מבוא

1. הנאמן הגיש עוד ביום 29/12/2014 בקשה (בקשה 42) לפירוק שיתוף בדירה הידועה כתת חלקה 26 בחלקה 239 גוש 11554 ברחוב אלונים 25/3 קרית ביאליק (להלן: "הדירה").

2. אין מחלוקת בין הצדדים כי הזכויות בדירה רשומות ע"ש החייב ואשתו בחלקים שווים בלשכת רישום המקרקעין וכי עסקינן בדירת מגורים בה מתגוררים עד היום החייב ואשתו. לטענת באי כוחם, מדובר בזוג פנסיונרים שלא צעירים שסובלים מבעיות בריאות שונות ומצויים כשלושה עשורים בהליכי חדלות פרעון.

3. בקשה זו הינה אחת מבקשות למימוש נכסים שהגיש הנאמן במסגרת הליך זה. במסגרת הבקשה הוגשה חוות דעת שמאי מיום 14/7/2015 אשר העריך את שווי הנכס כפנוי במכירה כפויה בסך של 1,000,000 ₪ ושווי הנכס כתפוס בסך של 370,000 ₪ ואת שווי הנכס כתפוס על ידי דייר מוגן בסך של 450,000 ₪.

כן קבע השמאי כי שווי דמי שכירות הראויים בגין השימוש בנכס הינו 4,000 ₪ (לכל נכס).

4. יצוין עוד כי בבקשתו ציין הנאמן שאין רובצת על הדירה הלוואת מובטחת במשכנתא. עוד ציין הנאמן כי גם אם תתקבל בקשתו למימוש חלקו של החייב בנכס והתמורה תועבר לקופת הכינוס אין מניעה כי המימוש יעשה בכפוף להותרת זכות אשת החייב להוסיף ולעשות שימוש בדירה למשך כל חייה. עוד ציין הנאמן כי החלטה בבקשה דרושה כדי להתניע מהלך שיעשיר בסכום שאינו מבוטל את קופת הכינוס כאשר אין מניעה שהחייב או אשתו יפדו זכויות החייב בנכס במסגרת הליך זה.

5. הדיון בבקשה התארך זמן רב וניתנו לבקשת החייב ארכות רבות כדי למצות הליכים שימנעו העתרות לבקשה ומימוש זכויות החייב בנכס המשמש למגורים. במסגרת בקשות למתן אורכות, שכולן נענו. אציין כי בהחלטתי מיום 18/10/2016 הבהרתי כי בשלב זה אין בפני ביהמ"ש הצעת הסדר ברורה שהגיש החייב, בגינה יש למנוע מתן החלטה בבקשה 42 כדי לאפשר דיון בהצעת הסדר נכונה ותקפה.

אציין כבר עתה כי טענת הנאמן אשר שב והגיש מספר בקשות למתן החלטה בבקשה זו שאין במתן החלטה בבקשה כדי לגרוע מהחייב להגיש הצעת הסדר סבירה בדין יסודה.

דומה כי דווקא מתן ארכות ארוכות הביאו את החייב להמנע מעשייה קונסטרוקטיבית שתשרת מטרת כל הצדדים להביא לסיום הליך זה. זאת מתוך הנחה (מוטעית) כי לא תנתן החלטה המורה על מימוש חלקו בדירת המגורים והוא לא יצטרך להציע הצעה להוסיף כספים מעבר לכספים הצבורים בקופת הכינוס, המשקפים שווי זכויותיו בנכס המגורים, כדי לקבל הפטר בתיק זה ולהמנע מהחלטה בבקשת הנאמן.

טענות הצדדים

6. כאמור הנאמן מבסס בקשתו על המצב הרישומי של הזכויות בנכס וטוען כי אין כל מניעה לממש זכויות החייב בנכס המגורים גם אם זה ימכר כתפוס. הנאמן טוען כי שווי חובות החייב עצום, החייב נמנע מלשתף פעולה בהליך ולהעשיר את קופת הכינוס בדרך אחרת ונכסים אחרים של החייב שמומשו אינם מספיקים לתשלום דיבידנד ראוי לנושיו. עוד טוען הנאמן כי שווי זכויות החייב בנכס המגורים אינו מבוטל ואין סיבה סבורה למנוע מהנושים להעשיר קופת הכינוס בשווי זה.

7. מאידך טוענים החייב ואשתו כי היעתרות לבקשת הנאמן אינה סבירה בנסיבות העניין ואינה ראויה לאור גילם ומצבם של החייב ואשתו. נטען כי באם תתקבל הבקשה וימכרו זכויות החייב בנכס, תועשר קופת הכינוס בסכום פעוט בהשוואה להוצאות שיגרמו. כמו כן, בהשוואה לנזק שיגרם לאשת החייב שאינה קשורה לחובות החייב , אין להתיר זאת.

אשת החייב טוענת עוד כי לחייב אם יש לחייב זכויות בנכס אז יש לקזז משווי זכויותיו הרשומות בנכס סכומים ניכרים שיאיינו בפועל את שווי זכויותיו משום:

א. הנכס נרכש רק מכספי אשת החייב והוריה.

ב. לחייב חובות לאשתו בגינן קמה לה זכות עכבון.

ג. יש לנכות משווי זכויות החייב בדירת המגורים שווי זכויות אשת החייב בנכסים אחרים שמומשו ומחצית מהתמורה שהתקבלה בגינן לא שולמה לה.

