החלטה

1. רקע
2. לפני בקשה למתן צו מניעה זמני, אשר יאסור על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה, לרבות הפקדה בלשכת ההוצאה לפועל, של שיקים שנמשכו על ידי המבקשת 1 לפקודת המשיבה 1 במסגרת ההסדר המסחרי שיתואר להלן. לאחר משיכתם, כל השיקים בוטלו על ידי המבקשת 1 אגב סכסוך מסחרי שנתגלע עד מהרה בין הצדדים. כמו כן, בית המשפט מתבקש לתת צו המורה על הפקדה בקופת בית המשפט של השיקים המבוטלים וכן ערבויות אישיות שניתנו על ידי המבקשים בקופת בית המשפט, וזאת עד לתום הדיון בתובענה העיקרית.
3. הבקשה הוגשה ביום 19.6.2016. באותו שלב לא מצאתי לנכון לתת צו ארעי במעמד צד אחד ודיון במעמד הצדדים התקיים ביום 23.6.2016. תשובה מטעם המשיבים הוגשה ביום 14.7.2016 ותגובה לתשובה הוגשה מטעם המבקשים ביום 7.8.2016.
4. הצדדים
5. מדיקל קוונט בע"מ, המשיבה 1 ("מדיקל") היא ספקית של מכשירים בתחום הרפואי, שמייבאת רכיבי המוצרים מיצרנים בחוץ לארץ ודואגת להרכבתם, אריזתם ושיווקם של המוצרים המוגמרים. בין יתר המוצרים המסופקים על ידי המשיבה 1 נמנית מוצר ה-"הנדי קיור", מכשיר ביתי לטיפול מקומי בכאב המבוסס על טכנולוגיית לייזר רך ואור אינפרא אדום.
6. אלחנן גל, המשיב 2 ובוריס גרצמן, המשיב 3, משמשים כמנכ"לים במדיקל.
7. די.פי זד. סחר בע"מ, המבקשת 1 (להלן לשם הקיצור: "המבקשת") הוקמה בפברואר 2016 לצורך שיווק מוצרי ההנדי קיור הנ"ל.
8. ביומארט בע"מ, המבקשת 2, היא חברה קשורה למבקשת וערבה להתחייבות המבקשת על פי ההסכם המסחרי כמפורט בהמשך.
9. איציק דסלטו, המבקש 3, ודניאל פרישקו, המבקש 4, הם בעלי המניות במבקשת.
10. ההסכם המסחרי
11. בין המבקשת לבין מדיקל נחתם הסכם ביום 1.3.2016 ("ההסכם").
12. במסגרת ההסכם, התחייבה המבקשת לרכוש ממדיקל במשך שלוש שנים "לכל הפחות, 10,000 ... מכשירים, כאשר במהלך השנה הראשונה תשלם עבור 4,000 ... מכשירים לפחות, ובשנה השנייה והשלישית תשלם עבור 3,000 ... מכשירים לפחות, בכל אחת מן השנים... (סעיף 4.1 להסכם).
13. על פי סעיף 6 להסכם, מחירו של כל מכשיר במכירה ממדיקל למבקשת הוא 680 ש"ח לפני מס ערך מוסף.

הוסכם כי המחירים בהם תמכור המבקשת את המכשירים לצרכן הסופי יהיו בטווח מומלץ שבין 1,600 ש"ח לבין 2,200 ש"ח ליחידה ואילו לגבי מכירות למפיצי משנה המחירים יהיו בטווח מומלץ בין 1,000 ש"ח לבין 1,400 ש"ח, ליחידה.

1. לעניין האספקה הוסכם כי "מועדי אספקת המכשירים לדי.פי.זד [המבקשת] יסוכמו בין הצדדים מראש מדי שנה, בהתחשב, בין היתר, במועדי הייצור, השילוח וכיו"ב, וכל זאת בתחילת הרבעון האחרון שלפני תחילתה של כל שנה במהלך תקופת ההסכם" (סעיף 5.1 להסכם). כמו כן הוסכם (בסעיף 8.5) כי:

"לקראת הרבעון האחרון של כל שנה במהלך תקופת ההתקשרות יבצעו הצדדים הערכה מחודשת לגבי כמויות הרכישה לשנה הקרובה ויעדכנו את התחייבויות הצדדים והבטחונות בהתאם."

