בעניין: חוק החברות, התשנ"ט – 1999

פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג – 1983

ובעניין: 1. ד"ר שלמה כהן

2. שלמה כהן, עו"ד

ע"י משרד עוה"ד גורניצקי ושות'

התובעים ב-ת.א. 54476-03-15

התובעים ב-ת.א. 8753-04-15

התובעים ב-ת.א. 24478-11-17

נ ג ד

ובעניין: 1. ליעד וטשטיין, עו"ד

2. חברת ל.וו.אי.פי.אק בע"מ

3. ליעד וטשטיין ושות' משרד עורכי דין

ע"י משרד עוה"ד פירט וילוסקי מזרחי כנעני

הנתבעים ב-ת.א. 54476-03-15

הנתבעים ב-ת.א. 8753-04-15

הנתבעים ב-ת.א. 24478-11-17

1. כללי:

מונחות לפניי שתי בקשות במסגרת הליכים מקדמיים בתובענות המאוחדות שבכותרת. מטעמי נוחות אכריע בהן במאוחד:

בקשה 94: בקשת עו"ד וטשטיין (להלן: "וטשטיין")  להורות לעו"ד כהן (להלן: "כהן")  להוסיף ולהשיב על שאלות שלא נענו וכן להורות לכהן להעביר לעיון מסמכים כמפורט בבקשה;

בקשה 95: בקשת כהן להורות לוטשטיין להוסיף ולהשיב על שאלות שלא נענו וכן להורות לוטשטיין להעביר לעיון מסמכים כמפורט בבקשה;

1. רקע:

וטשטיין וכהן עבדו יחדיו במשך כ-22 שנים במשרד עורכי הדין ד"ר שלמה כהן ושות', עורכי דין (להלן: "משרד כהן"). ברבות השנים נתגלעו מחלוקות בין השניים אשר הובילו לעזיבתו של וטשטיין את משרד כהן תוך שהאחרון הקים משרד עורכי דין עצמאי (להלן: "משרד וטשטיין"). עצם ההיפרדות והקמת משרד וטשטיין בסמוך לעזיבה הולידו את התובענות ההדדיות שבכותרת:

ביום 2.4.15 הוגשה על ידי וטשטיין תביעה נגד כהן (ת"א 54476-03-15) בעניין מתן חשבונות על רקע יחסי השותפות בין השניים (להלן: "התביעה הראשונה").

ביום 7.4.15 הוגשה על ידי כהן נגד וטשטיין תביעה (ת"א 8753-04-15) בעניין מתן חשבונות, פיצויים וכן סעד הצהרתי בעילות של הפרת חובת האמונים ותום לב; רשלנות; גזל סוד מסחרי; הפרת חוזה; עשיית עושר ולא במשפט ועילות סל נזיקיות (להלן: "התביעה השנייה").

ביום 12.11.17 הוגשה על ידי כהן תביעה נוספת נגד וטשטיין (ת"א 24478-11-17) בעילות הזהות לתביעה השנייה בטענה כי וטשטיין ממשיך לגזול לקוחות ממשרד כהן גם כשלוש שנים לאחר עזיבתו (להלן: "התביעה הרלוונטית").

ביום 13.12.16 ניתנה החלטתי בעניין בקשות הצדדים ההדדיות להורות על גילוי ועיון במסמכים בתביעה הראשונה ובתביעה השנייה (שתי אלה להלן: "התביעות הקודמות"). על החלטה זו הגיש כהן בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"א /17428). בית  המשפט קיבל את טענות כהן באופן חלקי כך שוטשטיין נדרש לגלות ולהציג כל התקשרות בינו לבין לקוחות משרד כהן בעניין פרישתו או הענקת שירותים משפטיים על ידו החל משנה אחת טרם עזיבתו את המשרד ועד לשנה אחת לאחר העזיבה (להלן: "החלטת בית המשפט העליון"). ביום 4.6.17  הוריתי על מתן צו לקיום החלטתי מיום 13.12.16 וביום 31.7.18 ניתנה החלטתי בעניין השגות הצדדים ההדדיות בעניין היעדר עמידה בהחלטה מיום 4.6.17 וכן בהחלטת בית המשפט העליון לעניין גילוי המסמכים והשאלונים. בהמשך, ביום 22.10.18 ניתנה החלטתי באשר לבקשות הצדדים לקבלת הבהרות בנוגע לאופן יישום ההחלטה מיום 31.7.18. בכך הסתיים שלב הגילוי המוקדם בתביעות המוקדמות.

