(בבקשות שונות לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלונים)

תיק זה עניינו בשתי תביעות שאוחדו, כשבתביעה אחת התובעת הינה חברת חשמל ובתביעה השנייה חברות סימנס.

הנתבעים בתביעה המאוחדת, נאשמו בקבלת שוחד, הועסקו ע"י חב' חשמל וסימנס, או שהיו בהן נושאי משרה או קשורים להתנהלותן ועסקיהן, מיוצגים ע"י משרדי עורכי דין שונים וכך גם שתי התובעות, ובלאו הכי התיק מתנהל במעורבות מספר רב יחסית של משרדי עורכי דין כ-12 במספר, עובדה ה"מניבה" מספר רב של בקשות, לפעמים מיותרות ולפעמים ארוכות, שלא לצורך, מצד חלק מהצדדים.

במקרה דנן מונחות לפני שמונה בקשות מקדמיות שונות שהוגשו מטעם צדדים שונים בתובענות שבכותרת.

1. הרקע לתובענות, במסגרתן הוגשו הבקשות, פורט בהחלטות קודמות, לרבות החלטות מיום 27.9.2017, ואין טעם לחסזור עליו אך מן הראוי להזכיר בתמצית כי:

ביום 9.4.2017 הגישה התובעת בת.א. 46448-03-13 (להלן גם: "חברת החשמל") כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעים במסגרתו טענה, כי עניינה של התביעה באחת מפרשיות השוחד, המרמה והשחיתות הציבורית החמורות ביותר שידעה מדינת ישראל.

כנטען בכתב התביעה המתוקן, במסגרת הפרשיה, שילמו חברת Siemens AG וחברת סימנס ישראל בע"מ (להלן: "סימנס העולמית" ו"סימנס ישראל", בהתאמה וביחד: "חברות סימנס") באמצעות הנתבעים 7 – 8, שוחד בסך כולל של מיליוני דולרים לנתבעים 1 – 6, בעת שאלו שימשו כדירקטור (הנתבע 1) ועובדים (הנתבעים 2 – 6) בחברת החשמל, על מנת שאלו יפעלו לקידום ענייניהם של חברות סימנס בחברת החשמל ויסייעו להן לזכות במכרזים מול חברת החשמל בסכומי עתק.

התביעה, בסך כולל של כ – 13.5 מיליון יורו, עוסקת בהשבת כלל הכספים שהועברו על ידי חברות סימנס לנתבע 7 (להלן: "אהרונסון") ולנתבע 8 (להלן: "דניאל") לצורך תשלומי שוחד לגורמים בחברת החשמל.

מן הראוי לציין, כי חברות סימנס לא נתבעות בכתב התביעה המתוקן, לנוכח הסכם הפשרה שנחתם בינן לבין חברת החשמל ביום 27.10.2016 (לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 13.11.2016, להלן: "הסכם הפשרה"). במסגרת ההסכם התחייבו חברות סימנס, בין היתר, לשלם לחברת החשמל סך של 90,000,000 ₪ כהשבה חלקית של הרווחים שהופקו על ידי חברות סימנס מההתקשרויות נשוא הפשרה.

במסגרת אותו הסכם פשרה, שמרה חברת החשמל על זכותה לתבוע מכל אחד ממקבלי השוחד את סכומי השוחד שהתקבלו על ידו מחברות סימנס וכיוון שחלק ממקבלי השוחד התגלו רק בשלב מאוחר יותר הוגש כתב התביעה המתוקן.

עוד טענה חברת החשמל בתביעתה (סעעיף 46 לכתב התביעה המתוקן), כי לנוכח הפרשה, נגרם לה נזק בהליכי ההתקשרויות מול סימנס בגובה הסכומים שהועברו על ידי סימנס לאהרונסון, דניאל ואוקפילד, לצורך מתן שוחד, אשר, אלמלא הועברו לצורך זה, חזקה כי היו ניתנים כהנחה לחברת החשמל במסגרת אותן התקשרויות.

1. להשלמת התמונה יואר שוב, כי תביעת חברת החשמל נדונה בפניי במאוחד עם תביעת חברת סימנס העולמית (ת"א 15085-12-08). זו הגישה כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעים – אהרונסון, דניאל וחברת Oakfield Ltd (להלן ולעיל: "אוקפילד") במסגרתו טענה, כי אהרונסון - אשר מילא תפקיד מרכזי מטעם סימנס במגעים מול חברת החשמל באותם מכרזים בהם זכתה סימנס, יצר קשר עם בעלי תפקידים שונים בחברת החשמל וסיכם עימם כי יקבלו ממנו תשלומי שוחד.

עוד נטען, כי על רקע השתתפות סימנס במכרזים, גייס אהרונסון את דניאל ובמהלך השנים 2002 – 2005 העבירה סימנס לחשבונות בנק בבעלות דניאל ואוקפילד בשוויץ ובהונג קונג בסך כולל של 13.584,000 € (שלושה עשר חמש מאות שמונים וארבע מיליון אירו).

תביעת סימנס עוסקת באותם כספים השייכים לסימנס והועברו לדניאל – בסך של למעלה מ –8,000,000 € (שמונה מיליון מיליון אירו) – אשר, לטענת סימנס, נותרו שלא כדין בחזקתם או בשליטתם ומעולם לא הוחזרו לסימנס ויש חובה להשיבם לידה.

1. כעת, מונחות בפניי 8 בקשות לגילוי מסמכים, או מתן תשובות לשאלון.
2. בהחלטה מיום 25.6.2018, קבעתי כי לאור הבקשות הרבות שהוגשו בקשר להליכים המקדמיים בין כל הצדדים, ייעשה גילוי מסמכים כללי-הדדי והצדדים יגישו טבלאות משותפות שיכילו פירוט אודות המסמך שלא גולה או השאלה שלא נענתה על ידי מי מהם, בצירוף הסיבה בגינה יש לגלות את המסמך, או להשיב על השאלה ועמדת בעל הדין שכנגד לעניין הסיבה לסירוב לגלות את המסמך, או לסירוב להשיב על השאלה.

הצעתי לצדדים לצמצם את מספר השאלות, התשובות והמסמכים שביקשו או שסורבו.

חלק מהצדדים נענו להצעתי, באופן כן על מנת לצמצם מחלוקות ולקדם את בירור התיק לגופו וחלקם עשו זאת באופן סימלי ולא ניתן להתחמק מהתחושה, שמגמה זו של חלקם נובעת מתוך רצון לסרבל ולהקשות על בירור התיק.

דיון

בטרם אכריע בנפרד ביחס לכל דרישה שהועלתה בבקשות השונות, אזכיר מושכלות יסוד בהליכי גילוי, עיון ומתן תשובות לשאלונים.

כללי - מסגרת נורמטיבית של הליכי גילוי ועיון:

1. ככלל, נקודת המוצא העקרונית לעניין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט היא גילוי מרבי, שכן: "המשפט עומד על האמת. ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת..." וכן: "גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים בהבטיחו עשיית משפט. גילוי האמת משרת את אינטרס הציבור בהבטיחו את תקינות הפעולה של המערכת החברתית כולה..." (ראו: רע"א 4999/95 אלבריצ'י נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39).

הלכה פסוקה היא כי חובת הגילוי המוטלת על בעל דין משתרעת על "כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה" (רע"א 6546/94‏‎ ‎בנק איגוד לישראל בע"מ‎ נ' אזולאי‏, פ"ד מט(4) 54, פס' 7 (1995)). הגישה היא ליברלית ומרחיבה ודי בכך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה [פורסם בנבו] (15.3.2011)). העיקרון העומד מאחורי כלל הגילוי מקורו בתפיסה של הגינות דיונית וחתירה לחקר האמת, אך הוא איננו עומד לבדו, וכנגדו ניצבים ערכים אחרים, כגון הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה בצדדים שלישיים (רע"א 7586/15 בן צבי נ' אלשיך, [פורסם בנבו] פס' 13-12 (24.1.2016); רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002); רע"א 8571/16 מעברות נכסים - אגודה שיתופית חקלאית בע"מ נ' מוטיבן בע"מ (פורסם בנבו, 19.1.2017)).

