1. תביעותיו של התובע להכרה בליקוי בצווארו ולהכרה בליקוי בכתפו הימנית על רקע תנאי עבודתו - נדחו, על ידי הנתבע, במסגרת מכתבי דחיה מיוםֹ 29/7/20.

בגין דחיות אלו התנהל ההליך שלפנינו.

2. מהלך הדיון:

א. בתאריך 29/4/21 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה שמענו את עדותו של התובע, את עדותו של עד התובע - הוא מר עמית וכן את עדותו של עד הנתבע - הוא מר גביש (אשר ההודעה שגבה ממנו חוקר הנתבע הוגשה לתיק).

ב. בסיום ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים כי ינסו לדבר ביניהם כדי לגבש רשימת עובדות מוסכמות מה שאכן עשו.

ג. בתאריך 21/6/21 הגישו הצדדים את רשימת העובדות המוסכמות שגיבשו ובתאריך 24/6/21 הודיעו על עוד עובדה מוסכמת שהם מבקשים להוסיף לרשימה שהגישו.

ד. בתאריך 27/6/21, לאחר שמלוא החומר הרפואי של התובע אשר הוזמן לבקשה הנתבע, התקבל, מינינו, בהתבסס על כלל העובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים, את המומחה הראשון בתיק - הוא ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה הראשון).

ה. בהמשך ולאחר שהמומחה הראשון הגיש את חוות דעתו, הופנו אליו שאלות הבהרה בהתחשב בבקשת התובע.

ו. תשובות המומחה הראשון לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, התקבלו בבית הדין ביום 12/10/21.

ז. המומחה הראשון סבר כי לא קיים קשר סיבתי בין ליקויי התובע בצווארו ובין כתפו הימנית לבין תנאי עבודתו.

ח. בתאריך 25/10/21 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר וביום, 18/11/21 נעתר בית הדין לבקשתו ומינה את ד"ר עידו ציון כמומחה שני (להלן - המומחה או המומחה השני).

ט. בתאריך 6/12/21 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה השני.

י. בתאריך 20/12/21 הועברו אל המומחה השני שאלות הבהרה וזאת בהתאם לבקשת התובע, לה לא התנגד הנתבע.

יא. בתאריך 26/12/21 התקבלו בבית הדין תשובות המומחה השני לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.

יב. המומחה השני סבר (לנוכח נתון העבודה עם כלים רוטטים כשעתיים ביום), כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי בכתפו הימנית של התובע והכאב בצווארו לבין תנאי עבודתו וכן סבר כי השפעת העבודה על הליקוי בכתף ימין היא השפעה משמעותית (כלומר מעל 20%) אך לא ביחס לצוואר אשר בקשר אליו ציין המומחה, בין היתר, כך:"הליקוי בצוואר נמצא בגיל 65 ש' בעת בירור לנימול ביד אשר לאחר בדיקת נוירולוג נחשד כמקור צווארי. עד מועד זה לא היו תלונות רלוונטיות לצוואר. הליקוי בצוואר קיים בשכיחות טבעית בגיל התובע ללא קשר למחלות רקע, כאשר ישנם גורמים מחמירים כגון תאונות ומחלות ראומטיות (אשר אינן מתועדות אצל התובע)".

המומחה קבע, כי לעבודת התובע לא היתה השפעה משמעותית על הליקוי (כאב) בצווארו וכך סיכם:"הליקוי בצוואר נמצא ב 2018 כממצא הדמיה כחלק מבירור נימול בידיים וללא תלונות של כאבי צוואר/עורף המקובלות כתסמינים בקשר להשפעת רטט יד/זרוע או על גופי על הצוואר. המצב בו נמצא בהדמיה לליקוי צווארי אינה מלווה בתסמינים רלוונטיים, יש לקבוע כי השפעת העבודה על הליקוי אינה משמעותית ואינה עולה לכדי 20%"

יג. בתאריך 2/1/22 הגיש התובע בקשה במסגרתה ביקש להוסיף עובדות נוספות/חדשות לרשימת העובדות המוסכמות שהועברו למומחה השני.

