ניתנה ביום 28 נובמבר 2019

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המערער לתיקון כתב הערעור שהגיש על פסק דינו החלקי של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים מיום 27.2.2019 (עב 3589/08; כבוד השופטת שרה ברוינר ונציגי הציבור מר אלי קדוש ומר יצחק אופנהיים; להלן: פסק הדין החלקי). הבקשה לתיקון כתב הערעור הובאה במסגרת 'בקשה לעיון חוזר' שהגיש המערער לבית הדין ביום 2.9.2019, בהתייחס להחלטה מיום 26.8.2019.
2. בפתח הדברים יוזכר, כי בהחלטה מיום 10.7.2019 נעתרה בקשתו של המערער להארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין החלקי, עד מועד הגשת כתב הערעור בפועל ביום 12.5.2019 (להלן: כתב הערעור המקורי). המערער הגיש לבית הדין ביום 1.8.2019 בקשה לתיקון כתב הערעור המקורי. הבקשה נעתרה חלקית בהחלטה מיום 26.8.2019, באופן שהותר למערער להודיע לבית הדין עד ליום 11.9.2019 אילו עניינים הוא מבקש להשמיט מכתב הערעור המקורי. הבקשה להוספת עניינים שנשמטו מכתב הערעור המקורי נדחתה, בהעדר פירוט של העניינים אותם מבוקש להוסיף לכתב הערעור.

לאחר זאת, הגיש המערער לבית הדין בקשה 'לעיון חוזר' בהחלטה מיום 26.8.2019, במסגרתה הובאה גם בקשה מפורטת לתיקון כתב הערעור המקורי.

1. המערער עותר לתיקון כתב הערעור כדלקמן:
2. הוספת טענות בהתייחס לשני רכיבים אשר לא נפסקו לטובתו בפסק הדין החלקי: האחד - אי פסיקת הפרשות על שכר העבודה בגין ימי בחירות. השני - טענות נגד דחיית התביעה לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים מחמת התיישנות.
3. הוספת 'הבהרות' בקשר לסעיפים 65 ו- 46 לכתב הערעור המקורי, בהתייחס לרכיב פיצויי הפיטורים ואופן חישובו, כמפורט בסעיף 4 לבקשה לתיקון כתב הערעור.
4. הוספת הסברים והפניות למסמכים בתיק מוצגים שיוגש על ידי המערער וכן הפניות לפסקי דין המוכיחים את טענותיו של המערער, כמפורט בסעיף 5 לבקשה לתיקון כתב הערעור.

טענות הצדדים בבקשה

1. המערער מבקש מבית הדין להתיר לו את תיקון כתב הערעור נוכח סד הזמנים בו היה נתון להגשת הערעור ונוכח היקף החומר המצוי בתיק בית הדין האזורי, אשר לטענתו לא אפשרו את מיצוי טענותיו בכתב הערעור המקורי.
2. המשיב התנגד לבקשה, תוך שטען, כי הוגשה באיחור רב, בחלוף למעלה מארבעה חודשים מאז הגשת כתב הערעור המקורי. עוד טען המשיב, כי הטענה בעניין אי ביצוע הפרשות על שכר העבודה בימי הבחירות נזנחה ממילא על ידי המערער בסיכומיו בערכאה הדיונית, וכי התיקון המבוקש בהתייחס לדחיית התביעה לתשלום פיצוי הלנת פיצויי פיטורים הוא תיקון מהותי, שאין להתירו. לגבי יתר התיקונים המבוקשים טען המשיב, כי מדובר בתיקונים מיותרים ולא רלוונטיים, שאין מקומם בכתב ערעור, אלא בסיכומי הצדדים.

דיון והכרעה

1. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה, עיון בחומר המצוי בתיק והשוואת כתב הערעור המקורי לכתב הערעור המתוקן שמבוקשת הגשתו, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה באופן חלקי, כמפורט מטה:

תקנה 95 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 (להלן: תקנות בית הדין לעבודה) שהוראתה מקבילה לתקנה 417 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסמיכה את בית הדין להורות על תיקון כתב ערעור בכל שלב משלבי הדיון. למילה "תיקון" משמעות רחבה והיא כוללת תיקון של נימוק קיים, הוספת נימוקי ערעור, תיקון פריט סעד או הוספתו או כל תיקון דרוש אחר (ראו: ע"א 4593/09 סעיד נ' יורשי סעיד, 15.11.2011, בפסקה 15). שיקול הדעת המוקנה לבית הדין בבקשה לתיקון כתב ערעור הוא רחב. במסגרת זו, נדרש בית הדין לבחינת שיקולים שונים, ובהם: מידת נחיצותו של התיקון לצורך קביעת המחלוקות בין הצדדים; הסיבה בעטיה נושא התיקון לא נכלל בכתב הערעור המקורי; הטעמים שהציג המבקש להצדקת התיקון; השלב הדיוני בו הועלתה הבקשה והאם היעתרות לה תוביל לפגיעה בלתי מוצדקת בזכויות הצד שכנגד (ראו: ע"א 2734/09 פיוטרקובסקי נ' ארנון, 20.6.2010; ע"א 2051/10 רייכרט נ' עזבון שמש, 7.3.2011). עוד נדרש בית הדין לבחון, האם התיקון אינו חורג ממסגרת העניינים שנדונו בערכאה הדיונית (ע"א 7019/97 סופר נ' סופר, פ"ד נג (5) 187).

1. עיון בכתב הערעור המתוקן שהגיש המערער לבית הדין ביום 9.9.2019 מעלה, כי הוא כולל תוספות ושינויי נוסח רבים, אשר לא התבקש באופן מפורש היתר לתיקונם. אמנם, המערער עתר בסעיף 5 לבקשת התיקון להוספת הפניות והסברים לכתב הערעור, אולם לא ציין באופן קונקרטי מהם השינויים המבוקשים.

זאת ועוד, המערער לא הודיע לבית הדין, גם לא במסגרת הבקשה לתיקון כתב הערעור, מהן ההשמטות אותן הוא מבקש לבצע בכתב הערעור. זאת, כנדרש בהחלטה מיום 26.8.2019. מעיון בכתב הערעור המתוקן עולה, כי הושמטו מכתב הערעור המקורי העניינים הבאים: ערעור על "אי פסיקת ריבית והפרשי הצמדה שנתבעו בפירוש", ערעור על "קיזוז תשלומים שאינם שייכים לשכר העבודה", וערעור על "אי חיוב לשלם למערער באופן מידי להם הוא זכאי".

מכל מקום, נוכח ההיתר שניתן להשמטת עניינים מכתב הערעור בהחלטת בית הדין מיום 26.8.2019, יש להתיר את ההשמטות שבוצעו בפועל מכתב הערעור.

1. אשר לבקשה להוספת נימוקי ערעור המתייחסים להפרשות סוציאליות על שכר העבודה בימי הבחירות ולפיצוי הלנת פיצויי פיטורים - הסוגיות שמבוקשת הוספתן לכתב הערעור היו חלק מהפלוגתאות בהליך לפני בית הדין האזורי. הטענה המתייחסת לזכאות להפרשות בגין שכר העבודה בשני ימי הבחירות אוזכרה בכתבי הטענות מטעם המערער ובסיכומיו. הטענה בעניין זכאות לפיצוי הלנת פיצויי פיטורים הועלתה על ידי המערער בהליך לפני בית דין האזורי ונדחתה בפסק הדין החלקי. בנסיבות אלה, נוכח השלב הדיוני בו הוגשה הבקשה לתיקון כתב ערעור, בטרם הוגשו טיעוני המשיב בערעור, וחרף מחדלו של המערער, יש מקום לאפשר לו להביא טיעוניו בסוגיות אלו להכרעת ערכאת הערעור.
2. אשר לבקשת המערער להוספת הבהרות והסברים בנוגע לחישוב רכיב פיצויי הפיטורים, מדובר ברכיב שנכלל בכתב הערעור המקורי, כך שאין מניעה לכלול אותו גם בכתב הערעור המתוקן.
3. חרף מתן היתר לתיקון כתב הערעור, בדרך של השמטת סעיפים מכתב הערעור והוספת רכיבים שהיו חלק מההתדיינות לפני בית הדין האזורי, עיון בכתב הערעור המתוקן מעלה, כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 93(ב) לתקנות בית הדין לעבודה, הקובעת כדלקמן:

"כתב הערעור יפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות להחלטה שעליה מערערים שלא על דרך הוויכוח או סיפור הדברים".

