24 פברואר 2016

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובעים להכיר בקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו וסביבת עבודתו של המנוח, ד"ר שאול דז'אלובסקי (ז"ל), לבין מחלת המזותליומה בה לקה הן בעילה של מיקרוטראומה והן בעילה של מחלת מקצוע כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה 1995.
2. ביום 6.7.15 התקבלה חוות דעתו של פרופ' רחמים (רמי) בן יוסף (להלן- "המומחה") בעקבות החלטת בית הדין מיום 30.4.15.
3. ביום 29.9.15 התקבלה בקשה מטעם התובעים להעביר למומחה שאלות הבהרה. בתגובתו התנגד הנתבע להפניית השאלות מהטעם שהמומחה השיב לשאלות שנשאל וכי השאלות לא נועדו להבהיר או להשלים דבר מה בחוות הדעת. עוד טען הנתבע כי בשאלות העלה ב"כ התובעים טענות עובדתיות שלא נכללו במסגרת התשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין מיום 30.4.15. בפרט התייחס ב"כ הנתבע להסכמת הצדדים בדיון מיום 30.6.10 לפיה לא תיכלל בתשתית העובדתית עובדה באשר לסכנה הנשקפת מעבודה או מגורים בעיר נהריה, ולדידו, על אף הסכמה זו ב"כ התובעים העלה את המגורים/עבודה בעיר נהריה כגורם סיכון.
4. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
5. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
6. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
7. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלות ההבהרה מס' 3-6, 8, 9, 11, 13ג', 14-15 ו- 20, באשר הן עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה.

יוער, כי בית הדין הוסיף שאלה מטעמו בנושא מחלת מקצוע, במקום שאלה מספר 13א'.

1. מצאנו כי אין מקום להפנות למומחה את השאלות הבאות:

שאלה מספר 13א', 1,2,12, כיוון שמדובר בשאלה עובדתית שאין להעביר למומחה.

שאלה מספר 2, כיוון שאינה שאלה רפואית ו/או אינה מסוג השאלות שהמומחה הרפואי נדרש להשיב עליהן, אלא מדובר בשאלה עובדתית.

שאלה מספר 7, כיוון שלא נשאלה כל שאלה, אלא מצוינים נתונים עובדתיים, לכאורה, ללא שצורף מסמך המאשש את הנאמר.

שאלות מספר 10 ו- 18, כיוון שהמומחה אינו נדרש להצביע על הגורם למחלה של המנוח (עב"ל 215/05 מוריס מגירה – המוסד לביטוח לאומי).

שאלה מספר 13.ב', כיוון שמשתמע מהשאלה כי עבודה בעיר נהריה ועבודה בסביבת אסבסט הם סיכון מקצועי, על אף שהאמור לא נקבע בתשתית העובדתית. מה גם שהעיר נהריה לא נכללה בתשתית העובדתית כלל.

שאלה מספר 16, כיוון שאין המומחה צריך לתת חוות דעת על רצונו של המחוקק.

שאלה מספר 17, כיוון שהמומחה אינו נדרש להצביע על הגורמים למזותליומה.

שאלה מספר 19, כיוון שהיא חוזרת על הנשאל בשאלות אחרות.

1. על כן, השאלות עליהן יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:

שאלות מטעם התובעים

• 1. בחוות דעתך ציינת בעמ' 2 כי "לא ניתן לקבוע מהי הרמה המינימאלית של חשיפה לסיבי אסבסט על מנת שמחלה זו תופיע". אם כן, האם אין בכך להסיק כי אותה חשיפה כלשהי שהמנוח היה חשוף אליה 14 שנה, די היה בה כדי לגרום להופעת המזותליומה הממאירה אצל המנוח ד"ר דז'אלובסקי?"
  2. האם נכון כי האסבסט הינו האבק המזיק היחידי הידוע כמסרטן לבני אדם בוודאות (ראה ספר מידע והדרכה מאת ד"ר ליאון-יהודה נעים, מרכז רפואי רמב"ם, פרק ו' מאת פרופ' עמיחי רובין וד"ר ליאון בעמ' 16 , מצ"ב כנספח א' להחלטה זו)?
  3. האם נכון כי מזותליומה ממאירה הינה "מחלה" ייחודית לחשיפה לאסבסט. "תחולת החיים של אנשים אשר לקו במזותליומה היא בסדר גודל של שנה עד שנתיים. כיום ידוע כי הסיכון לחלות במחלה זו קיים גם למי שנחשף חשיפות קצרות טווח בלד לאסבסט ולאו דווקא לעובדי אסבסט בני משפחותיהם (ההדגשה במקור) (ראה חוות דעת של פרופ' אליהו ריכטר – עמ' 2, , מצ"ב כנספח ב' להחלטה זו)?
  4. בהקשר לכך, האם נכון כי מזותליומה מיוחסת ברוב המקרים לחשיפה לאסבסט ומקובלת הסכמה כי בתקופתנו 80-90% ממקרי המזותליומה מיוחסים לחשיפה לאסבסט?
  5. בתיק אזרחי 158281/02 (הדפים הרלוונטיים מפסק הדין מצ"ב כנספח ג' להחלטה זו) התעוררה שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו ככבאי של המנוח משה יצחק ז"ל לבין מחלת המזותליומה. בפרק הדיון בחוות דעתו של פרופ' רובין לקשר שבין עבודתו של המנוח משה יצחק ז"ל ומחלת המזותליומה, צוין כדלקמן: "השאלה הראשונה לדיון האם קיים קשר בין עבודתו של מר משה יצחק ז"ל ומחלת המזותליומה"? אין ויכוח בספרות הרפואית, מחלת המזותליומה הינה בראש ובראשונה על רקע חשיפה לסיבי אסבסט, וקיימים היום נתונים שכל המקרים של המזותליומה קשורים לחשיפה לאסבסט גם בכמות קטנה ולא ב-85% כפי שחשבו בתחילה? (עמ' 4 לפסק הדין)" (ההדגשה לא במקור).

ככל שהעניין נוגע לעניינו של המנוח ד"ר דז'אלובסקי ז"ל, האם הינך מסכים עם קביעתו הנחרצת והחד משמעית של עמיתך ז"ל פרופ' עמיחי רובין.

• 1. האם נכון כי היארעות מזותליומה ממאירה ספונטנית/אדיופטית, שלא קשורה לשום גורם חיצוני ו/או אינה קשורה בחשיפה תעסוקתית או סביבתית, מוערכת בשיעור של 1-2 למיליון? (ראה מאמרים המצ"ב כנספח ד' להחלטה זו, אשר לטענת התובעים תומכים בטענה שבשאלה זו)
  2. האם נכון כי מחלת הכליות הראשונית הימנה סבל המנוח : polycystic kidney disease כליות רב כיסיות – אינה מוכרת כסיבה להתפתחות מזותליומה ממאירה וגם הטיפול בתרופות למניעת דחיית שתל שבהן טופל המנוח – פרדניזון rapamune ו- sirolimus אינן מוכרות כסיבה להתפתחות מזותליומה ממאירה?
  3. "מחלת מקצוע" מוגדרת בסעיף 79 בחוק הביטוח הלאומי כ"מחלה שנקבע כמחלת מקצוע לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו".

לשאלת בית הדין הנכבד 17.2 ענית: "בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי בשנים 1995 ו-1954 וככל שהבנתי המשפטית מספקת – מזותליומה נחשבת כמחלת מקצוע וכך נרשם בסעיף 16 בתקנות הביטוח הלאומי בשנת 1954".

1. האם נכון כי לגבי "מחלת מקצוע" הנ"ל אין מצוין כי מן הדין להחילה באופן ייחודי ואקלוסיבי רק על העובדים בתעשיות האסבסט ו/או לעובדים הבאים במגע ישיר עם האסבסט, אלא הדרישה לפי החוק היא שתתקיים חשיפה בעבודתם לאבק סיבי אסבסט כגון אף בניסות עבודתו של המנוח ד"ר דז'אלובסקי ז"ל?
   1. לשאלת בית הדין 17.4 ענית בעמ' 4 לחוות דעתך כי:

"מזותליומה פריטוניאלית מחייבת זמן לטנטי של עשרות שנים (במקרה הרפואי שלפנינו מדובר ב"כ-15 שנים לכל היותר) (תשובה 3, עמ' 4)" לנוכח תשובתך כאמור המתייחסת לתקופת החביון אבקש להפנות לפרסומים ו/או לחוות הדעת כדלקמן:

א. פרופ' אליהו ריכטר קובע בחוות דעתו בעמ' 4, סעיף 5: "בד"כ קיימת תקופת חביון של יותר מ-10 שנים בין החשיפה לאסבסט ובין הופעת המחלה, ולעיתים מתפרצת המחלה אחרי כ-40-50 שנה אחרי תחילת החשיפה". (מצ"ב כנספח ב' להחלטה זו).

ב. ד"ר אבי וינר קובע בחוות דעתו בציון המקורות שם בעמ' 4: "באשר להתפתחות מזותליומה ממאירה מחשיפה לאבק סיבי אסבסט יש לציין שתקופת החביון בין החשיפה לאסבסט להופעת המזותליומה נמשכת בממוצע בין 20 ל-40 שנה. מיקרים של חביון פחות מ-20 קיימים והחביון הקצר ביותר המתואר נמשך 14 שנה. תוארו מקרים של מזותליומה גם בילדים צעירים ותוארו מקרים של התפתחות מזותליומה לאחר 50 שנות חביון ויותר.

קיימות הוכחות המצביעות על כך שהמידה והאדם "הרגיש" נחשף לכמות "מספיקה" של סיבי אסבסט, המזותליומה תתפתח בו באופן בלתי ניתן למניעה (INEVITABLE). אכן, תוארו מיקרים שבהם המזותליומה ממאירה התפתחה מאוחר בחיים, בעובדי אסבסט לשעבר, לאחר שלא נחשפו לאסבסט בין 20 ל-35 שנה.

מזותליומה ממאירה יכולה להתפתח גם אחרי חשיפה קצרה יחסית לאסבסט, הנמשכת אפילו רק 6 חודשים. תוארו מקרים של הופעת מזותליומה אחרי חשיפה קצרה ביותר לאסבסט בת שבועיים, 3 שבועות, 3 חודשים וחמישה חודשים. (מצ"ב כנספח ה' להחלטה זו).

ג. בנוסף, התובעים מפנים למאמרים הבאים:

בהם מאמר מאנגליה משנת 2013 שם נקבע כי תקופת החביון של המחלה הינה בין 16-27 שנים (מצ"ב כנספח ז' להחלטה זו) .

מחקר משנת 2009 שנערך באיטליה, בו נמצא כי זמן החביון של המחלה נע בין 13-73 שנים (מצ"ב כנספח ח' להחלטה זו) .

מאמר מעיתון, העוסק במזותליומה ממאירה בו נקבע כי תקופת החביון של המחלה נעה בין 15-60 שנה (מצ"ב כנספח ט' להחלטה זו) .

באתר בשם at Mesothelioma.com פורסם כי תקופת החביון של המחלה נעה בין 10-50 שנים (המאמר הרלוונטי מצ"ב כנספח י' להחלטה זו) .

לאור כל הפרסומים הנ"ל וחוות הדעת של פרופ' ריכטר והן של ד"ר אבי וינר האם אינך סבור כי תקופת חביון של 14 שנה או 15 שנה אצל המנוח הינה יכולה אף היא להתקבל על הדעת להופעת מחלת מזותליומה ממאירה פריטונילית ובמיוחד כשמדובר באדם "הרגיש" (מבחן סובייקטיבי).

• 1. כידוע ברשימת "מחלת מקצוע" בחלק ב' מחלה 22- סרטן הריאה ומחלה 23 – סרטן הלרינקס בשתיהן מדובר בעבודה בתנאי חשיפה לאסבסט ומדובר בתקופת חביון בת 10 שנים לפני אבחון המחלה (קריטריון).

אם כן, הואיל ומדובר במחלות הקשורות לחשיפה לאסבסט, האם נכון ללמוד היקש מתקופת חביון בת 10 שנים של מחלות אלה ולהחילה לתקופת חביון של המנוח שאף הוא חלה כידוע ב"מחלת מקצוע" – סרטן ממאיר של קרום הצפק – הידועה כ-M.M פריטוניאלית ובוודאי לנוכח העובדה כי במקרה של המנוח מדובר בתקופת חביון גבוהה יותר בת 14 שנה?

• 1. "חומר מסוכן" מוגדר בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, כרע או ככימיקל מזיק, לפיכך, אסבסט מוגדר כ"רעל" ברשימת החומרים המפורטים בתוספת השנייה (מצ"ב כנספח יא' להחלטה זו, החוק ורשימת החומרים.

והואיל ועל פי קביעותייך בחוות דעתך (ראה תשובותייך 2 ו-4) מזותליומה הינה בגדר תוצאה של "מחלת מקצוע" על פי בחוק הביטוח הלאומי והמנוח חלה במחלה זו ואף נפטר הימנה (קביעה עובדתית בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד), הנך מתבקש להשיב בנסיבות העניין על השאלות הבאות:

א. האם יש קשר סיבתי (לרבות קשר של החמרה) בין תנאי עבודתו של המנוח ד"ר שאול ד'זאלובסקי ז"ל בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד בפרק "להלן העובדות המוסכמות" וכמפורט לעיל לבין מחלתו – מזותליומה וכקביעתך – "מחלת מקצוע"?

ב. לנוכח כל המפורט לעיל, מהי מידת השפעת העבודה על המחלה ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו – האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על המחלה של המנוח (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

תשומת ליבו של המומחה כי בסיפא לעמ' 4 בחוות דעתו ציין הפרופ' כדלקמן:

"אם נקבל את הגישה שעל מחלה זו להיות מוכרת כמחלת מקצוע לכלל תושבי הגליל המערבי, למרות שהשהות של המנוח באזור זה היתה קצרה יחסית (בשנים 1993-2007) יש להחמיר ולקבוע תרומה של 20% ומעלה להופעת המחלה"."

שאלה מטעם בית הדין

לשאלה בנושא מחלת מקצוע, אשר בסעיף 9.10 לבקשה זו, יתווסף סעיף קטן ובו השאלה הבאה:

האם ניתן לקבוע כי המנוח חלה במזותליומה עקב חשיפתו לאסבסט כמתואר בתשתית העובדתית מיום 21.4.15, וכי יש קשר סיבתי של מעל 50% בין חשיפתו לבין המחלה?

1. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלות עליהן הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
2. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, (24 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002); בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.2007) ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011). ↑