1. לעניין התשלום נקבע כי "התשלום עבור היקף הרכישה המינימאלי, בכל שנה במהלך ההסכם, ישולם על ידי די.פי.זד. למדיקל באמצעות 12 תשלומים חודשיים שווים, אשר יבוצעו באמצעות מסירת 12 שיקים ... הערוכים לפקודתה של מדיקל ומעותדים ליום ה-28 לכל חודש קלנדארי במהלך אותה שנה קלנדארית" (סעיף 8.1 להסכם).
2. עם זאת, לגבי שנת האספקה הראשונה נקבע לוח תשלומים מיוחד "עבור היקף הרכישה המינימאלי (4,000 מכשירים כאמור)" (סעיף 8.2 להסכם). בהתאם לכך, ולאחר עריכת שינוי מוסכם מסויים בגובה השיקים הראשונים, המבקשת מסרה לידי מדיקל שבעה שיקים על סך 171,990 ש"ח כל אחד, ועוד חמישה שיקים על סך 358,410 ש"ח כל אחד.
3. כאמור, תוך זמן קצר פרץ סכסוך מסחרי בין הצדדים אשר הביא להפסקת האספקה בפועל.

ביום 31.5.2016 הגישה מדיקל לביצוע את השטר שמספרו 10003 על סך 171,990 ש"ח הנושא תאריך של 28.5.2016 וזאת בלשכת ההוצאה לפועל בכפר סבא (תיק 500240-06-16). המבקשת קיבלה אזהרה בעניין מימוש השטר והגישה התנגדות. ביום 4.7.2016 הורה כב' הרשם חילמי על עיכוב ההליכים בתיק ההוצאה לפועל והעביר את הדיון בהתנגדות לבית משפט השלום תל אביב יפו (ת"ט 19578-07-16)

1. לטענת המבקשת, שיווק המוצר על ידיה הצליח מעבר למשוער ומשהבינו זאת המשיבים סיכלו את המשך קיום ההסכם ולא סיפקו מלוא כמות המכשירים שנדרשה על ידי המבקשת וכל זאת מחמת טעות בכדאיות העסקה. עקב כך, הודיעו המבקשים על ביטול ההסכם מחמת הפרה, ביטלו את השיקים שניתנו ודרשו לקבל לידיהם את הביטחונות והשיקים העתידיים שמסרו למשיבים.
2. בנוסף לכך, גילו המבקשים, על פי טענתם, כי למרות שלפי ההסכם מינתה מדיקל את המבקשת כמפיצה בלעדית של המכשיר בישראל, אין כל זכויות קניין רוחני מוגנות במוצר (מלבד סימן המסחר) ועל כן אין משמעות למינוי זה.
3. וכך נטען בבקשה למתן סעד זמני:

"המבקשת 1 השקיעה מאות אלפי שקלים בקידום ומיתוג המוצר והצלחתה הביאה למכירות כבירות, שהיו אמורות להגיע למינימום השנתי בתוך ארבעה חודשים. משכך, פנתה למשיבה 1 וביקשה ממנה לעמוד באספקה על פי תכנית העבודה. המשיבה 1 בחרה להתחמק מאספקת המוצרים ולנסות באמתלות שונות לקבל מימון מהמבקשת 1 ומבעלי מניותיה, ללא כל בסיס בדין ומבלי לספק למבקשת 1 את המוצרים כמחויב.

כבר ביום 1.5.2016 הובהרה כמות המוצרים הדרושים למבקשת 1 ולשאלת המשיבים: 'מה התחזיות לחודשים הקרובים?' השיבו המבקשים: כ-2,310 יחידות. המשיבים אישרו צפי זה בצמד המילים 'בסדר גמור, נחזיק אצבעות ונמשיך לתכנן' ובכך אישרו (שוב) את התחייבותם לספק את כמות המוצרים הדרושה למבקשת 1.

