1.המשיבות הגישו בקשה לאיחוד עניינים בין שתי בקשות לאישור תובענות ייצוגיות שהוגשו באמצעות אותו בא כוח. הבקשות מתייחסות כל אחת לתקלה נטענת אחרת, במכשירי טלפון סלולארי מדגם G5 LG. (להלן "המכשיר").

2. הראשונה הינה תביעת כרמלי (ת"צ 32093-02-17 להלן "כרמלי") במסגרתה נטען לפגם ברכיב ה – GPS במכשיר ולנזקים הנובעים מפגם זה, לרבות ירידת ערך הדגם ונזקים הנובעים מהצורך לתקנו. בבקשה זו הקבוצה הוגדרה כך:

"כל מי שרכש ו/או החזיק ו/או שהשתמש בטלפון סלולארי מדגם G5 LG".

3. כחודש וחצי לאחר הגשת התובענה הראשונה, הגישו ספיר בקשה לאישור תובענה ייצוגית (ת"צ 4954-04-17 להלן "ספיר")) שם נטען לפגם בתפקוד המכשיר באופן שהמסך הקודם נותר צרוב ברקע המסך לפרקי זמן משתנים. נטען לנזקים שונים, לירידת ערך המכשיר וכן נזק כתוצאה מהצורך לתקנו. בבקשה זו הקבוצה הוגדרה כך:

"כל מי שרכש ו/או החזיק ו/או שהשתמש בטלפון סלולארי מדגם G5 LG (להלן: "המכשיר"), וסבל בגין פגם חמור במסך המכשיר, תופעה הידועה כ"צריבת מסך"."

4. . המשיבות טענו כי יש לאחד את הדיון בשני התיקים. לטענתן מדובר בבקשות המעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות (עד כדי זהות) מבחינה מהותית, מופנות כנגד אותן משיבות , באותן עילות משפטיות, נטענים אותם נזקים ומבוקשים אותם הסעדים. נטען כי ההבדלים בין שתי הבקשות זניחים וניתנים לבירור במסגרת הליך אחד . ב"כ המבקשים בשני התיקים התנגדו לבקשת האיחוד.

5. המבקשים נתבקשו לציין האם הם מצמצמים את קבוצת ההתייחסות בתביעת כרמלי ומהי קבוצת ההתייחסות בתביעת ספיר. המבקשים הודיעו כי ההגדרה נשארת כפי שנכתב מלכתחילה.

6. סעיף 7 לחוק התובענות הייצוגיות, התשס"ו-2006 קובע כדלקמן:

"7. (א) (1) מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.

(ב) על בית משפט שאליו הועבר הדיון כאמור בסעיף קטן (א) יחולו ההוראות כמפורט להלן, לפי הענין:

(1)לענין בקשה לאישור קודמת שטרם החל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות על צירוף הבקשה לאישור המאוחרת לבקשה לאישור הקודמת ולדון בהן יחדיו, או על מחיקת אחת הבקשות, כולה או חלקה, ורשאי הוא להורות על צירוף או החלפה של מבקש או של בא כוח מייצג, והכל כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר;

(2) לענין בקשה לאישור קודמת שהחל הדיון בה – בית המשפט רשאי להורות כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יורה על החלפת המבקש שהגיש את הבקשה לאישור הקודמת או בא הכוח המייצג, אלא אם כן שוכנע שהדבר דרוש כדי שענינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר, והכל בהתחשב בשלב שבו נמצא הדיון בבקשה לאישור;

(3) לענין תובענה ייצוגית קודמת שהוגשה בשם אותה קבוצה, כולה או חלקה – בית המשפט יורה על מחיקת הבקשה לאישור המאוחרת, כולה או חלקה, ואולם רשאי הוא להורות אחרת מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שלא יורה על צירוף עילות תביעה נוספות או חברי קבוצה נוספים אלא אם כן מצא כי התקיימו לגבי עילות תביעה או חברי קבוצה כאמור כל התנאים וההליכים הנדרשים לפי חוק זה לשם אישור תובענה ייצוגית; הורה בית המשפט על צירוף כאמור, יראו את החלטתו כהחלטה בבקשה לאישור.

(ג) בית המשפט לא יורה כאמור בסעיף קטן (ב)(1) עד (3) אלא לאחר שנתן לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם לענין זה.

7. בית המשפט העליון התייחס לתכליתו של סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות במסגרת הדיון בע"א 5503/11 דבח נ' דינרי (18.01.2012):

".......לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לטעון את טענותיהם, יוכל אותו מותב - באמצעות הכלים שניתנו בידו כאמור בסעיף 7(ב) לחוק - להחליט כיצד מבחינת התכליות שביסוד החוק ושיקולי יעילות ומשפט, נכון וצודק יהיה לנהל את הדיון בבקשות האישור או באיזה מהן. שיקול הדעת הנתון בידי בית המשפט הוא רחב עד מאד 'הכל כדי שעניינה של הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר' ' (בש"א (תל אביב-יפו) 5317/09 ברן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (השופטת ענת ברון), פסקה 7)"

8.במקרה זה הקבוצה שהוגדרה בבקשת ספיר היא למעשה תת קבוצה של בקשת כרמלי, שכן קבוצת כרמלי כוללת את כל מי שמחזיק ו/או רכש ו/או משתמש במכשיר ללא כל קשר לסוג התקלה. מטבע הדברים קבוצה זו כוללת גם את קבוצת ספיר. כמו כן, בשני המקרים מדובר באותו מכשיר סלולארי בדיוק. הנזקים הנטענים – דומים. הסעדים המתבקשים זהים– פיצוי למי ששילם בפועל עבור מכשיר פחות ערך , פיצוי עבור ירידת ערך המכשיר, הארכת תקופת האחריות, הקמת מערך שירות לתיקונים מהירים וללא תשלום, חובה ליידע מראש על הבעייתיות במכשיר, פיצוי עבור עוגמת נפש טרדה והטרחה וכו'. עילות התביעה הנטענות זהות בשתי הבקשות. המשיבות בשתי הבקשות זהות (למעט משיבה 3 , אחד המשווקים, שאינה בעלת דין בבקשת כרמלי) אמנם התקלות הטכניות שונות בשתי הבקשות, אך אינני מוצאת שיש בשוני זה כדי למנוע את איחוד הדיון בבקשות.

אם לא יאוחדו הבקשות, הדמיון בין ההליכים יוביל לכמות כפולה של דיונים, הוכחות, ניירת, הגשת בקשות וכד', שיכולים להיחסך אם יאוחדו הדיונים. איחוד הדיון בבקשות יוביל ליעילות הדיון, חסכון בזמן שיפוטי ובזמנם של הצדדים.

8. אשר על כן אני מורה על איחוד שתי הבקשות: בקשת כרמלי ובקשת ספיר לכדי בקשה אחת שתדון במאוחד. אדגיש כי הטענות כלפי משיבה 3- בסט מוביל בע"מ יוגבלו רק לעניין הבעיה הנטענת בצריבת מסך הפלאפון, והיא איננה חלק מהדיון בנושא הבעיה הטכנית הנטענת במערכת ה-GPS. מאחר וב"כ המבקשים בכל ההליכים זהה, אין מניעה בשלב זה כי היא תמשיך בייצוגם בהליך המאוחד.

9. המזכירות תבצע ברישומי מערכת הנט את איחוד הדיון בין שני תיקים אלו.

10. המזכירות תודיע לצדדים על החלטה זו.

ניתן היום, ל' כסלו תשע"ח, 18 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.