1. בהתנגשות בין חשיפת האמת לערכים חברתיים אחרים, על בית המשפט לקבוע נקודת איזון שלעתים מכרסמת בהיקפם של הגילוי והעיון, וזאת בין השאר באמצעות מוסד החיסיון. החלת חיסיון היא בבחינת "חריג" (רע"א 6546/94 ‏בנק איגוד לישראל בע"מ‎ ‎נ' אזולאי‏, פ"ד מט(4) 54, 62 (1995)) אשר "חייב לפיכך להמצא להצדקתו שיקול רם ונכבד יותר שבטובת הכלל" (רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה עין-כרם‎ ‎נ' גלעד‏, פ"ד מט(2) 516, 521 (1995)). בבואו להכריע בדבר החסייתו של מסמך פלוני, רשאי בית המשפט, מכוח תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") לעיין בו כדי לקבוע אם יש טעם בטענת החיסיון (ראו: רע"א 7461/16 מדינת ישראל - אגף המכס ומע"מ נ' פן דור תעשיות בע"מ (פורסם בנבו, 29.11.2016)).

החובה לצרף תצהיר גילוי:

1. תקנה 113 לתקנות קובעת, כי צו לגילוי של מסמך ספציפי יהיה ערוך לפי טופס 12 לתקנות. נוסח הטופס מחייב את מי שהצו מופנה אליו לגלות בתצהיר אם מצויים ברשותו או בשליטתו איזה מן המסמכים הספציפיים שנתבקשו (לפי רשימה); ואם איזה מהם אינו מצוי ברשותו או בשליטתו, יודיע מתי יצא ממנה ומה היה עליו (ע"א 59/67 חדד נ' הסוכנות היהודית, פ"ד כא(2) 277, 280-279 (1.7.2012)). הצו מחייב את המצהיר להתייחס לכל אחד מהמסמכים (או סוגי המסמכים) הספציפיים שגילויים נתבקש.

מטרתה של דרישה זו לאפשר למתדיינים לקבל תצהיר – שדינו כדין עדות בבית משפט הכפופה לחובה לומר אמת ושהפרתה מגבשת עבירה פלילית (סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 וסעיף 237 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) – המתייחס הן למסמכים רלוונטיים שבידי הצד שכנגד הן למסמכים רלוונטיים שאינם בידיו.

החובה להתייחס בתצהיר, באופן פרטני, למסמכים הספציפיים שגילויים מתבקש מאפשרת לבעלי הדין לוודא שלא יוסתרו מסמכים שלדעת מבקש הצו עשויים להיות רלוונטיים למחלוקת בשעה שהמצהיר סבור שהם אינם רלוונטיים (רע"א 3059/12 שדורי פרסומת מאוחדים מדיה (2003) בע"מ נ' רשות השידור, [פורסם בנבו] פסקה 10 (1.7.2012)).

הצהרה כללית כגון "גיליתי את כל המסמכים הרלוונטיים שברשותי" אינה עונה על דרישה זו, שכן בעלי הדין עשויים להיות חלוקים בשאלה אם מסמך פלוני הוא רלוונטי. הצהרה המתייחסת לכל מסמך (או סוג מסמכים) בנפרד מונעת מצב שבו מסמך רלוונטי לא יגולה מהטעם שהמצהיר סבר בטעות שהוא אינו רלוונטי.

נוסח ההצהרה האמור אף מאפשר לבעלי הדין לגלות אם מסמך פלוני היה אצל המצהיר ואינו נמצא אצלו עוד, ואם אלה הם פני הדברים – מתי יצא ממנו ומה היה עליו, כלשון תקנה 113 סיפה. כך נמנע חשש שהמצהיר יוציא מחזקתו מסמכים רלוונטיים כדי להימנע מלגלותם, וכן מתאפשר לצד שכנגד לנסות לשים את ידיו על מסמכים שלדעתו רלוונטיים אך אינם עוד בחזקת המצהיר.

הצהרה המתייחסת לכל מסמך (או קבוצת מסמכים) בנפרד, נועדה להבטיח שבתום ההליכים המקדמיים תהיה באמתחתם של בעלי הדין עדות המתייחסת לכל מסמך שנתבקש לגביו גילוי ספציפי. בדרך זו קטנה ההסתברות שהמצהיר יסתיר מהצד שכנגד מסמכים רלוונטיים המסייעים לבירור האמת (ראו: רע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין (פורסם בנבו, 20.10.2014)).

סיכום הרקע וההקדמה:

1. על רקע כללים ועקרונות אלו, ולאחר שבחנתי טענות הצדדים בשאלות שבמחלוקת בינהם להעניין געלוי המסמכים ומתן התשובות לשאלות, אפנה לבחון כל אחת מהבקשות לגילוי המסמכים ומתן תשובות לשאלונים, בהתייחס לפריטים כפי שצוינו בטבלאות שצירפו הצדדים בהתאם להחלטתי.

בקשות דן כהן לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון:

עיקרי המחלוקת בין חברת החשמל לדן כהן:

1. בכתב התביעה המתוקן, טענה חברת החשמל, בין היתר, כי סימנס העבירה (באמצעות דניאל ואוקפילד) לכהן – אשר כיהן בין השנים 2001-1999 כדירקטור בחברת החשמל – סכומי שוחד בסך של 3,400,000 $ (שלושה מיליון ארבע מאות אלף דולר) .

הסכומים הועברו לחשבונות בנק על שם חברות off shore בבעלותו או בשליטתו של כהן בגין התקשרות בין חברת החשמל לסימנס, הן במכרז לרכישת טורבינות מחז"מ והן במכרז לרכישת מערכת DMS.

עוד טענה חברת החשמל, כי אמנם, לאחר שבחנה בקפידה את מכרז המחז"מים ואת הליך רכישת מערכת ה – DMS, היא הגיעה למסקנה, כי הייתה מתקשרת עם סימנס באותן התקשרויות גם אילולא שולם השוחד, אולם, לשיטתה, אין להתיר למי ממקבלי השוחד לשמר בידם את סכומי השוחד ששולמו להם ועליהם להעבירם לידיה. לטענתה, נגרם לה נזק בהליכי התקשרויות אלה בגובה הסכומים שהועברו על ידי סימנס לאהרונסון, דניאל ואוקפילד לצורך מתן שוחד, אשר אלמלא הועברו לצורך זה, חזקה כי היו ניתנים לחברת החשמל כהנחה במסגרת אותן התקשרויות.

1. בכתב הגנתו, העלה כהן נגד התביעה טענות סף - התיישנות, היעדר עילה וויתור. עוד, הודה כהן בקבלת סך של 1,049,000 יורו מסימנס כתשלומי שוחד, בהתאם להודאתו בפרטי האישום שצוינו בכתב האישום המתוקן על פיו הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ובמסגרת גזר הדין ציווה בית המשפט על חילוט סכום השוחד בסך של 4,000,000 ₪ מכספיו).

כהן ציין, כי מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום בקשר ליתרת הסכום שצוין בכתב התביעה וממילא הוא מעולם לא הודה ולא הורשע בקבלת הסכומים הנוספים, שצוינו בכתב התביעה, כשוחד.

כהן ציין, בין היתר, כי לא היה לו כל קשר להתקשרות חברת החשמל עם סימנס בנוגע לרכישת מערכת ה – DMS והודה (סעיף 60 לכתב ההגנה) כי קיבל מסימנס תשלומים שונים, בנוסף לסכום בגינו הורשע, אולם תשלומים אלה שולמו לו הן בגין שירותים אותם העניק לסימנס ביחס לפרויקטים שונים אותם ביקשה ליזום ללא כל קשר לחברת החשמל.

בקשת דן כהן נ' חברת החשמל למתן צו לגילוי מסמכים, מענה על שאלון ומתן פרטים נוספים (בקשה מס' 203)

1. דן כהן הודיע כי הוא מצמצם את בקשתו ואינו עומד עוד על הכרעה בדרישותיו לפרטים נוספים.

להלן אבחן את הבקשה ביחס לפריטים כפי שמוספרו בטבלה (לפי הסדר הכרונולוגי כפי שצוין באותה טבלה בת 32 עמודים שנותרה לאחר הצמצום):

גילוי מסמכים:

1. פריטים 1.1, 1.3, 1.5, 1.7 בטבלה:

לאור טענת חברת החשמל, כי מדובר במסמכים שכבר מצויים בידי כהן, חברת החשמל תפרט בתצהיר גילוי ערוך כדין (ראה העקרונות שצוינו לעיל לעניין חשיבות צירוף התצהיר) כל אחד מהמסמכים שצוינו (ראו: רע"א 5853/14 הנסון (ישראל) בע"מ נ' אל סייד ספאלדין פורסם בנבו, 20.10.2014) . המסמכים שטרם הועברו לכהן – יועברו לעיונו, לאור הרלבנטיות שלהם להליך.
הבקשה לגילוי המסמכים שצוינו בפריטים 1.1.6-1.1.5נדחית, היות וכהן לא נימק ברמה הנדרשת מדוע מסמכים אלו רלבנטיים.

