24 פברואר 2016

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. בתיק זה התקבלה ביום 6.7.15 חוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, פרופ' רחמים (רמי) בן יוסף (להלן- "מומחה"), ובהמשך ניתנה על ידנו החלטה המורה על הפניית שאלות הבהרה למומחה אשר התבקשו מטעם התובעים.
2. המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
   1. בחוות דעתך ציינת בעמ' 2 כי "לא ניתן לקבוע מהי הרמה המינימאלית של חשיפה לסיבי אסבסט על מנת שמחלה זו תופיע". אם כן, האם אין בכך להסיק כי אותה חשיפה כלשהי שהמנוח היה חשוף אליה 14 שנה, די היה בה כדי לגרום להופעת המזותליומה הממאירה אצל המנוח ד"ר דז'אלובסקי?
   2. האם נכון כי האסבסט הינו האבק המזיק היחידי הידוע כמסרטן לבני אדם בוודאות (ראה ספר מידע והדרכה מאת ד"ר ליאון-יהודה נעים, מרכז רפואי רמב"ם, פרק ו' מאת פרופ' עמיחי רובין וד"ר ליאון בעמ' 16 , מצ"ב כנספח א' להחלטה זו)?
   3. האם נכון כי מזותליומה ממאירה הינה "מחלה" ייחודית לחשיפה לאסבסט. "תחולת החיים של אנשים אשר לקו במזותליומה היא בסדר גודל של שנה עד שנתיים. כיום ידוע כי הסיכון לחלות במחלה זו קיים גם למי שנחשף חשיפות קצרות טווח בלד לאסבסט ולאו דווקא לעובדי אסבסט בני משפחותיהם" (ההדגשה במקור) (ראה חוות דעת של פרופ' אליהו ריכטר – עמ' 2, , מצ"ב כנספח ב' להחלטה זו)?
   4. בהקשר לכך, האם נכון כי מזותליומה מיוחסת ברוב המקרים לחשיפה לאסבסט ומקובלת הסכמה כי בתקופתנו 80-90% ממקרי המזותליומה מיוחסים לחשיפה לאסבסט?
   5. בתיק אזרחי 158281/02 (הדפים הרלוונטיים מפסק הדין מצ"ב כנספח ג' להחלטה זו) התעוררה שאלת הקשר הסיבתי בין עבודתו ככבאי של המנוח משה יצחק ז"ל לבין מחלת המזותליומה. בפרק הדיון בחוות דעתו של פרופ' רובין לקשר שבין עבודתו של המנוח משה יצחק ז"ל ומחלת המזותליומה, צוין כדלקמן: "השאלה הראשונה לדיון האם קיים קשר בין עבודתו של מר משה יצחק ז"ל ומחלת המזותליומה"? אין ויכוח בספרות הרפואית, מחלת המזותליומה הינה בראש ובראשונה על רקע חשיפה לסיבי אסבסט, וקיימים היום נתונים שכל המקרים של המזותליומה קשורים לחשיפה לאסבסט גם בכמות קטנה ולא ב-85% כפי שחשבו בתחילה? (עמ' 4 לפסק הדין) (ההדגשה לא במקור).

ככל שהעניין נוגע לעניינו של המנוח ד"ר דז'אלובסקי ז"ל, האם הינך מסכים עם קביעתו הנחרצת והחד משמעית של עמיתך ז"ל פרופ' עמיחי רובין.

• 1. האם נכון כי היארעות מזותליומה ממאירה ספונטנית/אדיופטית, שלא קשורה לשום גורם חיצוני ו/או אינה קשורה בחשיפה תעסוקתית או סביבתית, מוערכת בשיעור של 1-2 למיליון? (ראה מאמרים המצ"ב כנספח ד' להחלטה זו, אשר לטענת התובעים תומכים בטענה שבשאלה זו).
  2. האם נכון כי מחלת הכליות הראשונית הימנה סבל המנוח : polycystic kidney disease כליות רב כיסיות – אינה מוכרת כסיבה להתפתחות מזותליומה ממאירה וגם הטיפול בתרופות למניעת דחיית שתל שבהן טופל המנוח – פרדניזון rapamune ו- sirolimus אינן מוכרות כסיבה להתפתחות מזותליומה ממאירה?
  3. "מחלת מקצוע" מוגדרת בסעיף 79 בחוק הביטוח הלאומי כ"מחלה שנקבע כמחלת מקצוע לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – עקב עיסוקו במשלח ידו".

