1.        לפניי בקשת התובע, (להלן - הבקשה) להפניית שאלות הבהרה למומחה אשר מונה על ידי ביה"ד הוא ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה).

2.        בתאריך  2/9/21 הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן -התגובה), במסגרתה

הבהיר מדוע הוא מתנגד לחלק העיקרי של הבקשה.

3.        בתאריך 14/9/21 פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד, מיום 2/9/21  עת התייחס לתגובת הנתבע (להלן - ההתייחסות).

4.         רקע

א.       בבסיס הבקשה עומדת תביעתו של התובע, כנגד החלטות הנתבע, מיום 29/7/20, לדחות את תביעותיו להכרה בליקוי בצווארו ולהכרה בליקוי בכתפו הימנית על רקע תנאי עבודתו.

ב. במהלך ישיבת ההוכחות שהתקיימה ביום 29/4/21 העידו לפנינו התובע, העד מטעמו, הוא מר פנחס עמית וכן עד הנתבע הוא מר עידו גביש.

ג. בסיום ישיבת ההוכחות ביקשו הצדדים שהות כדי לנסות ולגבש עובדות מוסכמות ואכן בתאריך 20/6/21 הם הגישו הודעה מוסכמת במסגרתה פרטו את העובדות המוסמכות וכן ביקשו למנות מומחה רפואי מטעם בית הדין, כאשר בתאריך 24/6/21 הוסיפו הצדדים את שהיה חסר ב"עובדות המוסכמות".

ד. בתאריך 27/6/21, לאחר שמזכירות בית הדין ווידאה כי מלוא החומר הרפואי של התובע אשר הוזמן לבקשת הנתבע התקבל, מונה המומחה על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין הליקוי ממנו סובל התובע בצווארו וכן בין הליקוי ממנו הוא סובל בכתפו הימנית לבין תנאי עבודתו, כפי שאלו פורטו בסעיף ה"עובדות המוסכמות", כפי שאלו הודגמו בסרטון וכפי שהם מצאו ביטוי בחומר הרפואי שצורף להחלטת המינוי.

ד.       בתאריך 27/7/21 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה והיא הועברה לצדדים.

ה.       בתאריך 22/8/21 הגיש התובע את הבקשה.

5. להלן העובדות המוסכמות, אשר הועברו למומחה:

א. התובע יליד 1953.

ב. התובע עבד כמכונאי עיבוד שבבי בחברת נטפים, משנת 1990 ועד לשנת 1995.

ג. בנוסף, התובע עבד כאיש אחזקה בחברת נטפים, משנת 2001 ועד לשנת 2020.

ד. התובע עבד במשרה מלאה בכל השנים הרלוונטיות.

ה. במסגרת עבודתו כמכונאי עיבוד שבבי, התובע נדרש לעבוד עם מכונות כרסום וחריטה.

ו. במהלך עבודתו עם שתי המכונות, התובע נדרש להרים חומרי גלם כבדים, עד למשל של 25 ק"ג, וזאת מהמחסן לבית המלאכה.

ז. כמו כן, במסגרת עבודתו עם מכונות הכרסום והחריטה, התובע נדרש לסובב ידיות וגלגלות שונות, מאות פעמים מידי יום עבודה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שצורף להחלטת המינוי.

ח. בנוסף, במסגרת עבודתו התובע נדרש לעבוד תוך רכינות וכיפופים של צווארו לעבר מכונות הכרסום והחריטה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שצורף להחלטת המינוי.

ט. במסגרת עבודתו כאיש אחזקה, התובע נדרש לתיקון של מכונות שונות.

י. לצורך כך, התובע נדרש מידי יום עבודה לפתוח ולסגור מאות ברגים מידי יום עבודה.

יא. כמו כן, התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה.

יב. בנוסף, התובע נדרש מידי יום עבודה להרים כלים וציוד כבד, במשקל של 15-30 ק"ג.

יג. כמו כן, מידי יום עבודה למשך שעתיים כל יום ולסירוגין, התובע נדרש לשימוש בכלי עבודה רוטטים, לרבות פטישי אוויר, כלים פנאומטיים ומקדחות שונות.