משכשלו המשיבים מלעמוד בהתחייבויותיהם בהסכם ולכל אורך התכתובת בין הצדדים, לא היה מנוס מלהודיע על ביטול ההסכם בין הצדדים...

בניגוד מוחלט להצהרותיה ומצגיה של המשיבה 1 לספק את המוצרים למבקשת 1, בפועל לא רק שלא היו לה מוצרים לספק למבקשת 1, אלא שהיא לפתע התנתה את ייצורם של המוצרים אותם התחייבה לספק, במימון ובערבויות נוספות של המבקשים, משהבנק של המשיבה 1 סירב לתת לה מימון!

אם לא די בכך ... לימים התברר למבקשים, כי אין כל זכויות קניין רוחני מוגנות במוצר (מלבד סימן המסחר) והלכה למעשה, אין משמעות למינויה של המבקשת 1 כמשווקת הבלעדית בישראל בשעה שהמוצר מצוי בנחלת הכלל."

1. מבחינה משפטית, השתיתו המבקשים את עמדתם על מגוון טיעונים, לרבות "הפרת חוזה והטעייה", "עשיית עושר ולא במשפט" "פרסום לשון הרע", וכן "התערבות לא הוגנת" (לפי חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999).
2. לגישת המבקשים, אם לא יינתן הסעד הזמני כמבוקש, הם "יצטרכו לנהל כ-11 הליכי התנגדות בהוצאה לפועל במקביל לתובענה והכל תוך הטלת הוצאות משפט מיותרות על המבקשים ותוך השחתת זמן שיפוטי יקר ערך" (סעיף 4.25 לבקשה).
3. לגבי השיקים שמועד פירעונם טרם חל, לעמדת המבקשים כלל לא חלות בשלב זה טענות שטריות ובית המשפט המוסמך לדון בעניין הוא בית המשפט המחוזי בהתאם לסכום.
4. לטענת המבקשים יש חשש של ממש כי הכספים שיפרעו מביצוע השיקים לא יושבו למבקשים בשל חוסר היכולת הכלכלית של המשיבים (שהצהירו בדיון כי אין בידם הסכום לתשלום אגרת בית המשפט הדרושה לשם הגשת תביעה שכנגד). יתרה מזאת, ייגרם נזק תדמיתי למבקשים מחילול השיקים מול בנקים וצדדים שלישיים נוספים ונזק זה אינו ניתן להערכה כספית.
5. על פי התובענה העיקרית אשר הוגשה על ידי המבקשים ביום 23.6.2016, הנזק הממוני הישיר והעקיף שנגרם למבקשים כתוצאה מהתנהגות המשיבים נאמד בכ-18.6 מיליון ש"ח (כך), ומעבר לתביעה כספית על סך 2.9 מיליון ש"ח ("לצרכי אגרה"), נדרשת השבת כל השיקים והערבויות וכן מתן חשבונות בעתיד.
6. במהלך הדיון בבקשה התברר כי עד ליום 15.52016 סופקו למבקשת על ידי מדיקל 1,222 יחידות. מחירם החוזי הכולל של המכשירים שסופקו בפועל הוא 830,960 ₪ לפני מע"מ. כל המכשירים אשר סופקו כאמור נמכרו על ידי המבקשת, רובם לצרכנים סופיים (פרוטוקול הדיון, עמוד 2, שורה 22).

כמו כן הוברר כי טרם ביטול השיקים על ידי המבקשים, שולם לידי מדיקל סכום של 171,990 ש"ח על חשבון האספקה.

