בפניי בקשת התובעת להתיר לה להגיש סיכומי תשובה לסיכומי הנתבעת. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

תקנה 158(א)(6) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת:

"בית המשפט רשאי להרשות לבעל דין שסיכם את טענותיו תחילה להשיב לסיכומו של בעל דינו, אם ראה שהדבר דרוש להבהרת טיעון שהושמע בפניו".

בבקשתה טוענת התובעת כי הצורך בסיכומי תשובה נובע "ממספר אי דיוקים וחצאי אמיתות". בבקשה מובאת דוגמא אחת להפניה שלטענת התובעת הינה שגויה ולא מדויקת.

דין הבקשה להידחות. התובעת לא הצביעה על כל טיעון המצריך הבהרה. הפניה שגויה או לא מדויקת אינה מהווה טענה חדשה או מפתיעה. מובן שכל הפניה לדבריו של עד, לרבות ההקשר שלה, נבחנת על ידי בית המשפט במסמך המקור עצמו (תצהיר, פרוטוקול וכו'), שהוא הקובע בעניין זה.

לפיכך אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ז, 13 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.