6.        הבקשה

ואלו השאלות שמבקש ב"כ התובע להפנות אל המומחה:

א. במסגרת חוות דעתך, ובכל הנוגע להתייחסותך לפגיעה הצווארית הקיימת לתובע, קבעת כי לא הוצגו נתונים והוכחות ש"לחולה היו תנועות כיפוף ויישור תדירות". עם זאת, העובדה כי התובע ביצע במסגרת עבודתו תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר, תוך רכינות וכיפופים הינה עובדה חלוטה, אשר נקבעה על ידי כבוד בית הדין.

1. נוכח האמור, ובהתחשב בכך שהתובע ביצע תנועות צוואריות חוזרות ונשנות כאמור, הנך מתבקש לקבוע האם באופן עקרוני בתנועות אלו יש בכדי להביא לפגיעה דיסקאלית בעמוד השדרה הצווארי.

2. ככל ותשובתך שלילית, אנא נמק תוך הפנייה למחקרים ולספרות רפואית והסבר באלו תנועות כן תוכר על ידך מיקרוטראומה צווארית.

ב. במסגרת חוות דעתך, לא התייחסת כלל וכלל לעבודתו של התובע עם כלי עבודה רוטטים, בתוך כך מקדחות ופטישים פנאומטיים, כמפורט בסעיף י"ג לרשימת העובדות שהועברה אליך ולהשפעת העבודה עם הכלים הרוטטים על עמוד השדרה הצווארי - אנא התייחס לאופי עבודה זה ולהשפעתו על הצוואר.

ככל והנך סבור שאין השפעה כאמור, אנא נמק תשובתך, תוך הפנייה למחקרים ולספרות רפואית.

ג. במסגרת חוות דעתך, התייחסת לשינויים הניווניים בצווארו של התובע, וציינת כי מדובר בתהליך שחיקתי תחלואתי טבעי. יחד עם זאת, בבדיקת CT עמוד שדרה צווארי, מיום 30.04.2019, אובחן התובע כמי שסובל נוסף על השינויים השחיקתיים גם מפריצות דיסק מרכזיות בינוניות עם לחץ על השק ולחץ משמעותי על חוט השדרה במספר גבהים.

1. האם נכון שלא כל האנשים בגילו של התובע סובלים מפריצת דיסק בינונית?

2. מהו האחוז באוכלוסייה בגילו של התובע הסובל מפריצות דיסק בינוניות כאמור עם לחץ משמעותי על חוט השדרה במספר גבהים? נא פרט על אילו מחקרים הסתמכת.

3. מהו האחוז באוכלוסייה בגילו של התובע שנזקק לניתוח בעמוד השדרה הצווארי? נא פרט על אילו מחקרים הסתמכת.

4. מהו האחוז באוכלוסייה בגילו של התובע שסובל משינויים ניווניים כה קשים, כפי שסובל התובע? נא פרט על אילו מחקרים הסתמכת.

ד. במסגרת חוות דעתך קבעת כי סיבוב הידיות והגלגלות שביצע התובע, מאות פעמים מידי יום עבודה, אינו גורם לפגיעה בכתף.

עם זאת אבקש להפנותך לחוות דעת אחרת, אשר ניתנה במסגרת ב"ל 47726-08-19 יוסף אוחיון - המל"ל. בפרשת אוחיון, התובע עבד גם כן בתחום העיבוד השבבי, כאשר הוא נדרש לביצוע תנועות סיבוביות של הכתפיים, וזאת על מנת לסובב ידיות וגלגלות מידי יום עבודה, תוך ביצוע תנועות סיבוביות של הכתפיים. כמו כן, בפרשת אוחיון התובע נדרש לבצע פתיחה וסגירה של עשרות רבות של ברגים, תוך הפעלת כוח רב ואימוץ הכתפיים, כאשר גם בענייננו התובע נדרש לתנועות סיבוביות של הכתפיים, וזאת על מנת לסובב ידיות וגלגלות ועל מנת לפתוח ולסגור מאות ברגים מידי יום עבודה.

