לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה לביטול ההחלטה בדבר פסלות ולפסילת עו"ד נוטוביץ מייצוג הנתבע והחברה ובנימוקי התגובה, ראיתי לדחות את הבקשה.

החלטת הפסילה העצמית שניתנה על ידי ביום 7.1.2018, נובעת מיחסי חברות העולים כדי קרבה ממשית ביני לבין השופטת וינברג - נוטוביץ.

למיטב זכרוני, אכן לא ניתנה על ידי בעבר החלטת פסלות בתיק שהיה בטיפולו של עו"ד נוטוביץ. ככל הנראה, לא היו תיקים כאלה שנקבעו בפני. עם זאת, שמו של עו"ד נוטוביץ מופיע ברשימת המניעויות שהוגשה על ידי ועודכנה במערכת נט המשפט .

בנסיבות העניין לא ראיתי להורות על "פסילתו" של עו"ד נוטוביץ מלייצג את הנתבע ואת החברה בתיק זה.

התובענה הקודמת שנדונה בפני, הפ"ב 12642-10-17, עניינה בקשה למינוי בורר (להלן: "התובענה הקודמת"). הדיון בתובענה הקודמת הסתיים בהסדר דיוני שהושג בין הצדדים.

מעבר לכך שבמסגרת בקשה למינוי בורר לא נדרשתי לטענות הצדדים לגופו של סכסוך, הרי שאף לא נדרשתי להכרעה בבקשה למינוי בורר זאת נוכח הסדר דיוני שהושג בין הצדדים, מחוץ לכותלי בית המשפט, במסגרת הפסקה שנערכה בדיון (כמפורט בפרוטוקול ובפסק הדין מיום 22.10.2017).

ההליכים בתביעה דנן נפתחו ביום 26.12.2017, בהגשת בקשה לסעדים זמניים בטרם הגשת תביעה. התביעה הוגשה רק ביום 1.1.2018 והומצאה לנתבע, ביחד עם הבקשה לסעדים זמניים, ביום 2.1.2018. עילות התביעה שונות מהעילה נושא התובענה הקודמת ואין קשר בין השתיים. בנסיבות אלה, כשמדובר בתביעה חדשה שהוגשה ביום 1.1.2018, וטרם החל הדיון בה ובהתחשב בכך שבשלב זה טרם נדרשתי לדיון בטענות הצדדים וטרם ניתנה החלטה מהותית לגופם של דברים (מלבד החלטה מיום 2.1.2018 בה נקבע כי אין מקום למתן צו ארעי במעמד צד אחד ונקבע מועד לדיון במעמד הצדדים ליום 15.1.2018 והחלטה מיום 4.1.2018, בבקשה נוספת לסעדים זמניים שהועברה לתגובת הנתבע), וכאשר התיק הועבר לטיפולה של כב' השופטת רבינוביץ' ברון שקבעה מועד לדיון במעמד הצדדים, ליום 11.1.208, איני סבורה כי יש להורות על פסילת עו"ד נוטוביץ מייצוג הנתבע והחברה.

הבקשה נסמכת על הוראות סעיף 53 ב' לחוק לשכת עורכי הדין התשכ"א – 1961 (להלן: "חוק לשכת עורכי הדין"). בהקשר זה מפנה ב"כ התובע לספרו של ד"ר י. מרזל, דיני פסלות שופט, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמ' 257, כי הוראה זו מהווה פתרון למניעת מניפולציה שתביא לפסלות שופט, במיוחד במצב בו הפסילה נעשית לאחר שבוזבז זמן שיפוטי רב וממון של הצד שכנגד.

בתגובה צוין כי עו"ד נוטוביץ קיבל את ייצוג הנתבע והחברה, טרם הגשת התביעה החדשה ושקד על הכנת תביעה. גם מבלי להתייחס לשאלת מועד קבלת הייצוג, דומה כי הכלל הקבוע בסעיף 53 ב' לחוק לשכת עורכי הדין, לא נתכוון למקרה כגון דא בו עובדת ייצוגם של הנתבע והחברה ע"י עו"ד נוטוביץ, התבררה ימים ספורים לאחר הגשת התביעה החדשה ולפני שהתקיים בה דיון כלשהו (בקשה לסעד זמני מטעם הנתבע והחברה הוגשה באמצעות מערכת נט המשפטף ביום 5.1.2018, שלושה ימים לאחר המצאת התביעה לנתבע).

באיזון האינטרסים בין העברת הדיון בתביעה שזה עתה הוגשה וטרם התקיים בה דיון כלשהו לשופט אחר לבין פסילת עורך דין מלייצג צד, כאשר פסילה מסוג זה עלולה לפגוע הן בעיסוקו של עורך הדין והן בייצוגו של בעל הדין - הנתבע או החברה - במיוחד כשתלויות ועומדות בקשות לסעדים זמניים הדורשות טיפול דחוף ונקבעו לדיון ליום 11.1.2018, סבורה אני כי העברת הדיון לשופט אחר אינה גורמת לפגיעה בזכות מהותית או דיונית של התובע.

אשר על כן, הבקשה לביטול החלטת הפסילה שניתנה על ידי ולפסילת עו"ד נוטוביץ מלייצג בתיק, נדחית.

לא ראיתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

יתנה היום, כ"ב טבת תשע"ח, 09 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.