(בבקשות הנתבע 2 / 8 לפסיקת הוצאות בגין תיקון כתבי התביעה)

בפניי 2 בקשות של הנתבע 2 (בת"א 15085-12-08) שהוא גם הנתבע 8 (בת"א 46448-03-13) לפסיקת הוצאות בגין תיקון כתבי התביעה על ידי התובעות בכל אחד מהתיקים האמורים.

רקע

1. ת"א 15085-12-08 עוסק בתביעה שהגישו חברות Siemens AG (להלן: "סימנס") וסימנס ישראל בע"מ (להלן: "סימנס ישראל") בשנת 2008. המבקש (להלן גם: "דניאל") הוא הנתבע 2 באותה תביעה.

ת"א 46448-03-13 עוסק בתביעה שהגישה חברת החשמל לישראל בע"מ (להלן: "חברת החשמל") בשנת 2013. המבקש הוא הנתבע 4 באותה תביעה.
הדיון בשתי התביעות מתנהל בפניי במאוחד.

1. הרקע לכל אחת מהתביעות, הינה פרשיית שוחד בגין כספים ששולמו ע"י סימנס ושלוחיה, לגורמים שונים בחברת חשמל. נסיבות העניין פורטו בהרחבה בהחלטות קודמות (לרבות החלטות מיום 27.9.17 בבקשה מס' 110 ובבקשה מס' 116).
2. עקב התפתחויות בחקירה, הוספת חשודים נוספים בקשר לפרשיית השוחד, התרתי בהחלטות מיום 20.7.2016 ומיום 9.3.2017, להגיש כתבי תביעה מתוקנים.
3. ביום 9.4.2017 הגישו חברת סימנס וחברת החשמל בנפרד, כל אחת בתובענה הרלבנטית אליה, כתבי תביעה מתוקנים.
4. כעת מונחות בפניי, שתי בקשותיו של דניאל לפסיקת הוצאות בגין התיקון האמור של כתבי התביעה על ידי סימנס וחברת החשמל, כאשר לטענתו, עד למועד הגשת הבקשות הוא הוציא בגין ניהול הגנתו בשתי התובענות סך כולל של 370,000 ₪ (כולל מע"מ).
5. לטענת דניאל, בבקשתו המתייחסת לכתב התביעה המתוקן שהגישה חברת סימנס (בקשה מס' 123) – עקב הגשת כתב התביעה המתוקן הוא ניאלץ להיערך ולהשקיע זמן ומשאבים נוספים להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמו ולהתמודד עם חזית חדשה לחלוטין; בפסיקת ההוצאות יש לקחת בחשבון כי סימנס תיקנה את תביעתה תיקון גורף ונרחב, סימנס הפחיתה כ – 50% מסכום התביעה המקורי (בעקבות הסכם פשרה שנעשה בינה לבין חברת החשמל) וכי טענות סימנס בכתב התביעה המתוקן שונות מטענותיה בכתב התביעה המקורי; כשדניאל נאלץ להתמודד במשך שנים עם שלל טענות סרק של סימנס בכתב התביעה המקורי שאין להן עוד ביטוי בכתב התביעה המתוקן; חלק גדול מההליכים שנוהלו בין הצדדים עובר לתיקון כתב התביעה (כדוגמת הליכי גילוי מסמכים ושאלונים), נועדו להתמודד עם טענתה השקרית של סימנס בכתב התביעה המקורי, כי היא נגררה לפרשת השוחד ללא ידיעתה; תיקון כתב התביעה לא נערך כתוצאה מהתנהלותו של דניאל, אלא הוא תוצאה של מספר אירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי אשר כולם באחריות סימנס, לרבות הודאתה בביצוע תשלומי שוחד וחתימתה על הסדר הפסקת הליכים מותנית מול הרשות לניירות ערך ועל הסכם פשרה מול חברת החשמל.

