1. בסיום הישיבה האחרונה בה נחקר מומחה ביהמ"ש, היו אמורים הצדדים לעבור לשלב הסיכומים. חרף זאת נעתרתי לבקשה שעורר ב"כ הנתבעים, גם אם באיחור, לשלוח שאלות ל"איזוטופ". לא חייבתי "איזוטופ" להשיב (בהיותה צד שלישי ולא בעל דין) , אולם התרתי משלוח השאלות, תוך הבהרה שיכול ואם תיעננה השאלות, ייתר הדבר בקשת זימון נציג איזוטופ לחקירה (כפי שציין ב"כ הנתבעים).

2. לשם הבנת הרקע אזכיר: טענת הנתבעים הנה כי בדיקת איזוטופ (ביחס לחוזק בטון הגג), שהזמין מומחה ביהמ"ש (אינג' שולץ) אינה אמינה. לפירוט הרקע ביתר הרחבה, עיין בהחלטה מיום 11.2.15.

3. כדי שתדע איזוטופ לשם מה מתבקשות השאלות (על מנת שתוכל גם להגיב לבקשה לחייבה במענה, אם ברצונה לעשות כן) , חייבתי ב"כ הנתבעים לשלוח יחד עם שאלותיו גם את כתבי הטענות, פרוטוקולי ישיבות ההוכחות, וכן חווה"ד של מומחי ביהמ"ש שמונו.

4. השאלות שנשאלה איזוטופ היו כדלקמן:

א. כמה בדיקות בטון ערכה איזוטופ בשנים 2012 – 2014

ב. כמה מתוך בדיקות הבטון הללו מתייחסות לבטון שיוצר וסופק ללקוחות על ידי רדימיקס.

ג. מה העלות שנגבית על ידי איזוטופ ביחס לכל בדיקה כזו – ולו בממוצע מקורב

5. בתגובה הגישה איזוטופ התנגדות למתן התשובות כמו גם לזימון לעדות כדי להשיב על שאלות אלה. טעם התנגדותה הנו שמירה על סוד מסחרי. נטען כי התשובות לכל השאלות הנן סודות מסחריים בהיותם מידע עסקי סודי שהחברה שומרת בקפדנות, וחשיפתם עשויה לפגוע ביכולת המו"מ של החברה מול לקוחות, לרבות רדימיקס. איזוטופ נסמכת כאן על הגדרת סע' 5 לחוק עוולות מסחריות (הגדרת "סוד מסחרי").

היא מודה שמדובר בחסיון יחסי, שניתן להסירו כפרי איזון קונקרטי בנתוני כל מקרה, בין אינטרס בירור האמת לבין זכותו הקניינית של בעל הסוד. על כך למעשה לא ניתן לחלוק – לאור נוסח סע' 23 לחוק עוולות מסחריות (ראה להלן). ראה גם רע"א 8224/15 תנובה נ' פרופ' זליכה; רע"א 8855/15 הראל חב' לביטוח נ' מרב שמאי קינג (המקרים האחרונים נגעו לבקשת גלוי ועיון במסגרת הליכי תובענה ייצוגית, כאשר נטען שבגלוי המבוקש יש בו כדי לחשוף סוד מסחרי). אלא שתוצאת האיזון, לטעמה של איזוטופ, צריך שתוביל לתוצאה כי בנתוני המקרה דנן – יד החיסיון על העליונה.

6. "סוד מסחרי" או "סוד" מוגדר כך בסע' 5 לחוק עוולות מסחריות:

" מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו"

וזה נוסח סע' 23 לחוק הנ"ל:

"(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.

(ב) בית המשפט רשאי, לבקשת אדם, לתת צו בהליך משפטי, בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי.

(ג) בהליך משפטי בענין אזרחי, רשאי בית המשפט, לבקשת אדם, לתת צו בדבר אי גילוי ראיות שיש בהן סוד מסחרי, ובלבד שראה כי הענין שיש באי גילוי הראיה עדיף מן הצורך לגלות את הראיה לשם עשיית צדק, וכי במתן הצו לפי סעיפים קטנים (א) ו-(ב), אין כדי להגן על הסוד המסחרי.