במסגרת ההליכים המקדמיים בתביעה הרלוונטית מסרו הצדדים שאלונים ודרישות גילוי מסמכים באופן הדדי וכל צד השיב למשנהו. שני הצדדים הגישו לבית המשפט בקשות בעניין אי קבלת מענה או מתן מענה חלקי של צד למישנהו ומכאן הבקשות שמגיעות עתה לפתחי (בקשות 94 ו-95). אציין בתמצית שהמסד עליו נשען כל צד בגישתו שלא לחשוף מסמכים או להשיב על שאלה זו או אחרת הוא בין היתר מחמת אלה:

חסיון עורך דין לקוח; הדרישה כוללנית ומכבידה; סוד מסחרי; היעדר רלוונטיות; הדרישה נענתה בעבר ולכן יש חשש למקצה שיפורים; הדרישה מהווה "מסע דיג" וכיוצא באלה.

1. המסגרת הנורמטיבית:

הואיל ובעבר נדרשתי לבקשות דומות שהוגשו בתביעות הקודמות שבהן סקרתי את המתווה הנורמטיבי, אפנה לאותן החלטות ולמען הסדר הטוב אציין בתמצית את אלה:

גילוי מסמכים:

הליכי גילוי מסמכים מעוגנים בתקנות 118-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי"). הליכים אלה נועדו להבטיח את התקיימות ההליך המשפטי ב"קלפים פתוחים" והם מבוססים על התפיסה שלפיה החתירה לגילוי האמת עומדת  ביסוד ההליך המשפטי (ר' רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, [פורסם במאגרים, 15.10.2018] (פיסקה 7 להחלטה). לפיכך, נקודת המוצא היא גילוי מירבי כך שתיפרס בפני בעלי הדין תמונה עובדתית רחבה שתתרום להתדיינות יעילה והוגנת.

בבואו של בית המשפט להכריע בעניין הליכי גילוי ועיון עליו לאזן בין תכלית הגילוי המירבי האמורה ובין אינטרסים נוספים שעשויים להביא לצמצום היקף הגילוי. במסגרת זו יש להביא בחשבון, בין היתר, את מידת ההכבדה על הצדדים וכן את האפשרות כי יש במסמכים הדרושים כדי לאפשר "מסע דיג" פסול של מסמכים (ר' ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950)).

לשם ביצוע האיזון האמור נקבעו בפסיקה שני תנאים עיקריים אותם יש לקחת בחשבון: 

על פי התנאי הראשון יש צורך כי המסמכים יהיו רלוונטיים להליך המשפטי העומד על הפרק. התנאי השני קובע כי אין במסמכים המבוקשים כדי להכביד על הצד שכנגד (ר' רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך (פורסם במאגרים, 24.1.2016):

שאלונים

במסגרת ההליכים המקדמיים רשאי בעל דין לעתור לבית המשפט על מנת שיורה על הצד שכנגד להשיב לשאלה בשאלון או להוסיף ולהשיב על שאלה אשר המענה עליה לא היה מספק לטעמו. את הסמכות לעשות כן שואב בית המשפט מתקנה 110 לתקנות סדר הדין האזרחי.

