1. הנתבעים 5-7 העלו טענות שונות לגבי תצהיר התובע 1 (להלן: "התובע") ומוצגיו.

2. באשר לנתבע 5, בקשתו בעניין זה אינה מצויה בתיק בית המשפט. מעיון בתיק מתברר כי הבקשה הוגשה ביום 29.4.18, ובאותו יום נשלחה לנתבע 5 הודעת המזכירות לפיה הבקשה חייבת באגרה, ומשלא שולמה אגרה, הבקשה נמחקת, ויש להגישה שנית לפי הוראות התקנות.

הבקשה לא הוגשה בשנית, ולפיכך, אין בפני בקשה של הנתבע 5.

לא אתייחס, אפוא, לבקשת הנתבע 5 (יצוין כי הוגשו תשובה לאותה בקשה ותגובה לתשובה), משזו נמחקה עקב אי תשלום האגרה.

3. לבקשות הנתבעות 6 ו-7 אתייחס להלן, ואציין כבר עתה כי את מרבית טענותיהן, אין בידי לקבל, מהטעמים שיוסברו להלן.

5. טענות לפיהן פרטים עובדתיים רבים המפורטים בתצהיר התובע אינם מובאים מידיעתו האישית, יוכלו להתברר בחקירתו הנגדית.

6. טענות לפיהן יש חלקים בתצהיר התובע המהווים עדות שבמומחיות ועדות סברה, אינן מתקבלות לצורך בקשה זו, שכן אין מקום לבחון כל פרט ופרט בתצהיר התובע האם הוא מהווה עדות שבמומחיות או עדות סברה. לעתים, חוזרים בעלי דין על דברי מומחים מטעמם שהובאו בחוות דעת, בלא כוונה כי חזרה זו תהווה עדות של בעל הדין עצמו. מכל מקום, אבהיר בצורה מפורשת כי לא תתקבל כל עדות שהיא עדות שבמומחיות או עדות סברה של התובע, גם אם לא ייחקר הוא אודות דבריו אלה בתצהיר.

7. טענות כי תצהיר התובע כולל טענות משפטיות – מקובל עלי כי אין מקום לטענות משפטיות בתצהיר, ולפיכך לא אתייחס כלל לטענות משפטיות שבתצהיר ואין צורך לחקור עליהן.

8. ועתה, לטענות נוספות של הנתבעות 6-7 אליהן אתייחס באופן פרטני. מקום בו התקבלה טענה של הנתבעות, יצוין הדבר בהדגשה.

9. סעיף 2(א) לתצהיר התובע – לא מצאתי מקום לקבל את טענת הנתבעת 7 כי הטענה שהנתבעים 1-2 עשו שימוש חורג בחומרים דליקים מסוכנים והנתבעת 7 לא פיקחה עליהם מהווה הרחבת חזית (ר' סעיף 14(א) לכתב התביעה המתוקן).

10. סעיף 3(א) לתצהיר התובע – איני מוצא כי יש במשפט שמתבקשת מחיקתו משום הרחבת חזית (ר' סעיף 7(ד)(3) לכתב התביעה המתוקן).

11. סעיף 3(ד) לתצהיר התובע – גם אם מדובר בהגזמה של התובע, אין באמור שם הרחבת חזית כטענת הנתבעת 6.

12. סעיפים 8(א) ו-8(ב) לתצהיר התובע – איני מקבל טענת הנתבעת 7 להרחבת חזית בסעיפים אלה (ר' סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן).

13. סעיף 12(ז) לתצהיר התובע – התובע טוען שם, בהסתמך על חוות דעת המומחה מטעמו כי שביל האש המתואר על ידי חוקר השריפות נוצר כתוצאה מזרימה של מי כיבוי לאחר השריפה.

טענה זו של התובע מהווה הרחבת חזית, ובנוסף, שינוי חזית ברור ובולט לעומת הנטען על ידו בכתב התביעה המתוקן.

סעיפים 10-13 לכתב התביעה המתוקן עוסקים התובעים בהרחבה ב"שביל האש" האמור. בסעיף 10 מצטטים הם מתוך דוח חוקר השריפות כי "הפיצוץ והשריפה נגרמו כתוצאה משפיכת כמויות גדולות של נוזל דליק...תוך יצירת שביל אש של נוזל דליק שהוביל למוקד השריפה כתוצאה מהצטברות כמות גדולה של אדי דלק נפיצים בחלל החנות".

ובסעיף 13 מסכמים התובעים את הדיון בעניין זה כך: "שפיכת הנוזל הדליק מתיישבת עם מסקנה אחת בלבד, לפיה "במהלך העסקים הרגיל" מפעילי החנות הם אלה ששפכו את הנוזל הדליק".

אם כך, גרסת התובעים בכתב התביעה המתוקן היא כי מפעילי החנות שפכו את הנוזל הדליק במהלך העסקים הרגיל, ואילו בחוות דעת המומחה מר פרייברג ובתצהיר התובע מועלית גרסה אחרת לחלוטין כאילו נוצר הוא כתוצאה מזרימה של מי כיבוי לאחר השריפה, כמתואר לעיל. מדובר בשינוי חזית ברור ובולט שאין להתירו, ולכן יימחק סעיף 12(ז) לתצהיר התובע, וכן לא תורשה הבאת טענה מפי מומחה התובעים לפיה שביל האש נוצר מזרימה של מי כיבוי לאחר השריפה.

מובהר כי אין בכך כדי למנוע העלאת טענות מפי התובעים והמומחה מטעמם, לפיהן אין נכונה טענת הנתבעות או מי מהן בדבר האופן בו נוצר שביל האש.

14. סעיף 13 לתצהיר התובע – בסעיף זה מובאים שני אירועים אחרים (פרשת רצח ופיצוץ בחנות ביפו) , מהם מבוקש להפיק לקחים לגבי האירוע מושא התביעה.

לא מצאתי כי יש מקום לאפשר זאת. אנו עוסקים באירוע מושא התביעה ולא באירועים אחרים. כל אירוע ונסיבותיו הוא, ובמסגרת תיק זה לא ננהל שמיעת ראיות לגבי נסיבות התרחשות אירועים אחרים שאינם קשורים לענייננו. לא כל שכן כך הדבר, כאשר האסמכתאות לגבי אירועים אלה הן כתבות בעיתון, ולא מעבר לכך.

אשר על כן אני מורה על מחיקת סעיף 13 לתצהיר התובע במלואו.

15. סעיפים 15(ב) – 15(ו) לתצהיר התובע – לא מצאתי לקבל את טענת הרחבת החזית שטענה הנתבעת 6 לגבי סעיפים אלה.

16. סעיף 16(ב) לתצהיר התובע – התובע מבקש לייחס לנתבעת 6 רשלנות בכך שלאחר האירוע לא טרחה לשלוח לזירה מומחים "לבדיקת פשר היקף הנזק". כן נטען שם להתרשלות הנתבעת 6 בכך שלא בדקה לאחר האירוע את המצב הבטיחותי של מיכלי הגז.

טענות אלה לא נטענו בכתב התביעה המתוקן, ואני מקבל את טענת הנתבעת 6 כי יש למחוק סעיף זה, אף מבלי לבדוק האם נכון לדון במקרה זה בטענות להתרשלות לאחר האירוע, [בעיקר בשל הקשר הסיבתי המוקשה (או היעדרו)]. אני מורה, אפוא, על מחיקת סעיף 16(ב) לתצהיר התובע.

17. סעיף 17(ב) לכתב ההגנה – הטענות שם הן טענות של התובעים, ומיותר היה לטעון בסעיף כי הנתבעת 7 הודתה בהן בכתב הגנתה. הסעיף לא יימחק, אפוא, אך מובהר כי אין מדובר ב"הודאה" של הנתבעת 7, אלא בטענות התובעים.

18. סעיף 17(ג) לתצהיר התובע – בסעיף זה מועלית על ידי התובעים לראשונה הטענה כי הנחת מיכלי גז בסמוך לעסק מסוכן הנמצא בבניין מגורים, הופכת את הבניין ל"מבנה מסוכן", וכי הנתבעת 7 לא טיפלה בו בהתאם לסמכויותיה לגבי מבנים מסוכנים. מדובר בהרחבת חזית.

אשר על כן אני נעתר לבקשת הנתבעת 7 ומורה על מחיקת סעיף 17(ג) לתצהיר התובע.

19. עוד אני נעתר לבקשות הנתבעות 6 ו-7 ומורה על הוצאת כתבות מעיתונים שצורפו כנספחים לתצהיר התובע (ת/1 ות/7), שכן אינן מהוות ראיות קבילות.

20. באשר לתמונות שצורפו לתצהיר התובע, לא תותר הגשתן כראיה ללא תצהיר ממי שצילם תמונות אלה, שיפרט מתי צילם אותן ובאילו נסיבות.

אני מאפשר הגשת תצהיר כאמור עד יום 21.10.18, ואם לא יוגש עד אז, ייוצאו התמונות מהתצהיר.

21. באשר לטענות הנתבעת 6 להרחבת חזית בחוות דעתו של מר פרייברג מטעם התובעים, קיבלתי לעיל את טענת הרחבת החזית (ולמעשה שינויה) בעניין תיאור האופן בו נוצר שביל האש, ונתתי הוראות בקשר לכך. באשר לשתי הטענות הנוספות של הנתבעת 6 המפורטות בסעיף 16 לבקשת הנתבעת 6, לא מצאתי כי יש בעובדות שנכתבו בחוות דעת פרייברג כמפורט שם משום הרחבת חזית. לא כל עובדה חייבת להיות מצוינת בכתב התביעה, ובחוות הדעת ניתן לציין עובדות נוספות, משלימות ואחרות, כל עוד אין בכך הרחבת חזית.

ניתנה היום, י"ד תשרי תשע"ט, 23 ספטמבר 2018, בהעדר הצדדים.