(ד) בסעיף זה, "בית משפט" - לרבות בית דין, רשות, גוף או אדם, בעלי סמכויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות לפי כל דין."

התביעות ההדדיות בענייננו לא נוגעות לגזל סוד מסחרי . זאת ועוד, להבדיל מפרשת תנובה ופרשת הראל שנזכרו לעיל, ובדומה לפרשת מובילאיי (ראה להלן) מתבקש לתן צו המופנה לצד שלישי (היינו לא בעל דין), אשר יחייב אותו במתן פרטים , שאותו צד טוען שהנם בגדר סוד מסחרי שלו. זאת לשם בירור תביעה ותביעה שכנגד שאינה נוגעת לצד השלישי עצמו. אמנם, גם במצב דברים זה ניתן להסיר החיסיון , עם או בלי מתן הנחיות משלימות בדבר אי פרסום או הוראות אחרות לשם הגנה על הסוד המסחרי. אולם יש רלבנטיות לענין זה, שכן הזהירות במה שקשור לחשיפת סוד מסחרי נדרשת לא רק, אך ביתר, כאשר מדובר בסוד נטען של צד שלישי שאינו צד לסכסוך.

הצדדים חלוקים ביחס לתוצאות האיזון הקבוע בסע' 23, בנסיבות המקרה הקונקרטי. האפשרויות נעות מדחיית הבקשה כליל, קבלתה בלא סייג, או קבלתה עם מתן הנחיות משלימות בדבר אי פרסום או דרכי הגשת ראיה שיש בה סוד מסחרי.

7. איזוטופ מפנה לכמה דרישות שצריכות להתקיים במצטבר על מנת שיינתן צו לגלוי סוד מסחרי (בעקבות חד"א (י-ם) 13721-02-14 הרשות המוסמכת בארה"ב נ' מובילאיי טכנולוגיות ראיה בע"מ).

הראשונה – דרישת הרלבנטיות. יש להראות כי המידע רלבנטי להליך בו מתבקש הגלוי. לטענת איזוטופ מדובר במידע לא רלבנטי לפלוגתאות העומדות להכרעה.

השניה – תשתית ראייתית. לשיטת איזוטופ לא הונחה תשתית ראייתית לכאורית המצדיקה הבקשה: ראה סע' 28 לפסה"ד בענין מובילאיי על האסמכתאות שם.

השלישית – כי הצד כלפיו מתבקשת חשיפת הסוד המסחרי אינו צד להליך אלא צד שלישי. במקרה כזה זוכה אינטרס הצד השלישי לסודיות להתחשבות מוגברת (גם אם לא קונקלוסיבית – החיסיון הוא יחסי גם במקרה זה – הערה שלי י.פ). ראה פסקאות 12 ו 16 של פסה"ד ברע"א 2376/13 רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע"מ נ' משה דהן; פסה"ד בענין מובילאי , פס' 28.

8. א. ב"כ הנתבעים גורס כי איזוטופ משתמשת בתואנה של סוד מסחרי, כאשר לא המחישה כלל שמדובר בסוד מסחרי, רק על מנת להתחמק מבירור ענייני. זאת לאור הטענות המופנות כלפי אמינות הבדיקות שערכה.

ב. ואכן, יטען הטוען שהטיעון של איזוטופ לפיו לא הונחה תשתית לכאורית שתצדיק הבקשה מעורר קושי בנסיבותינו, בהיותו מעגלי. הנתבעים (התובעים שכנגד) מבקשים לבסס טענה שתוצאות בדיקות איזוטופ שניתנו לבקשת אינג' שולץ – אינן אמינות, על דרך הצבת מס' נדבכים מצטברים: ראשית - יש לאיזוטופ קשרי עבודה בהיקף ניכר עם רדימיקס. שנית, בהליך זה נטענות טענות ביחס לאיכות הבטון שסיפקה רדימיקס. שלישית, בהינתן הנדבכים הקודמים אם יוכחו – יש לאיזוטופ ענין בהטיית תוצאות בדיקות חוזק הבטון שביקש מומחה ביהמ"ש, לטובת רדימיקס. רביעית, בהינתן יתר הנדבכים יש לקבל שהבדיקות אכן הוטו, לאור תוצאות הבדיקות השונות של מעבדה אליה פנו הנתבעים באופן פרטי (בענין אחרון זה ראה ההחלטה מ 11.2.15, שם פורטו הדברים) .

