כללי –

1. לפניי בקשה מטעם התובע, למתן צו גילוי מסמכים ספציפי כנגד הנתבעת מס' 2 (להלן:"המשיבה"). במסגרת הבקשה, מבוקש להורות על גילוי המסמכים כמפורט להלן:

" א. כל ההסכמים הקיבוציים החלים על המשיבה.

ב. כל ההסדרים הפנסיונים שערכה המשיבה בתקופת עבודתו של המבקש לרבות סוג ההסדר הפנסיוני (קרן פנסיה/ביטוח מנהלים), ולגלות באילו חברות ביטוח או קרנות פנסיה בוצעו הסדרים פנסיוניים לעובדים.

ג. העתק מדו"ח ההפקדות להסדרים הפנסיוניים של כל עובדי המשיבה בתקופת עבודתו של המבקש בחתך סעיפי הפקדה (תגמולים עובד, תגמולים מעביד, פיצויים, אבדן כושר עבודה).

ד. לחילופין לגלות את הגופים המוסדיים אליהם העבירה המשיבה כספים עבור ההסדרים הפנסיוניים של עובדיה.

ה. מספר העובדים שעבדו אצל המשיבה משך תקופת עבודתו של המבקש כפי שמדווחת המשיבה למס הכנסה ו/או למוסד לביטוח לאומי.

ו. כל ההסכמים שנערכו בין המשיבה לבין הנתבעת 4."

2. להלן תמצית נימוקי הבקשה - –

א. המשיבה הזכירה בכתב ההגנה הסכמים קיבוציים ותקנות לגביהן לא ניתן כל פירוט ע"י המשיבה, כן כאשר המשיבה הסתמכה בכתב הגנתה על הסכמים קיבוציים כלשהם מבלי לציינם ייתכן וחלים על המבקש הסכמים אחרים מכוחם מגיעים לו זכויות כדוגמת נוהג, הסכמים קיבוציים מיוחדים והסכמים אישיים.

ב. לשם הוכחת הנוהג מתבקשת המשיבה לגלות רשימה מלאה של ההסדרים הפנסיוניים שבוצעו לכלל העובדים, ולחילופין לגלות באילו חברות ביטוח או קרנות פנסיה בוצעו הסדרים פנסיוניים לעובדים.

ג. על מנת לוודא שהמידע שתמסור המשיבה אודות ההסדרים הפנסיוניים של עובדיה הוא מלא ושלם, נדרש גילוי של מספר העובדים שעבדו במשיבה בתקופת עבודתו של המבקש.

ד. אשר לדרישת גילוי כל ההסכמים שנערכו בין הנתבעת מס' 2 לבין הנתבעת מס' 4, טוען המבקש כי אלו דרושים לשם בחינת זכויות העובדים בהסכמים בין מזמין לקבלן, שכן התחייבויות הקבלן לעניין העובדים בחוזה שנחתם עם המזמין, מחייבת אותו ביחסי העבודה כלפי עובדיו.

3. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה (הנתבעת מס' 2), אשר הוגשה ביום 25/09/2012. להלן טעמי המשיבה העומדים בבסיס התנגדותה לבקשה –

א. מדובר בבקשת סרק שמטרתה ניסיון לדוג מידע מאת המשיבה, בה עותר המבקש לצו אשר ייתן לו מסמכים רבים אשר אינם רלבנטיים כלל לתביעת הסרק ע"ס 980,547 ש"ח, אותה הגיש.

ב. ע"פ תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991, מטרת מתן הצו הינה לצורך דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות וכי המסמכים שעל גילויים יצווה בית המשפט, הם רק אלו הנוגעים לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

ג. דרישת המבקש לגלות את "כל ההסכמים הקיבוציים החלים על המשיבה" – דינה להידחות משום שמדובר במסמכים פומביים אשר התובע יכול לאתר בנקל בעצמו וכן משום שמדובר בבקשת סרק שכן בכתב תביעתו מפרט התובע את ההסכם הקיבוצי החל בין הצדדים.

ד. לעניין הבקשה המוזכרת בסע' 1 (ב) ו-(ג) לעיל, שעניינה גילוי ההסדרים הפנסיונים שבוצעו לכלל העובדים, לא רק שמדובר בבקשה גורפת אלא גם שהמסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים ולא ברור כיצד יסייעו לתובע בתביעתו. לעניין זה מציינת המשיבה כי טענת קיומו של "נוהג", היא טענה חדשה אשר אין לה זכר בתביעה ולכן הינו בגדר הרחבת חזית.

ה. המבקש לא הבהיר מה הרלבנטיות של המסמכים המבוקשים על ידו ובפרט כאשר לא נדרש כל סעד הקשור במישרין או בעקיפין אליהם.

ו. לעניין עתירת המבקש למתן צו ל"כל ההסכמים שנערכו בין המשיבה לבין נתבעת 4" יש לדחות את הבקשה שכן המדובר אף כאן בבקשה למתן צו גורף וכוללני אשר איננו אלא ניסיון דייג פסול וזאת מבלי להודות כי הסכמים כאלו קיימים כלל. מעבר לכך, אין מקום להורות על חשיפת הסכמים אשר יש בהם מידע ונתונים מסחריים ועסקיים סודיים של המשיבה.

