1. המנהלת המיוחדת הגישה בקשה למתן הוראות בשלושה עניינים, שיוזכרו להלן, ובתוך כך גם הגישה את חוות דעתו מיום 23.6.14 ("חוות הדעת") של השמאי ר' הלר ("הלר") שמונה על פי החלטתי מיום 7.5.14, על יסוד הסכמת הצדדים המופיעה בהודעת המנהלת המיוחדת שהוגשה ביום 31.3.14. עם הגשת הבקשה קבעתי שכל אחד מבעלי הזכויות בחלקה יוכל להתייחס לחוות הדעת שעניינה הערכת תשלומי האיזון שעליהם החלטתי ביום 25.10.13 וביום 18.5.14. עיינתי בכתבי הטענות שהוגשו ואיני מוצא עילה להתערב במסקנותיו של הלר, כפי שביקשו המבקש בהמרצת הפתיחה ("רילוב") והמשיבים 4 ו-5 ("ויזל").
2. בחוות הדעת העריך הלר, על יסוד הנימוקים המפורטים בה בהרחבה, שתשלומי האיזון הראויים הם כמפורט בעמ' 28 של חוות הדעת, ובתמצית – שעל רילוב וויזל לשלם, והמשיב 1 ("מרטינס") והמשיבים 2 ו-3 ("שרעבי") יקבלו, תשלומי איזון בסכום כולל של 599,500 ₪. נקבע כי רילוב ישלם 580,500 ₪ וויזל ישלמו 19,000 ₪, ושרעבי יקבלו 1,000 ₪ ומרטינס יקבל 598,500 ₪.
3. רילוב וויזל הגישו תגובות לחוות הדעת ובהן הסתייגויות ממסקנותיו של הלר ולעומתם שרעבי ומרטינס תומכים במסקנות אלה.
4. מטעמי קיצור איני רואה צורך לפרט את כל יריעת הטענות הנרחבת שפרש רילוב בכתב טענותיו, מפני שלדעתי אין די בטענות אלה כדי להתערב במסקנותיו של הלר, ודין דומה חל גם לגבי הסתייגויותיהם של ויזל. ההלכה בעניין זה נפסקה בע"א 1168/07 יפה נוף – תחבורה תשתיות ובנייה בע"מ נ' הפלר (1.12.09) ("עניין יפה נוף"), שם נאמרו הדברים הבאים:

"ככלל, עילות ההתערבות בחוות דעת מקצועית אותה ערך שמאי או מעריך מצומצמות למקרים חריגים בהם פעל השמאי או המעריך בניגוד לכללי הצדק הטבעי כגון תחת השפעה בלתי הוגנת או עקב תרמית או כאשר פעל בחוסר תום לב [ראו: ע"א 609/93 מרום שירותי תעופה בע"מ נ' רשות שדות התעופה, פ"ד מח(5) 381, 391 (1994)]. פרט למקרים כאמור, אין מקום להתיר לצדדים להשיג על שיקול דעתו המקצועי של שמאי או מעריך על מנת להגיע לתוצאות הרצויות להם. בע"א 66/67 גלובוס למזרח, תעשייני עטים וצרכי משרד  בע"מ נ' רולקס בע"מ, פ"ד כא(2) 146 (1967) נדרש כבוד השופט (כתוארו אז) מ' לנדוי לשאלה זו וקבע בנוגע למעריך, נשוא דיונו, כי:

"... במידה שמסקנותיו נוגעות לענינים שבשיקול דעת, אין להרשות ויכוח על כך אם שיקול דעתו היה פגום, ואף טעות שהוא טעה בתום לב בעניין שבשיקול דעת אין בה כדי להצדיק את שינוי מסקנותיו. הטעם לדבר הוא שבעניינים אלה התכוונו הצדדים לסמוך ללא ערעור על הכשרתו המקצועית של האיש שנבחר על-ידם".".

