1.        לפניי בקשת התובע, (להלן - הבקשה) להפניית שאלות הבהרה למומחה השני אשר מונה על ידי ביה"ד הוא ד"ר ציון עידו (להלן - המומחה או המומחה השני).

2.        בתאריך 28/3/22, הגיש הנתבע את תגובתו לבקשה (להלן -התגובה), במסגרתה הבהיר מדוע הוא מתנגד לבקשה.

3.        בתאריך 30/3/22  פעל התובע בהתאם להחלטת ביה"ד, מיום 28/3/22 עת התייחס לתגובת הנתבע (להלן- ההתייחסות).

4. רקע

א. בבסיס הבקשה עומדות תביעותיו של התובע להכרה בליקוי בצווארו ולהכרה בליקוי בכתפו הימנית על רקע תנאי עבודתו - תביעות אשר נדחו, על ידי הנתבע, במסגרת מכתבי דחיה מיוםֹ 29/7/20.

ב. בתאריך 29/4/21 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה שמענו את עדותו של התובע, את עדותו של עד התובע - הוא מר עמית וכן את עדותו של עד הנתבע - הוא מר גביש (אשר ההודעה שגבה ממנו חוקר הנתבע הוגשה לתיק).

ג. בסיום ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים כי ינסו לדבר ביניהם כדי לגבש רשימת עובדות מוסכמות מה שאכן עשו.

ד. בתאריך 21/6/21 הגישו הצדדים את רשימת העובדות המוסכמות שגיבשו ובתאריך 24/6/21 הודיעו על עוד עובדה מוסכמת שהם מבקשים להוסיף לרשימה שהגישו.

ה. בתאריך 27/6/21, לאחר שמלוא החומר הרפואי של התובע אשר הוזמן לבקשה הנתבע, התקבל, מינינו, בהתבסס על כלל העובדות המוסכמות שגיבשו הצדדים, את המומחה הראשון בתיק - הוא ד"ר אברהם ששון (להלן - המומחה הראשון).

ו. בהמשך ולאחר שהמומחה הראשון הגיש את חוות דעתו, הופנו אליו שאלות הבהרה בהתחשב בבקשת התובע.

ז. תשובות המומחה הראשון לשאלות ההבהרה שהופנו אליו, התקבלו בבית הדין ביום 12/10/21.

ח. המומחה הראשון סבר כי לא קיים קשר סיבתי בין ליקויי התובע בצווארו ובין כתפו הימנית לבין תנאי עבודתו.

ט. בתאריך 25/10/21 הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף או אחר וביום, 18/11/21 נעתר בית הדין לבקשתו ומינה את המומחה השני.

י. בתאריך 6/12/21 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של המומחה השני.

יא. בתאריך 20/12/21 הועברו אל המומחה השני שאלות הבהרה וזאת בהתאם לבקשת התובע, לה לא התנגד הנתבע.

יב. בתאריך 26/12/21 התקבלו בבית הדין תשובות המומחה השני לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.

יג. המומחה השני סבר (לנוכח נתון העבודה עם כלים רוטטים כשעתיים ביום), כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לליקוי בכתפו הימנית של התובע והכאב בצווארו לבין תנאי עבודתו וכן סבר כי השפעת העבודה על הליקוי בכתף ימין היא השפעה משמעותית (כלומר מעל 20%) אך לא ביחס לצוואר אשר בקשר אליו ציין המומחה, בין היתר, כך:"הליקוי בצוואר נמצא בגיל 65 ש' בעת בירור לנימול ביד אשר לאחר בדיקת נוירולוג נחשד כמקור צווארי. עד מועד זה לא היו תלונות רלוונטיות לצוואר. הליקוי בצוואר קיים בשכיחות טבעית בגיל התובע ללא קשר למחלות רקע, כאשר ישנם גורמים מחמירים כגון תאונות ומחלות ראומטיות (אשר אינן מתועדות אצל התובע)".

המומחה קבע, כי לעבודת התובע לא היתה השפעה משמעותית על הליקוי (כאב) בצווארו וכך סיכם:"הליקוי בצוואר נמצא ב 2018 כממצא הדמיה כחלק מבירור נימול בידיים וללא תלונות של כאבי צוואר/עורף המקובלות כתסמינים בקשר להשפעת רטט יד/זרוע או על גופי על הצוואר. המצב בו נמצא בהדמיה לליקוי צווארי אינה מלווה בתסמינים רלוונטיים, יש לקבוע כי השפעת העבודה על הליקוי אינה משמעותית ואינה עולה לכדי 20%"

יד. בתאריך 2/1/22 הגיש התובע בקשה במסגרתה ביקש להוסיף עובדות נוספות/חדשות לרשימת העובדות המוסכמות שהועברו למומחה השני.