8. אציין כי עיון בטענות החייב ואשתו בתשובה לבקשה מגלה כי למרות ארכות רבות שניתנו והזדמנויות שונות שניתנו להם לא הועלתה אף טענה משפטית מבוססת לדחיית בקשת הנאמן.

אין טענה הסותרת הטענה כי מחצית הזכויות הרשומות בדירת המגורים רשומומות על שם החייב.

הטענה היחידה המועלית היא בנוגע לכדאיות המימוש וגם היא נטענת בעלמא, וללא הוכחה כלשהי של זכויות עדיפות וקודמות של אשת החייב בנכס המגורים. לעניין זה יצוין כי אשת החייב לא הגישה בקשה לפסק דין הצהרתי להצהיר כי הזכות בנכס שייכת רק לה, ובדין לא עשתה כן. זאת משום שכשלה להראות, פרט להעלאת טענה בעלמא הוכחה לקיומה של זכות כזו.

לא הוכחו זכות עכבון חוזית או חיובים אחרים שהחייב החייב לה. גם הטענות לעניין אופן רכישת הזכות בנכס (כספי אשת החייב והוריה) לא הוכחו.

אשר לטענות של אשת החייב כי יש לזכותה בחלק מהתמורה שהתקבלה ממימוש נכסים אחרים של החייב גם טענות אלו לא הועלו בזמן אמת ומועלות כרגע ללא מסמכים מתאימים.

9. זאת ועוד בנוגע לטענת הכדאיות במימוש הזכות ושווי הכספים שיועברו לקופת הכינוס אציין כי אשת החייב והחייב מתעלמים בתגובותיהם מהטענה כי קופת הכינוס זכאית בנוסף למחצית שווי התמורה שתתקבל עקב מימוש זכויות החייב בנכס גם לתשלומים בגין דמי שכירות.

10. אשר לטענה לעניין מצבם של בני הזוג וגילם אציין כי אין מחלוקת כי מימוש הזכויות המבוקש יעשה מתוך הנחה שהנכס ימכר כתפוס.

תמוהה איפוא התנהלות החייב ואשתו אשר נמנעים בכל הזמן הרב שחלף מהעלאת הצעה לפדיון זכויות החייב בנכס בסכום הולם.

דיון והכרעה

11. לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ובזוכרי את הזמן הרב שחלף ממועד הגשת הבקשה אשר לא נוצל כראוי ע"י החייב ואשתו ואלו לא הציעו הצעת הסדר סבירה וברורה ובהתחשב בטענות שהועלו כנגד הבקשה אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל.

12. בבואי להכריע בבקשה לאחר שחלפו כל המועדים והארכות שהוענקו לפנים משורת הדין הכל מתוך הבנה למצבם העדין של החייב ואשתו ומתוך מטרה להמנע מעוגמת הנפש הכרוכה במתן הכרעה בבקשה איני יכולה להכריע אלא על פי הדין.

13. כאמור אין מחלוקת לחייב מחצית מהזכויות הרשומות בנכס. כמו כן, בהתאם לחוות דעת השמאי, גם אם מדובר במימוש נכס כתפוס השווי שעתיד להתקבל לקופת הכינוס ממימוש זכויות אלו אינו מבוטל. לעניין זה אציין כי טענת אשת החייב שיפגעו זכויותיה אם ימומשו זכויות החייב בנכס במכירה כפויה במסגרת הליך זה משום שהוא יימכר מתחת לערכו כתפוס הינה בבחינת העלאת טענות סותרות. רשאית אשת החייב לאפשר מכירת הנכס כפנוי ולדרוש אח"כ מהתמורה שתתקבל את מחציתה וכן פיצוי עבור דיור חלופי.

14. כאמור לא הועלו בפני טענות משפטיות ראויות כלשהן המונעות היעתרות לבקשת הנאמן.

הטענה כי לחייב אין זכויות בנכס למרות הרישום נטענו בעלמא וללא הוכחות וגם לא הוגשה לי בקשה למתן פסק דין הצהרתי מתאימה.

הטענות לזכות עכבון חוזית או כל טענה אחרת שיש להפחית משווי התמורה שתתקבל עקב המימוש כספים בגין חובות החייב לאשתו לא הוכחו. אציין כי גם אם לא כך היה וגם אם טענות אלו היו מוכחות אין בטענות אלו די כדי למנוע מימוש זכויות החייב בנכס. שהרי זכויות כאלו אם היו יוותרו כזכויות בכספי התמורה שתתקבל ע"פ מימוש הנכס.

סיכום

15. אשר על כן אני נעתרת לבקשת הנאמן ומסמיכה אותו לבצע כל המבוקש בבקשתו.

אציין כי החלטה זו נכתבה רק עתה לאחר ששוכנעתי כי מוצו כל הארכות שהתבקשו ולא הוצעה הצעת הסדר סבירה לה ניתנה הסכמת הנושים או יש סיכוי שלה יסכימו הנושים בעתיד הכוללת התייחסות לשווי משוער של זכויות החייב בנכס.

לאור חלוף הזמן והצורך במתן החלטה בבקשה ולאור טיב טענות אשת החייב בתגובה לבקשה אני מורה לאשת החייב לשלם הוצאות הבקשה לקופת הכינוס בסך 3,000 ₪.

הצדדים לבקשה זו, לרבות ובמיוחד החייב ואשתו, ישתפו פעולה עם מאמצי הנאמן למימוש זכויות החייב בנכס.

ניתנה היום, א' טבת תשע"ז, 30 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.