מבוא

1. בפני מספר בקשות לסעדים זמניים שהוגשו במסגרת התביעה והתביעה שכנגד.

התובע, מר יגאל בן לולו (להלן: "בן לולו"), הגיש תביעה כנגד הנתבעים, מר נשר אדרי ומר זאב תמרוב ובעניין חברת לארה אירועים בע"מ (להלן: "אדרי", "תמרוב" ו"לארה", בהתאמה), במסגרתה עתר לקבלת סעדים הנוגעים להסרת קיפוח המיעוט, למתן חשבונות וכן להשבת הכספים שלטענתו גזלו אדרי ותמרוב מלארה.

הנתבעים ולארה הגישו תביעה שכנגד, במסגרתה עתרו לקבלת סעד הצהרתי המורה על בטלות ההסכם שנחתם בין אדרי, תמרוב ובן לולו לפיו השקיע בן לולו כספים בלארה כנגד הקצאת מניות, וזאת נוכח אי קיומו לטענתם. כן עותרים התובעים שכנגד לקבלת סעדים כספיים בסך כולל של 2,000,000 ₪. התובעים שכנגד עותרים אף לקבלת צווי מניעה וצוי עשה קבועים ממועד מתן פסק הדין ואילך ובתוך כך, צו המורה על הרחקתו של בן לולו מלארה; צו האוסר על בן לולו להציג עצמו כבעלים של לארה ולבצע עבור צדדים שלישיים הזמנות אירוע, וצו האוסר על בן לולו לגבות כספים מלקוחות לארה.

1. בקליפת אגוז, התובענות נסובות סביב אולם אירועים בשם לארה. בעלי המניות הרשומים של לארה כיום הינם אדרי, אשר לו 100 מתוך 110 מניות, ותמרוב, אשר לו 10 מתוך 110 מניות. אין חולק כי בן לולו ואדרי הסכימו בזמנו על הקמת אולם האירועים וכי בן לולו השקיע בלארה סך של 960,000 ₪. בהמשך, נחתם בחודש יוני 2016 הסכם בין הצדדים, לפיו היה בן לולו אמור לקבל 45% מהמניות תמורת השקעת סך נוסף של כ-מליון ₪ עד למועד מסוים ואילו תמרוב היה אמור לקבל 10% תמורת השקעה של 200,000 ₪. בן לולו השקיע סכומים נוספים ולטענתו הינו בעלים של 45% ממניות לארה ומכאן תביעתו לעושק המיעוט ומתן חשבונות. הנתבעים טוענים כי בן לולו הפר את תנאי הסכם יוני 2016, ואינו בעל מניות בלארה. עוד הם טוענים כי מאז הושקעו על ידי אדרי מליוני שקלים נוספים בהקמת לארה ובן לולו סירב להזרים כספים נוספים.
2. ביום 26.12.17, עובר להגשת התובענה, הגיש בן לולו בקשה דחופה למתן צווים זמניים כנגד אדרי, במסגרתה עתר לקבלת צווים זמניים כדלקמן:

צו האוסר על אדרי לשלם או לקבל כספים בשם לארה או לשנות את מצבה הפיננסי לרעה, אלא בשתי חתימות, של אדרי ושל בן לולו;

צו האוסר על אדרי לאיים על או להתנכל לעובדיה של לארה, או לנהל הליכי פיטורים למי מעובדיה שלא בהסכמת בן לולו;

צו המורה לחברת IPLAN לחדש את הרשאותיו של בן לולו למערכת ולמסור לו דוח אודות שינויים שבוצעו בה לאחר 22.10.17;

צו המורה כי כל תקבוליה של לארה יופקדו רק בחשבונה ואישור על כך יומצא לבן לולו;

צו המורה כי כל חריגה ממחירון החברה יחייב גם את אישורו של בן לולו;

צו המאריך את תוקף הצו שניתן על ידי בית המשפט המחוזי (בהליך קודם – א.ר.ב.) והאוסר על אדרי לבצע דיספוזיציה במניותיה של לארה או בנכסיה או לבצע כל שינוי בהונה;

צו המורה כי בן לולו זכאי לקבל את כל המידע הנוגע להנהלת החשבונות של לארה ולחשבונות הבנק המתנהלים על שמה;

צו האוסר על אדרי לפעול בשם לארה כלפי צדדים שלישיים באופן שכל פניה תחייב שתי חתימות, של אדרי ושל בן לולו;

צו האוסר על אדרי לפגוע במעמדו של בן לולו כבעלים של לארה וכמנהל המכירות הבלעדי שלה;

כל סעד זמני אחר אשר בית המשפט ימצא לנכון.

הוגשה ע"י הנתבעים תגובה המתנגדת לבקשה.

1. יצויין כי בנוסף לבקשה לסעד זמני, הוגשה ביום 4.1.18 על ידי בן לולו בקשה למתן סעד ארעי במסגרתו נתבקשו מספר סעדים ארעיים עד לקיום דיון בבקשה הראשונה.
2. ביום 5.1.18, הגישו אדרי ולארה בקשה למתן סעד ארעי במעמד צד אחד, במסגרתה התבקש בית המשפט ליתן צו האוסר על בן לולו להיכנס לחצריה של לארה וכן צו האוסר עליו ליטול כספים של לארה מלקוחותיה.

בהחלטה מיום 7.1.18 נקבע כי אין מקום ליתן סעד ארעי בטרם קבלת תגובתו של בן לולו ובהתאם, הבקשה הועברה לקבלת תגובתו.

ביום 10.1.18 הוגשה תגובתו של בן לולו המתנגדת לבקשת הנתבעים למתן הסעד ה ארעי.

ביום 11.1.18 הוגשה תשובה לתגובה.

1. ביום 11.1.18 התקיים דיון בבקשות למתן סעדים זמניים אשר פורטו לעיל. במסגרת הדיון, הגיעו הצדדים להסכמה להפנות את ההליך לגישור. כן הסכימו הצדדים, בין היתר, כי לתקופת הביניים ימונה נאמן אשר יפקח על ההוצאות הכספיות של לארה וכי יחולו הגבלות על כניסתם של צדדים שלישיים עד להחלטה אחרת. עוד הוסכם כי יינתן צו לאיסור העברת מניות או שינויים בהונה של לארה עד להחלטה אחרת וכי תתאפשר לבן לולו גישה מסוימת למצלמות ולתכנת ה-IPLAN (ר' הסכמות הצדדים כפי שפורטו בפרוט' הדיון, מעמ' 2 ש' 1 ועד עמ' 3 ש' 3).

הצדדים הודיעו כי המגשר שמונה לא הסכים לנהל את הליך הגישור. כמו כן, התגלעו מחלוקות ביחס להסכמות ועקב כך נקבע דיון ליום 27.2.18.

1. ביום 26.2.18 הגישו הנתבעים בקשה להורות לבן לולו להעביר את הכספים אותם הוא מחזיק לטענתו בנאמנות לקופת בית המשפט. כן התבקש כי בן לולו יפרט בתצהיר כיצד הגיעו לידיו הסכומים, ממי ומתי וכי בית משפט יורה לבן לולו לחדול מליטול לידיו כספים ששייכים ללארה (להלן: "בקשת הנתבעים בעניין כספי הנאמנות").

הוגשה ע"י הנתבעים תגובה המתנגדת לבקשה והוגשה תשובה לתגובה.

1. ביום 26.2.18 הגישו הנתבעים גם בקשה למתן סעד של מניעת כניסה של בן לולו ללארה וצו למניעת הטרדה מאיימת (להלן: "בקשת הנתבעים לצווי מניעה").

בהחלטה מיום 26.2.18 נקבע כי אין מקום למתן הצווים המבוקשים במעמד צד אחד וכי הבקשה תידון בדיון הקבוע ליום המחרת, 27.2.18.

ביום 6.3.18 הגיש בן לולו תגובה המתנגדת לבקשה.

1. בדיון מיום 6.3.18 הגיעו הצדדים פעם נוספת להסכמה לפנות להליך של גישור. הבקשות לסעדים זמניים נקבעו לדיון נוסף בפני.

התקיימו מספר דיונים נוספים, במסגרתם עדכנו הצדדים את בית המשפט כי הם עדיין מנסים להגיע להסכמות ולפיכך ביקשו לדחות את הדיון בבקשות לסעדים זמניים.

1. בדיון מיום 1.5.18 הגיעו הצדדים להסכמות בעניין התנהלותם ביחס ללארה וכן הוסכם ביניהם להמשיך ולמצות את הליך הגישור (ההסכמות מפורטות בפרוט' הדיון, עמ' 15 ש' 33-8).

להסכמות אלו ניתן תוקף של החלטה.

ביום 17.5.18 הודיע המגשר לבית המשפט כי הליך הגישור לא צלח.

1. ביום 15.6.18 הגישו הנתבעים בקשה למתן סעד ארעי למניעת כניסתו של בן לולו לחצריה של לארה וצו למניעת הטרדה מאיימת על הנתבעים ועל עדיהם.

ביום 17.6.18 ניתנה החלטת בית המשפט, במסגרתה ניתן צו ארעי המונע מבן לולו להיכנס לחצריה של לארה, והבקשה נקבעה לדיון והועברה לתגובתו של בן לולו. הוגשה תגובה המתנגדת לבקשה וכן הוגשה תשובה לתגובה.

בדיון מיום 21.6.18 הגיעו הצדדים להסכמות נוספות בעניין התנהלותם ביחס ללארה, ובכלל זאת הוסכם על ידם כי ימונה נציג מטעם בן לולו אשר תהיה לו גישה למסמכיה של לארה ולצילומי הוידאו של "סגירת" אירועים. כן הוסכם כי הסכמות אלו יעמדו בתוקף עד ליום 5.7.18, מועד בו היה קבוע דיון הוכחות נוסף בהליך (ההסכמות מפורטות בפרוט' הדיון מעמ' 68 ש' 30 ועד עמ' 69 ש' 16). להסכמות אלו ניתן תוקף של החלטה.

1. ביום 2.7.18 הגיש בן לולו בקשה במסגרתה עתר לכך שבמועד הדיון הקבוע ליום 5.7.18 לא יתקיים דיון הוכחות, והדיון יתקיים בבקשה לסעד זמני ובבקשה שהוגשה על ידו ביחס לנציג מטעמו בהתאם להסכמות לעיל. הנתבעים לא התנגדו לדחיית מועד ההוכחות. ביום 5.7.18 התקיים דיון בבקשות הצדדים לסעדים זמניים. בהתאם להסכמת הצדדים, נקבע מועד לשמיעת סיכומים בעל פה בבקשות לסעדים זמניים, וביום 8.7.18 ב"כ הצדדים סיכמו טיעוניהם בפני.

תמצית טענות הצדדים בבקשות

טענות התובע

1. בן לולו טוען כי הינו בעלים של 45% ממניות לארה. עוד טוען בן לולו כי ניהל את תחום השיווק והמכירות. הנתבעים פועלים להדיר אותו מלארה ומונעים ממנו מידע לגבי הנעשה. הסעדים הזמניים התבקשו כדי לשמור על המצב הקיים עובר להגשת התביעה, ולאפשר לו להמשיך לקחת חלק פעיל בהפעלת האולם ולעקוב מקרוב אחר הנעשה במקום. זאת, מכח זכותו כבעלים, כמי שהשקיע ממיטב כספו במקום ואף חתום כערב לחובותיה של לארה.
2. בן לולו טוען לאי סדרים בהתנהלות הכספית של לארה. הוא מפנה בעניין זה לאמירות של אדרי לפיהן הוא נדרש להזרים סכומי כסף גדולים ומחזיר הלוואות בעלים. זאת, לטענת בן לולו, ללא החלטות מתאימות ולא באופן שוויוני. לכן, לטענתו, ההתנהלות בלארה מצריכה פיקוח מצידו של בן לולו.
3. בן לולו מוסיף וטוען כי אין כל בסיס לבקשות להרחיקו מהמקום. אין ממש בטענות כי הוא מפריע להתנהלות.

טענות הנתבעים

1. הנתבעים טוענים כי בן לולו כלל אינו בעל מניות בלארה. הוא לא עמד בדרישות ההסכם מיוני 2016 ולא שילם את הסכום הנקוב בו במועד ולכן, בהתאם להוראות ההסכם, אין לראות בו בעלים. הוא אינו דירקטור ואינו עובד בלארה ואין כל הצדקה להימצאותו במקום. לכן גם אין הצדקה ליתן מרבית הסעדים המבוקשים על ידו.
2. בן לולו מפריע לתפקוד של לארה בהגיעו למקום. הוא הגיע למקום מלווה בעבריינים, נטל כספים ללא רשות. כמו כן, באירוע שהתרחש ביום 14.6.18 נהג, ביחד עם אדם שהגיע עימו, באלימות כלפי עובד המקום ואף כלא אותו בחדר, אירוע בעקבותיו הוגשה כנגדו תלונה במשטרה בגין תקיפה.
3. בכל הנוגע להתנהלות הכספית בלארה, זו נעשית בצורה תקינה ושקופה ומלווה על ידי מנהלת חשבונות, רו"ח ויועץ כלכלי.

