1. לאחר שקילת העניין, אינני מוצא לנכון לקבל את בקשת התובעים לאפשר את חקירתו של מר קנרסקי באמצעות היוועדות חזותית. בשל סד הזמנים הקצר עד לתחילת דיוני ההוכחות ודחיפות העניין, אנמק את החלטתי בקיצור נמרץ.
2. כהקדמה אעיר כי התמקדות התובעים בטיב הזכויות שהיו (או שלא היו) בידי הנתבעים במכשירים הנדונים איננה נהירה לי וגם לאחר עיון נוסף בכתבי הטענות והתצהירים השונים קשה להבין כיצד דיון מעמיק בנושא זה עשוי לסייע לתובעים לשכנע את בית המשפט באשר לעיקר תביעתם: כישלונם הנטען של הנתבעים באספקת כמויות המכשירים כנדרש והפרת החוזה הנטענת שנגרמה כתוצאה מכך. לא אביע בשלב זה כל דעה לכאן או לכאן בעניין טיב והיקף הזכויות, אולם דומה כי העיסוק בנושא עלול להסיח את הדעת מליבת התביעה וחבל. התובעים טוענים כי יכלו למכור (ולהרוויח) הרבה, והדבר נמנע מהם בשל כשלון האספקה. לכאורה טיעון פשוט זה איננו קשור לסוגיית הזכויות, אף אם הוטעו התובעים בעניין הזכויות, כטענתם.

הדברים ילובנו כמובן במהלך המשפט אולם יש לקוות כי הצדדים ישכילו להתמקד בעיקר ולא בטפל.

1. באשר למר קנרסקי ועדותו: כפי שכבר נאמר בהחלטה קודמת, קנרסקי איננו דמות חדשה בפרשה זו: ביום 21.7.2016 הגישו התובעים בקשה אליה צורף מכתב מאת מר קנרסקי. הצהרתו של קנרסקי מיום 17.11.2017 נוגעת לשני עניינים: נושא הקניין הרוחני במכשירים וכן תולדות הבעלות בחברת מדיקל קוונט בע"מ, הנתבעת 1. דומה כי העניין השני האמור קשור עוד פחות מן הראשון לסוגיות השנויות במחלוקת באמת בהליכים בפניי.

כאשר התובעים הגישו תצהירי עדות ראשית ביום 15.3.2017, לא צורף תצהיר מפיו של מר קנרסקי. כיום, בבקשה מיום 23.11.2017 , מסבירים התובעים כי על רקע משא ומתן שהתנהל בין קנרסקי לבין הנתבעים דנן במסגרת הליכים משפטיים בארה"ב "נדרש מר קנרסקי להימנע ממתן עדות בהליך כאן" (סעיף 3 לבקשה). הסבר זה נותר סתום (בהצהרתו של מר קנרסקי מיום 17.11.2017, אף לא נאמר כי ההליכים בארה"ב הסתיימו אלא שהם מוקפאים כעת on hold - (סעיף 5 להצהרה)).

1. מכל מקום, הבקשה לחקור את מר קנרסקי בדרך של היוועדות חזותית הוגשה לראשונה רק ביום 19.11.2017, שבועיים בלבד לפני תחילת דיון ההוכחות. יש לשער כי התובעים ידעו במהלך תקופה ארוכה לפני כן כי, לכשיסתייע הדבר, הם יהיו מעוניינים בהבאת עדותו של מר קנרסקי בפני בית המשפט בישראל. אמנם עניין ההיוועדות החזותית הוזכר בסעיף 8 לבקשה הנ"ל מיום 21.7.2016 אך זאת בנוגע לדיון בבקשה למתן סעד זמני ולא בקשר לדיון בתובענה העיקרית. משום כך דומה כי הבקשה הנדונה נגועה בשיהוי רב, אך לא בשל כך היא נדחית.
2. התובעים שבים ומדגישים כי עדותו של מר קנרסקי נוגעת ל"סוגיות מהותיות ביותר" והיא "חשובה ביותר לצורך הגעה לחקר האמת" וכן "קריטית" (סעיפים 1 ו-7 לבקשה). אני מסופק אם הדבר הוא אכן כך, אולם אם צודקים התובעים באשר לחיוניות העדות של קרנסקי, מצופה היה מהם לעשות מאמצים גדולים יותר ומוקדמים יותר כדי להבטיח כי עדותו אכן תישמע.

הגשת הצהרה בלתי מאומתת כשבועיים לפני הדיון, המלווה בבקשה לקיום היוועדות חזותית, על כל הכרוך בכך, איננה מבטאת מאמץ כאמור. הרי התובעים עצמם יזמו את התובענה הנדונה ולא נגררו לבית המשפט (שיקול המודגש בפסיקת בתי המשפט בנושא היוועדות חזותית).

תביעתם של התובעים עומדת על 2.9 מיליון ש"ח (והנזק האמיתי לגרסתם הגיע אף ליותר מ-18 מיליון ש"ח) כך שהשקעת משאבים נאותים בהוכחת תביעתם אך מתבקשת.

