בפניי בקשה שהגישו היום הנתבעים, לגילוי מסמכים ספציפיים (בחלק מששת התיקים המאוחדים), להשלמת הליך גילוי מסמכים (בחלק מששת התיקים המאוחדים) ולתיקון כתבי ההגנה (בחלק מששת התיקים המאוחדים).

לאחר שבחנתי בקפידה את הבקשה, החלטתי לדחות אותה, מבלי להעבירה לתגובת המשיבה.

החלטתי בנסיבות שלא להעביר הבקשה לתגובת המשיבה, הן בשל רצוני להימנע מפריצת מסגרת הזמן המיוחד שנקבעה בהחלטותיי האחרונות (וחוששני, גם נוכח היסטוריית ההליכים והמגעים הידועה בין הצדדים, שהעברה לתגובה עלולה הייתה לגרור עיכוב בלתי רצוי) והן משלהבנתי די ברור, על פני הדברים, שאין לבקשה מקום בשלב דיוני זה ובנסיבות המיוחדות, ובשורות הבאות אסביר הדבר בקצרה.

לשם הבנת הרקע לדברים, חיוני לקרוא החלטתי זו ביחד עם החלטתי המפורטת מיום 20.12.13 (להלן – "החלטת 20.12.13"). באותה החלטה נסקרו כל הפלוגתות בין הצדדים וכן היסטוריית ההליכים והטענות בששת התיקים המאוחדים שבנדון.

בהחלטת 20.12.13 הבהרתי היטב, כי הפלוגתא היחידה (למעשה) שעומדת להכרעה בששת התיקים המאוחדים נוגעת למחלוקת בשאלת הנזק הישיר (שאלת המחיר הנכון/האמיתי שאלבר משלמת או צריכה לשלם בגין תיקון נזקי רכביה, הקשורה בשאלת ההנחות שאלבר מקבלת או זכאית לקבל בגין תיקונים אלה). שני הצדדים בחרו בקפידה רבה (ונדרש להם פרק זמן ארוך לשם כך) את אותם ששה תיקים שבהם מתעוררת פלוגתא אחת ויחידה זו דווקא, לשם הכרעה בה תחילה ובמרוכז (במסגרת דיון מיוחד ומאוחד בששה תיקים), מבין כל הפלוגתות הטיפוסיות המתעוררות במכלול התיקים הרבים המתנהלים בין הצדדים.

אך למקרא הבקשה, נראה, כי מטרת הבקשה לא קשורה כלל באותה פלוגתא שעומדת להכרעה בששת התיקים שבנדון, אלא בפלוגתא אחרת לחלוטין שעניינה סוגיית ירידת הערך שנגרמה לרכבי אלבר. ולצורך בירור אותה פלוגתא אחרת מבקשת כעת הראל לחשוף מסמכים שונים, ואף לתקן את כתבי ההגנה שהגישה.

הנה כי כן, הבקשה הינה "זרה" למטרת הדיון המאוחד והמיוחד שנקבע בששת התיקים, ולו מטעם זה דין הבקשה להידחות.

זאת ועוד. הבקשה מוגשת בשיהוי (לפחות בחלק מששת התיקים שבהם כבר נערך ומוצה למעשה הליך גילוי המסמכים אותו יזמה בעבר הראל) והבקשה גם לא מאומתת בתצהיר על העובדות הנטענות בה ועל הסיבות לעיתוי הגשתה. ולא פחות חשוב מכך: התרשמותי הברורה היא, שלו הייתי נעתר לבקשה שבנדון, היה בדבר כדי לסכל את מטרת האחדת הדיון המאוחד ואף כדי להביא לדחיית (ולמעשה ביטול) דיון ההוכחות המאוחד והמיוחד שנקבע לצדדים ביום 20.1.14, הכל כמפורט בהחלטת 20.12.13.

לא מיותר לציין, כי בין הצדדים מתנהלים מאות תיקים דומים (כולם על סכומי תביעה קטנים עד קטנים מאוד) בפני מותבים רבים ושונים, ומאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה על הכרעה מוסכמת ו"ייצוגית" בכל התיקים ובכל הסוגיות והפלוגתות, יכולה לכאורה הראל לעורר את מבוקשה ואת טענותיה שבבקשה שבנדון במסגרת תיקים אחרים, הכל כמובן בכפוף להוראות כל דין ובכפוף לשיקול דעת המותב הדן בתיקים.

סיכום

הבקשה נדחית.

מובהר כי על הצדדים לפעול עפ"י מלוא הוראות החלטת 20.12.13, כאשר לנתבעים (הראל) ניתנה כזכור בהחלטתי ביום 29.12.13 ארכה (כמבוקשה של הראל) לצורך הגשת בקשה להזמנת עדים שאינם בשליטת הראל, עד יום 2.1.14.

החלטתי זו תישלח ע"י מזכירות ביהמ"ש לב"כ שני הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ד, 31 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.