דיון והכרעה

1. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת כך:

(א) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש.

(ב) בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו, לרבות לענין הערובה שעל המבקש להמציא, יביא בית המשפט בחשבון, בין השאר, שיקולים אלה:

(1) הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר;

(2) אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

כפי שכבר נקבע (ר' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 862 (2015), להלן: "גורן"):

"על בעל דין המבקש לקבל סעד זמני בהליך אזרחי לעמוד בשני תנאים מצטברים: התנאי הראשון הינו קיומה של זכות לכאורה לקבלת הסעד. דהיינו, על המבקש להוכיח כי סיכוייו לזכות בהליך העיקרי טובים. התנאי השני הוא הוכחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו (תקנה 362). בין התנאים מתקיים יחס המוכר כ"מקבילית כוחות" – ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכוייו של מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, יקל עמו בדרישת מאזן הנוחות ולהיפך".

1. שאלה מרכזית הנוגעת לנושא סיכויי התביעה והתביעה שכנגד עניינה מעמדו של בן לולו והאם הוא בעל מניות מיעוט, בשיעור של 45% אם לאו. כיום, בן לולו אינו רשום כבעל מניות. הנתבעים טוענים כי התביעה אף איננה כוללת באופן ישיר בקשה לסעד בעניין זה. בן לולו מפנה לסעיפי הסעד במסגרתם התבקש סעד המורה כי לבן לולו הזכות לחייב את אדרי לרכוש את מניותיו לפי שווי השוק של לארה ולחלופין, לחייב את אדרי לרשום את המניות על שמו של בן לולו.
2. אין חולק כי קיים, כאמור, הסכם מיוני 2006 וכי קדם לו הסכם בכתב יד בין בן לולו לאדרי. כך גם אין חולק לגבי הסכומים ששולמו על ידי בן לולו וכי לא שולמו במועד הנקוב בהסכם מיוני 2016. עם זאת, הסכומים התקבלו לאחר המועד ואף לא הוחזרו לבן לולו עד היום. בן לולו אף נותר ערב לחובות לארה. בנסיבות אלו, ההכרעה לגבי משמעות הדברים ופרשנות ההסכם מקומה להיעשות במסגרת פסק הדין. נקודת המוצא לצורך בחינת הבקשות תהיה, אם כן, כי לשני הצדדים טענות הראויות להתברר ויש לראות את התביעות כבעלות סיכויים להתקבל.
3. עם זאת, אף לטענתו של בן לולו, הוא בעל מניות מיעוט, הגם בשיעור של 45%. כמו כן, מי שניהל את לארה בכללותה והיה מלכתחילה בעל זכות החתימה הינו אדרי. בן לולו טוען כי בהתאם לחלוקת התפקידים הוא ניהל את תחום השיווק וקשרי לקוחות.

בנסיבות אלו, יש לבחון את נחיצות הסעדים הזמניים הנדרשים ואת מאזן הנוחות.