יד. הנתבע הודיע, במסגרת תגובתו, על התנגדותו לבקשתו הנ"ל של התובע והאחרון התייחס לתגובה זו כאשר ביום 15/2/22 התקיים דיון במטרה לנסות ולפתור את המחלוקת שבין הצדדים בנוגע לבקשה, אך הואיל ודיון זה לא הוביל להסכמות, הכריע בית הדין, ביום 17/2/22 בבקשת התובע להוסיף עובדות חדשות/נוספות, עת דחה אותה במסגרת החלטה מפורטת.

טו. בסיום ההחלטה הנ"ל קצב בית הדין לצדדים מועד להגשת כל הודעה או בקשה שימצאו לנכון והתובע מימש אפשרות זאת עת הגיש ביום 10/3/22 בקשה להפניית שאלה נוספת למומחה השני, בקשה שנדחתה.

טז. בהמשך הגישו הצדדים סיכומים כאשר במסגרת סיכומי התובע הוא ביקש כי ביחס לליקוי בצווארו - יכריע בית הדין בשאלה - מהו משך הזמן המצטבר בו עבד התובע בישיבה על הרצפה תוך רכינת הצוואר אל המכונות מידי יום עבודה ולאחר שיכירע בשאלה זו יעביר הענין למומחה על מנת שישלים את חוות דעתו.

יז. בית הדין הציע, במסגרת החלטתו מיום 28/4/22 וזאת מבלי לקבוע מסמרות בגורל בקשת התובע כפי שמצאה ביטוי בסיכומיו, כי ב"כ התובע יבוא בדברים עם ב"כ הנתבע במטרה לנסות ולהגיע איתו להסכמות לפיהן את פעולת הישיבה על הרצפה תוך רכינת הצוואר אל המכונות ביצע התובע מידי יום למשך פרק זמן של שעה עד שעה וחצי.

יח. בתאריך 12/6/22 הודיע הנתבע כי הוא אינו סבור שיש הצדקה לשינוי התשתית העובדתית כך שתכלול עובדות לגבי פעולות אחרות ונוספות אשר כלל אינן מהוות מיקרוטראומה, שהרי מנח הצוואר של התובע עת רכן אל המכונות היה סטטי.

יט. לפיכך הגיעה העת להכריע בתביעה.

3. להלן העובדות המוסכמות שהועברו אל המומחה, להן צורפו גם חומר רפואי, גם סרטונים וגם תמונות:

א. התובע יליד 1953.

ב. התובע עבד כמכונאי עיבוד שבבי בחברת נטפים, משנת 1990 ועד לשנת 1995.

ג. בנוסף, התובע עבד כאיש אחזקה בחברת נטפים, משנת 2001 ועד לשנת 2020.

ד. התובע עבד במשרה מלאה בכל השנים הרלוונטיות.

ה. במסגרת עבודתו כמכונאי עיבוד שבבי, התובע נדרש לעבוד עם מכונות כרסום וחריטה.

ו. במהלך עבודתו עם שתי המכונות, התובע נדרש להרים חומרי גלם כבדים, עד למשל של 25 ק"ג, וזאת מהמחסן לבית המלאכה.

ז. כמו כן, במסגרת עבודתו עם מכונות הכרסום והחריטה, התובע נדרש לסובב ידיות וגלגלות שונות, מאות פעמים מידי יום עבודה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שצורף להחלטה.

ח. בנוסף, במסגרת עבודתו התובע נדרש לעבוד תוך רכינות וכיפופים של צווארו לעבר מכונות הכרסום והחריטה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שצורף להחלטה.

ט. במסגרת עבודתו כאיש אחזקה, התובע נדרש לתיקון של מכונות שונות.