טו. הנתבע הודיע, במסגרת תגובתו, על התנגדותו לבקשתו הנ"ל של התובע והאחרון התייחס לתגובה זו כאשר ביום 15/2/22 התקיים דיון במטרה לנסות ולפתור את המחלוקת שבין הצדדים בנוגע לבקשה, אך הואיל ודיון זה לא הוביל להסכמות, הכריע בית הדין, ביום 17/2/22 בבקשת התובע להוסיף עובדות חדשות/נוספות, עת דחה אותה במסגרת החלטה מפורטת.

טז. בסיום ההחלטה הנ"ל קצב בית הדין לצדדים מועד להגשת כל הודעה או בקשה שימצאו לנכון והתובע מימש אפשרות זאת עת הגיש ביום 10/3/22 את הבקשה כאמור בסעיף 1 להחלטה זו.

5. להלן העובדות המוסכמות שהועברו אל המומחים, להן צורפו גם חומר רפואי, גם סרטונים וגם תמונות:

א. התובע יליד 1953.

ב. התובע עבד כמכונאי עיבוד שבבי בחברת נטפים, משנת 1990 ועד לשנת 1995.

ג. בנוסף, התובע עבד כאיש אחזקה בחברת נטפים, משנת 2001 ועד לשנת 2020.

ד. התובע עבד במשרה מלאה בכל השנים הרלוונטיות.

ה. במסגרת עבודתו כמכונאי עיבוד שבבי, התובע נדרש לעבוד עם מכונות כרסום וחריטה.

ו. במהלך עבודתו עם שתי המכונות, התובע נדרש להרים חומרי גלם כבדים, עד למשל של 25 ק"ג, וזאת מהמחסן לבית המלאכה.

ז. כמו כן, במסגרת עבודתו עם מכונות הכרסום והחריטה, התובע נדרש לסובב ידיות וגלגלות שונות, מאות פעמים מידי יום עבודה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שיצורף להחלטה זו.

ח. בנוסף, במסגרת עבודתו התובע נדרש לעבוד תוך רכינות וכיפופים של צווארו לעבר מכונות הכרסום והחריטה, כפי שניתן להתרשם מהסרטון שיצורף להחלטה זו.

ט. במסגרת עבודתו כאיש אחזקה, התובע נדרש לתיקון של מכונות שונות.

י. לצורך כך, התובע נדרש מידי יום עבודה לפתוח ולסגור מאות ברגים מידי יום עבודה.

יא. כמו כן, התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה.

יב. בנוסף, התובע נדרש מידי יום עבודה להרים כלים וציוד כבד, במשקל של 15-30 ק"ג.

יג. כמו כן, מידי יום עבודה למשך שעתיים כל יום ולסירוגין, התובע נדרש לשימוש בכלי עבודה רוטטים, לרבות פטישי אוויר, כלים פנאומטיים ומקדחות שונות.

6.        הבקשה

           להלן השאלה שמבקש התובע להפנות אל המומחה:

במסגרת המענה לשאלות ההבהרה ציינת כי במסגרת סעיף י"א לרשימת העובדות שהועברו אליך אין מידע בדבר משך הזמן בו נמשכה עבודתו של התובע הכרוכה בתיקון מכונות תוך ישיבה על הרצפה ורכינה על הצוואר והאם עבודתו זו בוצעה יותר משעה עד שעתיים במצטבר מידי יום עבודה - נוכח האמור, לו עבודתו זו של התובע מבוצעת במצטבר יותר משעתיים מידי יום עבודה, האם יש באמור בכדי להביא לשינוי בחוות דעתך ולקבוע כי הפגיעה הצווארית נובעת מאופי עבודתו האמור?

7.         התגובה

להלן נימוקי הנתבע, המצדיקים, לדעתו, את דחיית הבקשה:

א. שאלות ההבהרה המבוקשות מניחות הנחה עובדתית שאין לה תימוכין בחומר הראיות שהוצג בבית הדין ותוך סטיה מהעובדות המוסכמות שנוסחו על ידי הצדדים.

ב. בית הדין הארצי שב ופסק כי תנוחה, גם אם היא אינה נוחה, הגם שהיא עשויה לגרום לנזקים גופניים, אינה מניחה את יסודות המיקרוטראומה; כן קבע בית הדין הארצי שאין להרחיב את תורת המיקרוטראומה לתנוחה, שלא באמצעות שינוי שיעשה המחוקק.   

