( אישור הסדר פשרה )

בהליך זה התבררו שתי בקשות לאישור תובענה ייצוגית בהתייחס למכשיר סלולארי LG-5G. האחת מתייחסת לליקוי GPS במכשיר, ואילו השנייה לליקוי מסוג צריבת מסך ה- .LCD שתי הבקשות (שיקראו למען הנוחות "הבקשה") אוחדו בהתאם לסעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

1. על התביעה

• 1. עילות התביעה שנטענו בבקשה: הפרת סעיפים 2 ו- 4 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א – 1981, הנוגעים להטעיה ולחובת גילוי; עולות רשלנות לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]; הפרת חובת תום הלב בהתאם לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג- 1972; הפרת ס' 11 לחוק המכר, התשכ"ח – 1968 המתייחס לאי התאמה; ועילת עשיית עושר ולא במשפט.
  2. המבקשים טענו כי הליקויים שהתגלו במכשיר הפכו אותו לחסר תועלת, וכי המשיבות ידעו או היו צריכות לדעת על קיומם של הליקויים, ולהימנע משיווקו עם הליקויים. עוד נטען כי השירות שניתן על ידי המשיבה 1 הינו שירות פגום ולא מקצועי, וכי התיקונים שבוצעו כלל אינם אפקטיביים.
  3. המבקש 1 טען כי בעקבות מעשי ומחדלי המשיבות, נגרמו לחברי הקבוצה נזקים רבים, בשל ערכו הפגום של המכשיר עם הליקויים הנטענים, וכן בשל העלויות, הטרחה וההטרדה שנגרמו לקבוצה נוכח הצורך לשלוח את המכשיר לתיקון. כמו כן נגרמו נזקים כלליים המתייחסים לעוגמת נפש ורגשות שליליים. המבקש 1 טען כי הנזק לכלל הקבוצה נאמד בסך של 20 מיליון ₪, ועתר לקבלת פיצוי כספי או שווה כסף וכן להארכת תקופת האחריות לכלל חברי הקבוצה לתיקון הליקוי הנטען ל- 10 שנים לפחות.
  4. המבקשים 3-2 טענו אף הם לנזקים הנוגעים לירידת ערכו של המכשיר, ההכרח בשליחתו למעבדה, עוגמת הנפש והרגשות השליליים. הם טענו כי הנזק לכלל חברי הקבוצה נאמד בסך של כ- 13 מיליון ₪, ועתרו לפיצוי כספי או שווה כסף, וכן להארכת האחריות לתיקון הליקוי הנטען ל- 10 שנים לפחות.
  5. המשיבות ביקשו לדחות את הבקשה. ביחס לטענות המבקש 1, נטען כי מדובר בליקויים פרטניים שהתרחשו אצל מספר קטן של רוכשים, והם נובעים בעיקר מדפוסי שימוש במכשיר. המשיבות הבהירו כי הליקוי הנטען על ידי המבקש 1 היה בגדר בעיה בלתי צפויה שלא ניתן היה למנוע או לחזות אותה לפני שימוש נרחב וממושך במכשיר. כן נדחתה טענת המבקש 1 לפיה הטיפול בליקוי ניתן באופן בלתי מקצועי, תוך שהמשיבות מפנות לשירות עד הבית שניתן ללקוחות הזכאים לכך. נטען כי מכשירים אלקטרוניים מורכבים, מטבע הדברים, אינם חפים מליקויים – אולם זאת בדיוק הסיבה שבגינה ניתן כתב אחריות. ביחס לטענות המבקשים 3-2, טענו המשיבות טענות דומות, ובנוסף כי תופעת הישארות התמונה על המסך (צריבת המסך) הינה תופעה נדירה אשר עלולה להתרחש בכל המסכים הפועלים בטכנולוגיית LCD. נטען כי בישראל רק אחוז מועט של לקוחות נתקל בתופעה כזו. בכל מקרה, המשיבות הדגישו כי כתב האחריות ניתן כדי לפתור תקלות של מכשירים אלקטרוניים מורכבים, וכי אין ערובה לכך שלא יקרו ליקויים כלשהם.
  6. נטען כי העילות המפורטות בבקשה לא מתקיימות; וכי הבקשה אף אינה עומדת בתנאים לאישור תובענה כייצוגית.

