1. מדיקל קוונט בע"מ הגישה תביעה שכנגד בסכום של 3,653,077 ש"ח ("לצרכי אגרה"), כאשר מהות התביעה שכנגד מתוארת כ"חוזית, כספית, נזיקית, הצהרתית". התביעה שכנגד הוגשה יום אחד לאחר שמדיקל קוונט והנתבעים הנוספים הגישו כתב הגנה בתובענה הראשונה של די.פי.זד סחר בע"מ ואחרים.
2. בהחלטתי מיום 25.1.2017 חייבתי את התובעים (די.פי.זד ואחרים) בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעים (מדיקל קוונט ואחרים) על סך 72,000 ש"ח ובמסגרת החלטה זו התייחסתי לדינים ולשיקולים החלים בעניין חיוב בהפקדת ערובה, תוך יישומם לגבי התרחיש שתביעתה של די.פי.זד והאחרים תידחה.
3. לאחר מכן הגישו התובעים (הנתבעים שכנגד) בקשה לחייב את מדיקל קוונט בהפקדת ערובה להוצאות בקשר לתביעה שכנגד. על כן יש עתה להתייחס לתרחיש אחר לפיו התביעה שכנגד אשר הוגשה על ידי מדיקל קוונט תידחה, ובמסגרת זו יש לשאול מהי לכאורה ההסתברות שכך יקרה ומה אנו יודעים על יכולתה של מדיקל קוונט לעמוד בחיוב בהוצאות משפט אם אלו ייפסקו נגדה.

יש להזכיר כי במקרה זה חלות בין היתר הוראות 353א לחוק החברות, התשנ"ט-1999 המטילות נטל על חברה תובעת (או תובעת שכנגד) להצדיק אי דרישת ערובה להוצאות.

כמו כן יצויין בהקשר זה כי מדיקל קוונט לבדה היא התובעת בתביעה שכנגד.

1. הבקשה הנוכחית לא נתמכה בתצהיר. צורף אליה העתק דו"ח שהוכן על ידי חברת דן אנד ברדסטריט ישראל בע"מ בקשר לעסקיה של מדיקל קוונט בע"מ . הדו"ח איננו מלווה בהסבר על אודות הדירוגים והציונים הנכללים בו ומשמעותם. בשולי הדו"ח הודפס:

"דו"ח זה נמסר לידיך ע"י דן אנד ברדסטריט (ישראל) בע"מ עפ"י בקשתך ותחת סודיות מלאה כמוסכם בחוזה ההתקשרות ביננו, ומיועד לשימושך הבלעדי לסיוע בהחלטות עסקיות בלבד.

D&B אינה ערבה לדיוק המידע בדו"ח...."

יתרה מזו, הדו"ח עצמו מכיל "מסרים מעורבים"; מצד אחד נראה כי מדיקל קוונט מצוייה (מאז שנת 2011) ב"סיכון התקשרות גבוה", ומאידך באשר למוסר התשלומים שלה "ע"פ דווחי ספקים", נכתב כי "אופי התשלום" שלה הוא "בדייקנות" ואין לה "ימי פיגור".

1. התובעים (די.פי.זד ואחרים) מדגישים את הנאמר בדיון בעניין בקשה למתן סעד זמני שהתקיים ביום 23.6.2016 לפיו ב"כ הנתבעים (מדיקל קוונט ואחרים) הסביר כי עד לאותו מועד לא הוגשה על ידיהם תביעה נגד די.פי.זד "מסיבות של חסרון כיס... אין בידם לשלם את האגרה לתביעה זו."

כמו כן מפנים התובעים למקומות מסויימים בכתבי הטענות אשר מהם ניתן, להבנתם, ללמוד כי מצבה הכלכלי של מדיקל קוונט איננו שפיר.

1. יש לומר כי הדברים שהובאו על ידי התובעים כתימוכין לבקשה הנוכחית והנוגעים כביכול למצבה של מדיקל קוונט אינם, כשלעצמם, בעלי משקל רב (למשל, הקביעה של בן אנד ברדסטריט לפיה מדיקל קוונט מהווה "סיכון התקשרות גבוה" כלל איננה מנומקת בדו"ח שצורף לבקשה).
2. יחד עם זאת, משהועלו ספקות וחששות לגבי מצבה הפיננסי של מדיקל קוונט, הייתה בידיה אפשרות להסיר את סימני השאלה באופן הפשוט ביותר: על ידי הצגת נתונים בסיסיים מתוך דו"חותיה הכספיים באשר למצבת נכסיה והתחייבויותיה היקף הכנסותיה, ומצב תזרים המזומנים בחברה. ממה נפשך? אם אין כל מקום לחשש, הדבר היה נלמד בקלות מהמספרים הכספיים.