1. לא מצאתי בטענותיהם של רילוב וויזל בסיס המאפשר, על יסוד הדברים שנאמרו בעניין יפה נוף ואשר אותם הבאתי לעיל, להתערב במסקנותיו של הלר ולכן אני דוחה אותן. אוסיף עוד שבטענותיו של רילוב הוא הפנה לדברים שנאמרו על ידי השופט רובינשטיין בעניין יפה נוף, ולפיהם דעתו היא שראוי להקל את הגישה המצמצמת את המקרים שבהם יתערב בית המשפט בחוות דעתו של השמאי, אולם לדעתי גם דברים אלה אינם מצדיקים התערבות במסקנות שבחוות הדעת. ראשית, מפני שהדברים אינם משקפים את ההלכה הפסוקה בנושא זה (ע"א 4341/11 מזרה נ' דהן (31.12.12)), וכעולה מדבריו, אף השופט רובינשטיין אינו סבור שיש להתיר התערבות במסקנות מומחה מוסכם אך מחמת שאחד הצדדים סבור שהן מבוססות על טעות. דרכו של עולם היא ש"במקרים בהם מתמנה מומחה מוסכם, שמתבקש לחוות דעה לגבי מספר גדול של ליקויים נטענים, אך טבעי הוא שאף צד אינו יוצא מרוצה" (ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ (1.12.08)), והתרת רסן ההתערבות עלולה להביא לתוצאה של התדיינות עד אין קץ לגבי כל תג ופרט בחוות דעת שיוגשו לבית המשפט כל אימת שדעתו של מי מן הצדדים אינה נוחה מן התוצאה. שנית, עיון בחוות הדעת מלמד שהלר פעל בהתאם לתשתית העובדתית והמשפטית הרלוונטית לנסיבותיו המיוחדות של העניין (חלוקת החלקה למגרשים בלתי שווים בגודלם על פי תוכנית מתאר ש/215 לעומת שוויון זכויות קנייניות של כל הבעלים) וכאמור, לא מצאתי שקיימת עילה להתערב במסקנותיו.
2. בהתאם לכך, ועל פי החלטותיי מ-25.10.13 ו-18.5.14, אני מורה שישולמו תשלומי איזון בהתאם לאמור בחוות הדעת וכי התשלום יבוצע בד בבד עם רישום הזכויות במרשם המקרקעין, כפועל יוצא של פירוק השיתוף על פי הליך זה.

תקנון

1. לבקשה למתן הוראות צורף נוסח תקנון שיירשם לגבי החלקה המיועדת להיות בבעלות משותפת. עיינתי בנוסח התקנון ומשלא מצאתי סיבה להתערב בו אני מאשר אותו.

תשריט לצורכי רישום (תצ"ר)

1. לבקשת המנהלת המיוחדת וכפועל יוצא של החלטתי מיום 25.10.13 אני מאשר את התשריט לצורכי רישום שצורף כנספח ב' לבקשה למתן הוראות.

