1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בחיפה (כב' השופט יואב פרידמן) שניתן ביום 11.9.16 בת"א 12302-07-10.

2. במסגרת התיק קמא הוגשו תביעה עיקרית על ידי המשיבה ותביעה שכנגד על ידי המערערים.

בתביעה העיקרית תבעה המשיבה חוב של הנתבעים אליה בגין אספקת בטון בסכום של 18,710 ₪, ובתביעה שכנגד תבעו המערערים את המשיבה בסכום של 480,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה מבטון פגום שסופק להם על ידי המשיבה.

3. בפסק הדין קמא דחה בית המשפט קמא את הערעור שכנגד וקיבל את התביעה העיקרית, תוך חיוב המערערים, יחד ולחוד, לשלם למשיבה את סכום התביעה העיקרית בסך של 18,710 ₪ כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ביום 12/7/10 ועד יום התשלום בפועל (ראו פסיקתא מיום 22/9/16).

בית המשפט קמא גם חייב את המערערים, יחד ולחוד, לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של המשיבה בסכום של 25,000 ₪, תוך שהוא מנמק זאת "לאור סכום התביעה שכנגד, לו הייתה חשופה הנתבעת שכנגד" (סעיף 45(א) לפסק הדין).

4. דיון בערעור התקיים בפנינו ביום 24/1/17, במסגרתו נשמעו הצדדים בהרחבה.

5. במסגרת ישיבת הערעור הגיעו הסכימו הצדדים להצעת בית המשפט כדלקמן:

א. הערעור יידחה, אך יינתן פסק דין על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט ללא צורך בנימוקים, במסגרתו יקבע בית משפט זה, איזה סכום על המערערים לשלם למשיבה במסגרת התביעה העיקרית קמא, תחת הסכום שנפסק על ידי בית המשפט קמא.

ב. בית המשפט ייקח בחשבון גם את ההוצאות בהן חויבו המערערים בערכאה דלמטה.

6. לאור האמור, אנו מורים על דחיית הערעור, ובכפוף לאמור בסעיף 7 להלן.

7. לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בעיקרי הטיעון, בתיקי המוצגים ובתיק קמא, שוכנענו להפחית את הסכום שנקבע בפסק הדין קמא בתביעה העיקרית דלמטה, לסך של 8,710 ₪ (במקום הסכום של 18,710 ₪).

8. אין שינוי ביתר הקביעות שנקבעו בפסק הדין קמא, לרבות מועד השיערוך של סכום התביעה העיקרית קמא שנפסק.

9. אין צו להוצאות בערעור זה.

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

ככל שהמערערים הפקידו עירבון בתיק זה, הוא יעבור לידי המשיבה באמצעות בא כוחה, לתשלום על חשבון פסק הדין קמא, ובהתאם לפסיקתנו דנן.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ז, 25 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.