ג. בהחלטת בית הדין מיום 17/2/22, נקבע, לאחר סקירת כל העדויות בתיק כי תיקון המכונות נעשתה אמנם תוך ישיבה על הרצפה אלא שלא הוכח כי פעולה זו נעשתה בצורה רציפה שלא נקטעה על ידי אחת מהפעולות המגוונות האחרות שנדרש התובע לבצע במהלך יום עבודתו העמוס.

8.  ההתייחסות

להלן התייחסות התובע לתגובה:

א.        אין זה נכון שבמסגרת שאלת ההבהרה שמבקש התובע להפנות אל המומחה הוא מניח הנחה עובדתית אלא שהוא מבקש להבין מהו פרק הזמן הדרוש, לדעת המומחה, בו עבודה בישיבה על הרצפה ורכינה של הצוואר יכולים להביא לפגיעה בו.

ב.      התובע ציין בשאלות פרק זמן של שעתיים היות וזה פרק הזמן שציין המומחה במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה.

ג. לא יכולה להיות מחלוקת כי במסגרת עבודת התובע הוא עבד בישיבה על הרצפה תוך רכינת צווארו אל המכונה שהרי מידע זה נכלל במסגרת העובדות המוסכמות.

ד. לא יכולה גם להיות מחלוקת כי העבודה הנ"ל מקימה תשתית לפגיעה בצוואר על פי הלכת המיקרוטראומה ולכן כעת יש להכריע מהו פרק הזמן בו בוצעה פעולה זו במצטבר במהלך יום עבודה שהרי גם המומחה מבקש לדעת האם פעולה זו נערכה יותר משעה שעתיים ביום במצטבר.

ה. לפיכך ולאחר שהנתבע הסכים כי עבודתו של התובע בישיבה על הרצפה תוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה מקימה תשתית עובדתית על פי הלכת המיקרוטראומה לפגיעה בצוואר, לא ברורה התנגדותו לתשתית זו וטענתו כי מדובר בתנוחה של הצוואר, שהרי ברור שאם כך היה חושב הנתבע הוא לא היה מסכים כי תיאור עובדה זה יהא חלק מהעובדות המוסכמות.

ו. התובע אינו טוען כי העבודה של ישיבה על הרצפה תוך רכינת צווארו אל המכונה הינה פעולה שנעשתה ברציפות לכל אורך יום העבודה אולם גם עבודה שבוצעה פרק זמן מצטבר מהווה תשתית על פי הלכת המיקרוטראומה ועל כן השאלה שהוא מבקש להפנות אל המומחה חיונית.

9.       הכרעה

כפי שנקבע גם בהחלטת בית הדין מיום 19/9/21 (שם הוכרעה בקשת התובע להפנות שאלות הבהרה למומחה הראשון שמונה) ההלכה הפסוקה קבעה מדיניות ליברלית בכל הנוגע להצגת שאלות הבהרה למומחה  (בר"ע 7210-02-16 צוק - המוסד לביטוח לאומי, 18.4.16; עב"ל 60775-12-12 קושניר - המוסד לביטוח לאומי, 17.9.13). 

על פי הדין, שאלות הבהרה מחליפות את החקירה הנגדית, ומסיבה זו, ככלל יש לאפשר לצדדים להציג למומחה שאלות הבהרה, מאחר שזו הדרך היחידה העומדת לצדדים להפריך את האמור בחוות הדעת (בר"ע (ארצי) 19575-03-11 בן חמו - המוסד לביטוח לאומי, 2.6.11).

במקרה שלפניי, חרף המדיניות הליברלית שנקבעה בפסיקה, בנוגע להפניית שאלות הבהרה למומחה, לא מצאתי שיש מקום להפנות אל המומחה השני את שאלת ההבהרה שהתבקשה וזאת כפי שיוסבר להלן.

יש לשים לב להחלטת בית הדין מיום 17/2/22, החלטה שניתנה, לאחר שהתקיים דיון נוסף בתיק, בעקבות בקשת התובע כי סעיף יא. לעובדות המוסכמות, המתייחס למעשה ל - 20 השנים בהן עבד התובע כאיש אחזקה, יתוקן כך שיצויין בו כי עבודת התובע כפי שתוארה שם ארכה כ: 3-4 שעות בכל יום עבודה.