י. לצורך כך, התובע נדרש מידי יום עבודה לפתוח ולסגור מאות ברגים מידי יום עבודה.

יא. כמו כן, התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה.

יב. בנוסף, התובע נדרש מידי יום עבודה להרים כלים וציוד כבד, במשקל של 15-30 ק"ג.

יג. כמו כן, מידי יום עבודה למשך שעתיים כל יום ולסירוגין, התובע נדרש לשימוש בכלי עבודה רוטטים, לרבות פטישי אוויר, כלים פנאומטיים ומקדחות שונות.

4. ואלו המסמכים הרפואיים של התובע שהועברו למומחה:

א. כרטיסיו הרפואיים מקופת חולים כללית (לרבות תיק רפואי מקלינאית תקשורת), אשר התקבלו בתיק בית הדין, בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ב. כרטיסיו הרפואיים ממרכז רפואי זיו, אשר התקבלו בתיק בית הדין בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ג. כרטיסיו הרפואיים ממדיקל סנטר הרצליה אשר התקבלו בתיק בית הדין בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ד. חומר רפואי ממכון מ.א.ר אשר התקבל בתיק בית הדין בעקבות בקשת הנתבע לזימון חומר רפואי.

ה. כלל החומר הרפואי שצורף לתצהירו.

5. הערה מקדימה - מאחר ובתחילת ישיבת ההוכחות, וכפי שצויין בעבר, נציג ציבור העובדים אשר ישב בהרכב לא חש בטוב ולכן עזב מה שהוביל לבקשת הצדדים כי נדון בתיק בהרכב חסר כפי שאף קבענו (עמ' 5 שורות 25-28 לפרוטוקול וכן עמ' 6 שורות 1-3 שם), ניתן פסק דין זה באותו הרכב שבו נשמעו העדויות.

6. להלן בתמצית טענות ב"כ התובע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:

א. בכל הנוגע לליקוי בכתף ימין - יש לקבוע על סמך תשובות המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו כי קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי בכתפו הימנית.

ב. בכל הנוגע לליקוי בצוואר - במסגרת תשובת המומחה לשאלות ההבהרה הוא קבע כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי בצווארו של התובע לבין תנאי עבודתו אלא שמאזן ההשפעות אינו עולה על 20% וזאת תוך שציין כי חסר לו מידע רלוונטי בנוגע למשך הזמן בו ישב התובע על הרצפה תוך רכינת צווארו אל המכונות.

בנסיבות אלו ולמרות שבקשת התובע לתיקון רשימת העובדות המוסכמות נדחתה, הרי שעדיין יש להכריע בשאלה כמה זמן במצטבר התובע עבד בישיבה על הרצפה תוך רכינת צווארו אל המכונות מידי יום ולכן בענין זה יש צורך שבית הדין יכריע כך שהמומחה יוכל להשלים את חוות דעתו.

7. להלן בתמצית טענות ב"כ הנתבע כפי שמצאו ביטוי בסיכומיו:

א. בכל הנוגע לכתף ימין - בשים לב לקביעת המומחה, חוזר בו הנתבע מדחית התביעה.

ב. בכל הנוגע לצוואר - בשים לב לקביעת המומחה אותה יש לאמץ ולפיה השפעת העבודה על הליקוי אינה משמעותית ואינה עולה כל 20%, יש לדחות את התביעה.

8. דיון והכרעה

בכל הקשור לאימוץ חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, כבר נקבע בפסיקה כי:

"חוות דעתו של המומחה מטעמו היא בבחינת "אורים ותומים" לבית הדין בתחום הרפואי וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו, יסמוך ידו עליה ולא יסטה מקביעותיו אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" (ראה לעניין זה דב"ע נו/0-244 המל"ל - יצחק פרבר, לא פורסם).