המדובר בעובדות זהות כמעט לחלוטין לרשימת העובדות שהועברה אליך, וזאת לכל הפחות בכל הנוגע לפגיעה בכתפיים.

מצורף העתק רשימת העובדות שנקבעה בפרשת אוחיון, ומסומנת כנספח א'.

על סמך העובדות האמורות, קבע המומחה הרפואי שמונה בפרשת אוחיון, ד"ר רון בשוראי, כי קיים קשר סיבתי בין פגיעתו בכתף מין של התובע שם לבין עבודתו כמפורט לעיל.

מצורף העתק חוות הדעת בב"ל 47726-08-19, ומסומנת כנספח א'.

1. נוכח האמור בחוות הדעת האמורה - האם נכון לומר כי ישנה אסכולה נוספת, אשר מכירה בקשר סיבתי בין עבודה הדורשת תנועות סיבוביות של הכתפיים לבין פגיעה בהן?

2. ככל ותשובתך שלילית, אנא פרט ונמק כיצד הנך מסביר כי מומחה אחר בנסיבות זהות קבע כי בתנועות סיבוביות של הכתפיים יש בכדי להביא לפגיעה בהן על דרך הלכת המיקרוטראומה?

ה. נוכח העובדה שהתובע ביצע פעולות של כיפוף ואימוץ הצוואר, נוכח העובדה שבית הדין קבע כי מדובר בתשתית שהמתאימה למיקרוטראומה לאור עבודתו של התובע עם כלים רוטטים כבדים ונוכח הנזק הדיסקלי שהוביל לניתוח, האם ניתן לקבוע שאופי עבודתו של התובע:

1. גרם לפגיעתו הצווארית של התובע?

2. החמיר אותה?

3. זירז אותה?

ואלו הטעמים בגינם טען ב"כ התובע כי יש לקבל את בקשתו:

א. שאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירה נגדית.

ב. על פי ההלכה הפסוקה יש להתיר את שאלות ההבהרה ביד רחבה ואף אם קיים ספק בצורך הגשתן.

ג. אשר לשאלת ההבהרה הראשונה - שאלה זו נדרשת וזאת כיוון שהמומחה הרפואי סטה מרשימת העובדות שנקבעה על ידי בית הדין הנכבד שקבע מפורשות כי בעבודתו של התובע ישנן תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף הצוואר, בעוד המומחה הרפואי קבע כי תנועות אלו לא הוכחו, ומשכך יש להבהיר למומחה הרפואי כי עליו להיצמד לרשימת העובדות שנקבעה על ידי כבוד בית הדין.

ד. אשר לשאלת ההבהרה השניה - זו נדרשת, זאת כיוון שהמומחה הרפואי לא התייחס במסגרת חוות דעתו לכל רשימת העובדות שהועברה אליו, תוך שזה לא התייחס לעבודתו של התובע עם כלי עבודה רוטטים ולהשפעתה על פגיעתו הצווארית ולכן וללא התייחסות לענין זה חוות דעתו לא תהא שלמה.

ה. אשר לשאלת ההבהרה השלישית - שאלה זו נדרשת על מנת לאמת את המומחה הרפואי עם טענתו כי מצבו של התובע נובע מתחלואה טבעית, וזאת אל מול הסטטיסטיקה של יתר בני גילו של התובע, זאת על מנת להוכיח כי פגיעתו של התובע חריגה עד מאוד.

ו. אשר לשאלת ההבהרה הרביעית - שאלה זו נדרשת על מנת לאמת את המומחה הרפואי עם חוות דעת הסותרת את קביעותיו, וזאת כאשר מדובר במקרה זהה, בעל עובדות זהות וכאשר מדובר בשני תובעים אשר עבדו באותה העבודה.

ז. אשר לשאלת ההבהרה החמישית - זו נדרשת על מנת שהמומחה יבהיר האם יש בכלל האמור לעיל להביא לשינוי בחוות דעתו.

