בפניי בקשת דן כהן - הנתבע 1 בת.א. 46448-03-13 (להלן: "כהן") ובקשת אורן אהרונסון - הנתבע 7 בת.א. 46448-03-13 והנתבע 1 בת.א. 15085-12-08 (להלן: "אהרונסון") לזימון עדים לפי סעיף 47 לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח - 1998.

רקע

1. הרקע לתובענות, במסגרתן מוגשות הבקשות, פורט בהחלטות קודמות, לרבות החלטות מיום 27.9.2001.
2. מן הראוי להזכיר כי, ביום 9.4.2017 הגישה התובעת בת.א. 46448-03-13 (להלן גם: "חברת החשמל") כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעים במסגרתו טענה, כי עניינה של התביעה באחת מפרשיות השוחד, המרמה והשחיתות הציבורית החמורות ביותר שידעה מדינת ישראל.

כנטען בכתב התביעה המתוקן, במסגרת הפרשיה, שילמו חברת Siemens AG וחברת סימנס ישראל בע"מ (להלן ביחד: "חברות סימנס") באמצעות הנתבעים 7 – 8, שוחד בסך כולל של מיליוני דולרים לנתבעים 1 – 6, בעת שאלו שימשו כדירקטור (הנתבע 1) ועובדים (הנתבעים 2 – 6) בחברת החשמל, על מנת שאלו יפעלו לקידום ענייניהם של חברות סימנס בחברת החשמל ויסייעו להן לזכות במכרזים מול חברת החשמל בסכומי עתק. התביעה, בסך כולל של כ – 13.5 מיליון יורו, עוסקת בהשבת כלל הכספים שהועברו על ידי חברות סימנס לנתבע 7 (להלן: "אהרונסון") ולנתבע 8 (להלן: "דניאל") לצורך תשלומי שוחד לגורמים בחברת החשמל.

מן הראוי לציין, כי חברות סימנס לא נתבעות בכתב התביעה המתוקן, לנוכח הסכם הפשרה שנחתם בינן לבין חברת החשמל ביום 27.10.2016 (לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 13.11.2016) במסגרתו התחייבו חברות סימנס, בין היתר, לשלם לחברת החשמל סך של 90,000,000 ₪ כהשבה חלקית של הרווחים שהופקו על ידי חברות סימנס מההתקשרויות נשוא הפשרה. במסגרת אותו הסכם פשרה, שמרה חברת החשמל על זכותה לתבוע מכל אחד ממקבלי השוחד את סכומי השוחד שהתקבלו על ידו מחברות סימנס.

עוד טענה חברת החשמל בתביעתה (סעיף 46 לכתב התביעה המתוקן), כי לנוכח הפרשה, נגרם לה נזק בהליכי ההתקשרויות מול סימנס בגובה הסכומים שהועברו על ידי סימנס לאהרונסון, דניאל ואוקפילד, לצורך מתן שוחד, אשר, אלמלא הועברו לצורך זה, חזקה כי היו ניתנים כהנחה לחברת החשמל במסגרת אותן התקשרויות.

1. להשלמת התמונה יצוין, כי תביעת חברת החשמל נדונה בפניי במאוחד עם תביעת חברת Siemens AG (להלן: "סימנס") (ת"א 15085-12-08). סימנס הגישה כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעים – אהרונסון, דניאל וחברת Oakfield Ltd (להלן: "אוקפילד") במסגרתו טענה, כי אהרונסון - אשר מילא תפקיד מרכזי מטעם סימנס במגעים מול חברת החשמל באותם מכרזים בהם זכתה סימנס, יצר קשר עם בעלי תפקידים שונים בחברת החשמל וסיכם עימם כי יקבלו ממנו תשלומי שוחד. עוד נטען, כי על רקע השתתפות סימנס במכרזים, גייס אהרונסון את דניאל ובמהלך השנים 2002 – 2005 העבירה סימנס לחשבונות בנק בבעלות דניאל ואוקפילד בשוויץ ובהונג קונג בסך כולל של 13.584 מיליון אירו. תביעת סימנס עוסקת באותם כספים השייכים לסימנס והועברו לדניאל – בסך של למעלה מ – 8 מיליון אירו – אשר, לטענת סימנס, נותרו שלא כדין בחזקתם או בשליטתם ומעולם לא הוחזרו לסימנס ויש חובה להשיבם לידה.
2. כעת ובטרם החל שלב שמיעת הראיות בתיק, מונחות בפניי שתי בקשות, שהוגשו בנפרד, על ידי כהן ואהרונסון להורות על זימון עדים, עובדים או עובדים לשעבר בחברות סימנס, שמקום מושבם בגרמניה, לצורך מתן עדות מטעם המבקשים בהתאם לחוק עזרה משפטית בין מדינות, תשנ"ח – 1998 (להלן: "חוק עזרה משפטית").
3. בבקשתו (מס' 221), ביקש כהן לזמן את העדים הבאים;
   Felix Andreas Gloeckner, Gunther Wies, Uriel Sharef, Ulrich Bredenbeck, Alexaander Kotchi, Matthias Wirth, Wolfgang Remy, Mr. Dietrich, Mr. Becker.