לשאלת בית הדין הנכבד 17.2 ענית: "בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי בשנים 1995 ו-1954 וככל שהבנתי המשפטית מספקת – מזותליומה נחשבת כמחלת מקצוע וכך נרשם בסעיף 16 בתקנות הביטוח הלאומי בשנת 1954".

1. האם נכון כי לגבי "מחלת מקצוע" הנ"ל אין מצוין כי מן הדין להחילה באופן ייחודי ואקסלוסיבי רק על העובדים בתעשיות האסבסט ו/או לעובדים הבאים במגע ישיר עם האסבסט, אלא הדרישה לפי החוק היא שתתקיים חשיפה בעבודתם לאבק סיבי אסבסט כגון אף בניסות עבודתו של המנוח ד"ר דז'אלובסקי ז"ל?
   1. לשאלת בית הדין 17.4 ענית בעמ' 4 לחוות דעתך כי:

"מזותליומה פריטוניאלית מחייבת זמן לטנטי של עשרות שנים (במקרה הרפואי שלפנינו מדובר ב"כ-15 שנים לכל היותר) (תשובה 3, עמ' 4)" לנוכח תשובתך כאמור המתייחסת לתקופת החביון אבקש להפנות לפרסומים ו/או לחוות הדעת כדלקמן:

א. פרופ' אליהו ריכטר קובע בחוות דעתו בעמ' 4, סעיף 5: "בד"כ קיימת תקופת חביון של יותר מ-10 שנים בין החשיפה לאסבסט ובין הופעת המחלה, ולעיתים מתפרצת המחלה אחרי כ-40-50 שנה אחרי תחילת החשיפה". (מצ"ב כנספח ב' להחלטה זו).

ב. ד"ר אבי וינר קובע בחוות דעתו בציון המקורות שם בעמ' 4: "באשר להתפתחות מזותליומה ממאירה מחשיפה לאבק סיבי אסבסט יש לציין שתקופת החביון בין החשיפה לאסבסט להופעת המזותליומה נמשכת בממוצע בין 20 ל-40 שנה. מיקרים של חביון פחות מ-20 קיימים והחביון הקצר ביותר המתואר נמשך 14 שנה. תוארו מקרים של מזותליומה גם בילדים צעירים ותוארו מקרים של התפתחות מזותליומה לאחר 50 שנות חביון ויותר.

קיימות הוכחות המצביעות על כך שהמידה והאדם "הרגיש" נחשף לכמות "מספיקה" של סיבי אסבסט, המזותליומה תתפתח בו באופן בלתי ניתן למניעה (INEVITABLE). אכן, תוארו מיקרים שבהם המזותליומה ממאירה התפתחה מאוחר בחיים, בעובדי אסבסט לשעבר, לאחר שלא נחשפו לאסבסט בין 20 ל-35 שנה.

מזותליומה ממאירה יכולה להתפתח גם אחרי חשיפה קצרה יחסית לאסבסט, הנמשכת אפילו רק 6 חודשים. תוארו מקרים של הופעת מזותליומה אחרי חשיפה קצרה ביותר לאסבסט בת שבועיים, 3 שבועות, 3 חודשים וחמישה חודשים". (מצ"ב כנספח ה' להחלטה זו).

ג. בנוסף, התובעים מפנים למאמרים הבאים:

בהם מאמר מאנגליה משנת 2013 שם נקבע כי תקופת החביון של המחלה הינה בין 16-27 שנים (מצ"ב כנספח ו' להחלטה זו) .

מחקר משנת 2009 שנערך באיטליה, בו נמצא כי זמן החביון של המחלה נע בין 13-73 שנים (מצ"ב כנספח ז' להחלטה זו) .