דיון והכרעה –

4. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 קובעת כי:

"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

5. לצורך הכרעה בבקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים, הרי שבהתאם להלכה הפסוקה על בית הדין לבחון את שאלת הרלוונטיות, בשני מישורים –

ראשית, האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענות המבקש בהליך העיקרי?

שנית, מהי מידת תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל"? זאת בהתחשב בכלל נסיבות ההליך לרבות מהות הסעד המבוקש ומידת הפגיעה במבקש ככל שהמידע לא יימסר לו.

6. בפסיקה נקבעו עקרונות נוספים ובהם, מחד גיסא, כי הזכות הדיונית לגילוי ועיון במסמכים, נגזרת מזכות היסוד של הגישה למערכת השיפוטית, הכוללת בחובה גם את הזכות להליך ראוי (רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל – אילן שגב ואח', פ"ד נה(1) 337).ב

מאידך גיסא, נקבע כי זכות הגילוי אינה מוחלטת, שכן ניצבים כנגדה עקרונות אחרים ובהם יעילות ההליך המשפטי, הגנה על אינטרסים לגיטימיים של בעל הדין שנתבקש לגלות ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים (רע"א 2534/02 יהודה שמשון – בנק הפועלים בע"מ ואח', פ"ד נו(5) 193). עוד נקבע, כי זכות הגילוי אף עשויה לסגת מפני עילות חיסיון שונות.

7. האיזון ההולם בין עקרונות אלה, נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. בעריכת האיזון האמור, על בית הדין להפעיל סמכותו זו, במשנה זהירות (דב"ע נב/118-3 עזבון המנוח יצחק וייס ז"ל – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429).

8. מן הכלל אל הפרט –

א. אשר לבקשה לגילוי כל ההסכמים הקיבוציים החלים על המשיבה, כמפורט בסע' 1(א) לעיל, דין הבקשה להידחות. כפי שטוענת המשיבה בתגובתה, מדובר במסמכים פומביים אשר יכול המבקש לאתרם בנקל ולא רק זאת אלא שבכתב תביעתו פירט התובע את טענותיו המשפטיות ואת ההסכם הקיבוצי אשר לטענתו חל על הצדדים ובהתבסס עליו הגיש את תביעתו.

ב. אשר לבקשה לגילוי כל ההסדרים הפנסיונים שערכה המשיבה לעובדיה, קבלת העתק דו"חות ההפקדות של כלל העובדים וגילוי הגופים המוסדיים אליהם העבירה המשיבה כספים (כמבוקש בסע' 1 (ב), 1(ג) ו-1(ד) לעיל), הרי שגם דין בקשות אלה, להדחות.

המדובר בבקשה גורפת, אשר לא זו בלבד שאיננה רלוונטית להוכחת התביעה, ואף אין זו הדרך להוכחת נוהג (אשר כשלעצמו אינו חלק מהתביעה), אלא שפירושה דרישה "לייצר מסמכים" עפ"י חתכים שדורש המבקש. לעניין זה, הביע עמדתו בית המשפט העליון מפי כב' השופט (כתוארו אז) גרוניס, בעניין רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ, נ' זאב אייזנברג (ניתן ביום 1.11.05) שם נקבע כי חובת הגילוי חלה אך ורק על מסמכים קיימים, ואין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט. אין זה מתקבל על הדעת, קבע כב' השופט גרוניס, כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדות בבסיס הליך גילוי המסמכים - קידום ההגינות והיעילות הדיונית - ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו.

ג. אשר לבקשה לגילוי מספר העובדים שעבדו אצל המשיבה במהלך תקופת עבודתו של המבקש כפי שדווח למוסד לביטוח לאומי ולמס הכנסה, הרי שגם דינה של בקשה זו להידחות. מדובר בבקשה אשר כמו קודמותיה אינה רלוונטית כלל להליך.

ד. אשר לבקשה לחשיפת כל ההסכמים שנערכו בין המשיבה לבין נתבעת 4 , הרי שגם בקשה זו דינה להידחות. יש לזכור כי אין עסקינן בגופים ציבוריים כדוגמת רשות מקומית או חברה ממשלתית, אלא מדובר בשתי חברות פרטיות, כך שחשיפת חוזים כמבוקש, תפגע עד מאוד בפרטיותם. מעבר לכך, מאחר שדרישותיו של התובע בכתב התביעה מתבססות על הוראות הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, הרי שספק אם יש בכלל רלוונטיות במקרה הנדון, לאיזה מבין התנאים שהוסכמו במסגרת ההתקשרות שבין הנתבעת מס' 2 והנתבעת מס' 4.

8. סוף דבר – הבקשה נדחית.

המבקש ישלם למשיבה (הנתבעת מס' 2) בגין בקשה זו, סך של 1,500 ₪ שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה, וללא קשר לתוצאות ההליך.

9. מאחר שהמועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובע הוארך, עד להכרעה בבקשה זו, יפעל התובע להגשת תצהירים מטעמו, בתוך 21 יום מהיום.

ניתנה היום, ז' חשון תשע"ג (23 אוקטובר 2012) בהעדר הצדדים.