7.        התגובה

להלן נימוקי הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה ביחס לארבע מתוך חמש השאלות:

1. בהתייחס לשאלת הבהרה מס' 1 - מדובר בשאלה מטעה שסוטה ומשנה את העובדות שנקבעו ע"י בית הדין. בהחלטת בית הדין לא נקבע כי התובע ביצע במסגרת עבודתו תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר. כל מה שנקבע בבית הדין שהתובע היה עובד תוך רכינה וכיפופים של הצוואר לעבר מכונת הכרסום והחריטה. המומחה צפה בסרטון אשר הדגים את צורת העבודה של התובע ומצפייה בסרטון לא נראו "תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור צוואר". (ההדגשה שלי א.מ.) בהקשר זה הנתבע מבקש להפנות את בית הדין כי בהתאם להלכה הפסוקה אין שום פסול ואף רצוי שהמומחה של בית הדין יראה במו עיניו הדגמה לשיטת העבודה של המבוטח.
2. בהתייחס לשאלת הבהרה מס' 2 - הנתבע מסכים להפנייתה אך מבקש לציין כי המומחה כן יתייחס בצורה כזו או אחרת לנושא העבודה עם כלים רוטטים. הנתבע מבקש להפנות לכך שבעבודות התובע הוא לא עבד באופן ממושך עם כלים רוטטים אלא לסירוגין. בחוות הדעת המומחה ציין במפורש כי הוא לא ראה שהתובע עבד באופן ממושך עם כלים רוטטים.
3. בהתייחס לשאלת הבהרה מס' 3 - מדובר בשאלה ווכחנית. השאלות של התובע בסעיף 3 לא אמורות להבהיר דבר מה בחוות הדעת ואין מקום לדרוש מהמומחה של בית הדין להביא נתונים סטטיסטים או מחקרים.

ד. בהתייחס לשאלת הבהרה מס' 4 -ככלל, כל מקרה נבחן על פי נסיבותיו, דהיינו על יסוד התשתית העובדתית של אותו מקרה ונתוניו האישיים של המבוטח. שנית, טענת התובע תוך הפניית לפרשת חיון וחוות הדעת שניתנה בתיק אוחיון כי העבודות דומות איננה נכונה, והיא שאלה מטעה. בעניינו, מעבר לכל אותם דברים נוספים שעושה התובע במהלך יום עבודתו, נקבע כי הוא נדרש לסובב ידיות וגלגלות שונות... כפי שניתן לצפות בסרטון. בפרשת אוחיון נקבעו עובדות אחרות, נקבע כי: "מתיחה ואימוץ כתפיים... תוך ביצוע תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות של הכתפיים".... עיננו הרואות שמדובר בעבודות שונות, מבוטח אחר, אשר במהלך יום עבודה רגיל עשה מגוון רחב של דברים.

ה. בהתייחס לשאלת הבהרה מס' 5 - בית הדין הפנה את השאלה בדבר טיב הקשר הסיבתי וההשפעה. לא "החשת" או זירוז פגיעות היא אשר יש לבחון כאשר מדובר במיקרוטרומה.

8. ההתייחסות

להלן התייחסות ב"כ התובע לתגובה:

א. בכל הנוגע לשאלה מס' 1 - אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי עבודתו של התובע כללה תנועות של הצוואר, שהרי ללא אותן תנועות עבודתו של התובע לא היתה עונה כל תנאי המיקרוטראומה.

ב. מקום שבית הדין הנכבד קבע כי עבודתו של התובע עם צווארו עונה על תנאי המיקרוטראומה, אז ברור שזה נדרש לתנועות של הצוואר וכי בעת רכינת הצוואר והכיפופים להם הוא נדרש ישנן למעשה תנועות חוזרות ונשנות של הצוואר.

ג. כאשר נדרש התובע לכיפופים חוזרים ונשנים של הצוואר הוא למעשה נדרש לתנועות חוזרות ונשנות של הצוואר, שכן לא ניתן לכופף את הצוואר ללא תנועה.

