ערעור מיום 29/12/2013 על פסק דין מיום 04/11/2013 של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט יואב פרידמן) בתיק תא"מ 12302-07-10

השופט דר' עדי זרנקין:

1. בית משפט קמא נדרש לתביעה ותביעה שכנגד, שעניינה סכסוך שנתגלע בין רדימיקס כנרת שותפות רשומה (להלן: "רדימיקס"), שהיא ספקית של בטון, ובין שניים מלקוחותיה מוחמד ואחמד עבדלקאדר, שהם שני אחים אשר עסקו בבניית בית בכפר כנא (להלן: "עבדלקאדר").

2. טענת רדימיקס הייתה כי עבדלקאדר, אשר הזמינו אצלה בטון לצורך בניית ביתם, נותרו חייבים לה בגין ההזמנה סך של 16,921 ₪.

עבדלקאדר טענו כי הבטון שסופק להם ע"י רדימיקס, היה מסוג ב-30, וכי לאחר יציקת תקרת גג הבטון, משבוצעו בדיקות התאמת חוזק הבטון לדרישות תקן ישראלי 118, ע"י מעבדת איזוטופ, הראו תוצאות הבדיקה שחוזק הבטון לא מתאים לדרישות התקן. לטענתם, על פי התקן, החוזק הנדרש לבטון מסוג זה לא יקטן מ-33 מגפ"ס (מגה-פסקל) לממוצע ולא יקטן מ-27 מגפ"ס לדגימה. טענתם הייתה כי המעבדה נטלה 5 דגימות, כאשר התוצאות בגין 28 יום ממועד היציקה, היו 23.5, 25, 26.5, 26.5 ו-28 וממוצע התוצאות היה 26 מגפ"ס.

טענתם הייתה, כי כשלון הבדיקות מונע מהם את השלמת הבנייה.

עבדלקאדר הגישו חוות דעת הנדסית, על פיה משמעות הסטייה מן התקן של הבטון, הינה החלשה וסיכון התקרה במפתחים הגדולים, דהיינו במרחק בין הקורות לעמודים, ולפיכך יש להתגבר על קושי זה באחד משני פתרונו חלופיים: האחד – הריסת התקרה הקיימת והחלפתה בתקרה חדשה עם בטון תקין, כאשר עלות פתרון זה הוערכה, על פי חוות הדעת, בסך של 476,600 ₪ והשני – חיזוק התקרה ע"י פרופיל מברזל קורות ועמודים, הכרוך בעלות של כ-140,000 ₪.

בעניין זה של סטייה מן התקן, טענה רדימיקס כי אכן ישנה סטייה מן התקן, אולם מדובר בסטייה מזערית שאינה מעלה ואינה מורידה ולא גרמה לעבד לקאדר כל נזק.

3. בהסכמת הצדדים, בית המשפט מינה מומחה מטעמו, מר מנחם המר, כאשר השאלה המרכזית שנתבקש לחוות דעתו עליה, הייתה, האם לאור תוצאות המעבדה במועדים השונים, בעניין חוזק הבטון, יש מקום לאשר הבטון שסופק כעומד בדרישות התקן, ואם לא כך הוא הדבר, מהו הפתרון המוצע על ידו ומה עלותו.

המומחה אישר בחוות דעתו, שאכן דרישות התקן לגבי בטון מהסוג הנדון, הן לחוזק ממוצע של 33 מגפ"ס וחוזק מינימאלי של דגימה בודדת שלא יקטן מ-27 מגפ"ס. המומחה קבע כי הבטון אמנם עמד בדרישת התקן לחוזק מינימאלי לבדיקה בודדת, אך סטה סטייה מזערית מן התקן בקשר עם דרישת החוזק הממוצע (32.5 מגפ"ס במקום 33). המומחה קבע כי סטייה זו לא מצדיקה כל פעולה לתמיכת התקרה ובוודאי לא מצדיקה את ההריסה. עוד קבע, כי אין סכנה ליציבות התקרה.

4. בית משפט קמא קיבל את חוות דעת המומחה, ובשל כך דחה את תביעת עבדלקאדר, ובאשר לתביעת רדימיקס, החליט כי אף שנחה דעתו שעבדלקאדר נותרו חייבים סך של 16,921 ₪, הרי שבנסיבות העניין ובהתחשב בכך שהבטון שסופק ע"י רדימיקס לא תאם את התקן, אין מקום לחייב את עבדלקאדר בתשלום היתרה שלא שולמה על ידם.

5. בערעורם טענו עבדלקאדר, כי מסקנתו של המומחה הינה בעייתית וכי הבדיקות שנערכו, הצביעו בבירור על כך שאין המדובר בסטייה מזערית בחוזק הבטון, אלא באספקת מוצר פגום ובאיכות ירודה, המהווה סכנה של ממש.