וכן נקבע בעב"ל 1035/04 דינה ביקל - המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם):

"המומחה הרפואי המתמנה על ידי בית הדין מחזיק בידיו את הכלים והמומחיות לקבוע מהו הליקוי שממנו סובל המבוטח והאם יש קשר סיבתי בין ליקוי זה לבין עבודתו. בשל כך אם לא נמצאו בחוות הדעת פגמים גלויים לעין והיא אינה בלתי סבירה על פניה, אין כל בסיס לפסילתה ויש לקבלה".

ועוד נקבע כי:

"בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות דעתו של המומחה מטעמו, שכן האובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, כי אין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל את שכרו מידי בעלי הדין". (ראה לעניין זה דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס - המל"ל, לא פורסם וכן עב"ל 341/96 מליחי - המל"ל, פד"ע לד 377).

אשר למקרה שלפנינו -

בכל הנוגע לליקוי בכתף ימין -בשים לב לחוות דעתו של המומחה ומשקיבלו שני הצדדים את קביעתו, הרי שיש לקבל את התביעה בנוגע לליקוי זה ובהתאם לכך לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין הליקוי בכתפו הימנית של התובע לבין תנאי עבודתו.

בכל הנוגע לליקוי בצווארו של התובע - השיב המומחה כי הליקוי בצוואר הינו:"היצרות תעלה צווארית ונזק דיסקופטי עם בלטי דיסקים והתעבות ליגמנט צהוב (FLAVUM)".

המומחה גם ציין כי:

"אין אף קשר סביר בין הפגימות לעבודה שתוארה אצל התובע וגם לא בהתאם לצפייתי בסרטון שצורף ושתיאר מהות עיסוקו של מר יוגב.

1. לא ניתן להוכיח כלל שעבודה עם תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף יישור בצוואר הן שגרמו לשינוי הניווני דיסקופטי שנתגלה אצלו ב- 18'-19' כאשר התובע היה כבר בגיל 65. מהות התנהלות העבודה במפעל היתה סבירה ממש ולא הוצגו נתונים והוכחות שלחולה היו תנועות כיפוף יישור תדירות וחזרות שיכולות היו לגרום ו/או לקדם תהליך ניווני..

..".

ג. הגורם הברור ביותר משכנע ביותר והסביר ביותר הוא התהליך השחיקתי תחלואתי טבעי שמופיע בעשור ה- 6-7 של חיי רוב האוכלוסיה.

לכן מדובר בתהליך תחלואה טבעית שעבודתו של התובע השפיעה עליה אך לא גרמה לליקויים שציינתי לעיל וגם לא החמירה אותם לא בצוואר....

המצב התחלואתי היום נותר מאחר וניסיון טיפולי ניתוחי זעיר פולשני היה בהחלט בלתי מספק כפי שמוכיח MRI ביקורת לאחר הכירורגיה.

בתאריך 20/12/21 ניתנה החלטה בנוגע לבקשת התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה, אשר בתחילתה נכתב כך:"בהמשך להחלטה שניתנה קודם לכן היום מתבקש כבוד המומחה - ד"ר ציון עידו (להלן - המומחה), ליתן התייחסותו לעבודת התובע כאיש אחזקה ולהשיב על השאלות שהועברו אליו וזאת במנותק מהסרטונים (אשר משקפים את עבודת התובע כטכנאי עיבוד שבבי בלב ולא כאיש אחזקה) ועל סמך המפורט ברשימת העובדות בלבד".

ואלו שאלות ההבהרה עליהן התבקש המומחה לענות:

ב. האם ניתן לקשור בין תנאי עבודתו של התובע, כאיש אחזקה, כפי שהם מתוארים בסעיף 2 לעיל, לבין הליקויים שמצא המומחה בעמ"ש צווארי של התובע ובכתפו הימנית (ו/או לאחד מהם), בדרך של מיקרוטראומה, דהיינו - כל תנועה שביצע התובע, לצורך עבודתו, כאיש אחזקה, גרמה לנזק זעיר בצווארו ובכתפו הימנית ו/או באחד מהם? נזק אשר לפחות בחלקו היה בלתי הפיך והצטברותם של הנזקים הזעירים האמורים היא שהביאה לליקויים?

