אדמון כהן

1. בהליך זה מתבררת עתירת המבקשת לאכיפת הסכם שלפיו התחייבו המשיבים להקצות למבקשת 50% ממניותיה של המשיבה ולהקנות לה 50% מהזכויות בה. ההליך מצוי כיום בשלב הסיכומים לאחר שמיעת ראיות הצדדים. יצוין כי הדיון בתביעה אוחד עם תביעה נוספת שעניינה קשור לעניינה של תביעה זו, ת"א 29289-12-11.
2. המבקשת הגישה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט שעניינה הפרה נטענת של החלטה בדיון מיום 25.6.2012 שנתנה תוקף להסכמת הצדדים בהליך זה ולפיה:

"הנתבעים ימסרו לתובעת מדי 10 בכל חודש החל ביום 10.7.12, דוח שייערך על ידי רואה החשבון של הנתבעת 1 ובו יהיה פירוט של כל הכספים שהיו אמורים להיכנס לחברה, שנכנסו בפועל ויצאו ממנה בפועל, לרבות היעדים אליהם יצאו הכספים".

הכספים האמורים להיכנס לחברה הם בעיקר דמי שכירות ודמי ניהול של המתחם.

1. בהחלטה נוספת מיום 10.9.2012 בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט שעניינה אותה החלטה הובהר כי:

"ביום 25.6.12 הוחלט כי הנתבעים יעבירו לתובעות דוחות חודשיים כאמור באותה החלטה.

אין מחלוקת שהועברו מסמכים מן הנתבעים לתובעות אך על מנת להבהיר את הדברים אציין כי הדוחות אליהם מתייחסת ההחלטה הנ"ל צריכים להיערך ולהיחתם על ידי רואה חשבון.

בדוחות הללו יהיה פירוט הכולל את כל ההתחייבויות לנתבעים שאמורות היו להיפרע במהלך

החודש בגינו מוגש הדוח ולצד התחייבויות אלה יצוין אם אכן הם בוצעו ובאיזה שיעור בוצעו.

הבהרה זו באה להוסיף על האמור בהחלטה ולא כדי לגרוע ממנה".

1. לטענת המבקשת המשיבים הפרו החלטות אלו.
2. רואה החשבון אינו עורך את הדו"חות אלא מדקלם נתונים שנמסרים לו על ידי המשיבים. רואה החשבון לא ידע להשיב במסגרת חקירתו על שאלות שונות ביחס לנתונים שפורטו בדו"חות. רואה החשבון אינו עורך הדו"חות תוך פירוט נפרד של ההכנסות בפועל וההכנסות הצפויות.
3. המבקשת צירפה חוות דעת חקירתית של רו"ח יהודה בר לב שבמסגרתה נבחן האם הדיווחים עולים בקנה אחד עם ההחלטות ונבחנה מהימנות הדיווחים. בחוות הדעת נקבע כי הדיווחים אינם מוגשים בהתאם להוראות בית המשפט ואינם משקפים נאמנה ההכנסות בפועל או ההכנסות הצפויות. אין התאמה בין השטח המדווח והמושכר לצדדים שלישיים לבין השטח הקיים בפועל. במתחם מצויים שטחים מושכרים אשר ההכנסות בגינם לא דווחו. המשיבים מסיטים הכנסות ורווחים באמצעות שכירויות משנה תוך שימוש בחברות קשורות, קיזוז החזרי הלוואות מדמי שכירות וכן קיזוזים בגין שיפורים במושכר. בנוסף נטען כי קיימות הכנסות נוספות מעבר לדמי השכירות שאינן מדווחות. על פי מסקנת חוות הדעת בגין התקופה הנבדקת מדובר בפער של יותר מ-1.2 מיליון ₪.

חוות הדעת שצורפה כוללת 21 עמודים ו-27 נספחים. הבקשה כוללת 194 עמודים בסה"כ. חוות הדעת שהגישה המבקשת היא חוות דעת "ראשונית" תוך שהובהר בה כי נדרשים מסמכים נוספים להשלמתה.

1. המבקשת עותרת למנות רואה חשבון חיצוני שיערוך הדו"חות, ולכוף על המשיבים לקיים ההחלטות בקנס כספי מרתיע.
2. המשיבים הגישו תשובה מפורטת שבמסגרתה ביקשו לדחות הבקשה. גם התשובה כללה טענות עובדתיות רבות הטעונות בירור.

בתמצית המשיבים טענו, כי יש לדחות הבקשה בהעדר תצהיר וכן ביקשו לחקור המומחים על חוות הדעת שצורפו לבקשה (חוות הדעת החקירתית וחוות הדעת השמאית).