1. חשוב מכל לא ניתנה כל סיבה של ממש אשר בעטיה מר קנרסקי לא יוכל להתכבד ולבוא לישראל כדי להיחקר על תצהיר עדות ראשית כמקובל. אכן כפי שציינו התובעים, קיימת פסיקה לפיה ניתן להסתפק בקיום היוועדות חזותית "כאשר מדובר בעדות מרכזית לתביעה ואין אפשרות להביא את העד לארץ" (סעיף 9 לבקשה) (להחלטות לדוגמה מהתקופה האחרונה בהן נסקרים השיקולים שיש להביא בחשבון בהקשר זה, לרבות אסמכתאות מפסיקת בית המשפט העליון, ראו ת"א 46081-05-15 אולמי נפטון בת ים בע"מ נ' בן חיים (ניתן ביום 1.11.2017) ות"א 32265-07-12 גולן ואח' נ' קוניאל ואח' (ניתן ביום 5.11.2017)).

כלל לא הוכח כי קיימת מניעה להגעתו של מר קנרסקי ארצה (ולטעמי מוטב היה אילו לא נטענה הטענה כי מגוריו של קנרסקי במדינת אוהיו – Ohio – מהווים מניעה כאמור מפני שממדינה זו "אין טיסות ישירות לישראל" (סעיף 6 לבקשה)).

האמירה של התובעים לפיה טמון בהבאת קנרסקי ארצה "קושי עצום" (סעיף 12 לבקשה) נותרה תלוייה על בלימה, ללא כל תימוכין.

אדרבה, בבקשה מיום 21.7.2016, בשלב הדיון בבקשה לסעד זמני, אף נכתב על ידי התובעים כי "מר קנרסקי נתן את הסכמתו לבוא להעיד בבית משפט ישראלי..." (סעיף 8).

1. במצב זה אין הצדקה לקיום היוועדות חזותית על כל מגרעותיה (שעדיין קיימות על אף שיפור אמצעי התקשורת), גם אם קבלת בקשת התובעים הייתה מביאה ל"חסכון בהוצאות אדירות" (סעיף 10 לתגובה לתשובה מיום 29.11.2017). לדעתי בהעדר כל מניעה אובייקטיבית, חשוב שחקירת העד תתנהל באולם בית המשפט (וזו גישתי אף אם הנתבעים בתשובתם לא הביעו התנגדות נחרצת לקיום היוועדות חזותית, אלא העדיפו להתנגד לעצם מתן העדות).
2. מנגד אינני מסכים עם עתירתם של הנתבעים, המפורטת בתשובתם לבקשה מיום 27.11.2017, למנוע כאמור את העדתו של מר קנרסקי לחלוטין. חרף ספקותיי לגבי מעמדה "הקריטי" של עדותו, אני סבור כי בשם החתירה לחקר האמת יש לאפשר לתובעים להביא את עדותו בפני בית המשפט, בייחוד כאשר אין בה, ככל הנראה, כדי להפתיע את הנתבעים (אשר ממילא טוענים כי העדות איננה רלבנטית ואף כוללת דברים בלתי קבילים).
3. אין מקום לאפשר למר קנרסקי, בניגוד לכל יתר העדים, להיחקר בחקירה ראשית בעל פה (כמבוקש על ידי התובעים). כפי שכל שאר העדים מסרו את גרסאותיהם בתצהירים כתובים, המאפשרים לצד שכנגד להכין חקירה נגדית מסודרת, כך יעשה מר קנרסקי, אם יבחר להעיד.
4. אשר על כן:

(א) תוכן הצהרתו של מר קנרסקי מיום 17.11.2017 (בנוסח הקיים, ללא שינויים) ייחשב כתוכן תצהיר העדות הראשית שלו, בכפוף למילוי האמור מטה.

(ב) מר קנרסקי יתייצב לחקירה נגדית ביום 12.12.2017 בשעה 09:00 בבית משפט זה. מובהר בזה כי התייצבותו של מר קנרסקי באותו תאריך (כמבוקש לחילופי חילופין בתגובת התובעים מיום 29.11.2017) לא תשמש עילה לאי ניצול שני ימי ההוכחות הקודמים במלואם, לרבות לשם חקירתם של בעלי הדין אם הדבר יתאפשר.

(ג) לפני המועד לחקירתו של מר קנרסקי כאמור, יומצא לבית המשפט ולב"כ הנתבעים תצהיר חתום ומאומת כדין.

1. באשר לבקשתם של הנתבעים להגיש "תצהיר תשובה" מטעמם בנוגע לתוכן עדותו של מר קנרסקי, לדעתי הדבר מיותר ויסרבל את הדיון שלא לצורך. דאגתם של הנתבעים לשמירת סדר הבאת ראיות תקין אכן מוצדקת, אך לטעמי ניתן להגן על זכויותיהם הדיוניות באופן יעיל יותר באמצעות שימוש בתקנה 169(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ככל שהדבר יידרש. דהיינו אם אכן יעיד מר קנרסקי ומי מקרב המצהירים מטעם הנתבעים יבקש להתייחס לדבריו של קנרסקי במסגרת חקירה ראשית ממוקדת בעל פה – בעניין האמור בלבד – בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה.
2. אינני עושה צו נפרד להוצאות בקשר לבקשה דנן.
3. מזכירות בית המשפט תמציא החלטה זו בדחיפות לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ח, 29 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה