מבוא

1. לפני בקשה שהוגשה על ידי התובע, מר יגאל בן לולו (להלן: "המבקש"). הבקשה הוכתרה בכותרת "בקשה דחופה מאוד לביטול צו מניעה זמני בקשה חוזרת למתן סעדים זמנים ובקשה לפי פקודת ביזיון בית המשפט" (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה כנגד המשיבים 2-1 (להלן: "המשיבים"). במסגרת הבקשה התבקש בית המשפט, בין היתר, להעביר מתפקידו את רו"ח יניב מנדלסון, בעל התפקיד שמונה על ידי בית המשפט (להלן: "בעל התפקיד").

הבקשה הועברה לתשובת המשיבים ובעל התפקיד.

המשיבים ובעל התפקיד הגישו תשובה לבקשה.

המבקש הגיש התייחסות למענה בעל התפקיד ותגובה לתשובת המשיבים.

1. לצורך השלמת התמונה בתמצית, יוזכר כי מדובר בבקשת ביניים שהוגשה במסגרת הליך עיקרי המתנהל בבית המשפט בו הוגשה תביעה על ידי המבקש כנגד המשיבים בעניין חברת לארה אירועים בע"מ (להלן: "לארה" או "החברה") במסגרתה עתר לקבלת סעדים הנוגעים להסרת קיפוח המיעוט, למתן חשבונות וכן להשבת כספים שלטענתו גזלו המשיבים מלארה. המשיבים יחד עם החברה הגישו תביעה שכנגד לסעד הצהרתי בדבר בטלות ההסכם שנחתם בין המבקש למשיבים בנוגע להשקעת המבקש בלארה כנגד הקצאת מניות, לצווי מניעה ולסעדים כספיים בסך כולל של 2,000,000 ₪.

ההליך נמצא בשלב שבו הסתיימו ההוכחות בתיק ונקבעו מועדים להגשת סיכומים מטעם הצדדים.

1. ביום 25.7.19, במהלך הפגרה, הגיש המבקש את הבקשה בה עתר לקבלת הסעדים הבאים (ההדגשות במקור – א.ר.ב):

"א. להורות על ביטול צו המניעה הזמני מיום 16.7.18 להרחקתו של המבקש מחצרי לארה ולהורות כי המבקש יחזור לנהל את תחום השיווק והלקוחות באולם ובמחירים שלא יפחתו מהמחירים שהיו נוהגים בתקופת ניהולו את תחום השיווק והלקוחות באולם.

ב. להורות על מינוי בעל תפקיד אשר הוא היחיד שיהא מורשה לחתום, בשם החברה, על ביצוע הוראות תשלום ושיקים לצורך תשלום הוצאותיה השוטפות בלבד והדרושות לצורך המשך פעילותו של האולם – ולאחר שתינתן למבקש הזדמנות לבדוק את ההוצאות טרם ביצוע התשלומים.

ג. לאסור על המשיבים למשוך כספים מהחברה בכל דרך שהיא, בין כמשכורת, בין כהלוואת בעלים ובכל דרך אחרת למעט תשלום משכורת למשיב 2 באותו סכום כפי ששולם עד כה. לחילופין להורות כי המבקש זכאי רטרואקטיבית למשכורות כפי שנמשכו ע"י המשיב 1 – בין אם במישרין על שמו ובין עם על שם אשתו.

ד. ליתן צו מניעה האוסר על ביצוע שינויים ו/או שיפוצים באולם.

ה. להורות על ביטול מינויו של רו"ח מנדלסון אשר כשל בתפקידו.

ו. ליתן צו המורה כי בגין כל הכנסות האולם המתקבלות מלקוחות האולם לרבות מתשר (טיפים) תונפק קבלה.

ז. לקבוע כי המשיבים ביזו את החלטות וצווי בית המשפט, פעם אחר פעם, ולאכוף על המשיבים בקנס ו/או במאסר את קיום הצווים.

ח. להורות על העברת כל מניות החברה על שם נאמן, עד להכרעה בתובענה.

ט. ליתן כל סעד זמני אחר לשם שמירה ו/או הגנה על זכויות המבקש כפי שימצא כב' ביהמ"ש לנכון.

י. לחייב את המשיבים בהוצאות לדוגמא ובשכ"ט עו"ד".

הבקשה נתמכה בתצהירו של המבקש.

1. ביום 28.7.19 הועברה הבקשה לתשובת המשיבים ובעל התפקיד.
2. ביום 4.8.19 הגיש המבקש בקשה נוספת שהוכתרה בכותרת "בקשה בהולה למתן סעד ארעי להפסקת העבודות באולם" במסגרתה התבקש סעד ארעי מיידי לעצירת כל העבודות באולם עד למתן הכרעה בבקשת המבקש למתן סעדים זמניים.

בהחלטה מיום 4.8.19 נקבע כי אין מקום להיעתר לסעד הארעי בטרם קבלת תשובת המשיבים והמשיבים התבקשו להתייחס בתשובתם גם לבקשה למתן סעד ארעי.

1. ביום 6.8.19 הגיש בעל התפקיד מענה מטעמו לבקשה.

ביום 7.8.19 הגישו המשיבים תשובה מטעמם. התשובה נתמכה בתצהירו של המשיב 1.

1. לאחר מתן ארכות שניתנו למבקש, הוא הגיש ביום 19.8.19 התייחסות למענה בעל התפקיד, וביום 22.8.19 הגיש המבקש תגובה לתשובת המשיבים.
2. בהחלטה מיום 25.8.19 התבקשו הצדדים להודיע עד ליום 27.8.19 האם מקובל עליהם כי ההחלטה בבקשה תינתן בהתייחס לטיעוניהם שהועלו על הכתב, ללא צורך בקביעת דיון. המבקש הודיע כי הוא עומד על קיום דיון בבקשה.

ביום 9.9.19 התקיים בפני דיון בבקשה במסגרתו נשמעו טיעוני הצדדים.

1. יצוין כי עוד ביום 30.5.19 הגיש בעל התפקיד דוח ביקורת לתקופה שמיום 1.7.18 ועד ליום 30.4.19.

תמצית טענות הצדדים

טענות המבקש

1. המבקש טוען כי החלטת בית המשפט מיום 16.7.18 על הרחקתו מלארה אפשרה למשיבים שליטה מוחלטת ובלעדית על הנעשה בלארה. המבקש טוען כי בזמן שהיה מורחק בוצעו שינויים מבניים בלארה בעלות של 700,000 ₪, ומדוח בעל התפקיד עולה כי בתקופת בין המצרים (26.7.19 – 11.8.19) צפויים המשיבים לבצע עבודות נוספות אשר עלותן לא ידועה ולפיכך דרוש סעד מיידי למניעתן. עוד טוען המבקש כי הוכח שהמשיבים מעלימים הכנסות מטיפים של עשרות אלפי שקלים שלא מוצאים ביטוי בספרי החברה; הוכח שהכנסות האולם אינן נרשמות במלואן; הוכח שהמשיב 1 מצוי בחובות לשוק האפור; הוכח שהמשיבים מושכים כספים מהחברה כרצונם; הוכח שהמשיבים מבצעים רישומים כוזבים בספרי החברה בסכומים של מיליוני שקלים; וכי הוכח שהמשיב 1 מושך שכר פיקטיבי לטובת אשתו תוך ביצוע רישום כוזב בספרי החברה.

המבקש טוען כי המנגנונים שנקבעו על ידי בית המשפט כשלו באופן שדבר מהם לא מנע את שינוי המצב הקיים והפגיעה האנושה בזכויות המבקש. למרות הצהרות המשיב 1 לשחרר את המבקש מערבויותיו לחברה, המבקש נותר ערב לבנקים, כלפי בעל הנכס, כלפי ספקים, כלפי קבלן המשנה בבר, כלפי קבלן המשנה בעיצוב ועוד ועוד.

המבקש טוען כי בעל התפקיד מונה כדי "לשמש כ"עיניים" של המבקש באולם ובחברה" אך התברר, למרבה הצער, כי לא עשה כן. המבקש טוען כי בעל התפקיד נמנע מלדווח ולהודיע לבית המשפט על פעילות השיפוצים, והזדרז לדווח כאשר נודע לו כי המבקש מתכוון לפנות לבית המשפט בעניין.

המבקש טוען עוד כי בעל התפקיד נעדר מהאולם במשך חודש וחצי ולא פיקח על הנעשה באולם.

עוד נטען כי בעל התפקיד נמנע מלדווח לבית המשפט על התנהלות כספית חריגה; כי הוא הסתמך על והכריע לפי מידע שקיבל מהמשיבים בלבד; וכי לא התייחס לחוסרים בהכנסות שהיו אמורות להיות ללארה (הכל כמפורט בהרחבה בבקשה, בסעיפים 48-19).

המבקש מציין כי בית המשפט נתן צו לאיסור דיספוזיציה במניות המבקש – 45% ממניות החברה, והתברר כי המשיב 1 העביר מניות למשיב 2. נטען כי בנסיבות אלה ולאור הפרות הצווים על ידי המשיב 1 קיים חשש ממשי כי המשיב 1 לא יקיים אחר צו בית המשפט לאיסור דיספוזיציה ולכן מבוקש להורות על העברת המניות לנאמן, ומבוקש לעשות כן לגבי כל המניות.

המבקש טוען עוד להפרות צווי בית המשפט שנעשו על ידי המשיבים: הוא לא מקבל את מסמכי הבנק ואת דוחות הרזרבות מחודש מרץ 2019 והוא לא חובר למצלמות האולם, למרות החלטת בית המשפט בעניינים אלו.

המבקש טוען לשינוי נסיבות ממתן ההחלטה מיום 16.7.18. בכל הנוגע לאירוע שבעקבותיו הורחק המבקש מהאולם (כמפורט בהחלטה האמורה), התברר מחקירות העדים כי לא היתה הצדקה להרחקת המבקש ונטמן לו פח. הבקשה נסמכה על תצהיר כוזב של המשיב 2 שלא היה נוכח באירוע. המבקש טוען כי מתן הצו ריסק את מעמדו ואת שמו הטוב בענף האירועים.

מאז חדל המבקש מלבצע תפקידו בלארה ניזוק האולם במאות אם לא במיליוני שקלים. המבקש טוען כי המשיבים מודעים למצבם המשפטי וקיים להם תמריץ להעלמת כספים ויצירת חובות ללארה.

תשובת המשיבים

1. המשיבים דוחים את האשמות המבקש ולטענתם הבקשה היא בעצם תרגיל לקראת קבלת הסיכומים שנועד להפעיל לחץ על בית המשפט להזדרז בכתיבת פסק הדין, ונועדה להציגו כ"מסכן" ו"כקורבן".

המשיבים טוענים כי יש לדחות את הטענות המועלות על ידי המבקש כנגד בעל התפקיד. בעל התפקיד ממלא את תפקידו בצורה נכונה וראויה והוא בודק את ספרי החברה, מבצע את תפקידו בשקיפות ונפגש יותר עם המבקש והמייצגת שלו מאשר עם המשיבים ומייצגם. המשיבים טוענים כי העובדה שהבדיקות של בעל התפקיד מאששות את גרסת המשיבים, אינה סיבה להחלפתו.

המשיבים טוענים כי לא השתנו הנסיבות. ביטול סעד זמני בטענה של שינוי נסיבות מחייבת דיון וחקירת עדים בעניין "שינוי הנסיבות" ועל המבקש לפרט מה השינוי, מה ראיותיו, מתי נודע לו ומה הזמן שחלף בין ידיעתו למועד הגשת הבקשה. המשיבים טוענים כי המבקש לא הראה מה הנסיבות שהשתנו ודי בכך לשלול את זכותו לעצם הבקשה.

המשיבים העלו טענות מקדמיות, ביחס לאי תשלום אגרה מספקת עבור הבקשה ולשיהוי בהגשתה.

עוד טוענים המשיבים כי המבקש לא הראה מדוע הוא זכאי לקבלת הסעדים המבוקשים על ידו, אשר יביאו לשינוי המצב הקיים (כמפורט בתשובתם). בקשר לבקשה לאסור על המשיבים למשוך כספים מהחברה בכל דרך שהיא, אף מדובר בבקשה לתיקון כתב התביעה מבלי להגיש בקשה לתיקון.

לטענת המשיבים בית המשפט לא מוסמך להעניק סעד שאינו דחוף, שלא נתבקש בתיק העיקרי ושאינו נועד להבטיח את הסעד העיקרי.

המשיבים טוענים כי יש לדחות את טענות המבקש באשר לגניבות על ידי המשיב 1 מאחר ומחודש ינואר 2019 אין עוד תשלומים במזומן ללארה מחמת שהדין אוסר זאת, וכל התשלומים הם בשיקים או בהעברות בנקאיות.

בנוגע לבקשה לצו מניעה האוסר על ביצוע שינויים בלארה, המשיבים טוענים כי המבקש לא מראה מה העילה לסעד. לארה סוברנית לבצע ברכושה שיפוצים ושיפורים שכוללים תחזוקה, שיפור הקיים והשבחתו. המבקש לא מוכיח מה הנזק שיגרם כתוצאה מהשיפוץ. הגדלת המטבח והוספת חלק פתוח לקהל וכן הוספת גלריה, השביחו את ערכה של לארה. המשיב 1 טוען כי השיפוץ הסתיים והוא מומן מכספים של לארה ומאשראי ספקים.

המשיבים דוחים את טענות המבקש ביחס להתנהלות הכספית בלארה.

המשיבים טוענים כי הבקשה לקבוע כי המשיבים ביזו את החלטות וצווי בית המשפט ולאכוף על המשיבים קנס ו/או מאסר הוגשה שלא כדין. המבקש יכול לפנות באמצעות המייצגת שלו לקבלת דפי אירוע או תדפיסים לב"כ המשיבים או לבעל התפקיד. ב"כ המבקשים הורה למנהלת החשבונות של לארה שתעביר כל מסמך שיש מקום להעברתו והמבקש טוען בבקשה שלא קיבל.

המשיב 1 טוען כי המבקש שוחרר מערבויותיו וכי הוא נותר ערב רק לחבריו – מר אורן חליבא (ספק העיצוב) ומר שגיא קינן (שירותי בר).

המשיבים טוענים כי המבקש לא מסביר מה הצורך במתן סעד של העברת מניות החברה על שם נאמן עד להכרעה בתביעה כאשר תלוי ועומד צו האוסר על דיספוזיציה במניות המשיבה.

תגובת בעל התפקיד

1. בעל התפקיד טוען כי סמכויותיו הוגדרו ביום 16.7.18 בס' 29 להחלטה, וכי לא מונה כנאמן או כמורשה חתימה יחיד.

עוד טוען בעל התפקיד כי הוא לא מונה על מנת לקבוע אם התרחבות כלכלית היא מוצדקת או לא ואין זה נתון לשיקול דעתו. להבנתו, פעילות חריגה הינה "פעילות כספית שלילית, כמו גניבת כספים, העלמת הכנסות, העלמת מע"מ, חשבוניות פיקטיביות, גריסת מסמכים, גניבת כספי מזומן, רישום כוזב במסמכי תאגיד.." מאידך "הוצאות אחזקה על הקיים, תשלומי שכר לעובדים, תשלומי ספקים, מתן הלוואות לחברה, הרחבה כלכלית.." אינם בגדר פעילות חריגה, ולטענתו לא נתקל בפעילות חריגה.

הוא לא נתקל לדבריו בהעלמת הכנסות ברמה גבוהה של וודאות מעשית, ובתקופת הבדיקה השוטפת לא נתקל בהשמדת ראיות ולא נתקל במסמכים שביקש לקבל ולא נמסרו לו. כל המערכות היו חשופות בפניו כך שיכול היה לבצע כל בדיקה ולהוציא כל דוח שרצה.

בעל התפקיד טוען לגבי השיפוץ כי ערב הגשת הדוח הצעת המחיר בגין השיפוץ לא "נסגרה" ולכן הדבר לא צוין בדוח, שאינו נסמך על אומדנים.

דוח הביקורת פורסם במאי 2019 כך שהמבקש יכול היה לפנות לבית המשפט ולא לחכות כמעט חודשיים ובפרט שהמבקש וב"כ ידעו על הבניה, מצד שלישי, לכל המאוחר ביום 21.5.19.

במסגרת התפקיד שהוטל עליו נפגש עם המבקש, המשיבים, עובדי החברה ועוד גורמים על מנת ללמוד ולהבין את הענף בצורה טובה יותר. בעל התפקיד טוען כי הוא נמצא בקשר כמעט יומיומי עם לארה, מחובר לכל המערכות באופן מקוון, מגיע לביקור כל עשרה ימים עד שבועיים למרות שלטענתו נוכחות פיזית שלו בלארה כמעט מיותרת לחלוטין.

בעל התפקיד אף התייחס בתגובתו ונתן מענה פרטני לטענות המבקש ביחס להתנהלות הכספית בלארה ולהכנסות אשר לפי הנטען היא זכאית להן.

תגובת המבקש לתשובת המשיבים

1. המבקש טוען כי בעל התפקיד לא היה מוסמך ואף לא נתבקש להגיש דוח ועשה זאת על מנת "להקדים תרופה למכה".

המשיבים משנים את מצבה של החברה לרעה ועניין זה מחייב את התערבות בית המשפט ומתן סעדים ואף סעדים נוספים חמורים בהרבה לרבות מינוי כונס נכסים מיידי.

המשיבים לא התייחסו לחלק מטענות המבקש ביחס להתנהלות הכספית בלארה (כמפורט בתגובה לתשובה).

בניגוד לאמור בתשובת המשיבים, המסמכים ודפי הבנק לא הומצאו לב"כ המבקש מחודש מרץ 2019.

עוד נטען כי המבקש לא שוחרר מהערבות לבעל הנכס.

המבקש התייחס גם לטענות המקדמיות שהעלו המשיבים בתשובתם ודחה אותן.

התייחסות המבקש לתגובת בעל התפקיד

1. המבקש טוען כי מחובתו של בעל התפקיד לדווח לבית המשפט על ביצוע שינויים מהותיים במבנה האולם ואופיו הכרוכים בעלויות עתק.

בעל התפקיד ביצע בדיקה טכנית ושטחית בלבד, לא ביצע בדיקה מול הלקוחות, לא ביצע בדיקה השוואתית מול קבלני המשנה, לא בדק מסמכים מהותיים שהושמדו על ידי המשיבים, ולא בדק הנחות שניתנו ללקוחות.

בעל התפקיד לא נדרש על ידי בית המשפט להוציא דוח, עליו היה לבצע בדיקה שוטפת ולדווח לבית המשפט בזמן אמת ולא להמתין להוצאת דוח.

באופן כללי בעל התפקיד ביצע את הבדיקה של התנהלות המשיבים בחברה מתוך חזקת תקינות ולא כגורם מפקח וביקורתי.

דיון והכרעה

הבקשה לביטול צו המניעה הזמני

1. אין חולק כי לבית המשפט נתונה סמכות לעיין מחדש בהחלטה שניתן במסגרתה סעד זמני. ככלל, לצורך שינוי ההחלטה יש להראות שחל שינוי נסיבות (ת' 368 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ר' למשל ע"א עווידאת נ' רשות מקרקעי ישראל מחוז הצפון – נצרת עלית (פורסם במאגרים, 20.12.17)).

המבקש טוען כי חל שינוי נסיבות שבא לידי ביטוי במספר דברים:

ראשית, לטענתו, לאחר שמיעת הראיות בתיק, עולה כי אין לקבל את גרסת המשיבים לגבי האירוע שבעקבותיו הורחק המבקש. לטענתו עולה כי המשיב 2, אשר תצהירו צורף לתמיכה בבקשה שהוגשה בשעתו מטעם המשיבים, כלל לא נכח במקום וכי האירוע תחילתו בפרובוקציה מצד המשיבים.

עוד נטען כי חלה ירידה בהכנסות החברה ולכן יש להחזיר את המבקש לתפקידו כמנהל שיווק, וכי מנגנוני הפיקוח שנקבעו בהחלטה מיום 16.7.18 התגלו כבלתי יעילים ולכן יש לאפשר למבקש לחזור ללארה.

המשיבים טוענים כי לא חל כל שינוי נסיבות. אין ממש בטענה לפיה עולה מהראיות כי האירוע לא התרחש; אין כל ירידה בהכנסות לארה; ולא ניתן לבקש צו עשה של החזרת המבקש לתפקיד של מנהל שיווק, שלטענת המשיבים המבקש לא שימש בו וממילא ללארה תמיד היו אנשי מכירות שעסקו בשיווק האירועים.

1. שקלתי את טענות הצדדים.

במסגרת הראיות אכן נחקרו העדים אף ביחס לאירוע שבעקבותיו הורחק המבקש, הגם שמדובר באירוע שהתרחש כידוע לאחר הגשת התובענה. בזהירות המתחייבת מכך שמדובר בהחלטת ביניים, אציין כי אינני סבורה כי עולה מהראיות שהאירוע שהתרחש לא מצדיק את הרחקתו של המבקש מלארה. ממילא גם אם כטענת המבקש מדובר היה באירוע שהתרחש בעקבות פרובוקציה, אין בכך כדי לשנות ממהות הדברים.

לפיכך, אינני סבורה כי הבסיס למתן צו המניעה הזמני התערער.

אוסיף, כי התרשמתי במהלך שמיעת התיק כי, למרבה הצער, לא חל שינוי במצב הדברים וכפי שצוין בהחלטה מיום 16.7.18 הצדדים עדיין מצויים בסכסוך ואני סבורה כי נוכחותו של המבקש בלארה יש בה כדי לפגוע באפשרות לנהל את ענייניה של לארה באופן תקין.

באשר לטענה כי לא ניתנת למבקש הגנה לזכויותיו בשל טענותיו ביחס לאופן התפקוד של בעל התפקיד, טענות אלו יידונו ומענה להן יינתן להלן.

הבקשה ביחס להחלפת בעל התפקיד

1. המבקש עותר להחליף את בעל התפקיד.

המשיבים מתנגדים לכך. במהלך הדיון, טען ב"כ המשיבים כי הבקשה אף לא הוגשה כנדרש מבקשה מסוג זה. לטענתו, ככל שהמבקש מעוניין להביא להחלפת בעל התפקיד היה עליו לצרף את בעל התפקיד כמשיב לבקשה ובדיון ניתן היה לחקור את בעל התפקיד. המשיבים ציינו כי הבקשה הוגשה רק לאחר שהוגש הדוח שסקר את מצב הדברים במהלך התקופה מאז מינוי בעל התפקיד, אשר לא מצא פעילות בלתי תקינה.

הבקשה נשלחה, כאמור, אף לתגובת בעל התפקיד אשר הגיש מענה בכתב.

בבקשה מפרט המבקש שורה של ליקויים שלטענתו נפלו בתפקודו של בעל התפקיד. לטענת המבקש, בעל התפקיד, אשר נדרש לדווח על כל פעילות חריגה, לא דיווח על שיפוץ בעלות של מאות אלפי ₪ שבוצע באולם, ומיהר להגיש את הדוח ובו התייחסות לכך, רק לאחר שהמבקש ובאת כוחו פנו אליו בעניין. עוד ציין כי מהדו"ח שהוגש עולה כי החל מינואר 2019 החל המשיב 1 למשוך משכורת של 20,000 ₪ בחודש, בעלות של 37,000 ₪ לחודש. במקביל לכך הופסקה משיכת המשכורת על ידי אשתו של המשיב 1. גם על כך לא דיווח בעל התפקיד לבית המשפט בזמן אמת.

עוד טוען המבקש כנגד התייחסותו של בעל התפקיד לממצאים שונים בדוח אשר המבקש סבור כי יש בהם כדי להעיד על התנהלות לא תקינה בלארה בתקופת הבדיקה.

1. בחנתי את הטענות כלפי בעל התפקיד הן ביחס להתנהלותו והן ביחס לחוסרים הנטענים בדוח הביקורת ולממצאים שנקבעו על ידו. בחנתי גם את המענה שניתן לטענות הללו על ידי בעל התפקיד. המענה שניתן נרחב, ומתייחס לכל אחת מהטענות שהועלו בבקשה. בעל התפקיד הבהיר כי לגבי חלק מהטענות שעלו, אלו למעשה נוגעות לתקופה שקדמה לתקופת הבדיקה. שוכנעתי שהמענה שניתן על ידי בעל התפקיד לטענות המבקש מספק והולם. יחד עם זאת, מצאתי להידרש במפורש לחלק מהטענות שעלו.
2. באשר לטענה לפיה בעל התפקיד נמנע מלדווח על פעילות חריגה בלארה, ראשית, יש לציין כי המשכורות שמשך המשיב 1 החל מינואר נכללו בדוח הביקורת, ואף ניתן בדוח הסבר לעניין התייחסותו של בעל התפקיד לשיפוץ המטבח, אותו ראה כהשקעה ברכוש החברה.

בתשובתו לבקשה, בעל התפקיד הסביר את תפיסתו לגבי מהי פעילות חריגה עליה היה עליו לדווח. בעל התפקיד ציין כך: "לטעמי והבנתי "פעילות חריגה", הינה פעילות כספית שלילית, כמו גניבת כספים, העלמת הכנסות, העלמת מע"מ, חשבוניות פיקטיביות, גריסת מסמכים, גניבת כספי מזומן, רישום כוזב במסמכי תאגיד ועוד פעולות שמתוארות לכל אורכה של בקשה זו. מאידך פעילות חריגה, להבנתי איננה הוצאות אחזקה על הקיים, תשלומי שכר לעובדים, תשלומי ספקים, מתן הלוואות לחברה, הרחבה כלכלית וכו', כל עוד הפעילות נעשית בצורה חוקית וללא שימוש ב"כלים", שתיארתי בפעילות חריגה" (עמ' 3 לתגובה, ההדגשות במקור – א.ר.ב.).

לפיכך, לא סבר בעל התפקיד כי השיפוץ של המטבח, שמהווה לדידו השקעה ברכוש הקבוע של האולם, ואשר איננו מהווה במובן זה הוצאה של כספים מהחברה, בא בגדר פעילות חריגה. אף תשלום משכורות איננו בא לדידו בגדר פעילות חריגה.

1. אני סבורה כי גם אם טעה בעל התפקיד בפרשנותו לפעילות חריגה הטעונה דיווח לבית המשפט ככזו, כמו למשל בכל הנוגע למשכורת שהחלו בתשלומה למשיב 1, ולגבי שיפוץ המטבח, על אף שמדובר בהשקעה ברכוש קבוע, הרי שאין בכך כדי להצדיק העברה מתפקיד. בעל התפקיד הגיש דוח מפורט ובהתאם למפורט בו ניהל מעקב מדוקדק כנדרש אחר ההתנהלות הכספית בחברה, דוח אותו ביקש להגיש קודם לכן, עוד בטרם פנה אליו המבקש בדבר שיפוץ המטבח.

מטעמי זהירות, על מנת למנוע להבא אי הבנות ולהבטיח כי המידע יהיה בפני המבקש בזמן אמת, בעל התפקיד ידווח על כל פעולה או עניין שאינם במהלך העסקים הרגיל.

בנוסף לכך, מצאתי להורות כי מעתה ואילך בעל התפקיד יעביר דיווח שוטף מדי חודשיים לבית המשפט ולצדדים.