התכליות העומדות בבסיס הליך השאלונים הן קיצור הדיון, צמצום המחלוקות בין בעלי הדין, ייעול ההליך המשפטי כמו גם סיוע לבעלי הדין להוכיח את טענותיהם (ר' אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013)). על דרך הכלל, בית המשפט יורה על מתן תשובה לשאלה ככל שהיא רלוונטית למחלוקת העומדת על הפרק. ואולם, לא יורה על מתן צו כאמור בהתקיים: חיסיון עורך דין לקוח; סוד מסחרי; חשש כי יש בשאלה משום "מסע דיג" או הכבדה שלא לצורך על מי מהצדדים. התנאי בדבר רלוונטיות השאלה נלמד מהוראת תקנה 107 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כי על השאלה להיות רלוונטית למחלוקת בין הצדדים.

חיסיון עורך דין לקוח

חיסיון עורך דין לקוח מוסדר בסעיף 48(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 ובסעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961. חיסיון עורך דין לקוח (להלן: "החיסיון") הוא חיסיון מוחלט. משמע, לבית המשפט אין סמכות להסירו, עם זאת, ההלכה הפסוקה קובעת כי יתכנו מצבים בהם לא תהיה תחולה לחיסיון. על מנת להוכיח את עצם החיסיון יש להראות כי לתוכן הרלוונטי יש קשר ענייני לשירות המקצועי. לפיכך, נקבע ברע"פ 15/751 אברג'יל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 9.12.15) כי לא תהיה תחולה לחסיון, בין היתר, ככל שמדובר בתביעת שכר טרחה של עורך דין; בנסיבות בהן הלקוח וויתר על החיסיון; כשהמידע נוגע לביצוע עבירה עתידית וכיוצא באלה. כך נקבע גם בפש"ר (י-ם) 39134-02-13 עיזבון המנוח נעים גולן נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים (פורסם במאגרים, 7.6.16) כי לא יחול חיסיון מקום בו התוכן המבוקש נוגע לעובדת מתן השירות המשפטי, להבדיל מתוכן הקשור אינהרנטית לשירות המקצועי. משכך,  הוכרע כי זהות הלקוח אינה חוסה תחת חיסיון עורך דין לקוח (להלן: "הלכת נעים גולן").

מהאמור לעיל עולה כי הן לעניין גילוי מסמכים והן לעניין מענה על שאלון, רשאי בית המשפט  שלא להיעתר לבקשת בעל הדין ככל שחל חיסיון על הפרטים המבוקשים.

1. דיון והכרעה בבקשת כהן – שאלון (בקשה 95):

ההפניות בחלק זה הן למספרי הסעיפים בשאלון שצורף כנספח 1 לבקשה 95.

שאלות 5-1 לשאלון:

שאלות אלה נוגעות לפניותיו של וטשטיין ללקוחותיו של כהן בקשר עם הענקת שירותים משפטיים על יד וטשטיין. השאלה מתייחסת לחמישה לקוחות מסוימים אשר בהמשך עזבו את משרד כהן לטובת משרד וטשטיין כנטען בכתב התביעה (להלן: "חמשת הלקוחות"). סבורני כי עצם הפנייה של וטשטיין לאותם לקוחות בעניין מתן שירותים משפטיים על ידו אכן רלוונטית לזירת המחלוקת. ואולם, בנוסחה הנוכחי השאלה מכבידה יתר על המידה בהינתן שאינה תחומה בזמן. משכך, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה לוטשטיין להשיב האם נערכו על ידו או מי מטעמו פניות בעניין מתן שירותים משפטיים על ידי וטשטיין לאחד מחמשת הלקוחות לאחר הגשת התביעה השנייה ועד למועד בו עזב כל אחד מהם את משרד כהן. למותר להדגיש כי יש לדחות את טענותיו של וטשטיין בעניין חיסיון עורך דין לקוח, זאת בהינתן שבתקופה הרלוונטית טרם התגבשו יחסי עורך דין לקוח בין וטשטיין לאותם לקוחות, כמו גם העובדה שתוכן הנוגע לעצם מתן השירות המשפטי אינו חסוי בחיסיון עורך דין לקוח, כפי שנקבע בהלכת נעים גולן. כמו כן, דומה כי אין בעצם הפנייה כשלעצמה, ככל שנעשתה, כדי להוות תוכן המהווה "קשר ענייני לשירות המקצועי" כמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל. בנוסף, אני דוחה את טענתו של וטשטיין באשר לקיומו של סוד מסחרי אשר נטענה בעלמא.