1. פריט 1.9 בטבלה:

היות ובשלב זה חברת החשמל טענה כי כך או אחרת, הצעת סימנס במכרזים הייתה הזולה ביותר וכיום הטענה הרלבנטית היא עד כמה, אם בכלל, ניתן היה להוזיל את הצעת סימנס במכרזים, אין רלבנטיות למסמכים הנדרשים.

1. פריט 1.11 בטבלה:

מהטעם שצוין לעיל (ביחס לפריט 1.9) אין לחייב את חברת החשמל לגלות "כל חוות דעת משפטית, בין אם מטעם יועציה המשפטיים הפנימיים או החיצוניים של חברת החשמל, שעניינה:...". בנוסף, על פניו עולה כי מדובר במסמכים עליהם חל חסיון עו"ד – לקוח.

1. פריטים 1.2, 1.4 בטבלה (עמ' 9):

לאור טענת חברת החשמל, כי מדובר במסמכים שכבר מצויים בידי כהן, חברת החשמל תפרט בתצהיר גילוי ערוך כדין, כל אחד מהמסמכים שצוינו. המסמכים שטרם הועברו לכהן – יועברו לעיונו, לאור הרלבנטיות שלהם להליך.

1. פריטים 1.6, 1.8 בטבלה:

מדובר במסמכים שאינם רלבנטיים להליך ובשלב זה, אין לחייב את חברת החשמל לגלותם. אין במסמכים המבוקשים כדי לסייע בבירור טענת כהן עצמו לגבי סוגיית מעורבותו בעסקת ה – DMS וטענת כהן לגבי הצורך שלו באותם מסמכים, מתאימה להליך של בקשה להודות בעובדות, או שאלון ולא להליך גילוי מסמכים.

1. פריט 1.10 בטבלה:

הבקשה נדחית. אין רלבנטיות למסמכים הנדרשים. ראה קביעתי ביחס לפריט 1.9 לעיל.

1. פריט 1.12 בטבלה:

הבקשה נדחית. ראה קביעתי ביחס לפריט 1.11 לעיל.

1. פריטים 1.14-1.13 בטבלה:

לאור טענת חברת החשמל כי המסמכים נמסרו לכהן, חברת החשמל תפרט בתצהיר גילוי ערוך כדין כל אחד מהמסמכים שצוינו. המסמכים שטרם הועברו לכהן – יועברו לעיונו.

1. פריט 1.15 בטבלה:

ככל שאין בידי חברת החשמל המסמכים המבוקשים, היא תצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.

1. פריט 1.16 בטבלה:

חברת החשמל תגלה בתצהיר ערוך כדין את המסמכים שצוינו ותצהיר כי אין ברשותה דו"חות נוספים.

1. פריט 1.20 בטבלה:

מדובר במסמכים רלבנטיים, בין היתר, היות ובסעיף 3.2 להסכם הפשרה עם סימנס, שצורף כנספח לכתב התביעה המתוקן, צוין: "נוהל פנימי מיוחד שהתגבש בשנת 2008 בנוגע להליכי התקשרות מול חברות סימנס, אשר נועד להגביר את הפיקוח והבקרה על התקשרויות חברת החשמל עם חברות סימנס.". לכן, חברת החשמל תגלה ותמסור לעיונו של כהן מסמכים אלו ביחס לאותו נוהל.

1. פריטים 1.21, 1.22, 1.23, 1.25, 1.26 בטבלה:

חברת החשמל תצהיר כי אין ברשותה מסמכים נוספים ביחס לעניינים שצוינו באותם פריטים. ככל שיש מסמכים נוספים – חברת החשמל תגלה אותם בתצהיר גילוי ערוך כדין ותמסור לעיונו של כהן.

1. פריטים 1.24, 1.27 בטבלה:

חברת החשמל תצהיר כי אין ברשותה או בשליטתה את המסמכים הנדרשים.

1. פריטים 1.29-1.28 בטבלה:

מדובר במסמכים רלבנטיים להליך. חברת החשמל תגלה בתצהיר ערוך כדין את המסמכים שצוינו ותעבירם לעיון כהן.

1. פריטים 1.17, 1.18, 1.19 בטבלה (עמ' 20):

לאחר שחברת החשמל כמתה את נזקיה בכתב התביעה המתוקן ביחס לסכומים שניתנו כשוחד בלבד, אין רלבנטיות למסמכים שצוינו.

1. דרישות נוספות לגילוי מסמכים ספציפיים – עמ' 21 בטבלה:

מדובר במסמכים העשויים להיות רלבנטיים לטענות כהן להתיישנות התביעה. חברת החשמל תגלה את המסמכים בתצהיר גילוי ערוך כדין ותמסור לעיונו של כהן.

1. מסמכים הנזכרים בהסכם הפשרה מיום 25.2.2010 בין חברת החשמל לבין מר נעים טוקאן בתיק ת"א 2534-06-09, עמ' 22 לטבלה:

הבקשה נדחית. מדובר בדרישה למסמכים שעניינם פרשת שוחד אחרת. לא ברורה רלבנטיות המסמכים להליך דנן.

מענה על שאלון:

1. שאלה מס' 1 בטבלה:

חברת החשמל תשיב על השאלות. אמנם בשלב זה, קיים ספק בעיני ביחס לרלבנטיות השאלה להליך, אולם מנגד, חברת החשמל לא נתנה הצדק ממשי להתנגדותה להשיב.

1. שאלות מס' 2, 3 בטבלה:

מאחר וההסכמים צוינו בסעיף 22 לכתב התביעה המתוקן, חברת החשמל תשיב לשאלות.

1. שאלה מס' 4 בטבלה:

חברת החשמל תוסיף ותשיב לשאלות, העולות מסעיף 16 לתצהיר התשובה.

1. שאלה מס' 5 בטבלה:

חברת החשמל תשיב לשאלה. השאלה רלבנטית לעניין טענת חברת החשמל כי הצעת סימנס הייתה יכולה להיות זולה יותר אלמלא השוחד.

1. שאלה מס' 6 בטבלה:

כפי שקבעתי לעיל, כי יש לגלות את המסמכים שצוינו בסעיף 1.20 לטבלה, חברת החשמל תשיב לשאלה.

1. שאלה מס' 8 בטבלה:

הבקשה נדחית. בשלב זה, התשובות שניתנו מספקות ולא ברור כיצד התשובות יסייעו דווקא לכהן.

1. שאלה מס' 11 בטבלה:

הבקשה נדחית. היה וחברת החשמל תרצה להשתמש במסמכים כראיה, ממילא היא תצטרך לפרט את הפרטים שצוינו בשאלות וכן המסמכים יצטרכו לענות על התנאים והמבחנים לעניין קבילות הראיה, לרבות זהות מגיש המסמכים והאם הוא צד לאותם מסמכים, או מכותב להם.

1. שאלה מס' 7.5 בטבלה:

חברת החשמל תצהיר כי הפניות שנמסרו הן כל הפניות שקיבלה ממורן גינוסר. חברת החשמל תשיב לשאלות רק ביחס לפניות בעל פה, ככל שיש בידה תרשומות על כך.

1. שאלות מס' 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21 בטבלה:

חברת החשמל תשיב לשאלות. מדובר בשאלות רלבנטיות לנוכח טענותיה בכתב התביעה המתוקן ביחס למערכת ה – DMS.

1. שאלה מס' 22 בטבלה:

הבקשה נדחית, מאחר וחברת החשמל השיבה כי למיטב ידיעתה, לא התקיימה פגישה.

בקשת חברת החשמל נ' דן כהן למתן צו לגילוי מסמכים (בקשה מס' 202);

להלן אבחן את הבקשה ביחס לפריטים כפי שמוספרו בטבלה (לפי הסדר הכרונולוגי כפי שצוין באותה טבלה בת 31 עמודים):

1. פריט א בטבלה:

כפי שקבעתי לעיל ביחס לדרישת כהן מחברת החשמל (פריט 1.21 בטבלה של כהן, שעניינו מסמכים הנוגעים להליכי חקירה), כהן יגלה בתצהיר גילוי ערוך כדין את המסמכים שטרם גולו וימסור אותם לעיון חברת החשמל.