בבקשתו (מס' 219), ביקש אהרונסון לזמן את העדים הבאים;
Gunther Wies, Joe Kaeser, Joachim Kundt, Rudolf Koschate, Matthias Wirth, Joachim Meissner. בנוסף, ביקש אהרונסון לזמן גם את עופר ננהוף המתגורר בישראל.

1. תמצית טענות דן כהן בבקשה (מס' 221) :

מדובר בעדים שהינם תושבי גרמניה, עובדי ונושאי משרה בסימנס, בהווה או בעבר, אשר עסקו, ליוו ונטלו חלק פעיל באירועים ובעסקאות נשוא תביעת חברת החשמל נגד כהן. אחד מהעדים הוא עובד סימנס, אשר מסר תצהירים מטעמה במסגרת הליכי גילוי מקדמיים.

1. העדת העדים שעדותם מתבקשת, רלבנטית למחלוקות נשוא התובענה ולעדותם חשיבות מובהקת להגנתו של כהן – כל העילות בכתב התביעה שהגישה חברת החשמל נגד כהן, מבוססות על ההנחה כי אלמלא קיבל כהן כספים מסימנס כשוחד בו הודה, או כשוחד בו אינו מודה, הייתה סימנס מוזילה את מחירי הציוד שמכרה לחברת החשמל, בסכום השווה לסכומים אשר שולמו לכהן. טענה זו ניתנת לסתירה והדרך היחידה בה ניתן לעשות כן, היא להביא ראיות – באמצעות העדים שזימונם מבוקש – כי מחיר העסקאות בין סימנס לבין חברת החשמל לא הושפע כלל מהסכומים אשר שולמו לכהן, אם וככל ששולמו ואלה הגיעו מתקציבים אחרים. כלומר, גם אם לא הייתה משולמת לכהן אגורה על ידי סימנס – מחיר העסקאות לא היה פוחת.
2. מאז שנחתם הסכם הפשרה בין סימנס לבין חברת החשמל, השתיים עשו יד אחת והן משקיעות מאמצים אדירים למנוע מכהן נגישות למידע ומסמכים הנמצאים בשליטתן וברשותן, תוך גרימת נזק ראייתי כבד לכהן.
3. העדים רלבנטיים, הן לבירור טענות כהן נגד סימנס (בהתאם להודעתו המתוקנת לצדדים שלישיים) והן לבירור טענות חברת החשמל נגד כהן (בהתאם לכתב התביעה המתוקן).
4. תמצית טענות סימנס בתשובה לבקשת כהן
   יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים;

מדובר בבקשה לעכב ולסרבל את המשפט. בקשה לעזרה משפטית היא הליך ארוך ומורכב. בשלב זה, לא הוכח כי העדים המבוקשים אכן נחוצים למשפט והבקשה, שהוגשה בטרם החלו להתברר הראיות בתובענה ובטרם נשמעו עדים, הינה מוקדמת מזמנה.

