לפני בקשה לאסור על המשיב – המרכז לגביית קנסות (הוא הנתבע 8 בתביעה העיקרית) לנקוט בהליכי גבייה כנגד התובעים וזאת, עד להחלטה אחרת.

ביום 25/6/17 ניתנה על ידי כבוד השופט בכר החלטה בדבר צו ארעי עד להחלטה אחרת. הבקשה הועברה לתשובה והתשובה לתגובה ולאחר עיון בהם ניתנת החלטתי זו, אשר בהקשר אליה אקדים אחרית לראשית – אינני מוצאת להאריך את הצו הארעי אשר ניתן, הנני קובעת כי הינו בטל וזאת, בעיקר מהטעם שהמבקשים לא הצביעו על קשר בין הסעד הזמני לבין התביעה לפני – קשר שהינו הכרחי לשם קבלת סעד זמני.

וביתר פירוט -

1. אקדים ואציין כי מושכלות יסוד הן שהסעד הזמני נועד "לשרת" את ההליך וביצועו התקין והיעיל של פסק הדין (תקנה 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, המגדירה סעד זמני) . דא עקא- כפי שפתחתי וציינתי- הסעד הזמני, כפי שהתבקש, אינו קשור להליך לפני ואין כל קשר בינו לבין פסק הדין אשר יכול שינתן בסיכומו של יום בהליך, גם לו נקודת המוצא להחלטתי זו הינה קבלת כלל טענותיהם של התובעים בבחינת "ראה וקדש".
2. כך, בקצירת האומר במסגרת התביעה לפני נתבעו הנתבעים לשלם לתובעים סך של 100,000 ₪ וכן, התבקש בית המשפט לקבוע כי החלטה אשר ניתנה על ידי כבוד הרשמת נחליאלי חיאט ביום 22/12/09 בת"א 1916/09 , בבקשה אשר הוגשה על ידי המבקשים לפטור מאגרה - שרירה, קיימת ולא בוטלה. כפועל יוצא מכך, טוענים התובעים כי הינם זכאים לפטור מאגרה בתיקים – ת"א 5843/07 ות"א 27039-04-10 וכי פסקי דין אשר ניתנו בתיקים אלו ואשר הורו על סילוק התביעות אשר הוגשו על ידי המבקשים בגידרם של ההליכים האמורים מפאת מחדלם מתשלום אגרה- בטלים.
3. טענותיהם של המבקשים נדחו על ידי הנתבעים במסגרת הגנתם, אינני מוצאת להיכנס לעובי הקורה לעניין זה ואולם, בבסיס טענות הנתבעים - טענה ולפיה ההחלטה האמורה, עליה משתיתים התובעים את טענותיהם, בוטלה במסגרת הליך ערעור.
4. כאמור, במסגרת ההליך אשר החזית בו פורטה בקצרה לעיל, פנו התובעים - הם המבקשים ועתרו למתן צו זמני דחוף האוסר על הנתבע 8 להמשיך בהליכי גביה כלפיהם.

עיון בנימוקי הבקשה מעלה כי המבקשים עותרים למתן צו המורה לנתבע 8 לפרט את כל הכספים אשר גבה בעבר מהתובעים וכן, הנימוקים לגביית כל הכספים מאת התובעים.

במסגרת בקשתם - שכבר עתה יובהר כי הינה כללית ואין בגדרה התייחסות באופן ספציפי לכל סכום וסכום אשר נגבה או נדרש מאת המבקשים (הגם שלבקשתם מצורף כנספח 1 פירוט חובם הנטען של המבקשים תוך ציון מספרי התיקים אליהם מתייחס כל סכום וסכום) – מפנים התובעים להליך אחד בלבד כדוגמא- הליך אשר נקטו שמספרו 5749-06-14, שנמחק בפסק דין מיום 19/4/17 וזאת, עקב אי יכולת המבקשים לשלם אגרה ואשר בגינו גובה מהם הנתבע 8- לטענתם - סך 33,035 ₪ וזאת, הגם שהתיק לא נדון לגופו של עניין.

1. ודוק- ההליך האמור אינו הליך שבהקשר אליו הועלתה טענה כלשהי במסגרת ההליך לפני.

כך וכאמור התביעה לפני נסבה על שני הליכים ספציפיים אשר נמחקו מפאת העדר תשלום אגרה והחלטות הנוגעות להליכים אלו ותו לא – ואין היא אוחזת -תביעה או סעד הנוגעים להליכים באופן כללי אשר ננקטו על ידי התובעים, או גבייה אשר מבוצעת כנגדם באשר לכלל ההליכים בהם נקטו.

1. בהינתן שכך, הסעדים הזמניים אשר התבקשו – קרי עיכוב כל גביה המבוצעת כנגד המבקשים, המצאת רשימת חובות הנגבים מאת התובעים, כמו גם במיוחד ההפניה לכך שננקטים כביכול הליכים בגין חובות בהליכים שלא בצדק- אינם רלוונטיים לסעד הסופי בהליך לפני, לא מיני ולא מקצתי וקל וחומר שאינם משרתים את הסעד בהליך לפני.
2. לאור האמור- הנני דוחה הבקשה למתן צו זמני ולמען הסר ספק מלב הנני קובעת מפורשות כי ההחלטה הארעית אשר ניתנה ביום 25/6/17 – בטלה.
3. המבקשים יישאו בהוצאות הנתבע 8 בגין בקשה זו בסך של 5,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום ובלא קשר לתוצאות ההליך.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ז, 14 ספטמבר 2017, בהעדר הצדדים.