כמו כן, במסגרת הדיווח הראשון שיימסר עד ליום 15.11.19 יש להשלים התייחסות לנושא ההוצאות בכרטיסי אשראי הנמצאים בשימוש המשיבים, כפי שאף ציין בעל התפקיד כי יעשה.

סיכומו של דבר, לא מצאתי לקבל את טענות המבקש כנגד בעל תפקיד ועל כן הבקשה להעבירו מתפקידו נדחית.

העתירות להורות על מינוי בעל תפקיד שיהא בעל זכויות חתימה, לאסור על משיכת כספים מהחברה וליתן צו מניעה האוסר על ביצוע שינויים ו/או שיפוצים באולם

1. המבקש טוען כי סעדים אלו נדרשים לנוכח ההתרחשויות ובכללן השיפוצים שנעשו באולם בהיקף כספי נרחב וההתנהלות העולה מדו"ח בעל התפקיד.

המשיבים מתנגדים לבקשה למתן הצווים האמורים. המשיבים שבים ומציינים כי המבקש טרם זכה בתביעה במסגרתה הוא עותר לסעד שלפיו יוכר כבעל מניות בחברה, ואין בסיס לבקשתו המועלית בשלב זה.

1. בהחלטה שניתנה ביום 16.7.18 נדונו בקשות קודמות של המבקש לסעדים זמניים, במסגרתם עתר לסעדים דומים, שעניינם שינוי המצב הקיים שלפיו התנהלה לארה מלכתחילה ולא מצאתי הצדקה לעשות כן.

כאשר בוחנים את מצב הדברים נכון להיום, מדו"ח בעל התפקיד עולה כי לגבי תקופת הבדיקה השוטפת בלבד המסקנות לגבי אופן ההתנהלות הינן חיוביות. כך, החל מעמ' 28 לדוח:

"למעט הערות שהועלו (טיפים ובקבוקים למחזור) ובדיקת 2 הספקים הנוספים שבטבלה בסעיף ספקים בפעילות שוטפת, אין בעבודת הביקורת והפיקוח שנעשתה בתקופת העבודה השוטפת מחודש יולי 2018 ועד אפריל 2019, שום יסוד סביר להאמין, שנעשו פעולות שחוקיותן מוטלת בספק, או שנדרשת התערבות נוספת של כבוד בית המשפט.

...כאמור, באופן כללי עד כה התרשמתי בתקופת הבדיקה השוטפת, שהחברה מאוד מסודרת ברישום ב IPLAN ובהנהלת החשבונות בכל הקשור לרישומי ההכנסות והתקבולים מהאירועים ובשאר רישומי הנהלת החשבונות, יחסית להיקף הפעולות והרישומים החשבונאים ולגודלו של "הצוות" החשבונאי.

החברה מלווה על ידי צוות כלכלנים כמעט מיום תחילת פעילותה, ויש מעקב יומיומי רציף אחרי תזרים המזומנים ופעולתה הכלכלית...." (ההדגשה במקור – א.ר.ב).

לנוכח האמור לעיל, אינני סבורה כי יש מקום להתערבות בפעילות החברה, מעבר לקבלת דיווחים שוטפים וכן דיווח בכל הנוגע לפעילות חריגה, כמפורט לעיל. עם זאת, המשיבים ידווחו לבעל התפקיד מראש על כל השקעה בהיקף חריג.

1. בכל הנוגע לבקשה לאסור על משיכת משכורת על ידי המשיב 1, המשיב 1 עובד ואינני רואה עילה למנוע ממנו קבלת משכורת. אינני רואה אף מקום להיעתר לבקשה החלופית המועלית במסגרת בקשה לסעד זמני, להורות על תשלום משכורות למבקש, שעה שאינו מועסק בפועל בחברה לעת הזו, בנסיבות כפי שפורטו לעיל.

הבקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט

1. המבקש טוען כי המשיבים ביזו את החלטות בית המשפט בשניים. ראשית, הוא לא חובר עד היום למצלמות המותקנות באולם, כפי שהיה על המשיבים לעשות בהתאם להחלטת בית המשפט.

כמו כן, לא הועברו לו מסמכים בהתאם להחלטות בית המשפט.

המשיבים טוענים כי המסמכים הועברו וכי ניתנה הוראה להעבירם בשנית.

בתשובה בכתב לא ניתנה התייחסות לעניין המצלמות. במהלך הדיון, ציין המשיב 1 כי שונה הקוד של הגישה למצלמות וכי ימסור אותו למבקש.