השאלות שנשאלו נועדו לבסס את אותו נדבך ראשון שנזכר, שעניינו קיום קשרי העבודה בין רדימיקס לבין איזוטופ ואת היקפם. הכיצד תונח אפוא תשתית ראייתית לבקשה לחייב את איזוטופ במענה, כאשר התשובות לשאלות, יכול והן שתבססנה את התשתית הראייתית המצדיקה הבקשה?

ג. אני מסכים כי מטעמים אלה עשויה להיות רלבנטיות למבוקש, ולכאורה לא נדרשת וודאות (אכן אין וודאות, גם לאור גישת שני המומחים שמונו, כי גם בהינתן תוצאות הבדיקה בגיל 28 יום – לא נדרשות פעולות חיזוק לגג והוא בטיחותי – ראה להלן בהמשך). אולם הרלבנטיות הנה אחד משני השיקולים שיש לשקול. במה שנוגע לשני העניינים הנוספים שיש לשקול (תשתית ראייתית והעובדה כי המשיבה היא צד שלישי), הוטעם בפסיקה כי "...מקום בו יש חשש של ממש כי בסוד מסחרי עסקינן, ובמיוחד מקום בו צד שלישי עשוי להיפגע עקב חשיפת הסוד המסחרי, ראוי כי טרם יורה בית המשפט על גילוי המסמך, תונח התשתית הראייתית בפניו ותתבהר יותר התמונה העובדתית והמשפטית" (פסה"ד בפרשת רמי לוי, לעיל, בפס' 16).

ד. לפיכך, יש גבול לכוחו של טיעון זה (מעגליות הטיעון והרלבנטיות). מצויים אנו בתומו של הליך הוכחות, בגלגול שני, ולא בראשיתו; כך שיש תשתית ראייתית לאורה ניתן לשקול הצורך המעשי בבקשה אל מול החשש לפגיעה בבעל סוד מסחרי. התשתית הראייתית עשויה להימצא רלבנטית הן בעניין זה של שיקולי הרלבנטיות, והן בעניינים אחרים, במקרים אחרים, שיכולים להצדיק או להחליש הצורך בבקשה (למשל – היש דרכים ראייתיות או דיוניות חלופיות שעשויות לספק הצורך הראייתי לשמו מתבקשים נתונים העולים כדי סוד מסחרי).

ה. במקרה דנן כאמור, ניתן להעריך , ולו לכאורית, הצורך המעשי בבקשה, לשם הכרעה בה. בעניין זה אבקש לשוב ולהזכיר כי השאלה הנצרכת למענה בתיק (לפחות בתביעה שכנגד שהפכה לעיקר ההתדיינות לאור פער הסכומים בינה לבין התביעה העיקרית) אינה שאלת חוזק הבטון בבדידותה, או עמידת הבטון בתקן זה או אחר, אלא: כלום ניתן לעשות שימוש בטיחותי בתקרה או שיש צורך בפעולות חיזוק כלשהן או הריסה. זאת, אף בהנחה (שאיני מחווה עליה עמדה בגדר החלטה זו), שחוזק הבטון נפל מן הנדרש בתקן זה או אחר. בעניין זה לא ניתן להתעלם מעמדה של שני מומחי בימ"ש בעלי מומחיות קונסטרוקטיבית , לפיה אף אם התוצאות הנכונות של חוזק הבטון הן אלו שבגיל 28 יום ליציקת הבטון (יוזכר: אותן תוצאות עליהן נסמכים הנתבעים עצמם בתביעתם שכנגד) – הרי גם אז תקין הגג ובטוח, בלא צורך בפעולות חיזוק או הריסה. עם ענין זה יש להתמודד בסיכומים, ולאורו אין מקום לתן בשלב זה הוראות שיש בהן כדי לחשוף סוד מסחרי, ועוד של צד שלישי, ולו על דרך מתן הוראה ממתנת שלא ייעשה שימוש בתשובות אלא לצורך הליך זה.

ו. בעניין אחרון זה של אפשרות מיתון הפגיעה על דרך מתן הנחיה המגבילה השימוש בנתונים להליך זה: לא למותר לציין האמור בתגובת איזוטופ כי המידע המבוקש נשמר בסוד בין היתר לצורך יכולת עמידתה העצמאית של איזוטופ כלפי גורמים שונים העובדים מולה, בכלל זה לקוחותיה, ובהן התובעת (רדימיקס). צפויה אפוא פגיעה אפשרית, אשר על מידתה קשה אמנם לעמוד כאן, גם במידה ותינתן הנחיה שבמידע לא ייעשה שימוש אלא לצרכי הליך זה; זאת בשים לב לכך שאיזוטופ אינה מתכחשת לכך שגם התובעת נמנית על קהל לקוחותיה, ואין דרך הרי לחשוף המידע רק לנתבעים ולביהמ"ש ולא לתובעת; הטיעון הנו שצפויה פגיעה באיזוטופ אם תיחשף התובעת דווקא למידע המבוקש.

ז. ברור שהדברים נאמרים לצורך הכרעה בבקשה זו שהנה בקשת ביניים, שהוצפה אמנם בסופה של דרך. ככל שלאחר עיון בטיעוני הצדדים בסיכומים אשתכנע אחרת, בעניין ספציפי זה, היינו: שאם תוצאות הבדיקות בגיל 28 יום הן נכונות כי אז יש להרוס הגג או לחזקו - הרי שיכול ואדרש ביוזמתי בשנית לבקשה זו, שנועדה לחזק האפשרות להטיית הבדיקות שנערכו לבקשת המומחה שולץ (לא אלו שנערכו בגיל 28 יום). מדובר אמנם במהלך חריג אולם הוא אפשרי, כל עוד לא קם ביהמ"ש מכסאו ולא נכתב פסה"ד. בנסיבות עדיף הוא, ולו כחריג שבאפשר, על פני חשש לפגיעה בצד שלישי בשל חשיפת מה שמסתמן חשש ממשי שהנו אכן סוד מסחרי שלו, כאשר יש אפשרות שהתשובות הנדרשות מאיזוטופ תתבררנה בכלל כלא נדרשות לצורך הכרעה.

יחד עם זאת, אין מקום להורות על פיצול דיוני , ודאי לא בשלב זה, בשים לב לכך שמדובר על ענין שממילא נחזה שיש להתייחס אליו בגדר הסכומים, ותם שלב השמיעה.

9. א. ב"כ הנתבעים מעלה כאמור טענה – שאיזוטופ לא המחישה בכלל כי המידע המבוקש הנו בגדר "סוד מסחרי" כהגדרתו. דומה כי ברור שמדובר במידע עסקי שאינו נחלת הרבים ואינו ניתן לגלוי בנקל. בשים לב לתוכן המידע המבוקש, האמצעים הסבירים הננקטים על ידי איזוטופ לשמירת המידע אינם אמורים להיות חריגים: מדובר במידע עסקי שברשותה שאין היא מפיצה ודי בכך. מה שלאשורה עשוי להיות שנוי במחלוקת הנו השאלה האם מתקיים הרכיב האחרון בהגדרת סע' 5 של חוק עוולות מסחריות: שסודיות המידע מקנה לאיזוטופ יתרון מסחרי. זו שאלה שבהגיון בסופו של יום.

ב. מקובל עלי הילך טיעונו של ב"כ הנתבעים כי אין די לנופף בביטוי "סוד מסחרי" על מנת שיוכח כי יש כאן אכן סוד מסחרי, להבדיל מרצון שלא לחשוף הנתונים. אלא שיש גבול עד כמה ניתן להמחיש ענין זה בלי לחשוף הסוד המסחרי עצמו, והלא על חשיפתו נטושה המחלוקת. מטעם זה איני סבור שאי הגשת תצהיר עומדת לה לאיזוטופ לרועץ. יש להתייחס להגיונם של דברים בטיעוני הצדדים.