ד. בכל הנוגע לשאלה מס' 2 - הנתבע מסכים להעברת השאלה ועל כן יש להעבירה כלשונה.

ה. בכל הנוגע לשאלה מס' 3 - הנתבע טוען כי אין לדרוש מהמומחה הרפואי הבאת מחקרים התומכים בעמדתו, אלא שמדובר בטענה שאינה מתיישבת עם המציאות. שהרי ברור כי על המומחה לתמוך טענותיו באמצעות מאמרים ומחקרים רפואיים, וכאשר זה לא עשה זאת עליו לתקן זאת במענה לשאלות ההבהרה.

ו. בנוסף, במסגרת חוות דעתו המומחה התייחס לשינויים הניווניים הקיימים בצווארו של התובע וטען כי הם אינם נובעים מעבודתו, אולם הוא לא התייחס לפגיעה הדיסקלית הקיימת לתובע, ועל כן נדרשת שאלת ההבהרה האמורה.

ז. בכל הנוגע לשאלה מס' 4 - המקצוע של התובע והמקצוע של התובע בפרשת אוחיון הוא אותו מקצוע - כרסם וחרט ולכן מדובר באותן תנועות ובאותה תשתית עובדתית, כפי שניתן ללמוד מעיון ברשימת העובדות שנקבעה בפרשת אוחיון שצורפה כנספח א' לבקשה.

ח. הפניית המומחה הרפואי לתיק נוסף, בו נקבעו עובדות דומות ואף זהות הינה חשובה וקריטית על מנת לבחון את האסכולה בה דוגל המומחה הרפואי באופן עקרוני ורוחבי, כאשר בכל הנוגע לטענת הנתבע כי בכל תיק יש לבחון את נתוניו האישיים של המבוטח, טענה זו נכונה לשאלת מאזן ההשפעות אולם היא אינה רלוונטית לשאלת הקשר הסיבתי, ובעניינו המומחה שלל קשר סיבתי.

ט. בכל הנוגע לשאלה מס' 5 - התנגדות הנתבע לשאלה זו אינה ברורה ועל כן קשה להתייחס אליה ועדיין ולמען הזהירות התובע יפנה שוב לפרשת אוחיון, שם המומחה קבע קשר סיבתי בין עבודת התובע שם לבין הפגיעה בצווארו ובכתפו וזאת על רקע של החמרת מחלתו הטבעית ומכאן ניתן ללמוד על חשיבות התייחסות המומחה לא רק לשאלת הגרימה אלא אף לשאלת החמרה והחשה של מצב קודם.

9.        הכרעה

ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13), כאשר בזמן האחרון גברה הליברליות.

על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

בהתאם לכך ולאחר שעיינתי בחוות דעתו של המומחה, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות, הגעתי למסקנה כי בכדי שבידי ביה"ד יהיו הכלים להכריע בתביעה, יש מקום להפנות אל המומחה, חלק משאלות ההבהרה שהתבקשו אך חלקן לאחר שינויי ניסוח הנובעים מאותן טענות של הנתבע בהן מצאתי ממש ו/או מחוות הדעת של המומחה.

ואלו שאלות ההבהרה עליהן יתבקש המומחה להשיב (וזאת בהחלטה נפרדת שתועבר אליו):

ב. עבודת התובע עם כלי עבודה רוטטים לרבות פטישי אוויר, כלים פנאומטיים ומקדחות שונות, התבצעה מידי יום, למשך שעתיים ולסירוגין – זוהי עובדה שקבע בית הדין גם אם היא לא עולה מהסרטונים ולכן הינך מתבקש לשקול שוב את השפעת חלק זה בעבודת התובע על עמוד השדרה הצווארי שלו.

ככל והנך סבור שאין השפעה כאמור, אנא נמק תשובתך, תוך הפנייה למחקרים ולספרות רפואית.

ג. במסגרת חוות דעתך, התייחסת לשינויים הניווניים בצווארו של התובע, וציינת כי מדובר בתהליך שחיקתי תחלואתי טבעי. יחד עם זאת, בבדיקת CT עמוד שדרה צווארי, מיום 30.04.2019, אובחן התובע כמי שסובל נוסף על השינויים השחיקתיים גם מפריצות דיסק מרכזיות בינוניות עם לחץ על השק ולחץ משמעותי על חוט השדרה במספר גבהים.