לטענת המשיבים הדו"ח אינו צריך לכלול דיווח בגין שכירויות משנה. ביחס לסכומים המפורטים בדו"חות אין הבדל בין סכומים שהתקבלו בפועל לבין סכומים שהיו צריכים להתקבל מאחר שהבדל כזה נוצר רק במקרה שדמי שכירות שהיה על שוכר לשלם לא שולמו.

לטענת המשיבים לא הועלמו הכנסות ולא הושמטו שטחים מהדו"חות החודשיים.

המשיבים מודים כי נפלה טעות בדיווחי רואה החשבון בעניין השטח המושכר לאחד השוכרים אך טעות זו כבר צוינה על ידי רואה החשבון בעבר ולא הייתה טעות לגבי דמי השכירות שהתקבלו בגין ההשכרה.

לא כל המתחם מושכר, ואין בעובדה כי שטחים מסוימים פנויים כדי ללמד על העלמת הכנסות.

שוכרים מסוימים היו רשאים לקזז שכר הדירה מהוצאות שיפוץ ובהתאם לכך לא צפויה הייתה מהם הכנסה כפי שפורט בדו"חות.

שכירויות המשנה נערכו כדין ואין מדובר בהברחת הכנסות.

1. במסגרת התשובה לתגובה קבלה המבקשת על כך שהמשיבים לא מצאו לתמוך תגובתם בחוות דעת מומחה (סעיף 2). המבקשת צירפה חוות דעת מומחה משלימה. המבקשת לא התנגדה לחקירת המומחה מטעמה על חוות דעתו.

דיון

1. סעיף 6 לפקודת בזיון בית משפט קובע כי לבית משפט סמכות לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לכל צו שניתן על ידם והמצווה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מעשה.
2. המטרה הראשונית הניצבת בבסיסו של הליך הבזיון היא אכיפת ההחלטה השיפוטית שניתנה, במבט צופה עתיד (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, פ"ד נט(4) 49 פסקה 8 לפסק דינה של השופטת ארבל (2004)). לעניין אופי המקרים המתאימים לדיון במסגרת בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט יפים דברי כבוד השופטת שטרסברג כהן ברע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק פ"ד נג(3) 337, פיסקה 10 (1999):

"מטרת סעיף 6 לפקודת הבזיון הינה אכיפתית. לשם הגשמת מטרה זו, חיוני הוא שהליכי האכיפה לפי סעיף זה יתבררו במהירות וביעילות. עניינו של הצד הנפגע – הפונה בבקשה לפי סעיף 6 לפקודת הבזיון לאכוף את הצד המפר לקיים את פסק-הדין – הוא ביצוע פסק-הדין במהירות האפשרית. כאשר הצדדים חלוקים בשאלת פרשנותו של ההסכם שבבסיס פסק-הדין, הצורך לשמוע ראיות ועדויות, שמטרתן להתחקות אחר כוונתם הקונקרטית או המשוערת של בעלי-הדין, עשוי לסכל זאת. ובלשונו של השופט (כתוארו אז) ש' לוין:

"הליכי אכיפה לפי פקודת בזיון בית המשפט מיועדים מעצם טבעם להתברר במהירות וביעילות כדי לאכוף צווים הברורים על פניהם או שניתן ללמוד על משמעותם ללא טרחה יתרה, ואין מקום להפוך את הדיון בהם למשפט מלא עם ראיות ועדויות של מומחים כדי להתחקות על כוונתם הקונקרטית או המשוערת של בעלי הדין" (רע"א 4231/90 אתת טכנולוגיות (1985) בע"מ נ' מכ"ש – מפסקי כרם שלום (להלן – פסק-דין אתת [18]), בעמ' 619; ההדגשות שלי – ט' ש' כ').

וראו גם ת"א (ת"א) 1655/90 פזגז בע"מ נ' דור אנרגיה בע"מ [26]".

וראו לדוגמא ישום של הלכה זו:

"חוששני כי המקרה שלפני, שבו נטושה מחלוקת עובדתית בין הצדדים לגבי השאלה אם שיזף מילאה אחר החלטת הבורר אם לאו, אינו ראוי להפעלת הליכי ביזיון בית המשפט. המצב העובדתי אינו נהיר דיו לבית המשפט. אני סבור שהמסגרת הדיונית של בקשה להטלת סנקציות עפ"י פקודת ביזיון בית המשפט אינה המסגרת הנכונה לבירורה של המחלוקת העובדתית האמורה. ממילא, על כן, יש לדחות את הבקשה".

בש"א (מחוזי חיפה) 5961/01 אשכנזי נ' שיזף שווק יזום פרוייקטים בע"מ, פיסקה 6 (2001).