1. בתשובתם של המשיבים נטען כי הבקשה היא ניסיון לעקיפת ההליך המתקיים בדרך ההוצאה לפועל וכי לבית המשפט המחוזי אין כלל סמכות לתת את הסעד המבוקש כאשר משמעותו איון הליך ההוצאה לפועל שננקט כדין. מדיקל מחזיקה כשורה בשיקים ולכן לפי סעיף 81א(א) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 השיקים ניתנים לביצוע כפסק דין. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל מאפשר לחייב "להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, ... ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט ...".

ההליך שנפתח בבית משפט השלום הוא "הליך תלוי ועומד" שאין הצדקה לסכלו על ידי מתן סעד זמני כמבוקש.

1. באשר לכתבי הערבויות, מדובר בבטוחות לקיום ההתחייבויות החוזיות ולפי ההסכם הם "יוחזרו רק במועד שבו לא יהיה קיים כל סיכוי סביר לכך שדי.פי.זד תהיה חייבת כספים כלשהם למדיקל" (סעיף 9.8 להסכם).
2. לגופו של עניין, מדגישים המשיבים כי תוך כחודשיים וחצי ממועד כריתת ההסכם המסחרי, סופקו כ-30% מכמות המכשירים המינימאלית לשנה הראשונה, וכי אין מחלוקת כי המבקשים לא שילמו אלא כ-18% מהתמורה המוסכמת עבור הכמות שסופקה בפועל.

לטענת המשיבים דרישת המבקשים להאיץ את קצב האספקה מעל למצופה בחודשיים הראשונים של ההתקשרות הייתה נעוצה בניסיון של המבקשים להתעשר על חשבון המשיבים, על ידי הקדמת קבלת מכשירים רבים ומכירתם, לפני שהם, המבקשים יצטרכו לשלם עבורם למשיבים.

1. המשיבים לא היו ערוכים לעמוד בדרישה זו להגברת קצב האספקה, וגם לא היו חייבים להיות ערוכים לכך על פי ההסכם.
2. יוער כי כל אחד מן הצדדים טען כי הוא ביטל את ההסכם בעקבות הפרתו על ידי הצד שכנגד.
3. בתום הדיון הוסכם כי הצדדים ינהלו במשא ומתן בנסיון לסיים המחלוקות בהסכמה וביקשו שהות בהליכים למיצוי המשא ומתן. ביום 30.6.2016 הודיע ב"כ המשיבים כי המו"מ בין הצדדים נכשל.
4. דיון והכרעה
5. לאחר בחינת טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות.
6. משמעות מתן צו האוסר על המשיבים לפנות להוצאה לפועל ולממש שטרות שניתנו להם עד להכרעה בתובענה העיקרית היא שלילת זכותם של המשיבים לפעול כאוחזים כשורה בשטרות על פי דיני השטרות ודיני ההוצאה לפועל. אין מחלוקת כי מדיקל אוחזת בשטרות כשורה. שיק, במהותו, מקים לאוחז בו עילה עצמאית לאכיפת תשלום בהתאם לסעיף 37 לפקודת השטרות.
7. בעניין דומה (ת"א 18065-12-15 סופר שוק אבי יפו בע"מ נ' י.ס.ד. סרור בע"מ ואח' (31.12.2015)), כתבה כבוד השופטת ארנה לוי (והדברים מובאים בהרחבה בשל התאמתם גם לעניין המונח לפני):

