בפניי בקשה מטעם הנתבעים למחיקת הסיכומים שהגישה התובעת.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, מצאתי לדחות הבקשה.

שוכנעתי מנימוקי התגובה, כי הצורה בה הוגשו הסיכומים לא חורגת, במכלול ובסופו של יום, מהמגבלה שהוצבה (10 עמודים לפי כמות שורות בנות רווח של שורה וחצי בין האחת לשנייה).

אמנם, ראוי היה לתובעת להקפיד מלכתחילה לנסח ולרווח הסיכומים כפי הוראות החלטתי (והוראת הריווח נועדה גם לנוחות הקריאה ולא רק להגבלת כמות הטקסט), אך בסופו של יום ובנסיבות (וגם כדי לא לעכב את ההליכים בתיק מיוחד זה) החלטתי שלא להחמיר עם התובעת ולא לדרוש ממנה לערוך מחדש את סיכומיה. מצאתי גם שבכך אין משום הכבדה של ממש עם הנתבעים.

הנתבעים מתבקשים לעמוד בלוח הזמנים המקורי שקבעתי, ולהגיש סיכומיהם בתוך 10 ימים מיום שקיבלו את סיכומי התובעת.

למען הסר ספק אבהיר, כי לא קראתי עדיין את הסיכומים (רק עלעלתי ובדקתי את צורתם), כך שאין לראות בדבריי משום התייחסות כלשהי (ולו אגבית או עקיפה) לנושא אחר כלשהו הקשור לאותם סיכומים, פרט לנושא שהועלה בבקשה שבנדון.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ד, 25 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.