אולם מדיקל קוונט, משום מה, לא עשתה זאת והדבר מעורר תמיהה ואי נוחות. תשובתה המפורטת של מדיקל קוונט לבקשה הנוכחית משתרעת על פני אחד עשר עמודים ורק בעמוד העשירי פונה ב"כ התובעת שכנגד לדון במצב הכלכלי שלה וזאת ההתייחסות הניתנת:

"בסופו של יום, אין חולק שהמשיבה הינה חברה פעילה ביותר, הממשיכה למכור את מוצריה (ולא רק את המכשיר נשוא ההליך דנן) בכל רחבי העולם...".

(מתוך סעיף 45 לתשובה)

אותם הדברים כלליים נכתבו בתצהירו של מר גרצמן (סעיף 16).

לדידי אין בדברי ארגעה אלה, שלא נתמכו בכל נתון פיננסי מוצק, כדי להבטיח כי אם ייפסק סכום הוצאות כנגד מדיקל קוונט, יהיה בהכרח ביכולתה לפורעו.

1. באשר לסיכויי התביעה שכנגד, כפי שנהגתי בהחלטתי מיום 25.1.2017 בתיאור סיכויי התביעה המקורית שהוגשה על ידי ד.פי.זד ואחרים (סעיף 7 להחלטה), אני נזהר בהגדרת הסיכויים בייחוד לאור הגרסאות השונות כל כך של הצדדים להשתלשלות האירועים המסחריים מושא המחלוקת. אכן חלק מסכום התביעה שכנגד ניתן לייחס למוצרים אשר סופקו בפועל, עובדה המעלה לכאורה את הסיכוי כי התביעה שכנגד תתקבל לפחות בחלקה, אך כפי שצויין בסעיף 8 להחלטה הקודמת, בפי התובעים (די.פי.זד ואחרים) יש טענות להצדקת קיזוז הסכומים).
2. בסופו של דבר אני מוצא לנכון לשקלל בהחלטה זו ארבעה גורמים עיקריים:
3. "ברירת המחדל" המעוגנת בסעיף 353א לחוק החברות הנוטה לחיוב תובעת שהיא חברה בערבון מוגבל בהפקדת ערובה להוצאות;
4. העדר הצגת נתונים בסיסיים על ידי מדיקל קוונט על מנת להצביע על איתנותה הפיננסית (אם כך אכן המצב). כנגד זאת מובאת בחשבון דלות החומר שהוצג על ידי התובעים כדי להעלות חשש לאי תשלום הוצאות ככל שייפסקו לטובתם;
5. הקושי בשלב זה להתרשם התרשמות של ממש לגבי סיכויי התביעה שכנגד ולהשוותם אל מול סיכויי התביעה (פרט לעובדה שסופקו מוצרים שלא שולם עבורם).
6. העובדה כי חלק ממשי מן העבודה וההכנות הדרושות לצורך התגוננות בפני התביעה שכנגד היה נעשה ממילא על די התובעים (די.פי.זד ואחרים) במסגרת התביעה שהם עצמם הגישו ובמובן זה אין הם "נגררים" לבית המשפט (שיקול שעשוי לבוא בחשבון בקביעת גובה הערובה).
7. לאחר שקלול הדברים אני מוצא לנכון לחייב את התובעת שכנגד בהפקדת ערובה להוצאות התובעים (הנתבעים שכנגד) אולם זאת במשורה ובסכום כולל של 18,000 ש"ח (שמונה עשר אלף שקלים חדשים). הערובה תופקד באמצעות ערבות בנקאית צמודה למדד ובלתי מוגבלת בזמן או בערבון כספי, וזאת תוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו לידי ב"כ התובעת שכנגד, וכתנאי להמשך ניהול ההליכים בתביעה שכנגד.
8. מזכירות בית המשפט תמציא החלטה זו לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"ז, 24 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה