תגובת מנורה לבקשת התובעים לצירוף פסקי דין

1. תגובת מנורה לבקשת התובעים לזימון עדים מיום 7.2.18 כללה בחובה, בסעיף 8, התייחסות מסוימת, לא מפורשת, לבקשה אחרת של התובעים לצירוף פסק הדין שנתן תוקף של פסק דין להסכם הגישור בין מנורה לבין נפגעים אחרים באירוע מושא התובענה שבכותרת.

למותר לציין כי היה על מנורה לציין בכותרת הבקשה כי היא מתייחסת גם לבקשה האחרת, וכן לציין זאת במפורש בגוף הבקשה.

2. מכל מקום, איני מקבל את טענת מנורה כי חל חיסיון על הסכם הגישור. סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 קובע כי דברים שנמסרו במסגרת הליך גישור לא ישמשו ראיה בהליך אזרחי, וההסכם המצוי בין בעלי הדין והמגשר בתוספת לתקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג-1993 קובע כי בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל עניין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור. נקבע כי כל האמור לעיל אסור בגילוי, אך לא כך הדבר לגבי התוצר הסופי של הליך הגישור, הלא הוא הסדר הגישור, והוראות הסודיות והאיסור על הגילוי אינן חלות על הסדר הגישור [בע"מ 8769/08 פלוני נ' פלונית (31.12.08); ת"א (מחוזי ת"א) 15561-02-16 פלוני נ' פירטס עוז אבטחה בע"מ סעיף 11 (7.11.17)].

לפיכך, הסכם הגישור אינו חסוי.

3. החלטתי מיום 11.2.18 שהתירה את צירוף פסק הדין הנ"ל, לאחר שלפני הייתה תגובה אחת בלבד (של הנתבעת 6), שהותירה את הבקשה לשיקול דעת בית המשפט – נותרת, אפוא, בעינה.

ניתנה היום, כ"ח שבט תשע"ח, 13 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.