1. הסדר הפשרה ועקרונותיו
   1. התקיים דיון ראשוני וכן הליכים מקדמיים של גילוי ועיון, שהבשילו להסדר פשרה שהוגש ביום 5.1.20 (להלן: "הסדר הפשרה").
   2. למען שלמות התמונה, אציין כי עובר להגשת הסדר הפשרה, הגישו הצדדים שתי בקשות קודמות לאישור הסדר הפשרה: הראשונה מיום 24.7.19 והשנייה מיום 2.10.19. הסדרים קודמים אלו העלו בעייתיות , בין היתר, בקשר למנגנון הגרלה מורכב שהוצע, בקשר לאי בהירות ביחס לתחולת הסדר הפשרה על חברי קבוצה שאינם מחזיקים בכתב אחריות תקף, וכן ולהעדר אסמכתא אודות שווי ההטבה הניתנת לציבור.
   3. בעייתיות זו נפתרה בהסדר הפשרה הנוכחי. הושמט מנגנון ההגרלה שהוצע, הובהרה תחולת הסדר הפשרה על חברי קבוצה שאינם מחזיקים בכתב אחריות תקף, וכן הגישו הצדדים דו"ח מפורט המבסס את הערכת השווי המצטבר של ההטבה לציבור ומעיד על ההסתברות שההטבה תנוצל במלואה. הדו"ח הוגש במעטפה לבית המשפט ביום 23.12.19, ללא סריקתו למערכת לאור סודיות המידע הכלול בו, בצד הודעה וטיעון משלים מטעם הצדדים.
   4. הסדר הפשרה, לפי דווח הצדדים, הוא תוצאה של מחלוקות שקיימות ביניהם לגבי יכולת ההוכחה של עמדות כל צד, קושי באיתור חברי הקבוצה, מחלוקת לגבי עילות התביעה וכן לגבי עצם קיומו של נזק. כמו כן הסעד העיקרי שהתבקש הוא הארכת תקופת האחריות, אלא שחלוף הזמן מקהה את הסעד המבוקש, ולכן לטענת הצדדים יש בהסדר הפשרה בשלב זה כדי להקטין את הנזק לחברי הקבוצה. עוד ציינו הצדדים כי ההליך עצמו יקר ומורכב לעומת התועלת שתוכל לצמוח לחברי הקבוצה.
   5. מבלי להודות בטענות מי מבין הצדדים, לפנים משורת הדין, ומבלי שהאמור יחשב כהסכמה או הודאה של מי מהצדדים בטענות או הכחשות הצד השני, לרבות בעניין האחריות לנזק או הנזק עצמו שנטען, ובכפוף לאישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט – הגיעו הצדדים להסכמות הבאות שייתרו את המשך ניהול התיק:
2. אישור התובענה כייצוגית.
3. הקבוצה תוגדר: "כל מי שרכש/ה ו/או החזיק/ה ו/או השתמש/ה בטלפון סלולרי מדגם LG-G5 בישראל".
4. המשיבות 2-1 תענקנה כתבי אחריות לכל חברי הקבוצה, אך ורק ביחס לפניות הנובעות מליקויים הנטענים בבקשות האישור ובכפוף לתנאי כתב האחריות (להלן "ההטבה"). כתב האחריות יוארך עד למועד שבו השווי המצטבר של ההטבה יעמוד על סך של 3,500,000 ₪, ובלבד שתקופת האחריות לא תעלה על 5 שנים מיום אישור הסדר הפשרה.
5. להערכת המשיבות 2-1, עלות תיקוני הליקויים כאמור תגיע ל- 3,500,000 ₪ בתוך כשנתיים.
6. הצדדים המליצו על תשלום סכום של 621,600 ₪ כשכר טרחה והוצאות; וכן גמול מצטבר למבקשים בסך 78,400 ₪ (סך של 58,400 ₪ למבקש 1; ו- 10,000 ₪ לכל אחד מהמבקשים 2-1.
7. יצוין, כי נוכח אי בהירות שהייתה קיימת בהסדרי הפשרה הקודמים, הבהירו הצדדים ביום 5.1.20 כי ההטבה מושא הסדר הפשרה תחול גם על חברי הקבוצה שהאחריות המקורית על מכשירם פקעה או תפקע עד לאישור הסדר הפשרה, ופעלו לשינוי נוסח הסדר הפשרה בהתאם.
8. לפיכך, הוחלף ס' 5 להסדרי הפשרה הקודמים, כך שבמקום "המשיבות 2-1 תארכנה את תוקף כתבי האחריות הקיימים" צוין בהסדר הפשרה כי המשיבות "תענקנה" כתבי אחריות לכל חברי הקבוצה. כן צוין כי האחריות תינתן בכפוף לתנאי האחריות הקיימים אך לא בכפוף לקיומם (כפי שצוין בהסכמים הקודמים).