1. פריט ב בטבלה:

הבקשה נדחית. רלבנטיות המסמכים אינה ברורה בשלב זה, היות וכפי שעולה מכתבי הטענות, לכאורה כהן מודה בכל סכום הכספים שקיבל, אולם, לטענתו, יתרת הכספים שסכומם עולה על סכום הכסף בו הודה בהליך הפלילי, התקבלה בגין שירותים נוספים שהעניק לסימנס.

1. פריט ב.1 בטבלה (הכולל את פריטים 24, 25, 26, 30, 31, 34-33):

הבקשה נדחית. טענת חברת החשמל כי כהן ניסה להסתיר את מקור הכספים, אינה עולה מכתב התביעה המתוקן ומדובר בהרחבת חזית. כמו כן, היות וכהן פירט כי הוא הודה בטענת "ההסתרה" והסביר כי התשלום באמצעות חברות זרות נעשה לבקשתו, על מנת לחמוק מחובת המס, גילוי המסמכים לצורך הוכחת אותה טענת הסתרה, אינו חיוני או הכרחי.

1. פריט ב.2 בטבלה (הכולל את פריטים 16, 21-17, 29, 30.17-30.16, 37-35, 41):

הבקשה נדחית. לאחר שכהן הודה כאמור, בטענת הסתרת הכספים, בבעלותו על אותן חברות off shore ובהעברת הכספים אליו, סוגיית מטרת תיעול אותם כספים, אינה עולה מהמסמכים שגילויים התבקש. סביר להניח, כי השאלה על מי מוטל הנטל להוכיח את ייעוד ומטרת אותם כספים, תתברר במסגרת ניהול ההליך.

עיקרי המחלוקת בין דן כהן לסימנס:

1. כהן הגיש הודעה לצד שלישי, בין היתר, נגד סימנס העולמית וסימנס ישראל.

בהודעתו, טען כהן, בין היתר, כי הקשר נשוא התובענה שנוצר בינו לבין אהרונסון, היה על דעת סימנס בידיעתה וביוזמתה וכי הוא פעל כשלוחם של אהרונסון וסימנס, על דעתם, בידיעתם ועל פי הוראותיהם.

עוד נטען, כי היות שבמסגרת הסכם הפשרה בין חברת החשמל לבין סימנס, ויתרה חברת החשמל על סכום המהווה 87% מנזקיה הנטענים, אזי הוויתור לו זכתה סימנס בשיעור זה, מגלם בתוכו ויתור בגין הנזקים שנטענו בכתב התביעה המקורי ולכן, יש לראות את סימנס כמי שהתעשרה, שלא כדין, על חשבון כהן והיא מחזיקה בחלקו היחסי בסכום הוויתור.

לשיטתו, כל פעולותיו נעשו בשליחותה הישירה והמודעת של סימנס ומחייבת אותה.

לכן, הצדדים השלישיים, ביניהם סימנס, חייבים לשפות את כהן בגין כל סכום אותו יחויב לשלם לידי חברת החשמל, ככל שיחויב.

1. במענה להודעה לצדדים שלישיים, סימנס ישראל וסימנס העולמית, הגישו כתבי הגנה נפרדים.

סימנס ישראל טענה בכתב הגנתה, בין היתר, כי היא לא הייתה מעורבת בתשלומי השוחד וכי הכספים שנטען כי שולמו כשוחד הועברו ישירות מסימנס AG לשלמה דניאל והחברה בבעלותו ולא דרך סימנס ישראל.

היות ובמסגרת הסכם הפשרה, שולם לחברת החשמל 90 מיליון ₪, יש לדחות את טענות כהן כי בנוסף לתשלום משמעותי זה, על סימנס ישראל לשאת בתשלום נוסף. עוד נטען, כי כהן לא היה שלוחה של סימנס ישראל והיא אינה נושאת בחובה כלפיו.

סימנס העולמית טענה בכתב הגנתה, כי כהן הוא זה שיזם את תשלום השוחד ואחריותה כלפי כספי השוחד ששולמו, הינה משנית בהשוואה למקבלי השוחד ואינה יכולה להקים לכהן, זכות השתתפות ממנה, ביחסים הפנימיים שבין המעוולים.

לאור התשלום כאמור בהסכם הפשרה עם חברת החשמל, סימנס AG סילקה כל אחריות שהייתה לה.

1. החלטתי להלן ביחס לבקשות דן כהן לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון מסימנס ישראל בע"מ ומסימנס העולמית, ניתנה בהתייחס לטבלאות שהגיש דן כהן ולטבלאות שהגישה סימנס ישראל וסימנס העולמית, מאחר ולאור הודעת ב"כ סימנס, לא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה בכל הנוגע לתוכן הטבלאות.

בקשת דן כהן נ' סימנס ישראל בע"מ לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון (בקשה מס' 199):

1. סימנס ישראל נמנעה מלענות לגופו של עניין לדרישות כהן לגילוי מסמכים, מאחר וטענה כי אין לה מידע נוסף מעבר למפורט בתצהיר המענה לדרישות כהן מטעם סימנס העולמית. כהן טען בהקשר זה, כי חובה היה על סימנס ישראל להשיב באופן נפרד ועצמאי על דרישות הגילוי כפי שהופנו כלפיה ואין היא יכולה לצאת ידי חובתה על דרך של הפנייה לתשובות שניתנו על יד בעל דין אחר.

מנגד, טענה סימנס ישראל, כי דרישת הגילוי מטעם כהן זהה לחלוטין לדרישה שהעביר לסימנס העולמית וגם השאלון זהה, למעט שאלה אחת. עוד צירפה סימנס ישראל לתשובתה, תצהיר של עו"ד שרון כהנוב מסימנס ישראל, לתמיכה בטענתה כי אין לה כל מידע נוסף מעבר לתצהיר מטעם סימנס העולמית.

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים בסוגיה זו, אני סבור כי יש לקבל את הבקשה.

על סימנס ישראל להשיב באופן נפרד על דרישות כהן לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון.

ככלל, על בעל דין להשיב לדרישה לגילוי מסמכים או מתן תשובות לשאלון באופן ישיר ולא על דרך ההפניה למסמך אחר (ראו: תא (ת"א) 3400-08-11 משטרת ישראל נ' שירן גלילי ואח' (פורסם בנבו, 1.12.2012); תא (ת"א) 47759-06-11 מגדל שרותי בורסה (נ.ע.) בע"מ נ' לב לבייב (פורסם בנבו, 13.1.2013); תא (ת"א) 42684-04-15 אקספרס התקנות מסכים ואודיו בע"מ נ' היי פריים ישראל (2012) בע"מ (פורסם בנבו, 27.7.2016); בש"א (ת"א) 3973/08 לבטון לואיס נ' תהל מהנדסים יועצים בע"מ (פורסם בנבו, 18.4.2008); ת"א (ת"א) 15844-10-14 סמסרה בר בע"מ נ' אקו"ם, אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 11.11.2015)).

לכן, גם אם לסימנס ישראל אין מידע נוסף מעבר למפורט בתצהיר שניתן מטעם סימנס העולמית, יש ליתן מענה מטעמה שלא על דרך הפנייה ובמסגרת תצהיר כדין.

בנוסף, גם חברות סימנס עצמן סברו שיש להבחין בין שתיהן, שעה שמתביעת סימנס המתוקנת נמחקה סימנס ישראל. כאמור, חברות סימנס הגישו כתבי טענות הנפרדים זה מזה וסימנס ישראל טענה, בין היתר, כי: "סימנס AG וסימנס ישראל הן שתי ישויות משפטיות נפרדות שלא ניתן לזהות או לערבב ביניהן..." (סעיף 2 לכתב ההגנה).

בקשת דן כהן נ' סימנס העולמית לגילוי מסמכים ומתן תשובות לשאלון (בקשה מס' 198):

גילוי מסמכים

1. פריטים 1.1, 1.2, 1.3, 1.4 בטבלה:

המסמכים רלבנטיים לאור טענת חברת החשמל בדבר קיומה של חזקה, לפיה אלמלא מעשי השוחד, המחיר אותו הייתה משלמת לסימנס בגין העסקאות נשוא התובענה היה נמוך יותר. בשלב זה, לא נקבע כי מדובר ב"שאלה היפותטית" (כטענת סימנס). לכן, סימנס תגלה את המסמכים המבוקשים ותמסור לעיון כהן.