מנגד, לטענת סימנס, אין כל הצדקה לפסיקת הוצאות נגדה - הצורך בתיקון כתב התביעה הוא תוצאה ישירה של התנהלותם של דניאל ושל הנתבע 1 (אורן אהרונסון, להלן: "אהרונסון"), אשר הסתירו מסימנס (ומרשויות החוק) את האמת במשך למעלה מעשור; דניאל אינו גורם תמים אשר לא הייתה לו ידיעה אודות העובדות הנוגעות לפרשת השוחד והוא לקח בה חלק פעיל, ביצע בפועל את העברות הכספים למשוחדים והמשיך והסתיר (עם אהרונסון) מיליוני יורו של סימנס במשך שנים ארוכות לאחר חשיפת הפרשה, שיקר לחוקרי הרשות לניירות ערך, לאחר שהפך לעד מדינה ולאחר מכן בחר להסתיר את הכספים; עוד בראשית ההליך (שנת 2008), הובהר בכתב התביעה המקורי כי לסימנס ולסימנס ישראל אין תמונה עובדתית מלאה ביחס לכל הפרטים נשוא ההליך ולכן התביעה הוגשה בשעתו על סמך העובדות שהיו ידועות להן באותה עת; רק בשנת 2014, בעקבות מעצרו מחדש על ידי הרשות, מסר דניאל מידע רב נוסף שסתר מידע שנמסר לחוקריה בעבר והוסתר ממנה; מידע חדש זה חייב את תיקון כתב התביעה והתאמתו למסכת העובדתית החדשה שהתגלתה – לכן, אין לדניאל להלין אלא על עצמו ביחס למשאבים שנדרש להשקיע בהגנתו מול טענות עובדתיות שהועלו בתביעה המקורית ותוקנו בכתב התביעה המתוקן; מהות התביעה לא השתנתה והתביעה המתוקנת הייתה כלולה בתביעה המקורית.

1. לטענת דניאל, בבקשתו המתייחסת לכתב התביעה המתוקן שהגישה חברת החשמל (בקשה מס' 125) – בכתב התביעה המתוקן זנחה חברת החשמל את טענותיה העיקריות בכתב התביעה המקורי, כי התקשרותה עם סימנס נעשתה עקב מעשי השוחד וכי עקב כך נגרמו לה נזקים בסכום של מאות מיליוני ₪. כיום, בכתב התביעה המתוקן, מודה חברת החשמל כי ההתקשרות בינה לבין סימנס הייתה נעשית גם ללא תשלום השוחד והיא תובעת רק נזקים בגינם היא כבר קיבלה פיצוי מלא מסימנס. עקב הגשת כתב התביעה המתוקן נאלץ דניאל להיערך ולהשקיע זמן ומשאבים נוספים, להגיש כתב הגנה מתוקן ולהתמודד עם חזית שונה מצד חברת החשמל. בפסיקת ההוצאות יש לקחת בחשבון כי התיקון שעשתה חברת החשמל הוא תיקון גורף ומדובר ב"מהפיכה" של ממש בכתב התביעה ולא רק בסכומה; בכתב התביעה המתוקן הודתה חברת החשמל כי לאחר בדיקת המכרז והליך ההתקשרות עם סימנס היא הגיעה למסקנה כי הייתה מתקשרת עימה גם אילולא שולם השוחד, אולם לא ברור מה מנע מחברת החשמל לבחון את אותן התקשרויות עובר להגשת כתב התביעה המקורי בשנת 2013; חלק גדול מההליכים שנוהלו בין הצדדים עובר לתיקון כתב התביעה (כדוגמת הליכי גילוי מסמכים ושאלונים) נועדו להתמודד עם טענת חברת החשמל (ממנה חזרה בכתב התביעה המתוקן) כי פרשת השוחד גרמה לה להתקשר בחוזים עם סימנס; דניאל לא הסתיר מחברת החשמל את העובדות הרלבנטיות בתביעה המקורית וטען את טענות ההגנה שלו בהתאם לכתב התביעה המקורי שייחס קבלת תשלומי שוחד לדן כהן בלבד ולא למקבלי שוחד אחרים בחברת החשמל; בניגוד לטענת חברת החשמל, גם בשאלת הנזקים היא בצעה שינוי מהותי בכתב התביעה המתוקן וטענתה, כי בתביעה המקורית היא טענה שהנזקים שלה ממעשי המרמה של הנתבעים אינם בעצם ההתקשרויות עם חברת סימנס, הינה טענה חסרת בסיס.

מנגד, לטענת חברת החשמל, יש לדחות את הבקשה – לא מדובר בתיקון כתב תביעה שנבע ממחדל כלשהו של חברת החשמל, אלא בתיקון כתב תביעה שנדרש כתוצאה מהתפתחויות בחקירת פרשת השוחד; דניאל הסתיר מחברת החשמל את העובדות הרלבנטיות שחייבו את תיקון התביעה. תביעת חברת החשמל הוגשה במקור רק נגד מקבל שוחד אחד (דן כהן), היות ובמועד הגשתה לא היה ידוע לה כי גם הנתבעים 2 – 6 קיבלו שוחד. לאחר שהוגש כתב האישום נגד הנתבעים 2 – 6, נחשפה חברת החשמל למידע חדש שהוסתר ממנה במשך שנים על ידי כלל הנתבעים, לרבות דניאל, כי הוא ואהרונסון העבירו כספי שוחד גם לנתבעים 2 – 6; אין יסוד לטענה כי בתביעה המתוקנת נאלץ דניאל להתגונן בחזית חדשה ושונה – חברת החשמל לא שינתה את חזית המחלוקת, אלא רק צמצמה אותה לאור הסכם הפשרה עם סימנס וסימנס ישראל – במסגרת התביעה המקורית לא נתבעו מדניאל נזקים בגין עצם ההתקשרות עם סימנס, בטענה כי לולא מעשיו לא הייתה סימנס מתקשרת כלל בעסקאות, אלא נטען כי אלמלא השוחד, מחיר ההתקשרויות היה נמוך יותר וכך נטען גם כיום; דניאל הוא זה שבחר לנקוט בקו הגנה שונה מזה נקט בכתב הגנתו המקורי והוא צריך לשאת בהוצאות שנגרמו לו בשל כך, אם וככל שנגרמו.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשות, בתשובות להן ובתגובות דניאל לתשובות, הגעתי למסקנה כי אין מקום להיענות לבקשת המבקש ובלאו הכי אין מקום לפסוק הוצאות בגין תיקון כתבי התביעה מהטעמים הבאים;