ג. השאלה השלישית - מחירה של בדיקה (ולו מחיר ממוצע כפי שמבקש ב"כ הנתבעים), הנו בוודאי סוד מסחרי מובהק שהגיונית יש בחשיפתו כדי לפגוע ביכולת המו"מ של איזוטופ מול מתחרים ולקוחות, כאשר נקודת הפתיחה של איזוטופ תהא נחותה (יוזכר – רדימיקס עצמה הנה לקוחה, אך הפגיעה כאן הנה פגיעה רוחבית גם אלמלא כן). זאת ועוד: אני בספק אם נתון של מחיר בדיקה ממוצע כפי שמתבקש , יש בו כדי להועיל להמחשת טענות הנתבעים.

ד. אני מסכים שאיזוטופ לא המחישה כיצד ומדוע תפגע בה חשיפת כמות הבדיקות שבצעה בין שנים 2012-2014 (השאלה הראשונה), ודוק: לא כל סוג של פגיעה מכל טעם (שלא פורטה) רלבנטית להגדרת סוד מסחרי. יחד עם זאת לא ברור כלל כיצד התשובה לשאלה זו בבדידותה תשרת התובעת. מאידך חשיפת התשובה לשאלה השניה (כמה מתוך בדיקות הבטון הללו מתייחסות לבטון שיוצר וסופק ללקוחות על ידי רדימיקס) עשוי אכן שתעלה כדי סוד מסחרי.

ה. וגם אם לא כך פני הדברים, הרי שאיזוטופ מציינת בתשובתה כי בשלב הזמנת הבדיקה מלקוח, אין היא מודעת לזהותו של מקור הבטון. בשים לב לכך שמדובר בבדיקה הנערכת לאחר שלב היציקה, יש הגיון בתשובה זו. ענין זה אף עשוי להקשות על קבלת תשובה אמינה לשאלה שהוצגה, היינו איזה אחוז מכלל הבדיקות מתייחס לבטון שסופק על ידי רדימיקס. זאת ועוד יש לזכור כי הלקוחות המבצעים עבודות בניה למיניהן, הם בעקרון שמזמינים הבדיקות ומשלמים עליהן לאיזוטופ. אין הם חייבים להזמין הבדיקות מאיזוטופ דווקא.

ו. לגופו של ענין, הדבר מחליש ההטיה שמבקשים הנתבעים לייחס לאיזוטופ לטובת רדימיקס, ומשכך, נחלשת גם ההצדקה לחייבה במתן נתונים סודיים, כצד שלישי (בין אם עולים הם כדי סוד מסחרי, שאז בודאי יש לנקוט זהירות, ובין אם לאו). ודוק: איזוטופ לא נשאלה האם היו בדיקות בין 2012

ל 2014 שהוזמנו על ידי רדימיקס עצמה, ואיזה אחוז מהווים הם מכלל הבדיקות (כדי לבסס ההטייה לטובת רדימיקס). היא נשאלה מה אחוז הבדיקות לתקופה זו, לגביהן הבטון שסופק ללקוחות מזמיני הבדיקה (שהם הרי, ולא רדימיקס, נושאים בתשלום – הערה שלי י.פ), סופק על ידי רדימיקס.

ז. סוף דבר, לא מצאתי הצדקה להיעתר לבקשה (בסייג שפורט בסע' 8(ז) להחלטה זו, שאין וודאות שנגיע אליו, והדבר ייבחן לאחר עיון בסיכומי הצדדים). משכך גם אין טעם בזימון נציג איזוטופ לחקירה, כאשר טעמי ההתנגדות זהים – בין אם תשאלנה השאלות בכתב, ובין אם בגדר חקירה.

10. אני מורה אפוא על הגשת סיכומים:

רדימיקס תגיש סיכומים בתוך 30 יום. איזוטופ תעשה כן בתוך 60 יום (בשים לב לפגרה). היקף הסיכומים לא יעלה על 8 עמ' ברווח שורה וחצי גופן 12 דויד. ימי פגרה במנין.

ניתנה היום, כ"א אייר תשע"ו, 29 מאי 2016, בהעדר הצדדים.