בסיומה של ההחלטה הנ"ל נקבע כך:

"לנוכח האמור לעיל קבענו כי התובע לא הצליח להוכיח את הנתון העובדתי שהוא מבקש להוסיף לרשימת העובדות ולפיו "כל יום עבודה ובמשך 3-4 שעות התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה" וזאת תוך שנבהיר כי אנו מאמינות לתובע שביצע, בין יתר הפעולות שביצע, גם תיקון מכונות תוך שהוא בישיבה על הרצפה, אלא שהוא לא הוכיח כי פעולה זו נעשה בצורה רציפה, בהיקף לו הוא טוען ו/או כי עבודה זו לא נקטעה על ידי אחת מהפעולות המגוונות האחרות שנדרש לעשות ביומו העמוס".

העובדה שכעת, לאחר שהתובע לא הצליח להוסיף עובדה לעובדות עליהן סיכם עם הנתבע, הוא מנסה, למעשה, להוסיף עובדה חדשה, מתוך תקווה שהיא שתשנה את מסקנת המומחה ביחס לצווארו, יוצרת תחושה לא נוחה שהרי אם לשיטת התובע הוא עבד בישיבה על הרצפה ורכינה של הצוואר במשך שעתיים במצטבר מידי יום, מדוע לא זו העובדה שביקש להוסיף לעובדות המוסכמות?

גם טענות התובע כאילו העובדה שבמסגרת רשימת העובדות המוסכמות נכללה העבודה הבאה:"יא. כמו כן, התובע נדרש לבצע את תיקון המכונות תוך שהינו בישיבה על הרצפה ותוך רכינת הצוואר אל עבר המכונה" מצביעה על כך שהנתבע הסכים כי עובדה זו מקימה תשתית עובדתית על פי הלכת המיקרוטראומה לפגיעה בצוואר, הינה טענה שהיא בבחינת פרשנות של התובע לדברים ואין היא נכונה לטעמי שכן מדובר בעובדה שהיא בבחינת תיאור חלק מעבודת התובע, אך לא בהכרח חלק המקים תשתית עובדתית למיקרוטראומה.

בנוסף יש לשים לב כי התובע לא הוכיח את הבסיס העובדתי עליו הוא מבקש לבסס את שאלת ההבהרה ולכן מדובר למעשה בשאלה תיאורטית שהפנייתה למומחה תאריך עוד ושלא לצורך את ההליכים בתיק זה - טעם אשר גם בשלו אין מקום להעתר לבקשת התובע וזאת גם בשים לב לכך שמדובר בתיק שנפתח בשנת 2020 ואשר במסגרתו ומתוך רצון ליתן לתובע סיכוי אמיתי להוכיח את תביעתו ובכדי שלבית הדין יהיה את כל הדרוש על מנת להכריע בתביעה ולבל יישארו דברים לא ברורים בחוות דעת המומחים, נעתר בית הדין לרוב בקשותיו, הן בנוגע לסבב שאלות ההבהרה שביקש להפנות אל המומחה הראשון, הן בנוגע למינוי מומחה נוסף והן בנוגע לסבב השאלות הראשון שביקש להפנות אל המומחה שני.

כמו כן, יש לשים לב גם לכך שהמומחה השני, במסגרת תשובותיו לשאלות ההבהרה הבהיר היטב מדוע השפעת עבודת התובע על הליקוי בצווארו אינה משמעותית ואינה עולה לכדי 20% וזאת עת ציין:"הליקוי בצוואר נמצא ב - 2018 כממצא ההדמיה כחלק מבירור נימול בידיים וללא תלונות של כאבי צוואר/עורף..במצב זה הו הממצא בהדמיה לליקוי צווארי אינו מלווה כלל בתסמינים רלוונטיים, יש לקבוע כי השפעת העבודה על הליקוי אינה משמעותית ואינה עולה כדי 20%".

מן הראוי גם לקרוא את חוות דעתו המפורטת של המומחה השני ביחד עם תשובותיו הבהירות לשאלות ההבהרה, שכן קריאת זו עם אלו כמכלול (ואף מבלי להידרש לחוות דעתו של המומחה הראשון ולתשובותיו לשאלות ההבהרה), מספקות לביה"ד את כל הדרוש לו כדי להכריע בתביעה.

10. סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל הריני מורה על דחיית בקשתו הנוכחית של התובע.

11. התובע יוכל להגיש את סיכומיו בתוך 7 ימים מהיום וככל שיעשה כן יקצוב ביה"ד גם לנתבע מועד להגשת סיכומיו , תוך שיובהר כי ככל שהתובע לא יגיש סיכומים, יאמץ ביה"ד את עמדתו של המומחה השני וזאת הן הנוגע לליקוי בכתפו הימנית של התובע והן בנוגע לצווארו.

12.       למעקב מזכירות בהתאם.

ניתנה היום, כ"ח באדר ב' תשפ"ב, 31 במרץ 2022, בהעדר הצדדים.