שאלה 6:

שאלה זו נוגעת לפניותיו של וטשטיין ללקוחותיו של כהן בקשר עם הענקת שירותים משפטיים על ידי וטשטיין. השאלה מתייחסת לכלל לקוחותיו של כהן, פרט לחמשת הלקוחות. דומני כי בנוסחה הנוכחי השאלה מכבידה יתר על המידה ומענה לה עשוי לפגוע בזכויות הלקוחות שלא לצורך וכמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל. לפיכך, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה לוטשטיין להשיב האם נערכו על ידו או מי מטעמו פניות ללקוחות כהן בנוגע לקבלת שירותים משפטיים על ידי משרד וטשטיין לאחר הגשת התביעה השנייה. שכן, כאמור, הסעדים המבוקשים בתביעה הרלוונטית מיוחסים למעשי וטשטיין בתקופה שלאחר הגשת התביעה השנייה. התשובה תכלול רשימה של הלקוחות ומועדי פנייה ככל שידועים. בשולי הדברים, אדגיש כי בניגוד לעמדת וטשטיין, אין משמעות לעובדה כי שאלות דומות נשאלו במסגרת התביעות הקודמות. אמנם עילות התביעה בתביעה השנייה ובתביעה הרלוונטית זהות, אך התביעה הרלוונטית מתייחסת לקבוצת לקוחות שעזבו את משרד כהן לאחר הגשת התביעה השנייה, ואילו התביעה השנייה נוגעת ללקוחות שעזבו לפני הגשת הגשת התביעה השנייה. מכל מקום, ככל שוטשטיין יצהיר שהוא השיב בעבר לשאלות אלה בעניין לקוחות ספציפיים אין הוא נדרש להשיב בשנית במסגרת התביעה הרלוונטית.

שאלה 7:

בשאלה זו התבקש וטשטיין לציין ביתר דיוק את פניותיו לכלל לקוחותיו של משרד כהן, לרבות חמשת הלקוחות. עולה כי בנוסחה הנוכחי השאלה מכבידה ואף עשויה לפגוע בלקוחות שלא לצורך. בהינתן שמסגרת המענה על שאלה 6 מבוקש פירוט של מועדי הפנייה לכלל הלקוחות, למעט חמשת הלקוחות, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה לוטשטיין לציין את מועדי הפנייה ביחס לחמשת הלקוחות שנעשו בקשר עם הענקת שירותים משפטיים על ידו. יתרה מכך, אני דוחה את טענת וטשטיין בעניין הדמיון לשאלות שנשאלו בתביעות המוקדמות וכן באשר לקיומו של סוד מסחרי מאותם טעמים שפורטו במסגרת הדיון בשאלה 6 ובשאלות 5-1 בהתאמה.

שאלה 8:

בשאלה זו נדרש וטשטיין לפרט את שמות לקוחות משרד וטשטיין שאינם לקוחות לשעבר של משרד כהן או שהעבירו לוטשטיין תיקים שלא טופלו במשרד כהן. במסגרת השאלה עליו לפרט את רשימת התיקים שהועברו על ידי אותם לקוחות לטיפולו של וטשטיין. סבורני כי שאלה זו אינה רלוונטית לתביעה הרלוונטית ואף עשויה לפגוע בצדדי ג' (הלקוחות). משכך, ובהינתן שרלוונטיות השאלה היא תנאי הכרחי להתרתה כמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל, אני דוחה את הבקשה ביחס לשאלה זו.