1. האם נכון שלא כל האנשים בגילו של התובע סובלים מפריצת דיסק בינונית?

2. מהו האחוז באוכלוסייה בגילו של התובע הסובל מפריצות דיסק בינוניות כאמור עם לחץ משמעותי על חוט השדרה במספר גבהים? נא פרט על אילו מחקרים הסתמכת.

3. מהו האחוז באוכלוסייה בגילו של התובע שנזקק לניתוח בעמוד השדרה הצווארי? נא פרט על אילו מחקרים הסתמכת.

4. מהו האחוז באוכלוסייה בגילו של התובע שסובל משינויים ניווניים כה קשים, כפי שסובל התובע? נא פרט על אילו מחקרים הסתמכת.

ד. במסגרת חוות דעתך קבעת כי סיבוב הידיות והגלגלות שביצע התובע, מאות פעמים מידי יום עבודה, אינו גורם לפגיעה בכתף.

עם זאת אבקש להפנותך לחוות דעת אחרת, אשר ניתנה במסגרת ב"ל 47726-08-19 יוסף אוחיון - המל"ל. בפרשת אוחיון, גם שם עבד התובע בתחום העיבוד השבבי, כאשר הוא נדרש לביצוע תנועות סיבוביות של הכתפיים, וזאת על מנת לסובב ידיות וגלגלות מידי יום עבודה, תוך ביצוע תנועות סיבוביות של הכתפיים. כמו כן, בפרשת אוחיון התובע נדרש לבצע פתיחה וסגירה של עשרות רבות של ברגים, תוך הפעלת כוח רב ואימוץ הכתפיים, כאשר גם בענייננו התובע נדרש לתנועות סיבוביות של הכתפיים, וזאת על מנת לסובב ידיות וגלגלות ועל מנת לפתוח ולסגור מאות ברגים מידי יום עבודה.

מצורף העתק רשימת העובדות שנקבעה בפרשת אוחיון, ומסומנת כנספח א'.

על סמך העובדות האמורות, קבע המומחה הרפואי שמונה בפרשת אוחיון, ד"ר רון בשוראי, כי קיים קשר סיבתי בין פגיעתו בכתף ימין של התובע שם לבין עבודתו כמפורט לעיל.

מצורף העתק חוות הדעת בב"ל 47726-08-19, ומסומנת כנספח א'.

1. האם לאחר בחינת רשימת העבודות בפרשת אוחיון וחוות דעתו של ד"ר בשוראי שם - האם נכון לומר כי ישנה אסכולה נוספת, אשר מכירה בקשר סיבתי בין עבודה הדורשת תנועות סיבוביות של הכתפיים לבין פגיעה בהן?

2. ככל ותשובתך שלילית, אנא הסבר את ההבדל בין קביעתך ביחס לתובע כאן אל מול קביעותיו של ד"ר בשוראי בעניינו של אוחיון

ה. נוכח העובדה שהתובע ביצע פעולות של כיפוף ואימוץ הצוואר, נוכח העובדה שבית הדין קבע כי מדובר בתשתית שהמתאימה למיקרוטראומה לאור עבודתו של התובע עם כלים רוטטים כבדים ונוכח הנזק הדיסקלי שהוביל לניתוח, האם ניתן לקבוע שאופי עבודתו של התובע:

1. גרם לפגיעתו הצווארית של התובע?

2. החמיר אותה?

3. זירז אותה?

למען הסר ספק יובהר כי את שאלת ההבהרה הראשונה לא מצאתי לנכון להפנות אל המומחה, מהטעמים שציין הנתבע בתגובתו והואיל והמומחה התייחס בחוות דעתו לסרטונים שהועברו לצפייתו ואשר מהם למד באופן ישיר על תנועות התובע.

ניתנה היום, י"ג בתשרי תשפ"ב, 19 בספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.