1. פריטים 1.5-1.4 בטבלה:

המסמכים, העוסקים בהעברות כספים מסימנס לצדדים שלישיים (זולת דניאל ואוקפילד), רלבנטיים להליך ואין די בהפניה לחוות הדעת שהוגשה מטעם סימנס. לכן, סימנס תגלה את המסמכים בתצהיר גילוי ערוך כדין ותמסור לעיון כהן.

1. פריט 1.6 בטבלה:

המסמכים רלבנטיים, לאור טענת חברת החשמל בדבר החזקה, כאמור לעיל. לעניין טענת סימנס בדבר חיסיון סודות מסחריים – גילוי המסמכים והעיון בהם ייעשה בכפוף לחתימת כהן וב"כ על כתב התחייבות לשמירת סודיות המסמכים.

1. פריט 1.7 בטבלה:

לאור טענת סימנס כי המסמכים אינם קיימים, סימנס תפרט בתצהיר האם מסמכים כאמור היו קיימים, האם היו ברשותה, מה היה עליהם והנסיבות בהן יצאו המסמכים משליטתה.

1. פריט 1.8 בטבלה:

המסמכים רלבנטיים לאור טענת חברת החשמל בדבר החזקה, כאמור לעיל. לכן, סימנס תגלה בתצהיר ערוך כדין את המסמכים ולגבי המסמכים שהיא סבורה כי הם חסויים – תפרט באופן ספציפי מהו סוג החיסיון הנטען.

1. פריטים 1.9, 1.10, 1.11, 1.12, 1.13, 1.14, 1.15, 1.17 בטבלה:

הבקשה נדחית. המסמכים אינם רלבנטיים לתובענה.

1. פריט 1.16 בטבלה:

לאור טענת סימנס כי המסמכים המבוקשים צורפו לחוות דעת המומחה מטעמה ומאחר וכאמור, אין די בהפניה בתצהיר גילוי מסמכים לחוות הדעת, סימנס תפרט בתצהיר גילוי כדין את המסמכים המבוקשים.

1. פריט 1.18 בטבלה:

ככל שהדרישה אקטואלית, לאחר הגשת תצהירי עדות ראשית ומאחר והדיון בשתי התובענות אוחד, סימנס תגלה את המסמכים בתצהיר גילוי כדין.

מענה על שאלון
שאלה 1.1 בטבלה:
הבקשה נדחית. סימנס השיבה לשאלות.

1. שאלה 1.3 בטבלה:

הבקשה נדחית. מאחר וסימנס ציינה כי היא הודתה שההתקשרות עם חברת אוקפילד לא נעשתה למטרות ייעוץ, שתדלנות, פרסום וכו', השאלה מתייתרת.

1. שאלה 2 בטבלה:

השאלה רלבנטית, היות ומדובר בשאלה ביחס להעברות כספים שצוינו בכתב התביעה המתוקן בתביעת סימנס (סעיפים 13 – 15). סימנס תשיב לשאלה, למעט תתי שאלה 2.5 ו – 2.7 עליהם השיבה.

1. שאלה 14 בטבלה:

סימנס תשיב על השאלה. השאלה רלבנטית, מאחר והסכום של 13,584 מיליון אירו נזכר בכתב ההגנה מטעם סימנס העולמית בהודעה המתוקנת לצדדים שלישיים מטעם כהן. כאמור, אין די בהפניה לאמור בחוות הדעת ביחס לתשובה לשאלה 14.4.

1. שאלות 3, 4 בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלות אינן רלבנטיות.

1. שאלה 5 בטבלה:

הבקשה נדחית, בהינתן שסימנס השיבה לשאלה.

1. שאלה 6 בטבלה:

סימנס תשיב על הפריטים החסרים בתשובתה, כפי שצוין על ידי כהן בטבלה (ביחס לתתי שאלות 6.3, 6.4, 6.5.4).

1. שאלה 9 בטבלה:

הבקשה נדחית. לא הובהר מדוע השאלה רלבנטית.

1. שאלה 10 בטבלה:

סימנס תשיב על הפריטים החסרים בתשובתה, כפי שצוין על ידי כהן בטבלה (ביחס לתתי שאלות 10.1.3, 10.1.4, 10.1.5, 10.1.6).

1. שאלה 7 בטבלה:

הבקשה נדחית. ככל שסימנס תרצה להשתמש בתרגום המסמכים כראיה במסגרת ההליך, היא תצטרך לענות על התנאים הנוגעים לקבילות התרגום.

1. שאלה 8 בטבלה:

השאלה רלבנטית, לאור טענת כהן כי הוא לא היה חלק מפרשת השוחד ביחס למערכת ה – DMS ולצורך סתירת טענה זו על ידו. סימנס תשיב על השאלה.

1. שאלה 11 בטבלה:

הבקשה נדחית. כהן שאל שאלה דומה גם את חברת החשמל ובניגוד לאמור כעת על ידי כהן, כי חברת החשמל סיפקה פרטים ביחס לפגישה שהתקיימה בעקבות המכתב מיום 12.11.2007, בטבלת דרישותיו מחברת החשמל, ציין כהן (ביחס לפריט 22) כי חברת החשמל השיבה שלמיטב ידיעתה לא הייתה פגישה.

1. שאלה 12 בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלה מנוסחת באופן רחב וכוללני מדי.

1. שאלה 13 בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלה מנוסחת באופן רחב וכוללני מדי, שאינו ממוקד לביקורים בעניינים נשוא התובענה.

1. שאלה 15 בטבלה:

השאלה מנוסחת באופן כוללני. כהן ישכתב את השאלה ביחס לאנשים ועניינים ספציפיים וסימנס תשיב עליה בהתאם.

בקשת אורן אהרונסון נ' סימנס העולמית לגילוי מסמכים (בקשה מס' 200):

עיקרי המחלוקת בין סימנס לאורן אהרונסון:

1. אהרונסון שימש נושא משרה בכיר בסימנס ישראל מאז הקמתה ועד לשנת 2008, כאשר בשנים 2003-2000 כיהן בתפקיד ראש חטיבת אנרגיה ותעשייה, בשנת 2003 מונה לתפקיד מנכ"ל סימנס ישראל ובשנת 2008 פוטר ממנה.
2. בכתב התביעה המתוקן, טענה סימנס העולמית, בין היתר, כי על רקע השתתפות סימנס במכרזים נשוא התובענה, גייס אהרונסון את גיסו, דניאל ובמהלך השנים 2005-2002 העבירה סימנס לחשבונות בנק בבעלות דניאל ואוקפילד בשוויץ ובהונג קונג סך של 13.584 מיליון אירו.

מתוך סכום זה, העביר דניאל, בהנחיית אהרונסון, כ-5.5 מיליון אירו לנושאי משרה ועובדים בכירים בחברת החשמל.

כאמור, תביעת סימנס עוסקת באותם כספי סימנס שהועברו לדניאל, בסך של למעלה מ-8 מיליון אירו ואשר, לטענת סימנס, נותרו שלא כדין בחזקתם או בשליטתם של אהרונסון ודניאל. כספים אלו מעולם לא הוחזרו לסימנס ומאחר ועולה אפשרות ממשית שאהרונסון ודניאל פעלו בכוונת מכוון ומראש, כדי להוציא כספים מסימנס שלא הייתה שום כוונה לשלמם לצד שלישי, הם חייבים בהשבתם.

1. בכתב הגנתו, טען אהרונסון, בין היתר, כי הוא פעל בהתאם להנחיות הממונים עליו בסימנס וכי כל הכספים שהועברו לידיו שימשו על ידו למטרה לשמה הועברו – הקמת מנגנון לשיחוד פקידים בכירים בחברת החשמל ו"שימון" המערכת, לצרכי זכיית סימנס במכרזים. אהרונסון פעל כ"ידה הארוכה" של סימנס ישראל, תחת ליווי ופיקוח שוטפים, של אנשי סימנס העולמית.

הוא פעל להוצאת הכספים למטרה לשמה הם הופקדו בידו ולא הותיר בחזקתו כספים כלשהם שיועדו לשוחד ולא השתמש בכספים שהועברו אליו למטרות אישיות כלשהן.

הגם שחלק מהכספים לא הגיעו לכיסם של בכירים בחברת החשמל, אין ללמוד מכך כי הם לא שימשו למטרות שוחד ו"שימון המערכת". לצורך מנגנון השוחד, נדרשו כספים גם לשם תשלומים לצדדים שלישיים, נסיעות לחו"ל, אירוח, מתנות, תרומות וכיו"ב.