1. באשר למסמכים, בחודשים האחרונים בהם לפי המפורט בבקשה לא הועברו מסמכים, לא נעשתה פנייה בעניין זה לבית המשפט. בנסיבות אלו ומשעה שהמשיבים ציינו כי העבירו ויעבירו את המסמכים, אינני סבורה כי מדובר בעניין שיש בו משום בזיון בית משפט.
2. ב"כ המבקש תמציא לב"כ המשיבים רשימה של מסמכים שלא הועברו למבקש בהתאם להחלטות קודמות של בית המשפט. המשיבים יעבירו את המסמכים למבקש, באמצעות באת כוחו, תוך 7 ימים מהמועד בו יתקבל אצלם פירוט המסמכים המבוקשים. המשיבים יקפידו להעביר באופן שוטף את המסמכים בהתאם להחלטות קודמות של בית המשפט בעניין זה.

בעניין המצלמות, אני מורה כי המשיבים יעבירו למבקש, באמצעות באת כוחו, את הקוד הנדרש לצורך גישה למצלמות עד ליום 24.10.19.

הבקשה להורות על העברת כל מניות החברה על שם נאמן, עד להכרעה בתובענה

1. המבקש עותר להעברת המניות על שם נאמן, עד להכרעה בתובענה, מתוך חשש כי אלו יועברו על ידי המשיב לאחרים. המבקש מפנה להסכם שלטענתו חל ומכוחו קיימת לבעלי המניות ובכללם למבקש זכות קדימה לרכישת מניות, ככל שמי מבעלי המניות האחרים מעביר אותם. עוד ציין כי מעדותו של המשיב 1 עולה כי התחייב להעביר מניות למשיב 2.

המשיבים מתנגדים לסעד המבוקש. עוד הם טוענים כי ממילא המבקש טוען בתביעתו רק ל-45% ממניות החברה.

1. בהחלטה מיום 16.7.18 הותר על כנו צו איסור דיספוזיציה ביחס למלוא המניות שבידי המשיב 1, כפי שאף ניתן בהסכמה מלכתחילה (עמ' 8 להחלטה). המדובר בצו מחייב ולפיכך אני סבורה כי די בצו איסור הדיספוזיציה ואין הצדקה למתן צו המחייב העברת המניות לנאמן. ממילא ככל שיופר הצו, המפר ישא באחריות בגין תוצאות ההפרה.

הוראות נוספות

1. באשר לבקשה לסעד לגבי הטיפים שניתנים על ידי לקוחותיה של לארה, יש לפעול בהתאם להוראות הדין בעניין זה.
2. בבקשה ציין המבקש כי עדיין נותר ערב לחברה. במהלך הדיון ציין המשיב 1 כי ידאג לשחרר את המבקש משתי הערבויות שנותרו, לטובת אורן חליבה ושגיא קינן.

המבקש טוען כי הוא נותר ערב גם כלפי בעל הנכס. המשיבים טענו בדיון כי המבקש שוחרר מערבותו זו. המשיב 1 צירף לתצהירו, שצורף לתמיכה בתשובה לבקשה, אסמכתא בעניין זה (נספח י"ג). עיינתי באסמכתא. המדובר בכתב ערבות עליו חתום המשיב 2 כערב כלפי בעל הנכס (המכונה בכתב הערבות "המשכיר"). יחד עם זאת, מצוין בכתב הערבות כי הערבות "יכול שתבוא במקום ערבותו של יגאל בן לולו ..., לפי שיקול דעת המשכיר". עולה מכך כי בעל הנכס יוכל להפעיל את ערבותו של המבקש במידת הצורך ובהתאם לשיקול דעתו, כפי שמצוין מפורשות בכתב הערבות. לפיכך, לא שוכנעתי כי המבקש שוחרר מערבותו זו.

המשיבים יפעלו לשחרור המבקש מערבויותיו ויגישו הודעה על כך לבית המשפט עד ליום 30.11.19.

1. המשיבים הגישו "בקשה למחיקת טענות מבישות מכתב טענות". במסגרת הבקשה ציין ב"כ המשיבים כי מסעיף 10 לתשובה שהוגשה מטעם המבקש עולה כי מייחסים לב"כ המשיבים את הפעולות המפורטות שם. כבר לבקשה צורף מכתבה של ב"כ המבקש במסגרתו מובהר כי לא זו היתה הכוונה. ב"כ המבקש חזרה על כך בדיון אולם טענה שאין מקום להורות על מחיקת הסעיף שכן הדברים ממילא לא עולים מקריאת הסעיף.

אין, אם כן, מחלוקת במהות אשר היא העיקר. על מנת למנוע פרשנויות שונות לאמור בסעיף אני מורה כי המילים "בא-כוחם" תימחקנה מהשורה הראשונה בסעיף 10 לתשובת התובע לתגובת הנתבעים.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים ולבעל התפקיד.

ניתנה היום, ח' תשרי תש"פ, 07 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.