   1. אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט יהווה סילוק סופי ומוחלט של זכויות המבקשים וחברי הקבוצה, בגין עילות התביעה שנזכרות בבקשה. אישור הסדר הפשרה על ידי בית המשפט יהווה מעשה בית דין סופי ומוחלט כלפי כל חברי הקבוצה, למעט כאלו שנתנו הודעת הסתלקות. הצדדים הסכימו כי מבלי לגרוע מלמעשה בית הדין כאמור, הרי שעם הענקת ההטבה על פי הסדר הפשרה מוותר כל אחד מחברי הקבוצה על כל טענה, תביעה או זכות ככל שקיימת לו כנגד המשיבות בכל עניין הקשור לבקשה ולתובענה.
   2. הצדדים טוענים שמדובר בהסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה (סעיף 19(א) לחוק). הם מסכימים שאין צורך במינוי בודק וזאת לאור העובדה שההטבה המוענקת במסגרת הסדר הפשרה משקפת איזון בין הצורך בפיצוי חברי הקבוצה ובין הקושי באיתור חברי הקבוצה והערכת הסיכונים והסיכויים בהליך. לטענתם, שווי ההטבות המוענקות במסגרת הסדר הפשרה נגזרות מהמידע המונח לפני בית המשפט שיש בידיו את הכלים להערכת מידת ההוגנות של ההסדר. בהקשר זה יצוין כי הצדדים הגישו את הטיעון המשלים ובצדו דו"ח נתונים המבסס את ההיקף המוערך של שוויה המצטבר של ההטבה.
   3. עקרונות הסדר הפשרה פורסמו בשני עיתונים יומיים נפוצים בתפוצה ארצית . כמו כן הועברו עקרונות הסדר הפשרה להתייחסות היועץ המשפטי לממשלה.
9. עמדת היועמ"ש
   1. בהמשך לפרסום בעיתון, לא התקבלו כל התנגדויות מטעם הציבור להסדר הפשרה, בחלוף הזמן הנקוב לכך. גם היועמ"ש לא מצא לנכון להתנגד להסדר הפשרה, אולם ביקש להסב את תשומת ליבו של בית המשפט למספר נקודות, לרבות באשר להעדר נתונים בנוגע לשווי ההטבה שניתנת לציבור; לפער בין שווי הפיצוי המוצע לבין זה שנתבע בבקשה; לכך שההטבה לא תוכל לטעמו להיות מנוצלת במלואה; וכן לכך שבנסיבותיו הפרטניות של התיק ושל הסדר הפשרה - שכ"ט המבוקש הינו גבוה. היועמ"ש הציע להתנות את שכ"ט בהגשת דו"ח שיבהיר האם ההטבה נוצלה; וכן לקבוע שמחצית ממנו ישולם לאחר מימוש הסדר הפשרה.
   2. הצדדים התייחסו לעמדת היועמ"ש. לעניין פירוט הנתונים הנוגעים לשווי ההטבה והיקף התיקונים, הפנו הצדדים לטיעון המשלים ולדו"ח שהוגש לבית המשפט ולבקשתם לא נסרק, ולא נשלח על ידם ליועמ"ש. הצדדים טוענים כי הדו"ח כלל פירוט של הנתונים, המשתנים והחישובים העומדים בבסיס ההערכות לעניין הפשרה, לרבות כמות המכשירים שנשלחו לישראל ופרטים נוספים אודות שיווקם; מחירון התיקונים לצרכן של המשיבה 1 בפילוח לפי סוגי תיקונים; שיעור התיקונים לאורך זמן, כאחוז מתוך שיעורי המכירה המצטברים ולפי סוגי תיקונים; הנחות היסוד ששימשו להערכת היקף התיקונים הצפוי בעתיד והבסיס להן; וניתוח רכישות לתוקף הערכת שווי ההטבה בעתיד. הדו"ח שהוגש מבסס את שווי ההטבה שתינתן לציבור בהתאם להסדר הפשרה, וכן מעיד כי קיימת הסתברות גבוהה כי ההטבה תנוצל במלואה. עוד נטען כי אין מקום לשנות משכ"ט המבוקש, ממנגנון הפיקוח עליו הוסכם בהסדר הפשרה, או כל הסכמה אחרת שנכללה בהסדר הפשרה.
   3. מצאתי לנכון להתייחס לנקודה מרכזית שהועלתה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אליה הייתי שותפה בהערותי, קודם לקבלת הדו"ח מטעם המשיבות. בתחילה, שווי ההטבה שאוזכר בהסדר הפשרה לא בוסס באסמכתאות. לא היה ברור על סמך מה סברו המשיבות כי שווי ההטבה ינוצל בתוך תקופה של שנתיים. לא הוצג מחירון עלות תיקונים לצרכן, לא הוצג היקף התיקונים השנתי בסוג התיקונים הנוגעים לליקויים הנטענים, ולא הוצג כל מסמך אחר התומך בנתונים שהובאו בהסדר הפשרה.