"הסעד המבוקש בתובענה הוא להצהיר כי המבקשת פטורה מלפרוע חובה למשיבה ולקבוע כי המשיבה אינה זכאית לנקוט הליך לגביית החוב באמצעות השיקים שנמסרו לה על ידי המבקשת לצורך כך. קבלת הבקשה תמנע מהמשיבה לפעול בהתאם לזכויות הנתונות לה, כאוחז שטר, על פי דיני השטרות. סעיף 29 לפקודת השטרות קובע כי האחיזה מקימה חזקה כי השטר ניתן בעד ערך וכי האחיזה היא כשורה. שיק מעניק לאוחז בו עילה עצמאית לאכיפת תשלומו בהתאם לסעיף 37 לפקודת השטרות. בהתאם לסעיף 81א לחוק ההוצאה לפועל... שיק ניתן לביצוע כמו פסק דין של בית המשפט. שטר כמוהו כפסק דין מותנה, והתנאי הוא שהחייב ימנע מלהתנגד לבצועו או שהתנגד וההתנגדות נדחתה... האוחז רשאי לבחור לעצמו את הדרך בה ילך והוא זכאי להגיש בקשה לבצוע שטר או להגיש תובענה לתשלום השטר. ההגבלה היחידה המוטלת לפתח האוחז באכיפת פסק הדין המותנה היא הגשת התנגדות על ידי המושך... צודקת, אם כן, המשיבה, בטענתה כי קיימת לה זכות לפעול למימוש שטרות שחוללו בהתאם לחוק ההוצאה לפועל ואילו למבקשת זכות להגיש התנגדות למימוש השטרות. זהו המתווה הראוי והנכון בכל הנוגע לטענות שיש למבקשים כנגד השיקים. כך נפסק אף במקרים דומים ...

"המבקשים יוכלו לטעון כל טענותיהם במסגרת הערכאה המתאימה ובהליך המתאים, המיועד למקרים בהם מבוקש למנוע פירעון שטרות, הוא הליך של התנגדות לבצוע כל שטר ושטר. עם הגשת ההתנגדות, וככל שתוגש במועד, יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל. מנגד, שלילת האפשרות מהמשיבה לתבוע פירעון השיקים על בסיס העילה השטרית, העומדת לה על פי דין, תגרום לה נזק, לפגיעה במעמדה המועדף כאוחז שטר, בחזקות הראייתיות ובנטלים העומדים לטובתה, כפי שנקבעו בדיני השטרות ... ולפגיעה בזכות הגישה לערכאות הנתונה לה. ... בנסיבות אלו, אין מקום להעדיף את אינטרס המבקשים, במיוחד כאשר כל טענות ההגנה לא נשללות מהם וידונו במסגרת ההליך המקובל המתאים לכך. קבלת הבקשה תביא לכך שבכל עת כאשר חייב ירצה לטעון טענות שונות כנגד בצוע שטר הוא יגיש בקשה לסעד הצהרתי כי הוא אינו חייב לפרוע חובו ולסעד זמני כנגד בצוע השטר אשר נועד לפרוע החוב, בטענות שונות. כך ייסלל מסלול אשר עוקף את המתווה הקבוע בדין, המיועד לדון בטענות כנגד בצוע שטר. מסלול כזה ירוקן מתוכן את ההליך הייחודי הקבוע למימוש שטרות ואת מעמדו המיוחד של השטר כפסק דין."

1. יש להוסיף כי במקרה הנוכחי אין חולק כי כמות לא מבוטלת של מכשירים (1,222 יחידות) סופקה על ידי מדיקל ואותם מכשירים אף נמכרו בשוק על ידי המבקשת. יצויין כי במקרה אחר (ה"פ 45536-01-11 חברת עבר אל חמוד נטור בקלנסווה בע"מ נ' דור אנרגיה 1988 בע"מ (5.2.2012)) הגיע כבוד השופט חסדאי (בשבתו אז כשופט שלום) לתוצאה דומה, חרף העובדה כי בין הצדדים הייתה נטושה מחלוקת לגבי עצם אספקת המוצרים (דלק) בתקופה הרלבנטית. השופט חסדאי הטעים:

"משמעותו של צו המניעה הינה, כי יאסר על המשיבה לעשות שימוש בשיק המצוי ברשותה וזאת עד להכרעה בתובענה לסעד ההצהרתי שהוגשה על ידי המבקשת כאמור לעיל. השאלה המתחדדת לפיכך הינה, האם יש מקום להתיר למבקשת לעשות כן בגדרי התובענה שהגישה ובכך למנוע מהמשיבה את זכותה להציג את השיק לפרעון וככל שיחולל להגיש בקשה לביצועו. במחלוקת שבין הצדדים בנקודה זו, דעתי כי אין מקום לחסום, במסגרת הבקשה לצו המניעה שבפניי, את דרכה של המשיבה לעשות שימוש בשיק. לא למותר לציין כבר כעת, כי כל זכויותיה וטענותיה של המבקשת כנגד ביצוע השיק נשמרות ויוכלו להיטען בבוא העת לפני הערכאה המתאימה.

