לפני בקשה לפסלות שופט .

כמצוות תקנה 471ב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי יש לטעון טענת פסלות, מיד בתחילת הדיון ולפני כל טענה אחרת, ובכל מקרה מיד לאחר שנודעה עילת הפסלות - ניתנת החלטתי זו.

1. לטענת התובעים הם הגישו כנגד מותב זה תביעה אשר נדונה בתא 18446-01-18 שבה עתרו, בין היתר, לאסור על מותב זה לדון בענייני התובעים ולבטל כל החלטה אשר ניתנה ותינתן על ידו בענייני התובעים.
2. אציין כי מלבד ציון דבר הגשת התביעה כאמור, כמו גם טענת התובעים ולפיה עתרו למתן פסק דין בהעדר הגנה באותה תביעה והפנייה להחלטת מותב אחר בתיק אחר ולפיה עד להכרעה בבקשת הפסלות התלויה ועומדת לא יכריע בבקשות התלויות ועומדות - לא הסבירו התובעים איזו עילת פסלות קמה לדידם כפועל יוצא מהגשת התביעה כנגד מותב זה. יתרה מכך, הבקשה לא נתמכה בתצהיר כדין.
3. מטעמים אלו, דין הבקשה דחייה על הסף ואולם, למען הסדר הטוב, הנני מוצאת גם לדחותה לגופה וזאת, בהינתן שאינני סבורה כי ניתן לקבוע קטגורית ובאופן גורף כי קמה עילת פסלות כנגד שופט בנסיבות בהן הוגשה כנגדו תביעה משפטית על ידי צד להליך בפניו ויתרה מכך, אינני סבורה כי בנסיבות נשוא הליך זה יש בכך בכדי להקים עילת פסלות.

על פסלות שופט;

1. סעיף 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כי המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. נפסק כי אין בתחושה סובייקטיבית של בעל דין שבית המשפט נגוע במשוא פנים, כדי להקים עילה לפסילתו ויש להראות שקיים חשש ממשי ואובייקטיבי [ראו: ע"פ 1479/07 נומדר נ' מדינת ישראל ( 21/03/2007) וע"פ 5/82 ח"כ אהרון אבו-חצירא נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (1) 247].
2. בעפ"ס 4406-07-14 הרמן נ' המוסד לביטוח לאומי (21/7/2014), הובהר כי בהינתן שהבקשה לפסלות שופט הינה בקשה המטילה צל כבד על שופט אישית ועל מערכת השפיטה, מתחייבות ראיות משמעותיות לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות [[ראו גם עפ"ס 31944-03-12 פנחס מורגנשטיין - בנק המזרחי המאוחד בע"מ (4.2012)]. עוד נקבע, באותו העניין, כי עילת הפסלות נבחנת באמת מידה אובייקטיבית ואין די בתחושתם של בעלי הדין ובאי כוחם או בהשקפתם הסובייקטיבית [ראו גם עפ"ס 57019-01-11 ליאת חן - בן עליזה חן ושות'(21.2.2011)].

במאמרו, "על פסלות שופט - בעקבות ידיד תרתי משמע" גבורות לשמעון אגרנט,87, 118 (1987), פירש כבוד הנשיא את הנסיבות בהן תתגבש עילת הפסלות כדלקמן:

"כדי לפסול שופט צריכה להתגבש המסקנה כי המשקל המצטבר של הנסיבות הוא כזה ששופט סביר לא יוכל, לדעת הערכאה השיפוטית, לשחרר עצמו מהשפעתו עליו של המידע שהגיע אליו וכי אין להניח שהשופט יוכל לגבור על ההתרשמות האמורה אותה ספג".

[כן ראו - יגאל מרזל "פסלות שופט- האתגר הממשי של מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים", ספר שטרסברג-כהן (א' ברק, י' זמיר, א' כהן, מ' סבוראי וא' עפארי עורכים, 2017) 229,232].

1. בשים לב לכך שכאמור לבקשה לפסלות שופט השלכות מערכתיות ובהינתן שהזכות לשבת בדין היא גם חובה, הרי שאף אם קל יותר לבית המשפט לפסול את עצמו (כגון כשהמשיב אינו מתנגד), נאסר עליו לעשות זאת, בהעדר עילת פסילה ועל בית המשפט לבחון בקפידה בקשות לפסילת שופט, וזאת על מנת שלא לפגוע באמון הציבור ולא לגרום לבזבוז זמן שיפוטי בהעברת תיק למותב חלופי כשהנסיבות אינן מחייבות זאת.

מן הכלל אל הפרט;

1. בבסיס בקשת התובעים, תביעה אשר הגישו כנגד מותב שיפוטי זה, אשר עיון בה מעלה כי אינה אוחזת כל טענה ספציפית כנגד מותב זה, אלא שמותב זה הינו אחד - מיני מספר מותבים, כמו גם כלל שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב - כלפיהם מופנות על ידי התובעים טענות הנוגעות לקשר קונספירטיבי בינם לבין פרקליטות המדינה על שלוחותיה. הנני מוצאת לציין כי טענות כאמור הועלו גם במסגרת התביעה הנדונה לפני ואולם, ברי כי הואיל ומותב זה טרם ישב בדין בעת הגשתה, הוא לא נכלל בתביעה מלכתחילה.

עולה כי אין מדובר במותב זה או אחר, אלא בטענות כלליות כנגד הרשות השופטת, אשר ממילא ידרשו לידון - ככל שהתובעים ימשיכו ויגישו תביעות - על ידי מותב שיפוטי כלשהו.

1. אשר על כן, הנני סבורה כי לא קמה עילת פסלות ובהתאמה הנני מורה על דחיית הבקשה.
2. לפנים משורת הדין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, בהעדר הצדדים.