1. ככלל, בקשה לתיקון כתב התביעה נענית ביד רחבה כדי להביא לגילוי האמת, ובייחוד כאשר הדבר נכשה בשלבי הדיון הראשוניים, אך בד"כ תיקון שכזה מותנה בתשלום הוצאות:

"נזקו של הצד שכנגד מתמצה בטרחה הדיונית הנוספת שנגרמה לו עקב התיקון, הרי שתמיד ניתן לפצותו על ידי פסיקת הוצאות לטובתו" (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (פורסם בנבו, 1.1.2015)).

עם זאת, בין המבחנים המנחים בשאלה האם יש מקום לפסוק הוצאות ואם לאו, נמנית בחינת התנהגות בעלי הדין להליך, לרבות דרך ניהול ההליך (רע"א 1975/08 על רד הנדסת מעליות נ' נציגות הבית המשותף (פורסם בנבו, 9.4.2008)).

1. עיקר המחלוקת בין הצדדים בבקשות שבפניי, עוסקת בשאלה העובדתית מה הוביל בפועל לתיקון כתבי התביעה והאם התיקון ביחס לדניאל, נולד למעשה כתוצאה מעובדות חדשות שנתגלו לאחר הגשת כתבי התביעה המקוריים והוסתרו על ידו. בתשובה לשאלה זו - האם התיקון נבע מהתנהגותו של דניאל במסגרת חקירתו בפרשת השוחד לאחר שהפך לעד מדינה - יש כדי להוות משקל במסגרת שיקול הדעת של בית המשפט בנוגע לפסיקת ההוצאות ביחס לתיקון כתבי התביעה. אולם, אני סבור, כי לא ניתן להכריע בשלב מקדמי זה של ההליך, בשאלה עובדתית זו משני טעמים עיקריים.
2. ראשית- בניגוד לדין, איש מהצדדים לא צירף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות שעלו בבקשות או בתשובות או בתגובות להן, על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין טענת דניאל ביחס לגובה ההוצאות, כך שלמעשה אין בפניי גרסה עובדתית מכריעה ועל פניו העובדות הרלבנטיות לבקשות צפויות להתברר בהמשך ההליך.

שנית- מעיון והשוואה בין כתבי התביעה המקוריים שהגישו סימנס וחברת החשמל לבין כתבי התביעה המתוקנים, עולה כי בראשית, טענו התובעות כי אין בפניהן את כל הנתונים העובדתיים ביחס לתביעות ובכתבי התביעה המתוקנים טענו כי, תיקון התובענות נובע, בין היתר, מגילויים חדשים בעקבות החקירות שנערכו בפרשת השוחד בעת האחרונה, לרבות ביחס לדניאל.

1. כך, בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 25.12.2008 (סעיף 13), טענו סימנס וסימנס ישראל כי אין להן "תמונה עובדתית מלאה ביחס לכל הפרטים הנוגעים לאירועים נשוא כתב תביעה זה.".
   בכתב התביעה המתוקן, טענה סימנס כי:

"כפי שעולה מכתבי אישום שהגישה המדינה ביום 11.7.2013 וביום 26.5.2016, ומחומרי החקירה שנאספו בעניין זה, ובפרט מסמכים של דניאל ואהרונסון, מתוך סך של 13.584 מיליון אירו שהעבירה סימנס לדניאל, העביר דניאל, בהנחיית אהרונסון, כ–5.5 מיליון אירו לנושאי משרה ועובדים בכירים בחברת החשמל..." ובהמשך ציינה סימנס, כי לגבי מהכספים שנותר בהחזקת דניאל ואוקפילד גם לאחר שאהרונסון ודניאל הפכו לעדי מדינה הם:

"לא דיווחו עליהם לאיש, ובפרט לא לסימנס. הם גם לא דיווחו על סכומים אלה בכתבי הגנתם בתביעה המקורית! סכום זה נתפס ועוקל בסוף שנת 2009 בחשבונות דניאל ואוקפילד...על ידי הרשויות בשוויץ" ועוד טענה, כי אף בתחילת שנת 2011, לאחר שהרשויות בשוויץ החליטו לחלט חלק מהכספים ולשחרר חלק אחר:

"גם בשלב זה, כאשר התביעה המקורית תלויה ועומדת, דניאל ואהרונסון לא דיווחו על סכומים אלה לאיש, ובפרט לא לסימנס ו/או לרשויות החקירה ו/או לבית המשפט הנכבד." (סעיף 15(ה) לכתב התביעה המתוקן, ההדגשות הוספו – י.ש.).

1. עולה כי, בכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 24.3.2013 (סעיף 43), טענה חברת החשמל כי אין בידה "תמונה עובדתית שלמה ומלאה ביחס כל האירועים... בכלל זה, אין חברת החשמל יודעת במדויק מה גובה סכומי השוחד ששולמו לכהן, מתי בדיוק שולמו סכומי השוחד, האם סימנס שילמה שוחד לגורמים נוספים בחברת החשמל ו/או האם גורמים נוספים בחברת החשמל היו מעורבים בדרך אחרת בפרשה.".

מעיון בכתב התביעה המתוקן של חברת החשמל עולה כי לטענתה, הצורך בתיקון התעורר בעקבות פרסומים באמצעי התקשורת החל מחודש יוני 2014 אודות חקירה פלילית נוספת של הרשות לניירות ערך בחשדות לתשלומי שוחד על ידי סימנס לבעלי תפקידים בחברת החשמל ועל מעצרם של אהרונסון ודניאל וכן עובדים נוספים של חברת החשמל, התגלו לה בדיעבד נתונים נוספים אודות הסתעפות פרשת השוחד (סעיף 38 לכתב התביעה המתוקן).

1. לאור זאת, מבלי להביע עמדה או לקבוע קביעה עובדתית ביחס לאותן טענות בשלב זה של ההליך, אני סבור כי לא הוכח ולא ניתן לשלול את טענות סימנס וחברת החשמל, כי תיקון כתבי התביעה נבע ממידע חדש אליו הן נחשפו בעקבות החקירות העכשוויות מטעם הרשות לניירות ערך, לרבות בחקירתו של דניאל. טענות אלו, כמו גם טענותיו העובדתיות של דניאל, לא הוכחו בשלב זה והן צפויות להתברר בהמשך ההליך.

ככל שטענות אלו יתבררו כנכונות יהיה מקום אולי לבחון את ההצדקה להשית על חברת חשמל וסימנס הוצאות בגין תיקון כתבי התביעה רק בסיומו של ההליך, לאחר שיתבררו מלוא העובדות, לרבות טענות סימנס וחברת החשמל כלפי פעולות הסתרה בהן, לכאורה, נקט דניאל.

1. בשלב זה נבחנת טענות המבקש בהתבסס על כתבי הטענות המונחים בפני ולרבות הטענות הקשות העולות מכתב התביעה המתוקן ומהבקשה לתיקון.

מכתב התביעה המתוקן עולה כי המבקש נטל חלק פעיל במעשי השוחד, ובמשך שנים הציג גרסאות שונות לגבי חלקו בפרשה, שהביאה בין היתר לצורך בפתיחת חקירת הפרשה מחדש והגשת כתבי אישום נגד מעורבים נוספים.

ככל שטענות אלו ואחרות הנטענות כנגד המבקש יתבררו כנכונות הרי שלא רק שהמבקש לא זכאי להוצאות אלא היה מקום לשקול האם אין מקום להשית עליו הוצאות עקב הצורך בתיקון כתב התביעה.

מאידך אם טענותיו המפורטות בכתבי ההגנה ובבקשה יתבררו כנכונות, יתכן ויהיה מקום בסוף ההליך להשית הוצאות על התובעות בגין תיקון כתב התביעה.

סוף דבר

1. לאור כל האמור לעיל, הבקשות נדחות.

1. בנסיבות העניין וכיוון שסברתי שהתוצאה אליה הגעתי, יכול היה גם המבקש להגיע, ללא צורך בהטרחת בית המשפט והצד שכנגד, שקלתי אם אין מקום להשית הוצאות על המבקש בגין בקשתו זו, לטובת אוצר המדינה או הצד שכנגד, אך החלטתי כי בנסיבות המיוחדות של המקרה, ולאור האמור לעיל, בשלב זה לא יושתו הוצאות על הצדדים וכי כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ח, 22 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.