מאמר מעיתון, העוסק במזותליומה ממאירה בו נקבע כי תקופת החביון של המחלה נעה בין 15-60 שנה (מצ"ב כנספח ח' להחלטה זו) .

באתר בשם at Mesothelioma.com פורסם כי תקופת החביון של המחלה נעה בין 10-50 שנים (המאמר הרלוונטי מצ"ב כנספח ט' להחלטה זו) .

לאור כל הפרסומים הנ"ל וחוות הדעת של פרופ' ריכטר והן של ד"ר אבי וינר האם אינך סבור כי תקופת חביון של 14 שנה או 15 שנה אצל המנוח הינה יכולה אף היא להתקבל על הדעת להופעת מחלת מזותליומה ממאירה פריטונילית ובמיוחד כשמדובר באדם "הרגיש" (מבחן סובייקטיבי).

• 1. כידוע ברשימת "מחלת מקצוע" בחלק ב' מחלה 22- סרטן הריאה ומחלה 23 – סרטן הלרינקס בשתיהן מדובר בעבודה בתנאי חשיפה לאסבסט ומדובר בתקופת חביון בת 10 שנים לפני אבחון המחלה (קריטריון).

א. אם כן, הואיל ומדובר במחלות הקשורות לחשיפה לאסבסט, האם נכון ללמוד היקש מתקופת חביון בת 10 שנים של מחלות אלה ולהחילה לתקופת חביון של המנוח שאף הוא חלה כידוע ב"מחלת מקצוע" – סרטן ממאיר של קרום הצפק – הידועה כ-M.M פריטוניאלית ובוודאי לנוכח העובדה כי במקרה של המנוח מדובר בתקופת חביון גבוהה יותר בת 14 שנה?

ב. האם ניתן לקבוע כי המנוח חלה במזותליומה עקב חשיפתו לאסבסט כמתואר בתשתית העובדתית מיום 21.4.15, וכי יש קשר סיבתי של מעל 50% בין חשיפתו לבין המחלה?

• 1. "חומר מסוכן" מוגדר בחוק החומרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, כרע או ככימיקל מזיק, לפיכך, אסבסט מוגדר כ"רעל" ברשימת החומרים המפורטים בתוספת השנייה (מצ"ב כנספח י' להחלטה זו, החוק ורשימת החומרים).

והואיל ועל פי קביעותייך בחוות דעתך (ראה תשובותייך 2 ו-4) מזותליומה הינה בגדר תוצאה של "מחלת מקצוע" על פי בחוק הביטוח הלאומי והמנוח חלה במחלה זו ואף נפטר הימנה (קביעה עובדתית בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד), הנך מתבקש להשיב בנסיבות העניין על השאלות הבאות:

א. האם יש קשר סיבתי (לרבות קשר של החמרה) בין תנאי עבודתו של המנוח ד"ר שאול ד'זאלובסקי ז"ל בהתאם להחלטת בית הדין הנכבד בפרק "להלן העובדות המוסכמות" וכמפורט לעיל לבין מחלתו – מזותליומה וכקביעתך – "מחלת מקצוע"?

ב. לנוכח כל המפורט לעיל, מהי מידת השפעת העבודה על המחלה ביחס לגורמיה האחרים, דהיינו – האם לעבודת המנוח השפעה משמעותית על המחלה של המנוח (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

תשומת ליבו של המומחה כי בסיפא לעמ' 4 בחוות דעתו ציין הפרופ' כדלקמן:

"אם נקבל את הגישה שעל מחלה זו להיות מוכרת כמחלת מקצוע לכלל תושבי הגליל המערבי, למרות שהשהות של המנוח באזור זה היתה קצרה יחסית (בשנים 1993-2007) יש להחמיר ולקבוע תרומה של 20% ומעלה להופעת המחלה".

1. המומחה ישיב על השאלות, במידת האפשר, תוך 21 יום.
2. שכרו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.
3. לעיוני ביום 27.3.16.

ניתנה היום, ט"ו אדר א' תשע"ו, (24 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.