לצורך תפעול המנגנון, בוצעו העברות כספים לגורמים שאפשרו יצירת "קופת מזומנים, ו"חנייתם" של כספים לשימוש עתידי. חלק גדול מהכספים חולט על ידי הרשויות במדינות שבהן עברו כספים אלה: ישראל, שוויץ ואנגליה. אהרונסון לא הגה, לא תכנון ולא היה מעורב בשכירת שירותיהם של דניאל ואוקפילד וההחלטה הייתה של חברות סימנס.

גילוי מסמכים

1. פריטים 2.1, 2.2, 2.3 בטבלה:

המסמכים רלבנטיים, לאור טענת סימנס העולמית בכתב התביעה המתוקן (סעיף 22) כי החל משנת 2006 היא ביצעה תהליך מקיף ומשמעותי של שינוי תרבות ארגונית ו"ניקוי אורוות". דו"ח הבדיקה של משרד עורכי דין Debevoise & Plimpton אוזכר גם בסעיף 47 לכתב ההגנה של אהרונסון. עם זאת, על מנת לבחון את טענת סימנס העולמית כי הדו"ח חסוי מכוח חסיון עו"ד – לקוח, סימנס העולמית תעביר את הדו"ח המקורי וכן דו"ח מתורגם לשפה העברית, בצירוף אישור נוטריוני לנכונות תרגום, במעטפה סגורה לעיון בית המשפט ולאחר עיון בדו"ח אקבע האם מדובר במסמך חסוי אם לאו.

1. פריטים 2.6-2.5 בטבלה:

הבקשה נדחית. לא ברורה הרלבנטיות ולא ברור לאיזה "דו"ח המסכם את פרשת השוחד" ולאיזה "דו"ח סיכום... של דר' אולריקה ווננברג" מתייחסת הדרישה. ככל שמדובר במסמכים שהיו בסיס לדו"ח הבדיקה של משרד עורכי דין Debevoise & Plimpton, בשלב זה לא ניתן להחליט בדבר רלבנטיות המסמכים, בטרם העיון באותו דו"ח.

מענה על שאלון

1. שאלה 3 בטבלה:

השאלה רלבנטית, לעניין הגורמים שנשלחו על ידי סימנס העולמית כדי לסייע בהקמתה של סימנס ישראל. סימנס תשיב על השאלה. לעניין זהות המשיב מטעמה, בהתאם להחלטתי מיום 15.9.2014 לפיה: "היה על הדין הנשאל תאגיד – יבחר הוא את נושא המשרה שישיב על השאלון, בהתאם למידת הידיעה והרלוונטיות של נושא המשרה לשאלות הנשאלות" ובהמשך החלטתי מיום 25.6.2018, לא מצאתי לנכון לחייב את סימנס כי המשיב יהיה ג'ו קייזר דווקא.

1. שאלה 4 בטבלה:

השאלה רלבנטית, בין היתר, לעניין מידת אחריותו של אהרונסון לפרשה. סימנס תשיב על השאלה.

1. שאלה 7 בטבלה:

השאלה רלבנטית, בין היתר, לעניין מידת אחריותו של אהרונסון לפרשה. סימנס תשיב על השאלה, למעט תת שאלה 7.1.5 שלא ברורה הרלבנטיות שלה להליך.

1. שאלה 8 בטבלה:

השאלה כוללנית מדי ולאו דווקא עונה על מטרתה. סימנס תשיב על השאלה האם אהרונסון הכין את ההצעות למכרזים?

1. שאלות 9, 10, 11, 12, 13 בטבלה:

השאלות רלבנטיות לעניין סתירת החזקה של חברת החשמל בדבר מתן הנחה בהצעות של סימנס למכרזים, אלמלא שולם השוחד. סימנס תשיב לשאלה.

1. שאלה 15 בטבלה:

השאלה כוללנית מדי ולאו דווקא עונה על מטרתה. ככל שמטרת השאלה להוכיח כי לאהרונסון לא הייתה פררוגטיבה ניהולית להניע, להוציא אל הפועל ולנהל את מערך תשלומי השוחד, זו מתאימה לדרישה להודות בעובדות ולא לשאלון.

1. שאלה 21 בטבלה:

השאלה רלבנטית. סימנס תשיב על השאלה בשים לב להבהרה של אהרונסון בסעיף 127 לטבלה.

1. שאלה 22 בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלה לא ברורה. לא ברור למי הכוונה במילה "לרשותו" ולא ברור לאילו התחייבויות הכוונה.

1. שאלה 24 בטבלה:

הבקשה נדחית. מדובר בשאלה כוללנית ורחבה מדי. כמו כן, לא ברור לאילו דיווחים הכוונה ולאיזו תקופה.

1. שאלות 30, 31, 32, 33 בטבלה: השאלות תלויות בממצאים שאקבע לאחר עיון בדו"ח של משרד עורכי דין Debevoise & Plimpton ולא ניתן להכריע בהן בשלב זה.
2. שאלה 40 בטבלה:

הבקשה נדחית. לא ברור למה הכוונה ב"דו"ח המסכם את "פרשת השוחד"".

1. שאלה 42 בטבלה:

השאלה רלבנטית. סימנס תשיב עליה.

1. שאלה 46 בטבלה:

משוויתר אהרונסון על מתן תשובה לשאלה 26, השאלה אינה רלבנטית.

1. שאלה 47 בטבלה:

השאלה אינה רלבנטית בשלב זה, בטרם עיון בדו"ח של משרד עורכי דין Debevoise & Plimpton.

1. שאלות 77, 78, 79 בטבלה:

השאלות רלבנטיות לעניין תפעול מנגנון השוחד. סימנס תשיב על השאלות.

1. שאלות 80, 81, 82, 83 בטבלה:

השאלות רלבנטיות, בהינתן שהן מתייחסות ונובעות מנספחים שצורפו לכתב התביעה המתוקן. סימנס תשיב על השאלות.

1. שאלה 85 בטבלה:

הבקשה נדחית. סימנס השיבה על השאלה.

1. שאלה 86 בטבלה:

השאלה רלבנטית לעניין העברות הכספים. סימנס תשיב על השאלה.

1. שאלות 88-87 בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלות לא ברורות ובעיקר לא ברור לאיזו חקירה הכוונה.

1. שאלות 93, 94, 95 בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלות מתייתרות ואינן רלבנטיות לאור הודאת סימנס בתשלום השוחד, בהתאם להסדר להפסקת הליכים בינה לבין המדינה.

בקשת הנתבע 4 - יעקב (יאשה) חאין נ' חברת החשמל לגילוי מסמכים ספציפיים (בקשה מס' 204);

עיקרי המחלוקת בין חברת החשמל לחאין:

1. בכתב התביעה המתוקן, טענה חברת החשמל, בין היתר, כי חאין כיהן בתפקיד סגן מנהל אגף הייצור של חברת החשמל בין השנים 2002-1996. לאחר מכן מונה למנהל תחנת כוח באגף הייצור. בשנת 2004 מונה לתפקיד מנהל אגף הייצור.

בשנת 2007 קודם לתפקיד סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים. בשנת 2012 מונה לתפקיד ממלא מקום סמנכ"ל הייצור וההולכה והמשנה למנכ"ל חברת החשמל. בשנת 2014 פרש מתפקידו בחברה. לטענתה, במועד שאינו ידוע לה, הוסכם בין חאין לבין חברות סימנס, באמצעות אהרונסון, כי חאין יקבל תשלום שוחד בגין תרומתו להבשלת ההתקשרויות נשוא פרשת השוחד.

חאין מסר לאהרונסון את פרטי חשבונו בשוויץ בכדי שהאחרון יעביר אליו את כספי השוחד מסימנס. ביום 11.3.2002 הועברו לחשבונו 100,000 דולר מתוך הכספים בחשבונות דניאל ואוקפילד שיועדו על ידי סימנס לתשלום שוחד וביום 9.1.2003 הועברו 190,000 דולר נוספים. במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עמו, חאין הודה והורשע בקבלת שוחד בסך של 290,000 דולר.

1. בכתב הגנתו, טען חאין, בין היתר, כי הכספים שצוינו בכתב התביעה המתוקן, אכן התקבלו אצלו מאת אהרונסון, שהיה אז חברו הטוב, בכדי שחאין יוכל לטפל באשתו החולה.

הוא אינו כופר בהודאתו בהסדר הטיעון, כמו גם בעובדות המצוינות בהרשעתו.