...

זאת ועוד, השוואת נזקי הצדדים מלמדת כי לא ניתן לומר שנזקה של המבקשת (בכך שלא ינתן הצו ותעמוד למשיבה האפשרות להציג את השיק לפירעון, אשר מן הסתם יחולל ויכול ויוגש לביצוע בלשכת ההוצל"פ) גדול מנזקה של המשיבה (אשר נשללת ממנה האפשרות לממש את השיק בדרך ובמועד שתבחר, על כל היתרונות המוקנים לה מכח דיני השטרות ועל פי זכותה מכח ההסכמים שבין הצדדים) , בשים לב לעובדה כי כל טענות ההגנה של המבקשת כנגד ביצועו של השיק, לרבות במישור הקנייני, הצורני והחפצי ואם מכח כשלון תמורה חלקי או מלא והיעדר חוב בכלל, עומדות לה."

1. אכן יש בפי המבקשים כאן שלל טענות בקשר להפרת ההסכם על ידי המשיבים ולגבי הנזקים השונים שנגרמו להם כתוצאה מהפרה נטענת זו, הפרה אשר הביאה לגדיעת הסדר האספקה באיבו, על פי הנטען. אולם משנמסרו על פי ההסכם שיקים כנגד אספקת היחידות, אין מקום לחסום מראש בפני המשיבים את הדרך לביצוע השטרות באפיק המקובל המוסדר על פי חוק (ובהקשר זה השוו הוראות סעיף 82א1 לחוק ההוצאה לפועל, המשקפות מתן עדיפות לנקיטת הליך על פי סעיף 81א על פני הגשה של תובענה לתשלום שטר).
2. המבקשים לא רק זכאים להעלות את טיעוניהם השונים במסגרת שנקבעה לכך על פי דין, הם כבר פעלו כך לגבי השיק הראשון והגישו התנגדות. ההתנגדות תידון בפני בית המשפט המוסמך. אין סיבה לפתוח בפני המבקשים דרך עוקפת לפיה יוסט הדיון לבית המשפט המחוזי באופן המייתר והמאיין את הדיון האמור להתקיים בבית משפט השלום. בת"א 5141-09-20 אבו ואח' נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ ואח' (3.2.2011) אף נאמר (מפי כבוד השופט בן חיים) כי:

"סבורני כי תביעה לפסק דין הצהרתי המכוונת למנוע מן הנתבע מימוש זכותו לבצע פסק דין מותנה, עולה כדי חסימת זכות הגישה שלו לערכאות, זכות שהוגדרה כדי זכות חוקתית."

1. לטעמי די בנימוק זה כדי להביא למסקנה כי אין מקום למתן הסעד המבוקש, וזאת ללא צורך להידרש יותר לסיכויי התביעה ולמאזן הנזקים (וראו תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
2. אולם למעלה מן הנדרש אוסיף הערות אלו:

(א) בעניין מאזן הנזקים: ממה נפשך? ככל שעילות ההתנגדות לביצוע השטרות טובות יותר, כך יגבר הסיכוי כי ההתנגדות תתקבל על ידי בית המשפט המוסמך הדן בה, ובסופו של יום תימנע הגבייה על פי השיקים. כך שאי מתן הסעד הזמני המבוקש לא יסב נזק של ממש למבקשים אשר יקבלו את יומם בבית משפט.

אין בטענה לפיה עלול להיגרם נזק לשמם הטוב של המבקשים ולמעמדם כמקבלי אשראי אם השיקים יוצגו לפרעון ויוגשו בקשות לביצועם באמצעות ההוצאה לפועל כדי להוביל למסקנה שונה. מעבר לכלליות הטענה, אין בחשש זה (ככל שהוא אכן קיים) כדי להצדיק חסימת הדרך הקבועה בחוק לביצוע השטרות.