עבדלקאדר הדגישו, כי מסקנת המומחה אינה מתיישבת עם תשובות שנתן בחקירתו הנגדית בבית המשפט. בייחוד מתייחסים עבדלקאדר לשאלות שנשאל בקשר לפיזור או הסטייה, שבין הבדיקה החזקה ביותר לבדיקה החלשה ביותר. בעניין זה, העיד המומחה, כי אם הפיזור הוא גדול, דהיינו, ישנו פער ניכר בין הבדיקה החזקה ביותר לבדיקה החלשה ביותר, כי אז עניין זה היה מעלה חשש, שמא בכל זאת התערובת שסופקה מתחנת הבטון, הייתה לקוייה. עבדלקאדר מטעימים כי הבדיקות שנערכו, העלו שקיים פער ניכר של 37% בין הבדיקה הגבוהה ביותר שעמדה על 35% לבין הבדיקה הנמוכה ביותר שעמדה על 27%. לטענתם, אף אם נשווה את הבדיקה הנמוכה הבאה אחריה ואת הבדיקה הגבוהה הבאה אחריה, כי אז הפער ביניהן יגיע אף הוא ל-29%. המומחה, בשעה שנחקר, העיד כי פער העולה על 20%, הינו פער חריג אשר יכול לשקף בעיה באיכות הבטון.

עבדלקאדר הדגישו שבשל הבעיה שנמצאה עם איכות הבטון, אין הם יכולים לאכלס את הקומה העליונה בבית, וכי התקרה נשענת כעת על "חמורים" אשר תומכים בה והקונסטרוקטור אשר מטפל בבניה, טוען שיש חובה לחזק את התמיכות של התקרה.

6. רדימיקס דחתה את טענות עבדלקאדר וטענה, בין היתר, כי אין שום מקום שלא לאמץ את חוות דעת המומחה, אשר מונה בהסכמה ויש לקבל את מסקנתו, כי המדובר בבטון תקין שלא מהווה סכנה כלל. רדימיקס הוסיפה וטענה, כי פער הבדיקות של 20% מתייחס למצב שבו הבדיקות הן מתחת לתקן, דהיינו 27 מגפ"ס, והואיל והבדיקות שנעשו הן מעל התקן, אין משמעות לפיזור ולפערים בין הבדיקות השונות.

רדימיקס טענה, כאמור, כי לא הוכח שהבטון שסופק גרם לנזק כלשהו ועל כן גם לא היה כל מקום לפטור את עבדלקאדר מתשלום היתרה המגעת מהם בגין רכישת הבטון.

7. על דרך העיקרון, אכן משמינה בית המשפט מומחה, אשר יחווה דעתו בשאלה המקצועית שבתחום מומחיותו, אין זה דרכו של בית המשפט לפסוק בניגוד לחוות דעתו. יחד עם זאת, האמת ניתנת להיאמר, כי מקריאת פרוטוקול הדיון, וחקירתו הנגדית של המומחה, ישנה אכן אי בהירות, מה המשמעות שיש לייחס לפיזור תוצאות הבדיקות ולפער שבין הבדיקה הטובה ביותר לבדיקה החלשה ביותר (ראה בייחוד: פרוט' מיום 20/2/13 עמ' 10 שורות 9-11).

משנמצא כי הבטון שסופק ע"י רדימיקס לא עמד בדרישות התקן, ומשקיים ספק האם לאור הפיזור בבדיקות אין קיימת סכנה לשימוש בתקרה שנוצקה מבטון זה, ללא תמיכה, ראוי היה להבהיר עניין זה פעם נוספת.

במצב דברים זה, הייתי מציע לבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, להחזיר לו העניין, על מנת שימנה מומחה אחר, שיבצע בדיקות חדשות ועדכניות, ויחווה דעתו בקשר לתקינות הבטון ובקשר לשאלה, האם לאור ממצאי בדיקתו, יש מקום לעשות פעולה כלשהי, על מנת שניתן יהיה לעשות שימוש בתקרה ללא חשש בטיחותי של ממש.

לאחר מתן חוות דעתו של המומחה שימונה, יפסוק בית משפט קמא בשנית, בתביעה ובתביעה שכנגד.

לא הייתי עושה, בשלב זה, צו להוצאות.

השופטת שושנה שטמר – אב"ד :

אני מסכימה.

השופטת ברכה בר-זיו:

אני מסכימה.

לפיכך הוחלט כמפורט בפסק דינו של השופט דר' ע' זרנקין. התיק מוחזר לבית משפט קמא להמשך דיון כמפורט בסעיף 7 של פסק דינו של השופט זרנקין.

אין צו להוצאות.

ככל שהופקד עירבון בערעור, הוא יוחזר למפקידו באמצעות בא-כוחו.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ד, 06 יולי 2014, בהעדר הצדדים.