1. לפנינו בקשה מטעם התובעים למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגישו תביעה להכיר במחלת המנוח ד"ר שאול דז'אלובסקי כ"מחלת מקצוע".

ההליכים בתיק עד כה

1. התובעים הגישו תביעתם ביום 17.2.2009.
2. בתיק התקיים דיון הוכחות, מונה מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית וביום 21.8.2013 ניתן פסק דין במסגרתו נדחתה תביעת התובעים. התובעים ערערו לבית הדין הארצי וביום 16.4.2015 ניתן פסק דין של בית הדין הארצי, כי לאור הנסיבות המיוחדות של תיק זה, התיק יוחזר לבית הדין האזורי לצורך מינוי מומחה רפואי נוסף מתחום האונקולוגיה.
3. אשר על כן, בית הדין מינה מומחה מתחום האונקולוגיה, פרופ' רחמים בן יוסף, אשר נתן בתיק 3 חוות דעת, האחרונה ביום 6.2.2017, כאשר חוות הדעת האחרונה ניתנה לאור הסכמת הצדדים במסגרת הליך הבר"ע שהוגש על ידי התובעים.
4. לאחר שהתקבלה חוות דעתו השלישית של המומחה לעניין שאלות ההבהרה הנוספות אשר הופנו אליו - ביום 5.3.2017 הוגשה בקשת התובעים למינוי מומחה אחר או נוסף בתיק.
5. עיקר הטעמים עליהם ביססו התובעים את בקשתו זו הם:
   1. בהחלטת בית הדין הארצי מיום 27.11.2016 קבע בית הדין הארצי, כי מדובר במחלת מקצוע וכי על המל"ל, על כן, להוכיח שלא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה למחלה.

כן נקבע, כי המנוח היה בגדר עובד החשוף לאבק סיבי אסבסט.

• 1. נכון כי המבקשים בשלב ההסכמה על העובדות המוסכמות וויתרו על טענתם בדבר סיכון כללי לתושבי נהריה, אך אין להתעלם מן המחקרים והפרסומים כי קיים סיכון כללי לתושבי נהריה ללקות במחלת סרטן הקשורות לחשיפה לאסבסט ואין גם להתעלם כי מרפאת המנוח שכנה בנהריה.
  2. מומחה שמונה מטעם בית הדין קבע, כי אם נקבל את הגישה שעל המחלה להיות מוכרת כמחלת מקצוע לכלל תושבי הגליל המערבי למרות שהשהות של המנוח באזור הייתה קצרה יחסית, יש לקבוע תרומה של 20% ומעלה להופעת המחלה.

אשר על כן, לאור קביעת בית הדין הארצי שמדובר במחלת מקצוע ולאור קביעת המומחה לעניין קשר סיבתי של מעל ל-20% - יש לקבוע קשר סיבתי בין הופעה המחלה לבין עבודת המנוח.

• 1. ב"כ התובעים מפנה לחוות דעת שנתן פרופ' עמיחי רובין בתיק שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב, אשר נקבע בה שקיימים נתונים שכל המקרים של מזולתליומיה ממאירה קשורים לחשיפת אסבסט גם בכמויות קטנות.
  2. המומחה מטעם בית הדין קבע, כי הוא מעריך ששיעור סיבי האסבסט אליהם נחשף המנוח היה נמוך מאשר הסף שנרשם בדו"ח הוועדה הרפואית הארצית – מדובר בהשערה או הערכה לא מבוססת שאינה נשענת על ראיות כלשהן.
  3. כמו כן, קביעת המומחה לעניין רמת חשיפה ו/או כמות חשיפה ותקופת חיביון עומדת בניגוד גמור ומוחלט לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה – מפנה לוועדת דולב הקובעת כי תקופת חיביון של 10 שנים מקובלת לגבי סרטן ריאה.
  4. המומחה מציין את הסף ביחס למס' סיבי האסבסט שנרשם בדו"ח הוועדה הארצית לשאלת כמות החשיפה ומאידך גיסא, מדגיש כי לא ניתן לקבוע מהי הרמה המינימלית של חשיפה לסיבי אסבסט על מנת שהמחלה תופיע ובכך סותר את עמדתו שלו.
  5. גם מה שפורט בחוות דעתו השלישית של המומחה כי ברירת המחלה שהרמה הייתה נמוכה מכפי שקבעה הוועדה נרשם ללא בסיס עובדתי או משפטי ובניגוד לעובדות המוסכמות.
  6. המומחה התייחס לשאלה 3.2 באופן שתתאים לטעמו תוך התעלמות ממהות השאלה ומעמדת הוועדה כאשר תשובת המומחה הייתה לקונית וסתמית. מכאן, שהמומחה לא עמד בחובת ההנמקה הנדרשת.
  7. תשובת המומחה לעניין תקופת החיביון למחלת המזולתומיה הינה פרשנות פתלתלה ושגויה בשונה מכוונתו הברורה של המחוקק והוועדה הרפואית הארצית.