ג. אם התשובה לשאלה ב' לעיל שלילית - מהו הגורם לליקויים, ככל שהמומחה יכול לברר?

ד. אם התשובה לשאלה ב' לעיל חיובית - האם ניתן לומר שהשפעת העבודה על הליקויים היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים?

ה. אם התשובה לשאלה ד' לעיל חיובית - מהם אותם גורמים אחרים?

במענה לשאלות הרלוונטיות השיב המומחה, ביחס לצוואר כי:"הליקוי בצוואר נמצא בגיל 65 ש' בעת בירור נימול ביד אשר לאחר בדיקת נוירולוג נחשד כמקור צווארי. עד מועד זה לא היו תלונות רלוונטיות לצוואר. הליקוי בצוואר קיים בשכיחות טבעית בגיל התובע ללא קשר למחלות רקע. כאשר ישנם גורמים מחמירים כגון תאונות ומחלות ראומטיות (אשר אינן מתועדות אצל התובע)".

ובמענה לשאלה בדבר מידת ההשפעה, השיב המומחה ביחס לצוואר כי:"הליקוי בצוואר נמצא ב 2018 כממצא הדמיה כחלק מבירור נימול בידיים וללא תלונות של כאבי צוואר/עורף המקובלות כתמיניפ בהקשר להפשעת רטט יד/זרוע או כלל גופי על הצוואר. במצב בו הממצא בהדמיה לליקוי צווארי אינו מלווה כלל בתמינים רלוונטיים, יש לקבוע כי השפעת הליקוי אינה משמעותית ואינה עולה עולה לכדי 20%" - קביעתו זו של המומחה הינה ברורה מפורטת וחד משמעית.

המומחה גם כתב, ביחס לתיקון מכונות בישיבה כך:

לאחר שבית הדין דחה את בקשת התובע להוספת עובדה, ביקש האחרון כי אל המומחה תופנה שאלת ההבהרה נוספת והיא:"במסגרת המענה לשאלות ההבהרה ציינת כי במסגרת סעיף י"א לרשימת העובדות שהועברו אליך אין מידע בדבר משך הזמן בו נמשכה עבודתו של התובע הכרוכה בתיקון מכונות תוך ישיבה על הרצפה ורכינה על הצוואר והאם עבודתו זו בוצעה יותר משעה עד שעתיים במצטבר מידי יום עבודה - נוכח האמור, לו עבודתו זו של התובע מבוצעת במצטבר יותר משעתיים מידי יום עבודה, האם יש באמור בכדי להביא לשינוי בחוות דעתך ולקבוע כי הפגיעה הצווארית נובעת מאופי עבודתו האמור?

במסגרת החלטה מפורטת מיום 31/3/22 נדחתה בקשתו הנ"ל של התובע, כאשר במסגרת ההחלטה נכתבו בין היתר הדברים הבאים:

"יש לשים לב להחלטת בית הדין מיום 17/2/22, החלטה שניתנה, לאחר שהתקיים דיון נוסף בתיק, בעקבות בקשת התובע כי סעיף יא. לעובדות המוסכמות, המתייחס למעשה ל - 20 השנים בהן עבד התובע כאיש אחזקה, יתוקן כך שיצויין בו כי עבודת התובע כפי שתוארה שם ארכה כ: 3-4 שעות בכל יום עבודה.