תכלית התקנה, כפי שעמדה עליה הפסיקה, היא להבטיח ניהול יעיל של ההליך ולהגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין (ראו למשל: ע"א 7461/07 ד"ר אמנון רפאל נ' עו"ד אשר רבינוביץ, 6.11.2007).

בית המשפט העליון התייחס לאמות המידה ליישום תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המקבילה להוראת תקנה 93(ב) לתקנות בית הדין לעבודה, כדלקמן:

"אמות המידה לאורן נבחנת בקשה להורות על תיקון כתב ערעור בהתאם להוראות תקנה 414 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 הותוו בע"א 1501/05 כהן נ' מנהל מס שבח ...(8.5.2005). נקודת המוצא לעניין זה היא כי אין בית המשפט "עורך על" של כתבי הטענות. מזכות הטיעון של בעלי הדין נגזר החופש של הצדדים לנסח את כתבי הטענות ולקבוע את היקפם. אולם אין המדובר בזכות בלתי מוגבלת. את זכות הטיעון יש לאזן כנגד אינטרסים אחרים. במסגרת זאת, יש להבטיח את האינטרס של הצד שכנגד לדעת מהי גדר המחלוקת ומפני מה עליו להתגונן. כמו כן, יש להגן על השוויון הדיוני בין בעלי הדין, ויש להבטיח ניהול יעיל של ההליך, לטובת כלל הגורמים הנוגעים לעניין. יש לזכור, עם זאת, כי נוכח החשיבות המוקנית לזכות הטיעון של בעלי הדין, השימוש בתקנה 414 לתקנות נעשה במשורה, רק באותם מקרים חריגים בהם קיים חשש ממשי לפגיעה באינטרס מוגן של בעלי דין אחרים או לפגיעה בתפקוד המערכת השיפוטית (ראו ע"א 11829/05 גד כימיקלים בע"מ נ' BIP Chemicals Ltd (9.4.2006))".

(ע"א 7461/07 דר' אמנון רפאל נ' עו"ד אשר רבינוביץ, 6.11.2007).

עוד נקבע בפסיקתו של בית המשפט העליון כי:

כתב הערעור, להבדיל מסיכומים בכתב, מטרתו אינה הרצאת טענות מטעם המערער בכל תג ותג, אלא תחימת המחלוקת לטובת המשיב. ממילא, כעניין שבעיקרון, כתב הערעור אינו אמור לכלול ציטוטים נרחבים מן ההלכה המשפטית או מן המסמכים שבתיק, אלא רק להפנות לעיקרי הדברים".

(ע"א 1501/05 זאב כהן נ' מנהל מס שבח תל אביב, 8.5.2005)

בהתאם לאמות מידה אלה, הורה בית המשפט העליון, לא פעם, לבעלי הדין לתמצת כתבי טענותיהם (ראו: רע"א 1065/18 רשת חנויות רמי לוי –Barilla G.e R. Fratlli, 6.2.2018).

