ניתן ביום 27 נובמבר 2016

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בחיפה (בל 11506-02-09; השופטת אילת שומרוני ברנשטיין) שעניינה הפניית שאלות הבהרה למומחה הרפואי בתביעה להכרה בקשר בין מחלת המזותליומה הממאירה, ממנה למרבה הצער נפטר המנוח ד"ר שאול דז'אלובסקי ז"ל לבין תנאי עבודתו, כפי שנקבעו במסגרת העובדות המוסכמות שגובשו על ידי הצדדים. בהקשר זה יוער כי על פי פרט 16 לחלק ב' לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 מחלת המזותליומה מוכרת כמחלת מקצוע, עת מדובר ב"עובדים החשופים לאבק סיבי אזבסט".
2. עיקר בקשת רשות הערעור מופנה כנגד השאלה שהפנה בית הדין האזורי בעניין הוכחת קיומו של קשר סיבתי מעל 50% בין חשיפתו של המנוח לאסבסט לבין מחלתו.
3. בהחלטתי מיום 25.10.2016 הובהר המצב המשפטי לעניין הוכחת הקשר הסיבתי עת מדובר במחלת מקצוע וכן הקשיים שעלו מהשאלות שנשאל המומחה הרפואי ומחוות דעתו, כמפורט להלן:
   1. בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, נקבעה חזקת מחלת מקצוע כדלקמן:

46. מחלה מהמחלות המפורטות בטור 1 לתוספת השנייה שחלה בה המבוטח שלגביו נקבעה אותה מחלת כמחלת מקצוע, בהיותו מועבד בעבודה במקצוע או בתהליך ייצור כמפורט לצידה בטור 2 בתוך שנה לאחר שחדל להיות מועבד כאמור היא בחזקת מחלה שבה חלה המבוטח עקב עבודתו, אלא אם הוכח ההיפך".

• 1. נוכח האמור, עת מדובר במחלת מקצוע, לא מוטל על המבוטח (במקרה הנדון על שאיריו) להוכיח קשר סיבתי מעל 50% בין תנאי העבודה לבין המחלה, כבמקרה של תביעה להכרה בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה, אלא על המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה. במקרה הנדון – על המוסד להוכיח העדר קשר סיבתי בין החשיפה לאבק סיבי אסבסט לבין מחלת המזותליומה בה לקה המנוח. כפועל יוצא מכך, על פני הדברים, לא היה מקום להפנות למומחה הרפואי את השאלה בדבר קשר סיבתי מעל 50% בין חשיפתו של המנוח לבין המחלה, כי בשאלה זו טמונה הנחה כי על המבוטח (או שאיריו) מוטל הנטל להוכיח קשר סיבתי בשיעור העולה על 50%, הנחה שכאמור אינה נכונה עת מדובר בתביעה שעילתה היא מחלת מקצוע.
  2. קושי נוסף עולה מכך שמחוות דעתו הראשונה של המומחה הרפואי ניכר כי לגישתו לא התקיים התנאי העובדתי שבפרט 16 לתוספת, דהיינו היות המנוח עובד החשוף לאבק סיבי אסבסט. יש קושי גם בכך שהופנתה למומחה הרפואי שאלה בדבר קיומו של התנאי העובדתי בנסיבות עבודתו של המנוח (שאלה 9.8(א) להחלטה). על פני הדברים, השאלה אם המנוח הוא בגדר "עובד החשוף לאבק סיבי אסבסט" היא שאלה עובדתית, ומהודעתם של הצדדים לבית הדין האזורי מיום 13.9.2010 עולה כי הייתה הסכמה שהמנוח הוא בגדר עובד החשוף לאבק סיבי אסבסט, באופן ובמינון שפורטו בתשתית העובדתית המוסכמת, ונותרה להכרעה רק שאלת הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין מחלת המזותליומה שבה לקה המנוח. זאת, בעוד שהמבקשים ויתרו עוד קודם לכן על טענתם בדבר סיכון כללי לתושבי נהריה.
  3. נוכח האמור, מוצע כי תישלח למומחה הרפואי שאלת הבהרה, שבה יובהר המצב המשפטי והעובדתי, דהיינו כי יש לראות במנוח עובד החשוף לאבק סיבי אסבסט באופן ובמינון המפורט בתשתית העובדתית, וכי השאלה היא אם ניתן לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח על פי המתואר בתשתית העובדתית לבין מחלת המזותליומה ממנה נפטר.

1. בנוסף, הוצע הסדר מוסכם בנוגע לשאלות ההבהרה הנוספות שהיו שנויות במחלוקת בין הצדדים.
2. הצדדים הודיעו כי הגיעו להסדר מוסכם כמפורט להלן:

"א. בנסיבות המיוחדות של העניין הצדדים מסכימים כי התיק יוחזר לבית הדין קמא לשם העברת העניין למומחה על פי ההנחיות כדלקמן:

ב. החלטת בית הדין הנכבד מיום 25.10.2016 תועבר לעיונו של המומחה.

ג. בהתאם להחלטת בית הדין הארצי כאמור והמהווה חלק בלתי נפרד מהודעת הצדדים, המומחה ישיב על שאלות הבהרה כדלקמן:

1. מובהר כי יש לראות במנוח עובד החשוף לאבק סיבי אסבסט באופן ובמינון המפורט בתשתית העובדתית. האם ניתן לקבוע שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המנוח על פי המתואר בתשתית העובדתית לבין מחלת המזותליומה ממנה נפטר?

2. האם נכון כי הוועדה הרפואית הארצית לאבק מזיק שהתכנסה באפריל 1994 ודנה בקשר שבין חשיפה לסיבי אסבסט וסוגי הסרטן השונים, החליטה להכיר בסוגי הסרטן הבאים כקשורים לחשיפה לסיבי אסבסט: מזותליומה לכל צורותיה וכן סרטן הריאות וסרטן הלרינקס (ראה ספר הדרכה מאת ד"ר ליאון יהודה נעים, מרכז רפואי רמב"ם, פרק ז' מאת עמיחי רובין וד"ר ליאון בע' 19)?

3. האם העובדה שבנוגע למחלת סרטן הריאה וסרטן הלרינקס נקבע כי הן יוכרו כמחלת מקצוע בתנאי שהעבודה בתנאי חשיפה לאבק סיבי אסבסט הייתה לפחות 10 שנים לפני אבחון המחלה, ואילו לגבי מחלת המזותליומה לא נקבעה תקופת חביון מינימאלית, יש כדי להשפיע על תשובתך בעניין הקשר הסיבתי?"

1. נוכח הסכמת הצדדים, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות, בהתאם לתקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991.
2. ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר המוסכם בין הצדדים כאמור בסעיף 5 לעיל. (בכל הנוגע להבאת החלטת בית הדין מיום 25.10.20116 לפני המומחה הרפואי, מוצע כי יבוא לפניו סעיף 3 להחלטה).
3. הוצאות בגין הליך זה יובאו בחשבון על ידי בית הדין האזורי בעת פסיקת ההוצאות בפסק הדין.

ניתן היום, כ"ו חשוון תשע"ז (27 נובמבר 2016) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.