1. דיון והכרעה בבקשת וטשטיין – שאלון (בקשה 94):

ההפניות בחלק זה הן למספרי הסעיפים בשאלון שצורף כנספח  2 לבקשה 94.

שאלות 2-1:

בשאלה 1 נדרש כהן להשיב האם היו במשרדו לקוחות שוטשטיין הביא לגיוסם. בשאלה 2 נדרש כהן להשיב האם וטשטיין ניהל את פרקטיקת ליטיגציית הפארמה במשרד כהן. מעיון בכתבי הטענות עולה כי שאלות אלה אכן רלוונטיות לזירת המחלוקת, שכן הצדדים חלוקים על הפרטים הנדרשים בשאלות. ואולם, וטשטיין טען כי התייחס לסוגיות מושא השאלות במסגרת תצהירים שהוגשו מטעמו בתביעה הראשונה. ככל שוטשטיין יצהיר כי שתשובות לשאלות אלה אכן ניתנו על ידו במסגרת התביעות הקודמות, יש לדחות את הבקשה ביחס לשאלה זו על מנת להסיר את החשש מ"מקצה שיפורים".

שאלות 12-3:

שאלות אלה עוסקות בתקשורת של כהן עם לקוחות אשר בחרו לעבור למשרד וטשטיין. השאלות נוגעות למגעים שניהל עימם ביחס לוטשטיין, עובדיו ומשרדו. דומה כי שאלות אלה אכן רלוונטיות למחלוקת מושא התביעה הרלוונטית, ואולם בנוסחן הנוכחי הן מכבידות יתר על המידה ונראה כי אין מקומן במסגרת הליך מקדמי כמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל. משכך, אני נעתר לבקשה ביחס לשאלות אלה באופן חלקי, כך שעל כהן להשיב האם פנה ללקוחות שהודיעו לו על כוונתם או החלטתם להעביר את הייצוג למשרד וטשטיין לאחר הגשת התביעה השנייה. התשובה תכלול רשימה של הלקוחות ומועדי פנייה ככל שידועים. למעלה מן הצורך יוער כי באשר לטענת כהן, לפיה כבר התייחס לסוגיות מושא השאלות בתצהירים שניתנו מטעמו בתביעה הראשונה, אדגיש כי ככל שישנם לקוחות אשר כהן יצהיר שניתנה תשובה בענייננם במסגרת אותם תצהירים, הן לעניין מועדי הפנייה והן לעניין שמותיהם, הוא לא יידרש להשיב בענייננם. 

שאלה 13:

בשאלה זו נדרש כהן להשיב האם פנה לגורמים כלשהם בקשר עם חקירת התלונה שהגיש נגד וטשטיין. סבורני כי פרטים אודות תלונה זו אינם רלוונטיים לזירת המחלוקת וממילא מדובר בשאלה קנטרנית אשר מוטב היה שלא תישאל. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לשאלה זו.

שאלות 14 ו-15:

בשאלות אלה התבקש כהן להשיב האם ישנם לקוחות שביקשו ממנו שיחדול מלפנות אליהם בעניין וטשטיין או שמחו על האופן שבו התבטא בעניין וטשטיין בפניהם. סבורני כי מדובר בשאלות קנטרניות ומיותרות אשר אין בהן כדי לתרום לבירור המחלוקת הרלוונטית בין הצדדים ומוטב היה כי לא תישאלנה. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לשאלות אלה.

שאלה 16:

במסגרת שאלה זו התבקש כהן להשיב האם ישנם לקוחות שבחרו להעביר את הייצוג שלהם למשרד שלישי שאינו משרדו של וטשטיין לאחר עזיבתו של האחרון. שאלה זו רלוונטית למחלוקת, שכן מגמה של עזיבת לקוחות בתקופה הרלוונטית, ככל שתוכח, עשויה להצביע על כך שהלקוחות עזבו את המשרד לאו דווקא בשל הטענות הנטענות כלפי וטשטיין, דוגמת שידול, גזל לקוחות וכיוצא באלה, אלא מסיבות אחרות לגמרי. משכך, אני נעתר לבקשה ביחס לשאלה זו.