1. כאמור, יינתן צו על פי פקודת בזיון בית משפט רק כמוצא אחרון וכאשר הופרה החלטת בית המשפט באופן ברור:

"צעידה בתוואי הסנקציות המצויות בהליך הבזיון, תעשה על פי רוב כצעד אחרון. מצאנו בפסיקת בית משפט זה כי על צו שיפוטי שאכיפתו מתבקשת במסגרת הליך הבזיון, להיות ברור, בלתי משתמע לשתי פנים, ונטוע היטב בקרקע משפטית או עובדתית. ככל שצו שיפוטי אינו עומד ברף זה, אין מקום להניע את גלגלי הליך הבזיון (וראו עניין מנור לעיל)".

רע"א 1068/12‏ דנ-אל פתרונות תוכנה מתקדמים בע"מ נ' גיל סנפיר- סנפיר תוכנה וייעוץ, פיסקה 5 (2012)‏

ביחס לתוכן הדו"חות ומהימנותם:

1. מובן הוא שעל הדיווחים החודשיים להיות מהימנים ומפורטים.
2. לאחר עיון בחוות דעת המבקשת ובתגובה לבקשה הגעתי למסקנה כי ההכרעה במחלוקת העובדתית האם מועלמות הכנסות במסגרת הדיווחים והאם נכללו בדיווחים נתונים מטעים חורגת בהיקפה ובנושאיה מהשאלות המתאימות לבירור במסגרת בקשה לביזיון בית משפט של ההחלטות נשוא בקשה זו.

הנתונים שהוצגו לפני בעניין הברחת הכנסות באמצעים שונים, ואי התאמה בין השטח המדווח לשטח המושכר בפועל אינה ניתנת להכרעה על סמך תשתית עובדתית מבוססת ופשוטה המונחת לפני בית המשפט.

לצורך הכרעה האם תוכן הדיווחים הוא מהימן נדרשת חקירת מומחים ובירור עובדתי בנושאים שאינם קשורים בטבורו של ההליך העיקרי שהתברר לפני או לתוכן ההחלטות נושא הבקשה.

בירור המחלוקת העובדתית שנפרשה לפני מתאים להליך משפטי עצמאי ולא לבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט אגב הליך עיקרי העומד לפני להכרעה.

1. זאת ועוד הבקשה הוגשה חודשים רבים לאחר החלטות בית המשפט המחייבות מסירת דיווחים חודשיים. שיהוי זה בהגשת הבקשה חותר תחת המטרה שביסוד בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט לאכיפת ההחלטות. הדברים מלמדים כי יתכן ומטרת הבקשה היא להוות תשתית להליך משפטי אחר, כפי שאכן ראוי לברר את הטענות העובדתיות נשוא הבקשה.

ביחס לאופן עריכת הדו"חות:

1. לאחר שעיינתי בדו"חות החודשיים שצורפו הגעתי למסקנה, כי הדו"חות לא הוגשו כנדרש בהתאם להסכמת הצדדים והחלטות בית המשפט.

הדו"חות אינם מפרידים בין ההכנסה הצפויה וההכנסה בפועל.

עם זאת, לא שוכנעתי כי מחדל זה נבע מתוך כוונה להפר החלטות בית המשפט לאור הטענה כי לא היה הבדל בין נתונים אלו.

לאור האמור אני מבהירה, כי על המשיבים להקפיד להגיש הדו"חות על פי ההחלטה בדווקנות. גם אם הדו"חות שהוגשו עד כה משקפים הנתונים נאמנה הן ההכנסות הצפויות והן ההכנסות בפועל (בהעדר הבדל בין ערכים אלו), על המשיבים להגיש מעתה והלאה דו"חות הכוללים עמודות נפרדות עבור כל אחד מרכיבים אלו בהתאם להחלטות בית המשפט.

לאור המחלוקת הרחבה שנפרשה לפני במסגרת בקשה זו, אני מבהירה כי במקרה שבו מקוזזים כספים כלשהם מדמי השכירות מכל סיבה שהיא (ובכלל זאת שיפורים ושיפוצים במבנה על ידי השוכר) יפורט בטבלה שכר הדירה שאמור היה להיות משולם אילולא אותם קיזוזים ושכר הדירה שנקבע בעקבות הקיזוזים ושולם בפועל.

לא מצאתי כי יש בפגמים באופן הגשת הדו"חות כדי להוות בסיס מספיק למתן סעד על פי פקודת בזיון בית משפט. לא שוכנעתי כי קיים יסוד מספיק לחשש כי הדו"חות לא יוגשו בהמשך בהתאם להסכמת הצדדים והחלטות בית המשפט.

התרשמתי כי המשיבים סברו באמת כי הם מגישים הדו"חות כדין. חיזוק לכך יכלו למצוא בשיהוי שבהגשת הבקשה.

1. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ה, 13 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.