1. הבקשה אינה עונה על המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך הכרעה בבקשה לגביית עדות מעד שמתגורר בחו"ל: הבקשה הוגשה בחוסר תום לב; עדות העדים המבוקשים אינה רלבנטית למחלוקות בהליך, בעיקר היות ואין מחלוקת בדבר סוגיית מעורבותה של סימנס בפרשת השוחד, לאחר שסימנס AG הודתה בתשלום שוחד בפרשה מושא ההליך והגיעה להסדר פשרה עם חברת החשמל, במסגרתו שילמה לאחרונה סך של 90 מיליון ₪; הבקשה מקדימה את זמנה שכן לא נעשתה פנייה מוקדמת לעדים שכהן מבקש לזמנם.
2. תמצית טענות אהרונסון בבקשה (מס' 219)

הגם שהמחלוקת בתובענה היא עובדתית, סימנס בחרה – באופן שיטתי ומכוון - שלא להציג את גרסתה לאירועים שבמחלוקת והבהירה כי כל עדותה מתמצית ב"חוות דעת מומחה" מטעם רואה חשבון שלומי ברטוב, הגם שלא מדובר בעניינים שבמומחיות חשבונאית. גם במסגרת ההליכים המקדמיים בתיק, נמנעה סימנס מלספק תשובות מפי הגורמים הרלבנטיים לאירועים ובחרה במתן תשובות לשאלונים בתצהיר מטעם מר פליקס גלוקנר, עובד המחלקה המשפטית בסימנס, הנעדר ידיעה מזמן אמת אודות האירועים מושא התביעה, אשר החל לעבוד בסימנס רק לאחר חשיפת פרשת השוחד. הימנעות סימנס מלספק גרסה עובדתית, מחבלת בבירור האמת ומקשה על בירור התמונה העובדתית במלואה ואף פוגעת במכוון ביכולתו של אהרונסון להוכיח את אמיתות גרסתו.

1. העדים שמבוקש לזמנם רלבנטיים לסכסוך ועשויים לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת – העדים עבדו בסימנס ובסימנס ישראל בתקופה הרלבנטית להליך ונטלו חלק משמעותי בתפעולו והתווייתו של מנגנון השוחד שהפעילה סימנס בישראל והיו מעורים בזמן אמת בהקמת המנגנון, תפעולו ויישומו בישראל – העדים היו מעורבים בהתקשרויות עם אוקפילד, במיהות הבכירים שגויסו בחברת החשמל ובהעברת הכספים אליהם. עדים אלו יכולים לשפוך אור על תפקידו של אהרונסון ביישום ותפעול מנגנון השוחד, באופן התנהלותה של סימנס ביחס לכספים שהוקצו לטובת המנגנון ובצורך התמידי ל"שימון המערכת".
2. הימנעות סימנס מהבאת העדים היא הימנעות שיטתית ומכוונת וברור כי אם העדים לא יזומנו – יהיה בכך כדי לפעול נגד סימנס ולחזק את גרסתו של אהרונסון.
3. תמצית טענות סימנס בתשובה לבקשת אהרונסון
   יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים;

מדובר בבקשה לעכב ולסרבל את המשפט היות ובקשה לעזרה משפטית היא הליך ארוך ומורכב. בשלב זה, טרם החלו הראיות להתברר, כלל לא הוכח כי העדים המבוקשים נחוצים למשפט והבקשה מקדימה את זמנה.

1. הבקשה אינה עונה על המבחנים שנקבעו לצורך הכרעה בבקשה לזימון לעדות עד המתגורר בחו"ל: הבקשה הוגשה בחוסר תום לב, שעה שאהרונסון הוא זה המחזיק את המידע החסר בהליכים והוא המקור העיקרי למידע העומד בבסיס ההליך; העדת העדים שמבוקש לזמנם אינה רלבנטית לשאלות השנויות במחלוקת, מאחר וסימנס הודתה בתשלום שוחד, לקחה אחריות על חלקה בפרשה והגיעה להסדר פשרה עם חברת החשמל. כן אין מחלוקת, כי ההתקשרות בין סימנס AG לבין חברת אוקפילד נועדה על מנת לאפשר העברת כספים של סימנס AG לגורמים שונים בחברת החשמל ולא לצורך מתן שירותי ייעוץ. המחלוקות היחידות שנותרו נוגעות רק לכספים שהעבירה סימנס AG לשלמה דניאל (הנתבע 8 בת.א. 46448-03-13) ואשר לא שולמו כשוחד ולעדים נשוא הבקשה, אין כל ידיעה בנוגע לגורל הכספים אשר לא שולמו כשוחד.
2. הבקשה מקדימה את זמנה שכן אהרונסון לא פנה לעדים שזימונם מבוקש עובר להגשתה.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשות, בתשובות לבקשות ובתגובה לתשובות, אני סבור כי בשלב זה, יש לדחות את הבקשות מהטעמים הבאים;