יש לתת פרשנות דווקנית ותכליתית ללשון התקנות.

אם ביחס לסרטן הריאה או לסרטן הלרינקס נקבע תקופת חיביון של 10 שנים, הרי משלא נקבע תקופת חיביון למזותולומיה, כוונת המחוקק שלא הייתה תקופה כזו.

המומחה היה מחויב לאמץ את קביעת הוועדה הרפואית.

• 1. המומחה חרג בחוות דעתו לגבי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין.
  2. המומחה לא ענה על כל השאלות ככתבן וכלשונן.
  3. קיימות סתירות מהותיות בתשובות המומחה.
  4. חוות דעתו של המומחה מבוססת על הנחות משפטיות לא נכונות.
  5. המומחה דוגל באסכולה המחמירה ומתנגד לאסכולה עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה.
  6. המומחה אינו מנמק תשובותיו כנדרש.
  7. המומחה מתחפר ונעול בחוות דעתו.
  8. חוות דעת המומחה אינה קוהרנטית, אינה הגיונית ואינה עיקבית.
  9. ראוי היה כי בית הדין ימנה מומחה מתחום הרפואה התעסוקתית וככל האפשר קרוב לתחום העיסוק בחשיפה לאבק מזיק וסיבי אסבסט.
  10. בהתאם לפסיקה - הקשר הסיבתי המשפטי הוא רחב מהקשר הסיבתי הרפואי ועל כן גם כאשר המומחה הרפואי קובע שאין קשר סיבתי בין אירוע לבין מצב רפואי אין בזה כדי לכבול את בית הדין.
  11. ספק בתחום הביטחון הסוציאלי פועל לטובת מבוטח ועל כן יש למנות מומחה אחר או נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית.

1. בתאריך 1.5.2017 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף מהטעמים המפורטים להלן:
   1. הסיבה לבקשה היא כי חוות הדעת שוללת קשר סיבתי בין פטירת המנוח לבין העבודה.
   2. המומחה פרופ' רחמים בן יוסף הינו מומחה נוסף שמונה בהסכמה לאחר הגשת הערעור לבית הדין הארצי. לפניו ניתנה חוות דעת של מומחית תעסוקתית, ד"ר אורלי תיבון פישר.
   3. דין טענות ב"כ התובעים לעניין כך שמן המפורסמות שתושבי נהריה נחשפו לאסבסט – להידחות, שכן המבקשים וויתרו על טענתם בדבר סיכון כללי לתושבי נהריה ולמעשה הם מבקשים למנות מומחה אחר על סמך טענות אשר כלל אינן נזכרות במסגרת העובדות המוסכמות ואשר נזנחו.
   4. באשר לטענות לעניין סיבתיות משפטית ורפואית – על מנת לעבור משוכה זו על המומחה לקבוע מידת וודאות של למעלה מ-50% בין המחלה לבין החשיפה לאסבסט ולא של 20%.
   5. בעניין קורין אליו מפנה ב"כ התובעים - הדיון התמקד בהשפעת גורמים אחרים - לאחר שנקבעה רמת הוודאות של למעלה מ-50%, ועל כן, אין סתירה בין הקשר הסיבתי הרפואי לבין הקשר המשפטי כאשר על פי שניהם – דין התביעה להידחות.
   6. לגבי הטענות בעניין אסכולה מחמירה, התובעים לא הוכיחו כי יש אסכולה אחרת מהאסכולה עליה נמנה המומחה, ואשר הוצגה כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים או במרכזים רפואיים חשובים, מה גם שהתובעים לא המציאו חוות דעת לתמיכה בטענותיהם בדבר אסכולה אחרת.
   7. תקופת החביון אליה התייחסו התובעים מתייחסת למחלת סרטן הריאה וסרטן הלרניקס ולא למחלת המזותלומיה שבענייננו, והמומחה התייחס לכך אף בשאלות ההבהרה.
   8. בכל מקרה העובדה שהוועדה לא קבעה תקופת חביון של 10 שנים לגבי מזותלומיה מעידה כי תקופת החביון שונה אף לדעת הוועדה.
   9. בכל מקרה – הסמכות והידע הרפואי נתונים למומחה מטעם בית הדין בשאלות הרפואיות לרבות בשאלת החביון.
   10. באשר לעניין עזבון המנוח איטח חיים, מדובר בתביעה נזיקין בהליך אזרחי ומקום עבודה וחשיפה שונים לחלוטין מאלה שבענייננו ואף הליקוי שונה.