עם זאת, לגרסתו, הכספים שקיבל מאהרונסון היו על רקע היכרות אישית ביניהם ונועדו לטפל, כאמור, באשתו. הוא לא ניצל את תפקידו בחברת החשמל, או היטה תוצאות מכרז זה או אחר לאור קבלת הכספים.

חאין הודה בהסדר הטיעון היות ומשהוגש כתב האישום, הוא העדיף שלא לנהל הליכים משפטיים ארוכים שיגזלו ממנו משאבים רבים ולהקדיש את הזמן שנחסך לטיפול ברעייתו. חאין השיב את הכספים למדינה במסגרת הסדר הטיעון.

גילוי מסמכים

1. פריט 3.4 בטבלה:

הבקשה נדחית. לא ברורה הרלבנטיות של המסמכים לצורך סתירת החזקה של חברת החשמל כי הייתה יכולה לקבל הצעה זולה יותר במכרז אלמלא תשלומי השוחד.

1. פריט 3.5 בטבלה:

המסמכים רלבנטיים לעניין סתירת החזקה של חברת החשמל כי הצעת סימנס עשויה הייתה להיות זולה יותר, אלמלא תשלומי השוחד. חברת החשמל תגלה את המסמכים ותמסור אותם לעיון חאין.

1. פריט 3.6 בטבלה:

לאור המחלוקת בין הצדדים האם במסגרת דרישה זו נמסרו לחאין כל / חלק מהמסמכים, חברת החשמל תגלה את המסמכים שחאין ציין כי הם חסרים (בסעיף א' עמ' 4 לטבלה). ככל שאין בידי חברת החשמל מסמכים נוספים, היא תצהיר על כך בתצהיר הגילוי מטעמה.

חומר שהועבר לי ע"י חב' חשמל במעטפה סגורה מטעמי חסיון

1. חברת החשמל שטענה לחסיון העבירה לעיוני (ביום 6.8.2018) במעטפה סגורה.

לאחר עיון במסמכים אלו, אני סבור כי מדובר במסמכים שלגבי חלקם חל חיסיון עו"ד – לקוח, וחלקם אינם רלבנטיים לתובענה . כל זאת, למעט פרוטוקול מישיבת ועדת המכרזים עליונה מיום 12.6.2003 שיש להעבירו לעיונו של חאין, מבלי להשחיר את הקטעים בעמ' 3 לפרוטוקול. למען הסר ספק, אין בגילוי הקטעים האמורים כדי לפגוע בחיסיון צדדים שלישיים (GE), היות ולא מדובר בנתונים מסחריים השייכים לצד שלישי.

1. פריט 3.7 בטבלה:

המסמכים אינם רלבנטיים, מאחר והם עוסקים בהליכי מכרז שונים מאלו של התובענות.

מענה על שאלון

1. שאלה 6 בטבלה:

מצאתי ששאלה 6.1, 6.4 רלבנטיות, לאור האמור בסעיף 20 לכתב התביעה וחברת החשמל תשיב עליהן.

1. שאלות 7, 8 בטבלה:

השאלות רלבנטיות, לאור הנטען בסעיף 20 לכתב התביעה וחברת החשמל תשיב עליהן.

1. שאלה 9 בטבלה:

השאלה רלבנטית, לאור הנטען בסעיף 21 לכתב התביעה וחברת החשמל תשיב עליה.

1. שאלה 10.1 בטבלה:

הגם שמדובר בדרישה לגילוי מסמכים ולא בשאלה המתאימה לשאלון, לאור טענות חברת החשמל בסעיף 22 לכתב התביעה, מדובר במסמכים רלבנטיים וחברת החשמל תעבירם לעיון חאין. ביחס לשאלה 10.2 – הבקשה נדחית, לאור קביעתי לעיל ביחס לפריט 3.4 בבקשה לגילוי מסמכים.

1. שאלה 15 בטבלה:

השאלה רלבנטית, לאור הנטען בסעיף 41 לכתב התביעה. לא ניתן להפנות בתשובה לשאלון לכתב האישום המתוקן שהוגש נגד חאין. חברת החשמל תשיב על השאלה.

בקשת שלמה דניאל נ' סימנס העולמית לגילוי מסמכים ומענה על שאלון (בקשה מס' 201):

עיקרי המחלוקת בין סימנס העולמית לדניאל:

1. בכתב התביעה המתוקן, טענה סימנס העולמית, בין היתר, כי על רקע השתתפות סימנס במכרזי חברת החשמל, גייס אהרונסון את דניאל, גיסו, ובמהלך השנים 2005-2002 העבירה סימנס לחשבונות בנק בבעלות דניאל ואוקפילד סך כולל של 13.584 מיליון יורו.

מתוך סכום זה, העביר דניאל, בהנחיית אהרונסון, כ – 5.5 מיליון יורו לנושאי משרה ועובדים בכירים בחברת החשמל. כאמור, תביעת סימנס עוסקת בכספים שהועברו לדניאל, בסך של למעלה מ-8 מיליון יורו ואשר נותרו שלא כדין בשליטתם של דניאל ואהרונסון. לטענת סימנס, כספים אלו מעולם לא הוחזרו לה, שעה שאהרונסון ודניאל שמרו ברשותם וכספים אלו לא שולמו כשוחד.

1. בכתב הגנתו בתביעת סימנס, טען דניאל, בין היתר, כי סימנס השתמשה בו כ"צינור" להעברת הכספים, מבלי לגלות לו מה מטרת הכספים ומי הם מוטבי הכספים, תוך הצגת מצגים שקריים ומטעים כלפי דניאל בדבר מטרת הכספים שביקשה להעביר באמצעותו.

דניאל לא ידע מה מטרת הכספים ומיהם הנעברים האמיתיים שלהם (מרבית הכספים הועברו על ידי דניאל לחברות off-shore זרות, בהתאם להוראות שקיבל מסימנס והוא פעל בתום לב על פי מצגי סימנס והוראותיה.

העובדה שהכספים נועדו לפחות בחלקם למטרת שוחד, נודעה לדניאל רק בדיעבד, נפלה עליו כרעם ביום בהיר ומוטטה עליו את עולמו. בניגוד לטענת סימנס, לא נותרו בידי דניאל כספים של סימנס. סימנס גררה את דניאל במירמה לתוך המערך הארגוני המושחת שלה ובעקבות הפרדה "התהפך עולמו" של דניאל ונגרמו לו נזקים כבדים, לרבות חיסול עסקי חברת אוקפילד.

בעקבות הליך חקירה שנערך כלפי דניאל בשוויץ לאחר התפוצצות הפרשה, הפסיקו רשויות התביעה בשוויץ את ההליכים נגד דניאל ולא הגישו נגדו כתב אישום, אולם מתוך הכספים שהועברו על ידי סימנס לחשבון בנק של דניאל בשוויץ, חולט סכום של 1,367,473 פרנק שוויצרי (כ – 2 מיליון יורו), מאחר והרשויות בשוויץ ראו בהם כספים הנוגעים לפעילות בלתי חוקית של סימנס. לשיטת דניאל, אין לו כל אחריות להשבת אותם כספים לסימנס, משאלו חולטו לאור טיבם ומהותם של אותם כספים.

חרף ההסכמה בין דניאל לסימנס כי תמורת קבלת והעברת הכספים מסימנס, דניאל יקבל עמלה בשיעור 5% מכל סכום שיועבר ו- 1% נוסף עבור הוצאות, דניאל או אוקפילד לא קיבלו את אותה עמלה או הוצאות ואף לא חלק מהן.

גילוי מסמכים

1. פריט 3.ו., 3.ז. בטבלה: הבקשה נדחית. המסמכים אינם רלבנטיים לאחר תיקון כתב התביעה.
2. פריט 3.יד. בטבלה: ראה החלטתי כאמור ביחס לדרישה של אהרונסון מסימנס העולמית (פריטים 2.1, 2.2, 2.3).

מענה על שאלון

1. שאלה 2 בטבלה:

השאלה רלבנטית, לאור הנטען בסעיף 17 לכתב התביעה המתוקן של סימנס. סימנס תוסיף ותשיב על השאלה.

1. שאלה 3 בטבלה:

השאלה רלבנטית, לאור הנטען בסעיף 13 לכתב התביעה המתוקן של סימנס. ככל שכיום, אין בידי סימנס את המידע בכדי להשיב על השאלה, היא תציין בתצהיר בידי מי עשוי להיות אותו מידע.