מתן הוראות להמשך הליכי רישום ואישור התצ"ר

1. המנהלת המיוחדת ביקשה שתינתן הוראה למוסד התכנון הנוגע בדבר, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה שומרון ("הוועדה המקומית"), לאשר את שינוי חלוקת החלקה על פי תוכנית מתאר ש/215 ולהתאימה לתשריט החלוקה שהוכן על פי ההחלטות שניתנו בגדר הליך זה. הבקשה למתן הוראות הוסברה בכך שרישום החלוקה במרשם המקרקעין נעשה על בסיס מדידות ומיפוי שנבדקו ואושרו על ידי הוועדה המקומית ועל ידי הגוף הממשלתי האחראי על תקינותם במרכז למיפוי ישראל , וזה אינו מקבל תוכניות לבדיקה אלא אם אושרו קודם לכן על ידי מוסד התכנון הרלוונטי, ובענייננו – הוועדה המקומית. המנהלת המיוחדת הזכירה עוד כי עמדת הוועדה המקומית היא שהיא מתנגדת לחלוקת חלקה בהתאם להחלטה מיום 25.10.13, ולכן נדרש שיינתנו לה הוראות מפורשות בעניין זה.
2. שקלתי את דברי המנהלת המיוחדת והגעתי למסקנה שנסיבותיו המיוחדות של העניין מעוררות קושי גם בהיבט זה של מתן הוראות לוועדה המקומית, וייתכן, על אף שהדבר אינו רצוי, שלא יהיה מנוס מנקיטת הליך משפטי נוסף שעניינו החלטת הוועדה המקומית בנושא חלוקת החלקה כפועל יוצא של הליך פירוק השיתוף המתנהל בתיק זה.
3. בפתח הדברים אציין שבית משפט זה, בשבתו כבית משפט הדן בהליך אזרחי – פירוק שיתוף במקרקעין – ובסמכות מכוח סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד–1984, לאחר שהעניין הועבר מבית משפט השלום בחיפה, אינו מוסמך לתת הוראות לוועדה המקומית בעניינים שהם בסמכותה ומסורים לשיקול דעתה. את זאת יוכל לעשות רק בית המשפט לעניינים מינהלים, לאחר שתוגש לו עתירה מתאימה שתהיה מכוונת כלפי החלטה מנומקת של הוועדה המקומית בקשר לחלוקת החלקה על פי ההחלטות שבהליך זה. לדעתי, החלטה כזו טרם ניתנה, שכן עמדת הוועדה המקומית שהובאה לידיעתי באמצעות מהנדס הוועדה המקומית שהשתתף בדיון ביום 25.6.11, אינה מנומקת באופן המתייחס לנסיבות המיוחדות של העניין כאן, ומכל מקום גם אינה מביאה בחשבון את ההחלטה שניתנה ביום 25.10.13. לכן, אם המנהלת המיוחדת תפנה לוועדה המקומית בבקשה לאשר את התצ"ר, חזקה על האחרונה שהיא תדון בבקשה ותחליט בה לאחר שתביא בחשבון את כל השיקולים הרלוונטיים. אם הוועדה המקומית תחליט לדחות את בקשת המנהלת המיוחדת, אזי מטעמים מובנים לא תוכל המנהלת המיוחדת לעתור לבית משפט לעניינים מינהלים כנגד החלטה זו, אולם לא אין מניעה שרילוב, או אחד מן הצדדים להליך זה שיהיה מעוניין בכך, יעתור לביטול ההחלטה ולמתן הוראה לוועדה המקומית לאשר את החלוקה על פי החלטתי האמורה.
4. בשולי הדברים אוסיף כי התוצאה שאליה הגעתי מתחייבת גם מהוראות תקנות 65 ו-66 לתקנות המקרקעין (ניהול ורישום) תשע"ב–2012. עיון בתקנות אלה מלמד שאין בהן מענה למצב דברים יוצא דופן כפי שהוא בענייננו, היינו זכויות קנייניות רשומות שאינן תואמות חלוקה תכנונית. הוראות התקנות האמורות מתייחסות לרישום חלוקה שהיא תוצאה של פעולת תכנון (תקנה 65) או חלוקה חדשה (תקנה 66), וכל אחת מהן מצריכה את אישורו של מוסד התכנון כחלק מהליך הרישום. הדעת נותנת כי בהגיע העת להגיש בקשה למפקח על רישום מקרקעין לרשום את החלוקה על פי ההחלטות שבהליך זה, הייתה שבה ומתעוררת בעיית מעורבות מוסד התכנון, וממילא אין מנוס מלנקוט בדרך האמורה לעיל. אמנם מדובר בהכבדה מסוימת, אולם כששקלתי בדבר לא מצאתי שיש הצדקה לעקם את הכתוב ולתת הוראות לוועדה המקומית כאשר איני מוסמך לעשות כן.
5. המנהלת המיוחדת תגיש, עד יום 31.12.14, או עד שתינתן החלטת הוועדה המקומית, לפי המוקדם, דו"ח שיפרט את מצב העניינים בכל הנוגע לאישור התצ"ר.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"ד, 07 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.

חתימה