שאלות 17.2 ו-17.3:

בשאלות אלה התבקש כהן לפרט את הכנסות משרד כהן מחמשת הלקוחות בשנים 2014-2007, כלומר עד לעזיבת וטשטיין, וכן את הכנסות משרד כהן מלקוחות אלה לאחר עזיבתו. לא נעלמה מעיני טענת וטשטיין כי בהיעדר מענה על השאלה לא ניתן לכמת את הנזק שלכאורה נגרם לכהן. ואולם, אין בידי לקבל טענה זו בהינתן השלב שבו מצויה התביעה הרלוונטית. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לשאלות אלה.

שאלה 17.6:

במסגרת השאלה נדרש כהן לפרט מה היתה הסיבה שהציג כל אחד מחמשת הלקוחות  כשבחר להעביר את הייצוג לוטשטיין. סבורני כי לסיבה בעטיה בחרו הלקוחות לעזוב את משרד כהן יש קשר ענייני למחלוקת מושא התביעה הרלוונטית. משכך, אני נעתר לבקשה ביחס לשאלה זו ומורה לכהן לפרט את הסיבה שהוצגה על ידי כל אחד מחמשת הלקוחות עת עזבו את המשרד, ככל שניתנה.

1. דיון והכרעה בבקשת כהן – גילוי מסמכים (בקשה 95):

ההפניות בחלק זה הן למספרי הסעיפים בבקשה לגילוי מסמכים שצורפה כנספח 1 לבקשה 95.

סעיפים 6(א) -6(ה):

תכתובות ומסמכים שהוחלפו בין כל אחד מחמשת הלקוחות לבין וטשטיין בקשר עם הענקת שירותים משפטיים על ידי האחרון. וטשטיין התנגד לגילוי המבוקש מהטעמים הבאים: חיסיון עורך דין לקוח; הגנת סוד מסחרי; מסע דיג פסול והטענה כי הדרישה סותרת את החלטת בית המשפט העליון מיום  23.4.17 וכן את החלטתי מיום 31.7.18 (להלן: "ההחלטות בתביעות הקודמות"). מחד גיסא, נראה כי הדרישה בנוסחה הנוכחי מכבידה יתר על המידה בהינתן שאינה תחומה בזמן ומטרתה לחשוף כל התכתבות הנוגעת למתן שירותים משפטיים בקשר עם לקוחות אלה. מאידך גיסא, דומה כי בהתכתבויות מעין אלה יש רלוונטיות למחלוקת מושא התביעה הרלוונטית. על מנת לאזן בין חשיבות ניהול ההליך ב"קלפים פתוחים" לבין מניעת הכבדה, כמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל, סבורני כי על וטשטיין לגלות כל התכתבות שבוצעה לפני שהלקוח העביר הייצוג למשרדו באופן רשמי ושנוגעת לעצם מתן השירות המשפטי על ידו. כמבואר לעיל, בהתאם להלכת נעים גולן עצם מתן השירות המשפטי אינו חוסה תחת חיסיון עורך דין לקוח. כמו כן, העברת התכתבויות שנעשו לפני התקופה בה הלקוחות היו מיוצגים על ידי וטשטיין מאיינת את החשש להפרת החיסיון, זאת בהינתן שבאותה עת כלל לא שררו יחסי עורך דין לקוח בין וטשטיין לבינם. למעלה מכך, אין בידי כדי לקבל את עמדת וטשטיין באשר לכך שהדרישה סותרת את ההחלטות בתביעות הקודמות. ההחלטות האמורות עוסקות בדרישת הגילוי של תכתובות בין וטשטיין לבין הלקוחות בקשר עם סוגיית עזיבתו. נקבע כי וטשטיין נדרש לגלות תכתובות אלה החל משנה אחת טרם עזיבתו ועד לשנה אחת לאחר עזיבתו. מכל מקום, אין בהחלטות בתביעות הקודמות כדי לאיין את בקשת הגילוי בסעיף זה, שכן כאמור החלטות אלה רלוונטיות לתכתובות שנגעו לעזיבת וטשטיין, זאת להבדיל מבקשת הגילוי דנן הנוגעת להתכתבויות בקשר עם הענקת שירותים משפטיים על ידי וטשטיין. לפיכך, ההגבלה שנקבעה במסגרת ההחלטות בתביעות הקודמות לא רלוונטית לתכתובות מושא סעיף הדרישה. משכך, וכאמור, אני נעתר לבקשה ביחס לסעיף זה באופן חלקי כך שעל וטשטיין לגלות כל התכתבות שהוחלפה בטרם שכל אחד מחמשת הלקוחות העביר את הייצוג למשרד וטשטיין באופן רשמי ושעוסקת בעצם מתן השירות המשפטי על ידי וטשטיין.

