור של 250 ₪ לכל הפרה. מספר האריזות הוא מספר ההפרות, ועל כן מכיוון שבמשך שנה היו לפחות 320,700 אריזות/הפרות, סכום הנזק שהיה עשוי להיפסק כנזק לא ממוני הוא כ-561 מיליון ₪, אך בבקשה לאישור הועמד הסכום על 504,000,000 ₪.

12. הסעד המוצע בהסדר הפשרה הוא תרומה והטבה ללקוחות בסך כולל של 850,000 ₪. הפער בין הסעדים הוא למעלה מ-500 מיליון ₪.

13. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו להתנגדויות שהוגשו לאישור הסדר הפשרה, לשלב שבו נמצא ההליך, ולחוות דעתו של הבודק. לא הוגשו התנגדויות לאישור הסדר הפשרה, ואין חוות דעת של הבודק. ההליך נמצא בשלב שלאחר החלטה על אישור הבקשה להגשת תובענה ייצוגית, וטרם תחילת בירור התביעה.

14. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לעילות ולסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה עליהם חל ההסדר. העילות והסעדים הם אלה שנקבעו בהחלטת האישור, למעט תיקון תקופת העילה, כך שתהיה 7 שנים לפני אישור הסדר הפשרה.

15. על פי סעיף 19 (ג) (2) לחוק תובענות ייצוגיות, על בית המשפט להתייחס בהחלטתו לסיכונים ולסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית, אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסדר הפשרה. ראשית יש לדון בפער שבין הסכום שהיה עשוי בית המשפט לפסוק אילו התקבלה התובענה לבין הסכום המפורט בהסדר הפשרה. סכומי הנזק הלא ממוני הנתבעים הם פנטסטיים. לפי החישוב, בכל קנייה נגרם נזק ממוני ממוצע של 1.14 ₪. סביר להניח שבית המשפט לא היה פוסק נזק לא ממוני של 250 ₪, בגין נזק ממוני של 1.14 ₪, ולא היה קובע שלכל אחד מחברי הקבוצה נגרמו פגיעה באוטונומיה ותחושות של "עגמת נפש, רגשות אכזבה וכעס, תסכול ואי נוחות, לאחר שגילה כי המשיבה לא הפחיתה את משקל האריזה", בשווי 1.14 ש"ח. אשר לנזק הממוני, בחישוב הנזק שנערך לפי הטיעונים בבקשת האישור כפי שאושרו בהחלטת האישור, לא נלקח בחשבון מחיר האריזה. האריזה נמסרת ללקוח וברוב המקרים הוא יכול לעשות בה שימוש נוסף. על כן, אין לחשב נזק ממוני ממוצע של 1.14 ₪, אלא פחות מסכום זה, על מנת להביא בחשבון את התועלת שצומחת ללקוח מקבלת האריזה. על כך יש להוסיף את טענת הנתבעת, שהיא אכן מפחיתה את משקל האריזה מכל המוצרים הנמכרים בחנות לפי משקל, אך אירעה טעות נקודתית ורק במוצר בשר טחון לא הופחת משקל האריזה, וזאת מדצמבר 2013 עד ינואר 2016. אילו היתה מתקבלת טענה זו, היא היתה מפחיתה מאוד את סכום הנזק הממוני. כמו כן יש להביא בחשבון את החסכון הניכר בהליכים משפטיים מכבידים שהיו גורמים הוצאות גדולות לצדדים. בשקלול כל הנתונים האלה, אני קובע כי יתרונותיו של הסדר הפשרה עולים על חסרונותיו, בהתייחס לסיכונים ולסיכויים בהמשך ניהול התובענה הייצוגית.

16. על פי סעיף 19 (ד) לחוק תובענות ייצוגיות, רשאי בית המשפט לתת הוראות בדבר פיקוח על ביצוע הסדר הפשרה. בהקשר זה יש לומר שכפי שהוכח בפניי, הנתבעת תורמת לעמותות שונות, וגם עושה מעת לעת מבצעים והטבות ללקוחות, משיקולים מסחריים שלה, ללא חיוב בהסדר פשרה בתובענה ייצוגית. יש צורך להבחין בין התרומות הרגילות וההטבות הרגילות לבין התרומות וההטבות הניתנות לפי הסדר הפשרה. על כן אני קובע כי תרומות והטבות שיילקחו בחשבון כקיום של הסדר פשרה זה הן תרומות והטבות שיצוין עליהן במפורש ובצורה בולטת שהן ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתיק זה, שעסק באי הפחתת משקל האריזות ממשקל המוצר שנמכר. כמו כן, בהתאם להסכמת הצדדים אני קובע כי לאחר תום תקופת התרומות וההטבות יוצג לבא כח התובע ולבית המשפט אישור של רואה חשבון שאינו שכיר של הנתבעת או של חברות הקשורות בה, ואינו נותן להן שירותים דרך קבע, בדבר מתן ההטבות לצרכנים בהתאם להסדר הפשרה.

ה. גמול ושכ"ט עו"ד

17. על פי סעיף 19 ו' לחוק תובענות ייצוגיות, אם אישר בית המשפט הסדר פשרה, יקבע גמול למבקש או לתובע המייצג בהתאם להוראות סעיף 22, ושכר טרחה לבא כח המייצג בהתאם להוראות סעיף 23, ורשאי בית המשפט להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים, וכן לקבוע כי תשלום שכר הטרחה לבא כח המייצג יהיה מותנה, כולו או חלקו, במימוש הסדר הפשרה ובהשלמת ביצועו. הצדדים הציעו לפסוק לתובע גמול של 40,000 ₪, ולבא כח התובע שכר טרחה של 164,000 ₪ בתוספת מע"מ. אני מאמץ את הצעת הצדדים ופוסק לתובע ולבא כח התובע סכומים אלה. הגמול ו-50% משכר טרחת בא כח התובע ישולמו תוך 30 יום מהיום. יתרת שכר טרחת בא כח התובע תשולם לו על ידי הנתבעת תוך 30 יום לאחר השלמת ביצוע ההסדר, באישור הדיווח של רואה החשבון.

ו. פירסום הודעות על אישור הסדר הפשרה

18. אני מורה על פרסום הודעה על אישור הסדר הפשרה, על פי סעיף 25 (א) (4) לחוק תובענות ייצוגיות, אשר תכלול את הפרטים המנויים בסעיף 19 (ג) (1) ו- (2) לחוק בשני עיתונים יומיים מבין העיתונים הארץ, ידיעות אחרונות וישראל היום, ביום שישי, וכן באחד מבין העיתונים כלכליסט או גלובס, וכן בעיתונים המקומיים, הכל בגופן שלא יפחת בגודלו מגודל הגופן שבו מפורסם החומר המערכתי באותו עיתון, וכן באתר האינטרנט של הנתבעת.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ח, 16 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.