(ב) לדעתי אין מקום להבדיל, בהקשר זה, בין שיק שמועד פירעונו כבר הגיע לבין שיק שמועד פירעונו טרם הגיע (ראו סעיף 1.4 לתגובת המבקשים לתשובת המשיבים). עשיית אבחנה כזו תצמצם מראש את זכויות מדיקל כאוחזת כשורה בשיקים שנמסרו לידיה, אשר כולם כבר בוטלו על ידי המבקשים. אם נכון הוא להותיר בידי מדיקל את הברירה כיצד לתבוע את תמורת השיקים, הדבר הוא תקף גם לגבי השיקים (המבוטלים) שמועד פירעונם טרם הגיע.

(ג) אינני סבור כי יש מקום להגיע למסקנה שונה בשל כך כי צפויים הליכי התנגדות רבים (עד כדי הליך אחד לכל שיק). החשש מפני מצב כגון זה וההכבדה האפשרית הכרוכה בו, איננו מצדיק מניעה מראש של מיצוי זכויות המשיבה כאוחזת בשטרות וחסימת "דרך המלך" בפניה (וייתכן שיימצא פתרון מעשי לריבוי ההליכים במסגרת ההוצאה לפועל ובית משפט השלום, ובהקשר זה השוו הוראות תקנה 28א לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם-1979).

(ד) באשר לסיכויי התביעה (וכאמור, בנסיבות המקרה אינני סבור כי יש מקום לעסוק בהערכת הסיכויים מפני שגם אם יונח כי סיכויי התביעה גבוהים, הדבר לא יצדיק חסימת הליך ההוצאה לפועל בפני המשיבים): דומה כי הסכסוך המסחרי נוצר בעיקר על רקע הפער בין דרישות המבקשים לאספקה מואצת של יחידות לעומת יכולתם או נכונותם של המשיבים לעמוד בדרישות אלו. יוזכר כי על פי ההסכם, מועדי אספקת המכשירים היו אמורים להיות מסוכמים מראש בין הצדדים. למרות זאת נדמה כי לא נערך כל מסמך מסודר ומוסכם לגבי קצב האספקה לשנת 2016 ובמידה רבה הדברים נותרו עמומים.

בעניין זה המבקשים משליכים את יהבם בראש ובראשונה על חליפת דברי דואר אלקטרוני ביום 1.5.2016 אשר לעמדתם מראה כי הם העמידו את המשיבים על הביקוש הגדול ליחידות בחודשים הקרובים וכי המשיבים מצדם אישרו כי הם יעמדו באספקת הכמויות הדרושות (יש להעיר כי סוגיית הכמויות הועלתה דווקא ביוזמת המשיבים במייל מיום 1.5.2016 בשעה 10:15).

אסתפק באמירה כי לטעמי הדברים נחרצים פחות מכפי שהמבקשים מפרשים אותם, וקיים ספק בעיני אם חילופי המיילים מהווים הסדרה מחייבת של עניין האספקה כנדרש על פי סעיף 5.1 להסכם, וכל זאת, למותר לציין, מבלי לקבוע מסמרות בעניין עובדתי זה.

מנגד מכחישים המשיבים כי התחייבו לעמוד בקצב האספקה המואץ הנדרש והם אף מצביעים על דבר דואר אלקטרוני מאוחר יותר, מיום 25.5.2016, בו מכונות בקשות האספקה "חריגות" ו-"לא מתוכננות".

הדברים, אם כן, אינם כה חדים וחלקים.

1. לבסוף אתייחס לעניין הערבויות: על פי סעיף 9.2 להסכם נקבע כי:

"להבטחת ביצוע כל התחייבויות די.פי.זד על-פי הסכם זה, לרבות אך לא רק תשלום מלוא התמורה בעד המכשירים, וכתנאי לכניסתו של הסכם זה לתוקף, יימסרו למדיקל שני כתבי ערבות אישיים, כדלקמן: ...