בנוסף מדובר, בתיק של בית משפט מחוזי שאינו בגדר הלכה מחייבת.

• 1. לעניין שרלוט וימן - פסק דין זה כלל אינו רלוונטי לענייננו והציטוט של התובעים היה חלקי ומגמתי.

בכל מקרה – הגב' וימן הדריכה ועבדה בעבודות אמייל וזאת בשונה מענייננו.

• 1. באשר לעניין משה יצחק, הרי שהמומחה התייחס לפסק דין זה והסביר כי אינו מסביר עם הקביעה הרפואית באותו פסק דין ואף היפנה למאמר אחר המחזק את קביעתו, כאשר בכל מקרה מדובר במטריה שונה ובתיק הנדון בבית משפט מחוזי.
  2. גם פסקי הדין האחרונים שהוזכרו על ידי ב"כ התובעים הם של בית משפט מחוזי וב"כ התובעים לא מסר עותק מהם לב"כ הנתבע על אף שהתבקש לעשות כן.
  3. בהתאם לפסיקה - חוות דעת של מומחה היא סוף פסוק בשלב הגשת ראיות לעניין הרפואי שהתעורר ומינוי מומחה רפואי נוסף לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא במקרים חריגים.
  4. בעניינו אין מקום לסטות מהכלל שכן לא נותרו ספקות כלשהן או אי בהירויות לגבי חוות דעת המפורטת והמנומקת של המומחה.

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

1. אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון^[1], גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף חזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

"לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי. ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

1. כפי שפורט לעיל – בתיק מונתה תחילה מומחית רפואית בתחום הרפואה התעסוקתית ועל בסיס חוות דעתה ניתן פסק דין ביום 21.8.2013.

התובעים הגישו ערעור על פסק דינו של בית הדין ולאחר שבית הדין הארצי הפנה למומחית שאלות הבהרה נוספות, הוסכם, על פי המלצת בית הדין הארצי ולאור הנסיבות המיוחדות של תיק זה, למנות בתיק מומחה נוסף מתחום האונקולוגיה.

בית הדין מינה את פרופ' רחמים בן יוסף, אונקולוג, כמומחה נוסף בתיק, והמומחה נתן שלוש חוות דעת, שתיים מהן בתשובה לשאלות הבהרה.

1. עיון בחוות הדעת של המומחה מלמד, כי מדובר בחוות דעת מנומקות, מפורטות מאוד ואשר מפנות לספרות מקצועית, כאשר המומחה התייחס ברצינות לשאלות שנשאל.

נקדים ראשית לאחרית ונבהיר כי איננו סבורים שהתקיימו החריגים המצדיקים מינוי מומחה אחר או נוסף.

1. באשר לטענות ב"כ התובעים –
   1. לענין הסיכונים לתושבי נהריה והגליל המערבי – מדובר בטענות שמקומן בסיכומים, ולא ברור לבית הדין מדוע טענות אלו הועלו במסגרת הבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף.
   2. באשר לחוות דעת שניתנו בפסקי דין אחרים ובמיוחד בבתי משפט אזרחיים – כפי שפורט לעיל – בהתאם לפסיקה, יש מקום למנות מומחה אחר או נוסף במקרים בהם המומחה שהתמנה על ידי בית הדין דוגל באסכולה מחמירה וקיימת אסכולה אחרת, מקלה יותר.
2. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה^[2] הוגדרה אסכולה רפואית ביחס לחוות דעת רפואיות כדלקמן:

"הדעה המקובלת שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, והינה על דעת מומחים מוכרים בעולם, והיא מוצגת כדעה מבוססת בספרי לימוד חדשים בעלי מעמד מקצועי מכובד, ומבוססת על מחקרים מדעיים רציניים המצביעים באופן משכנע על הופעת קשר סיבתי כאמור, להבדיל מהשערות ואפילו השערות שלא הופרכו ע"י מחקרים. גם דעה רפואית המופיעה כמקובלת בעיתונים הרפואיים הראשיים ובאתרי המידע הרפואיים המקוונים העיקריים, הכוללים הצלבות בין מספר גדול של מאמרים ומחקרים רפואיים רציניים המצביעים באופן משכנע על קיומו של קשר סיבתי, עשויה להיחשב כאסכולה עדכנית".

• 1. חוות דעת שניתנו על ידי רופאים שונים, גם רופאים אשר הגישו חוות דעת כמומחים מטעם בית הדין, אינם מהווים אסכולה מקלה בהתאם לפסיקה – ועל כן – לא די בפסיקה אליה הפנה ב"כ התובעים על מנת ללמד שהאונקולוג אשר מונה על ידנו דוגל באסכולה מחמירה.

יצויין, כי ב"כ התובעים לא הפנה לאסכולה מקלה בהתאם להנחיות הפסיקה ויתרה מכך, חלק ניכר מההפניות שלו היו לקביעות רפואיות הקשורות לסרטן ריאות וסרטן לרינקס ולא למחלת המזותלומיה ממנה נפטר המנוח. נציין, כי לא ברור לנו מדוע סבור ב"כ התובעים שיש להשליך מקביעות רפואיות בתחום סרטן הריאות וסרטן הלרינקס לענין מחלת המזותלומיה והוא לא הפנה לאסכולה רפואית התומכת בטענותיו אלו.

• 1. באשר לטענות ב"כ התובעים לענין ההשערות של המומחה – אנו סבורים שהשערות המומחה בוצעו על פי נסיונו ותחום התמחותו, וזאת על מנת שיוכל לחוות דעתו באשר לשאלות שהוא נשאל.

איננו סבורים, כי מדובר בחריגה מהעובדות או טעם אחר שהפסיקה קבעה שהמווה סיבה למינוי מומחה אחר או נוסף.

• 1. איננו מקבלים את טענות ב"כ התובעים כי המומחה התעלם ממהות של שאלות ו/או כי תשובותיו היו לאקוניות או סתמיות. כפי שפירטנו לעיל – אנו סבורים כי המומחה התייחס באופן מפורט ומנומק לשאלות שהופנו אליו, ובמקרים בהם לא מצא ספרות מקצועית, כגון למשל לגבי תקופת החביון לגבי מזולתומיה, ענה על השאלות בהתאם למיטב נסיונו ומקצועיותו.

נציין, כי בניגוד להשערות ב"כ התובעים, כפי שהן מפורטות בבקשה, השערותיו של המומחה מתבססות על ידע ונסיון ספציפי בתחום.

• 1. באשר לטענתו של ב"כ התובעים כי יש למנות מומחה נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית – כנראה שנעלם מעינו של ב"כ התובעים שבתיק מונתה תחילה רופאה תעסוקתית אשר נתנה שלוש חוות דעת המבוססות על קביעות ה- IARC, ועל כן, לא ברור מדוע הוא סבור שיש מקום למנות מומחה נוסף מתחום התעסוקה.

יתרה מכך, כפי שעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית הדין הארצי, ההמלצה למנות מומחה נוסף מתחום האונקולוגיה ניתנה לאור הנסיבות המיוחדות של תיק זה, ולא מאחר ובית הדין סבר כי יש פסול בחוות הדעת של הרופאה התעסוקתית אשר מונתה אשר היו גם הן מאוד מפורטות ומנומקות.

1. לסיכום - לאחר שבחנו את בקשת ב"כ התובעים ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו: לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובעים או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה. כן לא מצאנו כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה נוסף.
2. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת הנתבע למנות מומחה נוסף/ אחר בתיק.
3. על הצדדים להגיש סיכומים בהתאם למפורט בהחלטה מיום 7.2.2017.
4. לעיוני – 20.7.2017.
5. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ז, 11 מאי 2017, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 156/09 יוסף חיון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 27/1/10. ↑

2. עב"ל 208/09 יהושע לב נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 13/2/11. ↑