לאחר הערותי , הצדדים הגישו לבית המשפט טיעון משלים ובצדו דו"ח מפורט הכולל מידע שתומך בעמדתם בכל הנוגע לשוויה המצטבר של ההטבה, וכן להסתברות שהיא תנוצל במהלך תקופתה. מצאתי כי הדו"ח שהוגש תומך בעמדת הצדדים כפי שבאה לידי ביטוי בהסדר הפשרה.

1. אישור הסדר הפשרה
   1. בכפוף לשינוי שכ"ט והגמול המבוקש, אני נותנת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה.
   2. מצאתי כי ההסדר ראוי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה והתובענה הייצוגית אשר הוגשה עומדת לכאורה בתנאים לאישור תובענה ייצוגית הקבועים בס' 3, 4 ו-8 (א) לחוק. סיום ההליך בהסדר פשרה כאמור הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
   3. בנסיבותיו הפרטניות של התיק, ונוכח הדו"ח שהמציאו המשיבות המלמד על שווי ההטבה המוערכת שתינתן לציבור, ועל ההיתכנות שההטבה תנוצל במלואה, לא מצאתי כי נחוץ מינוי בודק למתן חוות דעת בנושא הפשרה, ועלויות נוספות אלה מיותרות.
   4. פסק הדין מהווה מעשה בית דין כלפי כל חברי הקבוצה, כפי שהוגדרה בהסדר הפשרה.
   5. על המשיבות למסור בתום כל שנה במהלך התקופה של חמש השנים הבאות מהיום או עד למועד הגעה של 3.5 מיליון ₪ עלות תיקונים, המוקדם מבין שניהם, דיווח המגובה בתצהיר רואה חשבון מטעמן על כך שהסדר הפשרה מיושם וכן דיווח אודות היקף ההטבה שמומשה בפועל בשנה החולפת על בסיס מחירון לצרכן של המשיבה 1 ממאי 2019.
   6. העתק הדיווח ישלח גם ליועץ המשפטי לממשלה.   דיווח כאמור ישלח מדי 1 בספטמבר בהתייחס לתקופה המתחילה ביום אחד ביולי שנה קודמת ועד לאחד ביולי באותה השנה.
   7. על בסיס תצהיר רואה חשבון כאמור לעיל, עם פירוט רכיבי התחשיב, תינתן גם הודעה לציבור באתר המשיבות על גמר תקופת האחריות הנובעת מהסדר פשרה זה, במועד בו עלות התיקון כתוצאה מהסדר הפשרה לפי מחירון לצרכן של המשיבה 1 ממאי 2019, תגיע לסכום של 3.5 מיליון ₪. העתק תצהיר רואה חשבון כאמור ישלח לבית המשפט וליועץ המשפטי לממשלה.
   8. המשיבות, ביחד ולחוד, ישלמו למבקש 1 גמול בסך של 38,000 ₪; וכן ישלמו גמול לכל אחד מהמבקשים 2-1 בסך של 6,500 ₪. כן ישלמו המשיבות, ביחד ולחוד, שכ"ט לבאי כוח המבקשים בסך של 405,000 ₪. הגמול ומחצית משכר הטרחה ישולמו בתוך 30 ימים ממועד מתן פסק דין זה, ואילו יתרת שכר הטרחה תשולם במועד שבו השווי המצטבר של ההטבה יעמוד על סך של 3,500,000 ₪, ולכל היותר בתום 5 שנים ממועד אישור הסדר הפשרה.