1. כתב ערבות, ללא הגבלה בסכום... עליו תחתום כערבה אישית חברת ביומארט בע"מ...;

2. כתב ערבות בסכום של 400,000 ₪, עליו יחתמו כערבים אישיים, יחד ולחוד, מר דניאל פרישקו ומר איציק דסלטו, באופן המשקף גם את העובדה שדי.פי.זד הוקמה על ידי הנ"ל לצרכי הסכם זה ומוחזקת ומנוהלת על ידם ו/או על ידי מי מטעמם."

ובהמשך נאמר (בסעיף 9.5 ובסעיף 9.8):

"מדיקל תהיה רשאית לממש את כתבי הערבות, עד לגובה נזקיה, וזאת בכל

מקרה שבו די.פי.זד תפר איזה מהתחייבויותיה על פי הוראות ההסכם בהפרה

יסודית ולזקוף כל סכום שיתקבל כתוצאה ממימוש הערבות על חשבון כל

הסכומים שדי.פי.זד תהיה חייבת למדיקל בעקבות ההפרות, כאמור."

"עם סיומו או ביטולו של ההסכם מכל סיבה שהיא תחזיר מדיקל לערבים את

כתבי הערבות, אך זאת רק ואך רק במועד שבו לא יהיה קיים כל סיכון סביר

לכך שדי.פי.זד תהיה חייבת כספים כלשהם למדיקל."

1. בכתבי הערבות עצמם הותנה, בין השאר, כדלקמן:

"2 אני מתחייבת לשלם לכם, בכל עת ומזמן לזמן, מיד לפי דרישתכם הראשונה, כל סכום שתדרשו מאיתנו במסגרת ערבותי זו, עד לסכום הערבות ובלבד שהנערבת אכן חייבת בתשלום זה.

...

5 ערבותי עפ"י כתב ערבות זה תשמש בתור בטוחה מתמדת וחוזרת תישאר בתוקפה... ותחייב אותי עד לפירעון מלוא חובות הנערבת כלפיכם, לאחר סיום ההתקשרות שביניכם לבין הנערבת באופן סופי ומוחלט, בהתאם להוראות הסכם ההתקשרות בין הצדדים או עד לביטולה של ערבות זו על ידכם, לפי העניין.

7 למען הסר ספק, הואיל והנכם זכאים להמחות את זכויותיכם כלפי הנערבת לצדדים שלישיים, הנני מאשרת ומסכימה בזה שאתם תהיו רשאים במקביל להמחות את זכויותיכם כלפי על פי כתב ערבות זה לאותם צדדים שלישיים ואף הם יהיו רשאים להמחות זכויות אלה וחוזר חלילה כפי שימצא מקבל הזכויות על פי כתב ערבות זה לנכון."

1. בנסיבות העניין אינני מוצא כל סיבה להפקיע את הערבויות מידי מדיקל, ולו באופן זמני. מן הסתם, הטענות הקיימות בפי המבקשת יישמעו גם מפיהם של הערבים (המבקשים 2, 3 ו-4) אם יבוא נסיון לממש את הערבויות מצדה של מדיקל (וכאמור, על פי סעיף 2 לכתבי הערבות, החובה המוטלת על הערב לשלם מתקיימת אם "הנערבת [המבקשת] אכן חייבת בתשלום זה") יתרה מזאת, על פי סעיף 7 לכתבי הערבות, המחאת הערבות יכולה להיעשות "במקביל" להמחאת כל הזכויות החוזיות לפי ההסכם עצמו, כך שאין חשש של "פיצול" הערבויות וסיחורן לצד שלישי במנותק ממכלול הזכויות והחיובים על פי ההסכם.
2. לאור כל האמור, הבקשה למתן סעד זמני נדחית.
3. המבקשים יישאו בהוצאות הבקשה בסכום כולל של 8,500 ש"ח.

מזכירות בית המשפט תמציא את ההחלטה לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ב אב תשע"ו, 16 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.

חתימה