לקראת כתיבת פסק הדין הסתבר כי פרוטוקול אשר נרשם בעת הביקור במקום לא נשלח לצדדים. אי לכך, הנני מוצאת לנכון לשלוח אותו עתה. ככל שיש ברצון מי מהצדדים להוסיף לסיכומיו התייחסות כלשהיא הוא מוזמן לעשות כן בתוך 15 יום מהיום.

הביקור נערך ב19.11.13

נוכחים:

התובעים ועו"ד טננבאום

עו"ד עופר אטיאס

עו"ד לרנר

הנתבעת מס' 2, הגב' ליה אבריל ועו"ד הרשקוביץ

אינג' קולמן

התובעת:

אני מראה לבית המשפט את החומה בין שני המגרשים. היתה צריכה להיות רחוקה ב- 5 מ' לתוך השטח של הנתבעת.

התרשמות

מצד מגרשה של הנתבעת בחלק הקרוב לחומה אין צמחייה. העצים הקרובים אל הכביש נמצאים במרחק משתנה בין 1 ל- 4 מ' מן החומה. עצי ברוש, כליל החורש קרוב לכביש. קרוב לכביש, בשטח מגרש התובעים יש פילר תקשורת בולט מעט מעבר לחומה לכיוון מגרש הנתבעת מס' 2. מאחור נמצא חדר אשפה. כאשר יורדים במדרגות (4-5 מדרגות) לעבר ביתה של הנתבעת נראים צמוד לקיר שיחים ובהמשך עצים.

ירידה לגינה

בסוף הגינה שטח מגודר בצורת משולש. בסוף המשולש נמצאת שוחת ביוב. השוחה בתוך מבנה הנראה בולט לתוך מגרש הנתבעת.

מר קולמן:

בעבר שוחת הביוב היתה יותר נמוכה ממה שהיא היום, כאשר הגביהו את הקרקע בשטח של התובעים הגביהו גם את השוחה. השוחה בתוך מבנה שלפי הטענה פלש לתוך גינת הנתבעת. ישנה טענה כי הקיר לא נמצא על גבול המגרש וזה נובע מביצוע הקיר. קיימת מדידה לפיה הקיר אכן בנוי באלכסון.

גב' מיקל:

השארנו 50 ס"מ למעלה כדי להחזיר לנו את השטח, וגם כדי שאדם יוכל לעמוד שם.

מתוך הגינה

מר קולמן:

בקומה התחתונה שטח בו היתה מרפסת שירות פתוחה לפי ההיתר, לא חישבו אותה בתוך שטחי הבנייה. בנו פיר מדרגות חדש של מדרגות חדש של מדרגות לאגף החדש. חלק שני לא חושב – הפטיו היה פתוח ועליו גג. (מר קולמן מציין כי כך היה בהיתר).

היה חלל פתוח שלא חושב באף אחד מן ההיתרים. השטח שלא חושב נבנה יותר גדול ממה שמופיע בהיתרים, בגרמושקה ונמצא במקום אחר. בחוץ מתחת למרפסת, נמצא החלל שהוא סגור ואין אליו נגישות.

קומה ראשונה

גב' מיקל:

כאן לא נגענו למעט גרם המדרגות לגובה הבנייה, של האגף החדש. מאחורי הקיר – החלל החסום.

מר קולמן:

הקיר (מאחורי החלל): לפי שני ההיתרים הקיר מסומן במקום שונה במה שפועל (יש יותר שטח לניצול ממה שבהיתרים).

בהיתר המקורי – בתוך החלל היה גרם מדרגות, לתוך החלל.

גב' אבריל:

היה גרם מדרגות.

גב' מיקל:

אכן ביטלנו אותו ובנינו את הפיר החדש. בחדר זה (קומה ראשונה) היה פטיו שגם לא חושב באחוזי הבנייה (זיכוי בהיתר מ- 1964).

בהיתר מ- 2006 העירייה חייבה לחשב כחלק מאחוזי הבנייה הפכו לשטח עיקרי.

מר קולמן:

החדר בו נמצאות מכונות הכביסה נחשב שטח שירות. חדר כבידה הוא שטח עיקרי.

גב' מיקל:

החדר הזה היה אמור להיות חדר כביסה, וכך אין לנו חדר כבידה בכל השטח הגדול.

מר קולמן:

הפטיו היה בחלקו איפה שהחדר היום. בזמנו לא חושב כי היה פתוח. העירייה ב- 2004 לא חישבה זאת כשטח עיקרי, אבל לאור החלטת וועדת הערר, החליטה להוסיף את שטח הפטיו לשטח העיקרי.

גב' מיקל:

על כך התרעומת. כל הקירות החיצוניות לא נבנו לפי המידות הנכונות.

1

מר מיקל:

הבית הישן לא שינו את המידות.

מר קולמן:

זאת אפשר לראות רק בתוכניות ובהיתרים.

מן הפטיו יוצאים למשטח.

מר קולמן:

הוסיפו קיר תומך שמאחוריו החלל הסגור, יש פתח איוורור, שאלתי למה.

מר מיקל:

יש גם פתח ניקוז (מראה פתח צינור מתחת לשטח המרוצף כשיוצאים מן הפטיו). בחורף הראשון התמלא החלל/מרתף מים, האיוורור בגלל הריח והצינור מים, מילאנו את כל החלל בחומרי הבנייה/הריסה.

בסלון

ישנה הגבהת תקרה לעומת גובה התקרה המקורי שלא השתנה.

מן הגרמושקה המדרגות שהיו בטלו ויש דלת לאגף החדש.

גב' מיקל:

שטח האגף החדש כ- 90 מ"ר. גובה התקרה 2.60 מ' ולא 2.82 מ' כמו שהיה בגרמושקה. לו היה כך לא הייתי צריכה להגביה את התקרה. הבית שקניתי רוחב 12.6 מ', במציאות 13.04 מ' וזה לא עובי של טיח.

מר קולמן:

שטח הכניסה היה יותר קטן ממה שהיה בפועל ולכן חושב כך לגבי אחוזי הבנייה כאשר הגדילו את הבית על חשבון הכניסה. יש מרפסת יוצאת מן הסלון, לכיוון ביתה של הנתבעת כך שהיא מרוחקת מן הגדר כ- 1.20 מ'. מרפסת זו נמצאת מעל החלל האטום, יש בה פתח ניקוז. לדברי מר קולמן הוא מנקז את השירותים (אכן יש ריח ביוב).

היה כאן שיפוע והר. היו שני בניינים עם חצר משותפת, לא היה מוגבה היכן שהמדרגות.

ברגע שהרימו את הקרקע השתנה המפלס. להחזיק את הקרקע היה צריך קיר תומך וזה לא רק קיר תומך רק בשליש התחתון.

מר מיקל:

2/3 מהקיר איננו תומך.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ד, 17 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.