1. שאלה 4 בטבלה:

השאלה רלבנטית לאור הנטען בסעיף 24 לכתב התביעה המתוקן של סימנס ולא ניתן להפנות בתשובה לאמור בנספחים של חוות הדעת. סימנס תשיב על השאלה.

1. שאלה 5 בטבלה:

השאלה רלבנטית לאור הנטען בסעיף 12 לכתב ההגנה של סימנס בהודעה לצד שלישי ששלח לה דניאל. סימנס תשיב על השאלה.

1. שאלות 6, 7, 8 בטבלה:

השאלות רלבנטיות לאור הנטען בסעיף 15.ה לכתב התביעה המתוקן. סימנס תשיב על השאלות.

1. שאלות 9.ג., 9.ד., 9.ה., 9.ז. בטבלה:

השאלות אינן רלבנטיות, לאור תיקון כתב התביעה על ידי סימנס ומאחר וסימנס ציינה (סעיף 44 לטבלה) כי היא "אינה טוענת כיום שמר דניאל וחברת אוקפילד הועסקו על ידה כיועצים.".

1. שאלה 9.ט. בטבלה:

הבקשה נדחית. השאלה נענתה על ידי סימנס.

1. שאלות 9.טו.1), 9.טו.2) בטבלה:

השאלות רלבנטיות, לאור טענת סימנס בסעיף 12 בכתב ההגנה שלה להודעה לצד שלישי ששלח דניאל. ככל שכיום, אין בידי סימנס את המידע בכדי להשיב על השאלות, היא תציין בתצהיר בידי מי עשוי להיות אותו מידע.

1. שאלה 11 בטבלה:

דניאל ויתר על השאלה בכפוף לכך שדרישתו לגילוי מסמכים בפריט 3.יד. תתקבל. לאור קביעתי לעיל, ביחס לפריט האמור, לא ניתן להכריע בעניין זה בטרם הועבר לעיוני דו"ח הבדיקה של משרד עורכי דין Debevoise & Plimpton.

בקשת שלמה דניאל נ' חברת החשמל לגילוי מסמכים ומענה על שאלון (בקשה מס' 184):

עיקרי המחלוקת בין חברת החשמל לדניאל:

1. בכתב התביעה המתוקן, טענה חברת החשמל, בין היתר, כי דניאל – גיסו של אהרונסון, בעלים ומנהל של אוקפילד – השתמש באוקפילד כאמצעי לקבלת כספי השוחד מסימנס והעברתם למקבלי השוחד והוא אחראי לכל הפעולות שבוצעו באמצעותה ולכל הכספים שהועברו אליו על ידי סימנס באמצעות אוקפילד, לצורך תשלום שוחד (בין מכוח אחריותו הישירה ובין מכוח הרמת מסך). עוד נטען, כי לצורך ביצוע תשלומי השוחד יצרו חברות סימנס, באמצעות אהרונסון ודניאל, תשתית מתאימה.

על מנת להעביר את תשלומי השוחד ליעדם ועל מנת להסתיר את מקורם, התקשרה סימנס בהסכמי ייעוץ פיקטיביים עם אוקפילד. הסכמים אלה היו כיסוי לכך שחשבונות אוקפילד שימשו את סימנס כצינור להעברת כספי שוחד לכהן ולנתבעים 2 – 6.

בתמורה להעמדת חשבונותיו וחשבונות אוקפילד לצורך תשלומי השוחד, קיבל דניאל עמלה נדיבה. לשיטת חברת החשמל, אהרונסון ודניאל חייבים ביחד ולחוד, להשיב לה את יתרת הסכומים שהועברו על ידי חברות סימנס אליהם לצורך מתן השוחד, אשר לא שולמו בסופו של יום לגורמים בחברת החשמל.

אלמלא הועברו סכומים אלו על ידי חברות סימנס לאהרונסון ודניאל לצורך מתן השוחד, חזקה כי היו ניתנים כהנחה לחברת החשמל במסגרת ההתקשרויות עם חברות סימנס.

1. בכתב הגנתו, טען דניאל, בין היתר, כי הוא פעל לאורך הפרשה בתום לב גמור, על סמך הוראות והנחיות שקיבל מסימנס (לרבות, סימנס ישראל). פעל רק כ"תחנת ממסר" של כספים שהועברו על ידי סימנס והוא לא ידע מה טיבם ומטרתם של הכספים המועברים (אלא תומרן והוטעה על ידי סימנס) ומי הם המוטבים האמיתיים של הכספים ומרבית הכספים הועברו על ידו לחשבונות בנק של חברות off-shore זרות, בהתאם להוראות שקיבל מסימנס.

בזמן אמת, לא היה לדניאל מושג כי הכספים שסימנס העבירה באמצעותו קשורים לחברת החשמל, למכרזיה או לבעלי תפקיד בה. לגרסתו, הוא תומרן על ידי סימנס במרמה תוך הצגת מצגים שקריים, לפיהם העברות הכספים באמצעותו נחוצות לה לצרכים פנימיים, לרבות שיקולי מס פנים-ארגוניים, היחסים בין סימנס לסימנס ישראל וגם בשל החרם הערבי, שלאורם סימנס לא רצתה שהתשלומים יזוהו עם ישראל.

עוד טען, כי הסכם הפשרה בין חברת החשמל לסימנס בלתי מתקבל על הדעת ונגוע בחוסר תום לב ויש לדחות את דרישת חברת החשמל לגבות מדניאל כספים שהייתה יכולה לקבל מסימנס אך ויתרה עליהם בהסכם הפשרה. עוד טען דניאל להתיישנות ושיהוי התביעה, להפטר, אי קיום חובת הקטנת הנזק ואשם תורם מצד חברת החשמל.

במסגרת תביעת חברת החשמל, הגיש דניאל הודעה לצדדים שלישיים, בין היתר, נגד חברות סימנס.

גילוי מסמכים

1. פריטים 2.ב., 2.ג. בטבלה:

המסמכים רלבנטיים לאור טענות דניאל לעניין התיישנות התביעה. חברת החשמל תגלה את המסמכים ותעבירם לעיון דניאל.

1. פריט 2.ה. בטבלה:

המסמכים רלבנטיים לאור טענות דניאל לעניין רשלנות ואשם תורם. חברת החשמל תגלה את המסמכים ותעבירם לעיון דניאל.

1. פריט 2.ח. בטבלה:

הבקשה נדחית. לא ברור מדוע מסמכים אלו רלבנטיים לאחר תיקון כתב התביעה על ידי חברת החשמל.

מענה על שאלון

1. שאלות 1, 2 בטבלה:

השאלות רלבנטיות, לאור טענת דניאל להתיישנות התביעה. חברת החשמל תשיב לשאלה.

1. שאלות 3.ב. ו – 3.ג. בטבלה:

השאלות רלבנטיות, לאור טענות דניאל להתיישנות, רשלנות ואשם תורם. חברת החשמל תשיב על השאלות ביחס לתקופה בה רפי פלד כיהן כמנכ"ל החברה.

1. שאלות 5, 6, 7, 8, 9, 11 בטבלה:

השאלות רלבנטיות, לאור טענות דניאל לעניין רשלנות ואשם תורם. חברת החשמל תשיב על השאלות.

1. שאלה 10 בטבלה:

הבקשה נדחית. בשלב זה, לא ברורה הרלבנטיות של השאלה.

1. שאלה 14 בטבלה:

אמנם, השאלה עשויה להיות רלבנטית, לאור הנטען בסעיף 46 בכתב התביעה המתוקן. עם זאת, מאחר וחברת החשמל טענה כי התשובה לשאלה "קשורה בטבורה להליך הגישור שהתנהל בין חברת החשמל לבין סימנס עובר לחתימה על הסכם פשרה בין הצדדים" ולאור חיסיון הליכי גישור בפני בית המשפט, בשלב זה, איני מוצא לנכון לחייב את חברת החשמל להשיב על השאלה.

סוף דבר

1. הצדדים יפעלו לביצוע כל ההוראות שניתנו לעיל בתוך 30 יום מהיום.
2. לאור העובדה שחלק מהבקשות התקבלו וחלקן נדחו, לגבי כל אחד מהצדדים,

החלטתי שלא להשית הוצאות על מי מהם, ואני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

כמו כן החלטתי לפנים משורת הדין גם הפעם שלא להשית על מי מהצדדים הוצאות לטובת אוצר המדינה למרות שיתכן והיה מקום לעשות כן לגבי חלקם.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ט, 26 דצמבר 2018, בהעדר הצדדים.