1. יצוין כי ב"כ התובע טענה בסיכומיה כי לא שולמה אגרה בגין התביעה שכנגד, ביחס לרכיבים הלא כספיים שלה. טענה זו הועלתה על ידה בבקשה לסילוק על הסף מיום 5.3.18. ב"כ הנתבעים טען כי שולמה אגרה בהתאם לשובר שהונפק על ידי המזכירות. לא מצאתי כי טענה זו יש בה כדי למנוע דיון בבקשות הנתבעים לסעדים זמניים, והיא תידון במסגרת הבקשה לסילוק על הסף.
2. בקשת הנתבעים לצווי מניעה זמניים במסגרתה התבקש להרחיק את בן לולו, באה בעקבות ההתנהלות בימים 14.6.18-12.6.18, שהגיעה לשיאה באירוע האלים שהתרחש ביום 14.6.18. הנתבעים טוענים כי בן לולו הופיע בלארה בליווי בריון ונכנס לחדר בו ישב עובד לארה בשם גיא טל עם לקוחות, זוג העומד להינשא. בן לולו הודיע כי הוא הבעלים ודרש לפנות את החדר, וכאשר גיא טל התעכב על מנת לסגור את המחשב, כלאו אותו בן לולו והבריון בחדר והוא הוכה. הוזמנה למקום משטרה וגיא טל פונה למיון. לפי הנטען, המשטרה הרחיקה את בן לולו מגיא טל לעשרה ימים. לאחר מכן, גיא טל פנה לבית משפט השלום באשדוד בבקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.
3. בן לולו טוען כי מדובר בפרובוקציה. הנתבעים החלו בצילום מיד עם כניסתו לחדר, עוד בטרם ארע דבר וכי מהמסכמים הרפואיים עולה כי העובד לא נפגע. מהבקשה לצו למניעת הטרדה מאיימת עולה כי העובד מתייחס לסכסוך בין הצדדים. עוד נטען כי בן לולו הגיע למקום בליווי מאבטחים מחברת אבטחה מורשית, וכי נזקק לכך בשל איומים על חייו מצד אדרי.
4. בדיון צפיתי בסרטון המתעד את כניסתו של בן לולו בליווי אדם נוסף, הפנייה שלו ללקוחות והוצאת הנוכחים מהחדר ונעילת גיא טל בחדר עם בן לולו והאדם הנוסף. תועדו הצעקות לפתיחת הדלת ולאחר פתיחתה נראה גיא טל שרוע על הרצפה.
5. המסקנה העולה מהדברים הינה כי נוכחותו של בן לולו כיום בלארה, כאשר הצדדים מצויים בסכסוך, יש בה כדי לפגוע באפשרות לנהל את ענייניה של לארה באופן תקין. אין לקבל את טענת בן לולו כי בנסיבות אלו ניתן להרחיק את העובד או כי מדובר בפרובוקציה. המדובר בקושי מובנה בתפקוד שעה שקיימת מתיחות בין הצדדים ואינני סבורה כי המדובר אך בקושי עם עובד ספציפי כזה או אחר.

לכן, שוכנעתי כי יש לקבל את בקשת הנתבעים לצו מניעה זמני במסגרתו התבקשה הרחקתו של בן לולו מלארה. סעד זה נדרש על מנת להבטיח מניעת נזקים עד לבירור התובענה לגופה.

באשר לטענתו של בן לולו כי המדובר בסעד זמני הזהה לסעד העיקרי שהתבקש ומשכך אין לתתו, שיקול זה אינו אלא אחד מהשיקולים אשר יש לשקול בבקשה למתן סעדים זמניים (ר' גורן, בעמ' 862). יתרה מכך, המדובר בהרחקתו של בן לולו באופן זמני בלבד ועד להכרעה בתביעה שכנגד, בעוד בתביעה שכנגד התבקשה הרחקתו של בן לולו ממועד מתן פסק הדין ואילך.

1. עם זאת, בשים לב לתביעה שהוגשה על ידו, לסכומים שהושקעו על ידו ולכך שהוא עדיין ערב ללארה, גם אם חלק מהערבויות הוסרו, יש להבטיח את זכותו של בן לולו לפקח אחר הנעשה בלארה. יש לבחון לאור זאת את בקשתו לסעדים זמניים על מנת למצוא את הדרך הראויה לעשות כן.
2. בכל הנוגע לבקשה לסעד לאסור על אדרי לשלם או לקבל כספים ולהתנות זאת בשתי חתימות, המדובר בסעד שמבקש לשנות את המצב הקיים שלפיו התנהלה לארה מלכתחילה ואינני רואה הצדקה לעשות כן.

כך גם ביחס לסעד המתנה חריגה ממחירון לארה באישורו של בן לולו.

באשר לבקשה לצו האוסר על אדרי לאיים או להתנכל לעובדי לארה, המדובר בסעד זמני שהתבקש בשעתו על רקע טענות למקרים שבהם, לפי הנטען, התנכלו לעובדים המקורבים לבן לולו. לא מצאתי כי בחודשים שחלפו מאז הועלו טענות בעניין זה. ממילא, ככל שלמי מהעובדים טענות לגבי היחס כלפיהם, יוכלו לפעול להגנה על זכויותיהם.

באשר לבקשה לצו המורה לחברת I Plan לחדש את הרשאותיו של בן לולו – במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, הוסכם על חידוש ההרשאה של בן לולו, כצופה וללא יכולת עריכה. ב"כ הנתבעים ציין בסיכומיו כי אין התנגדות לכך שהרשאה כזו תימשך. אני סבורה כי הרשאה מסוג זה תאפשר לבן לולו להמשיך ולעקוב אחר מכלול הפעילות הכלכלית של לארה ולכן אני מוצאת לנכון להיעתר לבקשה לסעד זמני בעניין זה ומורה כי הנתבעים ידאגו לאפשר לבן לולו הרשאה בהתאם למפורט לעיל.