בסיומה של ההחלטה הנ"ל נקבע כך:

"לנוכח האמור לעיל קבענו כי התובע לא הצליח להוכיח את הנתון העובדתי שהוא מבקש להוסיף לרשימת העובדות ולפיו "כל יום עבודה ובמשך 3-4 שעות התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה" וזאת תוך שנבהיר כי אנו מאמינות לתובע שביצע, בין יתר הפעולות שביצע, גם תיקון מכונות תוך שהוא בישיבה על הרצפה, אלא שהוא לא הוכיח כי פעולה זו נעשה בצורה רציפה, בהיקף לו הוא טוען ו/או כי עבודה זו לא נקטעה על ידי אחת מהפעולות המגוונות האחרות שנדרש לעשות ביומו העמוס".

העובדה שכעת, לאחר שהתובע לא הצליח להוסיף עובדה לעובדות עליהן סיכם עם הנתבע, הוא מנסה, למעשה, להוסיף עובדה חדשה, מתוך תקווה שהיא שתשנה את מסקנת המומחה ביחס לצווארו, יוצרת תחושה לא נוחה שהרי אם לשיטת התובע הוא עבד בישיבה על הרצפה ורכינה של הצוואר במשך שעתיים במצטבר מידי יום, מדוע לא זו העובדה שביקש להוסיף לעובדות המוסכמות?

גם טענות התובע כאילו העובדה שבמסגרת רשימת העובדות המוסכמות נכללה העבודה הבאה:"יא. כמו כן, התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה" מצביעה על כך שהנתבע הסכים כי עובדה זו מקימה תשתית עובדתית על פי הלכת המיקרוטראומה לפגיעה בצוואר, הינה טענה שהיא בבחינת פרשנות של התובע לדברים ואין היא נכונה לטעמי שכן מדובר בעובדה שהיא בבחינת תיאור חלק מעבודת התובע, אך לא בהכרח חלק המקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

בנוסף יש לשים לב כי התובע לא הוכיח את הבסיס העובדתי עליו הוא מבקש לבסס את שאלת ההבהרה ולכן מדובר למעשה בשאלה תיאורטית שהפנייתה למומחה תאריך עוד ושלא לצורך את ההליכים בתיק זה - טעם אשר גם בשלו אין מקום להעתר לבקשת התובע וזאת גם בשים לב לכך שמדובר בתיק שנפתח בשנת 2020 ואשר במסגרתו ומתוך רצון ליתן לתובע סיכוי אמיתי להוכיח את תביעתו ובכדי שלבית הדין יהיה את כל הדרוש על מנת להכריע בתביעה ולבל יישארו דברים לא ברורים בחוות דעת המומחים, נעתר בית הדין לרוב בקשותיו, הן בנוגע לסבב שאלות ההבהרה שביקש להפנות אל המומחה הראשון, הן בנוגע למינוי מומחה נוסף והן בנוגע לסבב השאלות הראשון שביקש להפנות אל המומחה שני.

כמו כן, יש לשים לב גם לכך שהמומחה השני, במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה הבהיר היטב מדוע השפעת עבודת התובע על הליקוי בצווארו אינה משמעותית ואינה עולה לכדי 20% וזאת עת ציין:"הליקוי בצוואר נמצא ב - 2018 כממצא ההדמיה כחלק מבירור נימול בידיים וללא תלונות של כאבי צוואר/עורף..במצב זה הו הממצא בהדמיה לליקוי צווארי אינו מלווה כלל בתסמינים רלוונטיים, יש לקבוע כי השפעת העבודה על הליקוי אינה משמעותית ואינה עולה כדי 20%".

מן הראוי גם לקרוא את חוות דעתו המפורטת של המומחה השני ביחד עם תשובותיו הבהירות לשאלות ההבהרה, שכן קריאת זו עם אלו כמכלול (ואף מבלי להידרש לחוות דעתו של המומחה הראשון ולתשובותיו לשאלות ההבהרה), מספקות לביה"ד את כל הדרוש לו כדי להכריע בתביעה".