סעיף 6(ו):

תכתובות ומסמכים שהוחלפו בין וטשטיין לבין לקוחות משרד כהן בקשר עם הענקת שירותים משפטיים על ידי וטשטיין. אני נעתר לבקשה ביחס לסעיף זה באופן חלקי מאותם טעמים שפורטו ביחס לסעיפים 6(א)-6(ה). לפיכך, על וטשטיין לגלות כל תכתובת שהוחלפה עם לקוחות משרד כהן ושעוסקת במתן השירות המשפטי על ידו. למען שלמות התמונה, ככל שאותם לקוחות העבירו את הייצוג בסופו של יום למשרד וטשטיין, והוא יצהיר על כך, הוא אינו נדרש להעביר את התכתובות שהוחלפו לאחר העברת הייצוג כאמור.

סעיף 6(ז):

תרשומות של שיחות או כל תקשורת אחרת שקיים וטשטיין עם הלקוחות המנויים בסעיפים 6(א)-6(ו) בעניין הענקת שירותים משפטיים על ידו. אני נעתר לבקשה ביחס לסעיף זה באופן חלקי מאותם טעמים שפורטו ביחס לסעיפים 6(א)-6(ה). משכך, על וטשטיין לגלות כל תרשומת של שיחות או כל תקשורת אחרת שקיים  עם לקוחות משרד כהן ושעוסקת במתן השירות המשפטי על ידו. עוד אבהיר כי ככל שלקוחות אלה העבירו את הייצוג בסופו של יום לוטשטיין, והוא יצהיר על כך, הוא אינו נדרש להעביר תרשומות של שיחות כאמור שבוצעו לאחר העברת הייצוג.

סעיף 6(ח):

פירוט רשימת התיקים של הלקוחות המנויים בסעיפים 6(א)-6(ו) המטופלים במשרד וטשטיין החל ממועד הקמתו. סבורני כי מסמכים אלה אינם רלוונטיים לזירת המחלוקת ואף חוסים תחת חיסיון עורך דין לקוח כמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.

סעיף 6(ט):

העתק מרשימת התפוצה שהוכנה על ידי וטשטיין לאחר שעזב את משרד כהן. וטשטיין טען כי העביר רשימה זו במסגרת התביעות הקודמות. די בהצהרה זו כדי לקבוע כי אינו נדרש להעבירה בשנית. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.

1. דיון והכרעה בבקשת וטשטיין – גילוי מסמכים (בקשה 94):

ההפניות בחלק זה הן למספרי הסעיפים בבקשה לגילוי מסמכים שצורפה כנספח 1 לבקשה 94.

סעיף 2.1:

מסמכים שיש בהם כדי להעיד על איסור מצד וטשטיין לייצג לקוחות כלשהם, ובפרט את חמשת הלקוחות. לאחר ששבתי ועיינתי בנוסח הדרישה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות לאור ניסוחה העמום של הדרישה. משכך, אני דוחה את הבקשה ביחס לסעיף זה.