כללי - בקשות לעזרה משפטית מטעם מדינת ישראל

1. סעיף 47 לחוק עזרה משפטית קובע:
   "הרשות רשאית להגיש למדינה אחרת בקשה לגביית ראיות, לרבות העברת חפץ לצורך הצגתו בישראל, אם בית המשפט אישר שהראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל; לענין סעיף זה, ואם הבקשה היא בשל הליך תלוי ועומד, "בית משפט" – בית המשפט הדן בהליך הקשור לבקשה".
2. הליך קבלת ראיות ממדינה זרה, בעקבות קביעה מקדמית של בית המשפט כי הראיות דרושות לצורך הליך משפטי בישראל, הינו הליך דו שלבי – תחילה על בית המשפט לקבוע כי הראיות דרושות בהליך המשפטי שיתנהל או מתנהל בישראל ולאחר שבית המשפט מצא שהראיות דרושות בהליך המשפטי, עוברת הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, או לגוף שאליו האציל האחרון את סמכותו והוא רשאי להגיש את הבקשה למדינה הזרה.
3. בהקשר זה נפסק, כי בקשת עזרה משפטית ממדינה זרה אינה נעשית כדבר שבשגרה ואף אם היו הראיות או המסמכים דרושים באורח רגיל לבירור המחלוקת, יש להעמיד נימוקים ראויים וכבדי משקל מדוע ייעתר בית המשפט לבקשה. על בית המשפט להשתכנע כי הפנייה בהליך זה נעשית כאמצעי אחרון ולאחר שמוצו כל האלטרנטיבות הקיימות (ראה: עב (י"ם) 2235/03 דר' שמעון דב נ' הסתדרות מדיצינית הדסה (פורסם בנבו, 15.3.2009)).

1. ברע"א 3810/06 י. דורי את צ'קובסקי בניה והשקעות בע"מ נ' שמאי גולדשטיין (פורסם בנבו, 24.9.2007) קבע השופט גרוניס דרך מעשית לזמן עד שאינו נמצא בישראל, כדי להימנע מהפעלת המנגנון המורכב של חוק עזרה משפטית, כאשר הדרך היא, ראשית לשאול את העד לעמדתו ואם הוא מוכן להתייצב למתן עדות להסדיר את עדותו באופן לא פורמלי וכלשונו:
   "נקודה חשובה נוספת שיש לציינה, על רקע הנתונים במקרה דנא, נוגעת לשיתוף הפעולה של העד והסכמתו להעיד. ברור, כי בית משפט בישראל אינו רשאי להוציא הזמנה למתן עדות או להצגת מסמך לאדם הנמצא מחוץ לתחום השיפוט... כאשר עד נמצא מחוץ למדינה ואין הוא מסכים ליתן עדות, לא יהא מנוס מלהשתמש בדרך הקבועה כיום בחוק עזרה משפטית 1998 ובתקנות שהותקנו מכוחו ועל פי החוק שקדם לו. במלים אחרות, כאשר עד מודיע שנכון הוא ליתן עדות מרצונו, איני רואה מניעה מלפעול בדרך בלתי פורמלית בכדי להסדיר את מתן העדות ולבצע את כל התיאומים הנדרשים.".
   (ראה גם: ת"א (מרכז) 5680-08-07 קרן משאבות בטון בע"מ נ' חברה זרה - SCHWING GmbH (פורסם בנבו, 19.7.2009)).

1. מעיון בבקשות שבפניי, עולה כי בראש ובראשונה לא התקיימו ההליכים המקדמיים הנדרשים כאמור בפנייה באופן אישי לאותם עדים, עובר להגשת הבקשות וטענות סימנס בהקשר זה לא נסתרו על ידי כהן או אהרונסון.
2. כך, עובר להגשת הבקשה, כהן לא הקדים ולא פנה לעדים שמבוקש לזמנן בכדי לבדוק האם הללו מסכימים, מרצונם החופשי, למסור עדות.