1. במקרה שלפני, עיון בכתב הערעור המתוקן שהוגש על ידי המערער ביום 9.9.2019 מעלה, כי הוא אינו עולה בקנה אחד עם הוראת תקנה 93(ב) לתקנות בית הדין לעבודה ועם אמות המידה שהותוו לגביה בפסיקה. אף שהתשתית הראייתית שנפרשה לפני בית הדין האזורי הייתה רחבה, נראה כי מהותן של הסוגיות המשפטיות העומדות להכרעה בערעור אינה מצדיקה את קבלת כתב הערעור המתוקן במתכונת בה הוגש. כתב הערעור המתוקן, המתייחס לפסק הדין החלקי בלבד, מחזיק 47 עמודים מודפסים בצפיפות רבה, והיקפו לבדו מצביע על כך שאינו מפרט בצורה תמציתית את נימוקי ההתנגדות לפסק הדין החלקי. כתב הערעור המתוקן מכיל פירוט יתר של ציטוטים והפניות, בדרך בה מוגשים סיכומים לערכאה הדיונית. פגמים אלה יש בהם כדי להקשות על המשיב לעמוד על גדרי המחלוקת בערעור ועל תחומיה, והם צפויים לגרום לפגיעה ביעילות ההליך, לבזבוז משאבי בית המשפט, להכבדה על היושבים בדין ולפגיעה בשוויון הדיוני בין בעלי הדין (ראו: ע"ע 306/08 עקיבא מרקוס – יוסף גוטשטדט, 7.11.2008, ע"ר 24799-11-12 חב' דג סוף חקלאות ימית בע"מ – עמוס הראל, 30.5.2013).

לאור האמור, כתב הערעור המתוקן אינו מתקבל לתיק במתכונת בה הוגש ויש להורות על הגשתו מחדש באופן אשר יעלה בקנה אחד עם הוראת תקנה 93 (ב) לתקנות בית הדין לעבודה.

סוף דבר

1. הבקשה לתיקון כתב ערעור מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן:

12.1 המערער רשאי להוסיף לכתב הערעור המתוקן את הרכיבים המפורטים בסעיפים 3 א ו- ב לבקשה לתיקון כתב הערעור (הפרשות על שכר בימי בחירות ופיצוי הלנת פיצויי פיטורים).

12.2 המערער יגיש כתב ערעור מתוקן, אשר לא יעלה על 20 עמודים מודפסים בפונט נוח לקריאה, ברווח של שורה וחצי ושוליים סבירים. בכפוף לעמידה בתנאים אלה, רשאי המערער לשלב בכתב הערעור המתוקן הבהרות והפניות למוצגים או לפסיקה רלוונטית.

12.3 מובהר, כי אין בהחלטה זו משום מתן היתר לתיקונים נוספים בכתב הערעור אשר לא אושרו במסגרת החלטה זו.

12.4 המערער יגיש כתב ערעור מתוקן בהתאם להחלטה זו ב- 5 עותקי נייר עד ליום 10.12.2019.

12.5 עם הגשת כתב הערעור המתוקן יוצאו שני כתבי הערעור הקיימים בתיק (כתב הערעור המקורי שהוגש בפועל ביום 12.5.2019 וכתב הערעור המתוקן שהוגש בפועל ביום 9.9.2019), מתיק בית הדין.

12.6 המערער יגיש סיכומים מתוקנים מטעמו עד לאותו מועד (10.12.2019). יתר כתבי הסיכומים יוגשו כפי שנקבע.

הבקשה לפטור מאגרה

1. במסגרת הבקשה 'לעיון חוזר', הובא לידיעת בית הדין כי התנהל בבית דין זה ערעור קודם בהתייחס לפסק הדין הראשון שניתן ביום 12.9.2012 בתיק ע"ב 3589/08, וכי בית דין זה הורה בפסק דינו באותו הליך על השבת הדיון לבית הדין האזורי. לאור האמור, ובהתאם להוראת תקנה 7(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008, פטור המערער מתשלום האגרה בערעור זה ובערעור על פסק דינו המשלים של בית הדין האזורי אשר ניתן ביום 19.6.2019.

בהתאם יש לפטור את המערער מתשלום אגרת ערעור בע"ע 15969-07-19 וכן להורות על החזר אגרת הערעור ששולמה על ידו בהליך זה (ע"ע 55667-04-19).

1. מזכירות בית הדין תסרוק החלטה זו גם לע"ע 15969-07-19.
2. הוצאות הבקשה יובאו בחשבון במסגרת פסיקת ההוצאות בסיום ההליך.

ניתנה היום, ל' חשוון תש"פ (28 נובמבר 2019) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.