בהתייחס לבקשה אשר העלה התובע בסיכומיו כי בטרם ייתן בית הדין את פסק דינו הוא יכריע בשאלה - מהו משך הזמן המצטבר בו עבד התובע בישיבה על הרצפה תוך רכינת הצוואר אל המכונות מידי יום עבודה, כאשר לאחר שתוכרע שאלה זו יועבר הנתון שייקבע על ידי בית הדין אל המומחה השני על מנת שזה ישלים את חוות דעתו - איננו מוצאות לנכון להעתר לבקשתו זו של התובע וזאת גם מהטעמים שציינו במסגרת החלטתנו מיום 17/2/22 במסגרתה נדחתה בקשת התובע להוספת עובדות על העובדות המוסכמות, על בסיסן נתנו שני המומחים את חוות דעתם וזאת הואיל ולא מצאנו כי התובע הצליח "להוכיח את הנתון העובדתי שהוא מבקש להוסיף לרשימת העובדות ולפיו "כל יום עבודה ובמשך 3-4 שעות התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה" וכן הואיל ולא מצאנו כי התובע הוכיח כי תיקון המכונות על ידו, כאשר הוא יושב על הרצפה, נעשה "בצורה רציפה, בהיקף לו הוא טוען ו/או כי עבודה זו לא נקטעה על ידי אחת מהפעולות המגוונות האחרות שנדרש לעשות ביומו העמוס" - כלומר לא רק בגלל שהתובע לא הוכיח את היקף השעות של 3-4 שעות אלא גם בגלל שהוא לא הוכיח כי פעולת תיקון המכונות כשהוא על הרצפה נערכה באופן רציף (גם לא של שעה או שעה וחצי) מבלי שזו נקטעה ע"י אחת הפעולות המגוונות האחרות אותן ביצע במהלך יום עבודתו העמוס וגם בגלל שמצאנו שבטענות התובע כי "עבד בישיבה על הרצפה תוך רכינת הצוואר אל המכונות" (ראו למשל סעיף 20 לסיכומי התובע), אין שום פעולה חוזרת ונשנית של הצוואר אלא לכל היותר מנח סטטי לא נוח של איבר זה ומכאן והואיל ובהתאם לפסיקה תנוחה איננה תנועה אלא ההיפך מזה וכן הואיל ונקבע כי אין בתנוחה שהינה מצב סטטי כדי לענות אחר דרישות תורת המיקרוטראומה ואף אין מקום להרחיבה בהקשר זה (ראו עב"ל (ארצי) 19905-02-13 המוסד לביטוח לאומי - יניפיליז (3.7.2014), הרי שההכרעה בשאלה האם החזיק התובע במנח שכזה של הצוואר (גם אם אינו נוח) במשך שעה או שעה וחצי ברציפות, אינה מהותית.

9. סוף דבר

לנוכח כל האמור לעיל ובהתאם לחוות דעתו של המומחה, הרינו קובעות כך:

א. קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין הליקוי בכתפו הימנית.

ב. תביעת התובע בנוגע לליקוי בצווארו נדחית.

10. הוצאות משפט

בהתחשב בכך כי תביעת התובע רק בנוגע לכתפו הימנית התקבלה ולא בנוגע לצוואר ובהינתן הסכמת הנתבע להפניית שאלות ההבהרה הראשונות למומחה וכן הסכמתו לאמץ את חוות דעת המומחה בקשר לכתף וכן בהתחשב בבקשות הרבות שהגיש התובע, לרבות בענין הוספת עובדות חדשות - בקשה שחייבה קיום דיון נוסף כמו גם הגשת תגובות/סיכומים של הנתבע, החלטנו לחייב את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסכום של 1,700 ₪ בלבד.

הסכום הנ"ל יישא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום אם לא ישולם בתוך 30 יום.

11. ניתן לערער על פסק דין זה, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 יום מיום קבלתו.

ניתן היום, ט"ו סיוון תשפ"ב, (14 ביוני 2022), בהעדר הצדדים.