אמנם, ברישת בקשתו ציין כהן, כי: "עובר להגשת הבקשה דנא פנה כהן לב"כ סימנס וביקש לדעת האם בכוונתן להביא מי מהעדים כעד מטעמה והאם העדים שהינם בשליטתה (בהיותם עובדי ו/או נושאי משרה בסימנס), יסכימו למסור עדות במסגרת ההליך שבנדון. נכון למועד כתיבת שורות אלה לא התקבלה תשובת ב"כ סימנס לפניה האמורה.".
אולם, במכתב מיום 17.6.2018 אותו צירף כהן לתמיכה בטענה זו (נספח 1 לבקשת כהן), אין לראות כפנייה אישית לאותם עדים בשאלה ברורה האם הם יסכימו, מרצונם החופשי להעיד. באותו מכתב ביקשו ב"כ כהן מב"כ סימנס כי סימנס וסימנס ישראל ישיבו, ביחס לכל אחד מהעדים שזימונם מבוקש: "(1) האם בכוונתן או בכוונת מי מהן לזמן את הגורמים הנ"ל למתן עדות במסגרת התובענה שבנדון; (2) האם הוא נמצא בשליטתן כעובד ו/או כנושא משרה אצלן ואם כן – האם הוא יהיה מוכן למסור עדות במסגרת ההליך שבנדון; וכן (3) למסור את פרטי הקשר... של כל גורם כאמור:". קרי, פנייה זו תלויה בכך שאותם עדים נמצאים בשליטת חברות סימנס כעובד או נושא משרה ולטעמי, אין די בכך כדי לענות על הדרישה לפנות באופן אישי לאותם עדים, שעה שחלק מהעדים שצוינו הינם עובדים לשעבר של סימנס. זאת בשים לב גם לכך, שהפנייה לב"כ סימנס נעשתה רק 3 ימים לפני שהוגשה הבקשה לבית המשפט (20.6.2018) ולבטח אין בכך שהות מספקת להשיב בצורה רשמית לפניית ב"כ כהן.
בנוסף, גם בתגובת כהן לתשובת סימנס, לא הועלתה כל טענה נגדית מצד כהן ביחס לטענת סימנס כי כהן לא מילא אחר הדרישות המקדמיות בפנייה לאותם עדים שזימונם מבוקש עובר להגשת הבקשה.

1. גם אהרונסון כלל לא טען בבקשתו כי הוא הקדים ופנה לאותם עדים באופן אישי במטרה לברר האם יסכימו מרצונם החופשי להעיד. בנוסף, אהרונסון אף לא התייחס בתגובתו לתשובת סימנס, לטענתה בדבר היעדר פנייה מוקדמת עובר להגשת הבקשה לעדים שזימונם מבוקש.
2. ויודגש, לאור אופיו של ההליך לפי חוק עזרה משפטית, הפנייה המוקדמת לעדים שזימונם מבוקש אינה עניין של מה בכך ובתי המשפט עמדו לא אחת על החשיבות בפנייה זו.

כך, בת"א (מחוזי ת"א) 35884-05-14 רונן אברבוך נ' Otkritie International Investment Management Ltd (פורסם בנבו, 19.9.2015) נפסק כי: "כאשר עד נמצא מחוץ למדינה ואין הוא מסכים ליתן עדות, הדרך הרלוונטית היא זו הקבועה בחוק עזרה משפטית ובתקנות הרלוונטיות..." ובהמשך, נפסק לגבי אחד מהעדים: "...ככל שלא ימצא באיזה מהשיקולים שידונו להלן כדי להביא לדחיית הבקשה מטעם אחר, כי אז, קודם לכל צעד בענין גביית עדות של מר אנטונוב, יהא על המבקשים לפנות אל עד זה ובאת כוחו בכתב לגבי אפשרות זימונו לחקירה באופן 'רגיל'." ובהתאמה ניתנו הוראות לעניין מועד ואופן הפנייה.
על אותו משקל, גם בת"א (מחוזי ת"א) 2349/04 נינה אוחנה ואח' נ' Merck Sharp & Dohme (Israel 1996) Ltd) ואח' (פורסם בנבו, 22.6.2010), הוחלט כי הבקשה עולה בקנה אחד עם סעיף 47 האמור, לאחר שבית המשפט הורה לב"כ המשיבות לברר את עמדת העדים שעדותם התבקשה לבוא ולהעיד בארץ ולאחר שהובהר שהעדים מסרבים למסור את עדותם.