ניתן לראות כי הפחתתי את הגמול ושכ"ט המומלץ בכ- 35%, וזאת מאחר שהסכומים שהומלצו על ידי ב"כ הצדדים עולים פי כמה על הסכום הסביר בנסיבותיו הפרטניות והייחודיות של תיק זה, אשר היה קצר ותמציתי. לא נשמעו הוכחות, לא היו חקירות, לא הוגשו חוות דעת ואף לא העידו מומחים. מה גם שבמקרה הנוכחי לא מדובר על תשלום בעין לחברי הקבוצה אלא על הסדר שווה ערך. אין ערובה שההטבה תנוצל במלואה, וממילא העלות של ההטבה הוערכה בהתאם לשווי לצרכן ולא לעלויות שיצאו מכיסן של המשיבות. כל אלו מעידים כי הגמול ושכ"ט המומלץ לא היה מתאים בנסיבות.

• 1. בתוך 10 ימים מהיום יפרסמו ב"כ הצדדים על חשבון המשיבות מודעות על אישור הסדר הפשרה (בהתאם להוראות סעיף 25(א)(4) לחוק). המודעות יפורסמו באותם העיתונים בהם פורסמה המודעה הקודמת. על המודעות להיות קריאות הן מבחינת גודל האותיות (גופן 10) והן מבחינת המרווחים בין השורות (רווח שורה לפחות). יש להתאים את נוסח המודעה לקביעות פסק דין זה, לרבות בנושא הגמול ושכ"ט.
  2. עותק מהמודעות שפורסמו יימסר לבית המשפט בתוך 14 ימים מהיום.
  3. המזכירות תודיע לצדדים על פסק הדין וכן תשלח העתק פסק הדין ליועץ המשפטי לממשלה, וכן למנהל בית המשפט על מנת שיעדכן את לוח התובענות הייצוגיות.
  4. התיק אלי למעקב ביום 23.6.20 לצורך קבלת העתק מהמודעות שפורסמו; ווכן בכל אחד בספטמבר בכל שנה במהלך השנים 2021 -2025לצורך קבלת תצהיר רואה חשבון המשיבות על היקף מימוש ההטבה.

ניתנה היום, י"ז סיוון תש"פ, 09 יוני 2020, בהעדר הצדדים.