הבקשה לצו המורה כי כל תקבוליה של לארה יופקדו בחשבון הבנק של לארה – ב"כ הנתבעים ציין בסיכומיו כי ממילא כך נעשה. בנסיבות אלו, ועל מנת להבטיח מעקב אחר ההכנסות במהלך התנהלות התביעות, אני מוצאת להעתר לבקשה לסעד זמני בעניין זה.

הבקשה לצו המורה על איסור על אדרי לבצע דיספוזיציה במניותיה של לארה או בנכסיה או לבצע כל שינוי בהונה – הגבלות לעניין זה נכללו בהסכמות הצדדים מיום 11.1.18. ב"כ הנתבעים מציין כי ככל שינתן סעד של איסור דיספוזיציות יש להגבילו לשיעור של 45% מהמניות שלהן טוען בן לולו. מצאתי כי לנוכח טיב הסעדים המתבקשים על ידי שני הצדדים, מן הראוי להותיר לעת הזאת את מצב המניות ללא שינוי ולצורך כך ניתן בזאת בעניין זה צו כמבוקש.

הבקשה לצו המורה כי בן לולו זכאי לקבל את כל המידע הנוגע להנהלת החשבונות של לארה ולחשבונות הבנק המתנהלים על שמה – הנתבעים ציינו כי אינם מתנגדים למתן מידע ומחויבים לשקיפות, ולפיכך ניתן בעניין זה צו כמבוקש.

באשר לבקשה למתן צו האוסר על אדרי להתנהל כלפי צדדים שלישיים, כך שכל פנייה תחייב שתי חתימות – כפי שפורט לעיל, מדובר בבקשה לשינוי המצב הקיים ואינני רואה מקום להיעתר לה.

כמו כן, התבקש כל סעד זמני אחר אשר בית המשפט ימצא לנכון. אני סבורה כי על מנת להבטיח בתקופת בירור התביעה את הזכויות הנטענות של בן לולו נשוא התביעה ונוכח הרחקתו יש ליצור מנגנון המאפשר פיקוח על ההתנהלות הכספית התקינה עד למתן פסק דין. לשם כך, אני ממנה על מינוי בעל תפקיד מטעם בית המשפט. בעל תפקיד זה ישמש כמבקר ומפקח אשר יבחן את ההתנהלות הכספית, תקבולים והוצאת הכספים. לבעל התפקיד תינתן גישה חופשית ובלתי אמצעית לכל מסמכי החברה. ככל שיתקל בעל התפקיד בפעילות חריגה או בקושי במילוי תפקידו, יגיש הודעה או בקשה מתאימה לבית המשפט.

אני מורה על מינויו של רו"ח יניב מנדלסון מרח' הרקפת 6א ת.ד. 3015 תל מונד, טל' 0545677666, מייל [email protected] , כבעל תפקיד בהתאם למפורט לעיל.

ככל שלרו"ח מנדלסון ישנה מניעה כלשהי לשמש כבעל תפקיד מטעם בית המשפט בתיק זה, בין משום היכרות עם אחד הצדדים או מכל טעם אחר, הינו מתבקש למסור על כך הודעה לבית המשפט בתוך 7 ימים.

שכרו של רו"ח מנדלסון ישולם בשלב זה על ידי לארה.

רו"ח מנדלסון יסדיר את שכר טרחתו מול ב"כ הצדדים בטרם יחל במילוי תפקידו.

1. באשר לבקשת הנתבעים בעניין כספי הנאמנות, על אף שב"כ הנתבעים עמד על הבקשה בסיכומיו ביחס לבקשות למתן סעדים זמניים, הבקשה לא הוגשה כבקשה לסעדים זמניים ואף לא בהתאם להוראות תקנה 365 לתקנות סדר הדין האזרחי. לפיכך, לא מצאתי לדון בבקשה כבקשה לסעד זמני, וממילא הבקשה להשבת הכספים תתברר בגדר בירור התביעה שכנגד.
2. דיון ההוכחות הקבוע ליום 20.9.18 שעה 8:30 יתקיים במועדו.
3. המזכירות תשלח העתק מהחלטה זו לצדדים וכן לרו"ח מנדלסון.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ח, 16 יולי 2018, בהעדר הצדדים.