סעיף 2.10:

מסמכים שיש בהם כדי להעיד על קיום או תיאום פגישות של כהן עם לקוחות שהודיעו לו על כוונתם להיות מיוצגים על ידי וטשטיין; שוקלים את האפשרות לעשות כן; הודיעו כי העבירו את הייצוג לוטשטיין. לטענת כהן המסמכים הנדרשים כבר גולו במסגרת התביעות הקודמות ואילו וטשטיין סבור כי כלל לא הומצאו מסמכים הקשורים לדבר. סבורני כי יש במסמכים המעידים על קיום פגישות של כהן עם לקוחות אלה רלוונטיות לזירת המחלוקת. ואולם, בנוסחה הנוכחי הדרישה אינה ממוקדת דיה ולפיכך מכבידה שלא לצורך כמפורט במתווה הנורמטיבי שצוין לעיל. משכך, אני נעתר לבקשה ביחס לסעיף זה באופן חלקי ומורה לוטשטיין לגלות כל מסמך שעשוי להצביע על קיום או תיאום פגישות עם לקוחות כאמור כשלפגישה היה בהכרח קשר ענייני לסוגיית עזיבת הלקוח את משרד כהן. יובהר כי המסמכים אשר יגולו יהיו מסמכים שנוצרו החל ממועד הגשת התביעה השנייה. עוד יודגש כי ככל שכהן יצהיר כי מסמכים אלה אכן גולו על ידו במסגרת התביעות הקודמות הוא לא יידרש לגלותם בשנית.

סעיפים 2.13-2.12:

גילוי כל התכתובות של כהן עם הלקוחות המנויים בסעיף 2.13 לדרישת הגילוי אשר במסגרתן קיימת התייחסות לאחד הנושאים המפורטים בבקשה, ביניהם בין היתר, שיחות בעניין עזיבת וטשטיין; יכולותיו המקצועיות של וטשטיין או של מי מעובדיו; נורמות ההתנהלות האישיות והנורמות האתיות של וטשטיין או מי מעובדיו; תכתובות של כהן עם לקוחות משרד וטשטיין או לקוחות ששקלו להעביר את הייצוג למשרד וטשטיין וכיוצא באלה. כהן טען כי המסמכים הרלוונטיים הנמצאים ברשותו גולו במסגרת התביעות הקודמות. בכל אופן, סבורני כי בנוסחה הנוכחי הבקשה גורפת ומכבידה יתר על המידה בהינתן כמות הנושאים המבוקשים כמו גם היעדר תחימה בזמן של המסמכים המבוקשים. משכך, אני נעתר לבקשה באופן חלקי ומורה על כהן להעביר כל תכתובת עם הלקוחות המנויים בסעיף 2.13 או לקוחות אחרים אליהם פנה כהן שנוצרה לאחר הגשת התביעה השנייה ושעוסקת בוטשטיין או באחד מעובדיו. יובהר כי ככל שמסמכים אלה אכן גולו במסגרת התביעות הקודמות, וכהן יצהיר על כך, הוא לא יידרש לגלותם בשנית.

8. על כל צד לבצע את המתחייב מההחלטה עד ליום 22.3.19. להסרת הספק, הצהרות כמתחייב מההחלטה יינתנו אף הן על ידי הצד הרלוונטי עד למועד זה.

המזכירות תסרוק את ההחלטה לכל הבקשות שבכותרת (94, 95), תסגור את הבקשות האמורות ותשלח את ההחלטה לצדדים.

כאמור בהחלטתי מיום 21.11.2018 תצהירי עדות ראשית מטעמו של כהן יוגשו עד ליום 15.4.2019; תצהירי עדות ראשית מטעמו של וטשטיין יוגשו עד ליום 7.7.2019.

מעקב מזכירות.

לאור התוצאה שאליה הגעתי אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.