1. לפיכך, די בכך כדי לדחות את הבקשות שבפניי.
   עם זאת, על מנת שיהיה לכהן ולאהרונסון את יומם בבית המשפט, הם יוכלו להגיש בקשותיהן בסיום שלב שמיעת עדיהם ועדי סימנס ומטבע הדברים, באותו שלב, ניתן יהיה לבחון ביתר רצינות את הצורך בזימונם לעדות, לרבות הרלבנטיות של עדותם.
2. לפני סיום מצאתי לנכון להוסיף, כי לא ברורה לי טענתו של אהרונסון כי "הימנעות סימנס מהבאת עדים היא הימנעות שיטתית ומכוונת ברי, כי אם העדים לא יזומנו – יהיה בכך לפעול נגד סימנס, ולחזק את גרסתו של אורן." (כפי שצוין בסעיף 41 לבקשת אהרונסון ובסעיף 4 לתגובתו לתשובת סימנס). כידוע, זכותו של נתבע לא להגיש תצהיר ולהשמיע גרסתו (ראה למשל: ת"א (מחוזי ת"א) 1570-06 עוז מירב ואח' נ' פרבר ג'ון ואח' (פורסם בנבו, 13.9.2011)). טרונייתו של אהרונסון בעניין לא ברורה, שהרי אם בסופו של הליך, סימנס לא תעיד עדים רלבנטיים להוכחת טענותיה, הדבר עלול לפעול לרעתה ומצב זה דווקא עשוי לסייע לאורן בהעדפת טענותיו, ככל שהן עומדות בסתירה לטענותיה של סימנס.
3. מעבר לנדרש, אעיר כי ככלל זכותו של בעל דין לזמן עדים לניהול הגנתו, אולם ברור כי העדות צריכה להיות רלבנטית וקונקרטית ולא בגדר "מסע דיג" והחשוב מכך, שלא תהיה מכשיר להטריח את עדי הצד שכנגד שלא לצורך.
4. מבחינת הבקשות במתכונתן הנוכחית ובשלב זה של ההליך, בטרם החל שלב ההוכחות ובשים לב לכך שבמסגרת ההסכם להפסקת הליכים שנחתם בינה לבין המדינה, סימנס הודתה בתשלום שוחד בפרשה, לקחה אחריות על חלקה בפרשה והגיעה להסכם פשרה עם חברת החשמל, עולה כי גם אם בסופו של יום הבקשות יאושרו, ביחס לבקשת כהן - תהיה הצדקה לזימון רק העדים הבאים: Felix Andreas Glockner, Gunther Weis, Mr. Dietrich מאותן סיבות המפורטות בבקשה ולאור הרלבנטיות שלהם להליך. על פניו מהנטען בבקשה, לא ברורה הרלבנטיות של יתר העדים שזימונם מבוקש.
5. ביחס לבקשת אהרונסון – בשים לב לכך שכאמור, סימנס הודתה בתשלום שוחד בפרשה, ולכך שטענות סימנס המופנות כלפי אהרונסון נוגעות לכספים שלטענת סימנס לא שולמו בסופו של דבר כשוחד ונותרו בידי אהרונסון או דניאל ובשים לב לאמור בתצהירו של אהרונסון בייחוד בקשר לטענתו כי הכספים נדרשו, בין היתר, לצרכי "שימון המערכת", לטעמי ועל בסיס המידע שהוצג בפניי עד כה, העדים היחידים שעדותם עשויה להיות רלבנטית הם העדים הבאים: Gunther Wies, Matthias Wirth, Joachim Meissner ועל פניו מהנטען בבקשה, לא ברורה הרלבנטיות של יתר העדים שזימונם מבוקש.
6. באשר לבקשת אהרונסון לזימון עופר ננהוף המתגורר בישראל – בשלב זה, לאור האמור בתצהירו של אהרונסון, לאור הנטען בבקשה ולנוכח העובדה שסימנס הודתה, כאמור בעצם תשלום השוחד בפרשה, איני סבור כי מדובר בעד רלבנטי. עם זאת, בתום שמיעת הראיות מצד אהרונסון, ניתן יהיה לבחון שוב את הצורך בזימון העד לנוכח העדויות שישמעו ואהרונסון יוכל להגיש בקשה מתאימה לזימונו מחדש.

סוף דבר

1. לאור האמור לעיל, הבקשות נדחות.
2. המבקשים דן כהן ואהרונסון ישלמו לסימנס הוצאות הבקשות בסך כולל של 12,600 ₪ (כל אחד מהמבקשים סך של 6,300 ₪).
3. התשלום יבוצע בתוך 30 יום וממועד זה ואילך יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתנה היום, ב' חשוון תשע"ט, 11 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.