<#2#>

מבוא

1. בהחלטתי מיום 1.3.2021 קבעתי כי המפרקים רשאים לערוך חיפוש בארבע תיבות דואר אלקטרוני של המשיב 1 (להלן: "המשיב") מטעמים שפורטו בגוף ההחלטה. יחד עם זאת, הוספתי וציינתי כי רשימת מילות החיפוש שהציגו המפרקים היא גורפת יתר על המידה, ויש לצמצמה באופן משמעותי. ציינתי כי קביעתן של מילות חיפוש כמוה כהטלת רשת במים הטריטוריאליים של המשיב, רשת שאמורה להעלות אך ורק את המידע הנוגע לעניינן של החברות שבפירוק. עשיית שימוש במילות חיפוש רבות מדי או במילות חיפוש גנריות (כגון בנק, ריבית, העברה, מניה וכו'), כמוה כהטלת רשת צפופה במיוחד אשר תעלה מן המצולות כמעט כל פריט מידע, לרבות מידע אישי ופרטי שאיננו מעניינם של המפרקים. מנגד, צמצומן של מילות החיפוש יקטין את מידת הפגיעה האפשרית בפרטיותו של המשיב. הוספתי וציינתי בהקשר זה שלא ניתן להסתפק במילות חיפוש שהן אך ורק שמות החברות שבפירוק (כפי שהציע המשיב), שכן לא ניתן לשלול מראש אפשרות שתכתובת בעניינה של חברה מסויימת לא תישא בהכרח את שמה, ולכן הגבלת החיפוש למילות חיפוש שהן שמות החברות בלבד, עלולה להחטיא את מטרת החיפוש. נוכח זאת, קבעתי שיש מקום לצמצם את רשימת מילות החיפוש כך שזו לא תעלה על 50 מילים, וכן יש לנמק, לצד כל מילת חיפוש, מדוע היא רלבנטית ונחוצה למפרקים.
2. בעקבות החלטתי האמורה, הגישו המפרקים טבלה מפורטת הכוללת 50 מילות חיפוש, כאשר לצד כל מילה נמסרה הנמקה בדבר הצורך לעשות שימוש באותה מילת חיפוש. המפרקים מעוניינים לערוך חיפוש באמצעות אותן מילות חיפוש מוגדרות. מכאן הבקשה שלפניי.

טענותיו של המשיב

1. המשיב מתנגד לבקשת המפרקים.
2. המשיב טוען כי יש לצמצם את החיפוש להודעות דואר לתקופה שראשיתה ביום 17.12.2014 (מועד פטירתו של אביו, אמיל בינטר ז"ל (להלן: "המנוח")) וסיומה ביום 10.5.2018 (המועד בו המשיב חדל לנהל איזה מבין החברות שבפירוק). לדבריו, המפרקים עצמם טענו כי מי שניהל את החברות באופן בלעדי היה המנוח, ולכן אין סיבה להתיר חיפוש בגין התקופה שקדמה לפטירת המנוח, כשם שאין סיבה להתיר חיפוש בגין התקופה שלאחר המועד בו חדל המשיב מניהול החברות.
3. המשיב טוען עוד כי אין לאפשר חיפוש על פי מילות החיפוש Civic (מילה 14) ו- Advance (מילה 15). הגם שמדובר בשמות של שתי חברות בבעלות משפחת המשיב, הרי שמדובר במילים גנריות, והן אף עשויות להעלות חומר הקשור לשתי החברות הללו, שמונה להן מפרק אחר (מקס דונלי). כמו כן המשיב מתנגד למילת החיפוש Discount (מילה 25), בהיותה מילה גנרית המעידה בדרך כלל על מתן הנחה, וממילא מקובל לכנות את בנק דיסקונט בשמו המלא או בקיצור IDB.
4. המשיב מתנגד גם למילות החיפוש 32, 33, 35, 36, 37 ו- 38. מדובר בשמות של מדינות זרות וכן בשמה של ישות פנמית זרה- CD Patrimony, שאינה נמנית על החברות שבפירוק. לטענת המשיב, אין למפרקים סמכות לפעול במדינות זרות כפי שגם נקבע בהחלטה מיום 1.3.2021. באשר למילה 35 (שוויץ), טוען המשיב שלא ברור מדוע המפרקים קובעים שמדובר בבנק באמצעותו בוצעו פעולות פיננסיות שונות בנכסי החברות שבפירוק. עוד טוען המשיב כי באמצעות מילה 38 (סינגפור) מנסים המפרקים לקבל מידע על חשבון אישי של המשיב, בנימוק לא מבוסס ראייתית שהחשבון שימש כביכול כפיקדון לקבלת הלוואות שנטלו החברות שבפירוק.
5. בנוסף מתנגד המשיב לכל חיפוש הנוגע לאותה ישות פנמית בשם CD Patrimony (מילים 31, 32, 33, 34, 35, 36, 37 ו- 49). לדבריו, לא הוכח כל קשר בינה לבין החברות שבפירוק ומעולם לא עברו אליה כספים של איזה מהחברות שבפירוק.
6. לבסוף טוען המשיב כי יש להביא לעיונו המוקדם של בית המשפט לא רק מסמכים לגביהם מועלית טענת חסיון עו"ד- לקוח, אלא גם מסמכים נוספים שהחיפוש יעלה שלא לצורך, בהיותם ענייניו הפרטיים של המשיב.

טענותיהם של המפרקים

1. בתגובה להתנגדותו של המשיב, המפרקים טוענים כי יש לאשר את מילות החיפוש כמבוקש ולדחות את ההתנגדות לשימוש בהן.
2. המפרקים טוענים כי המשיב ניצל את זכות התגובה שניתנה לו כדי להעלות טענות שנועדו לשנות את ההחלטה מיום 1.3.2021 וכדי להעמיס עליהם נטל ראייתי שלא הוטל עליהם מלכתחילה, שעה שכל מה שנדרש מהם על פי אותה החלטה הוא להצביע על הרלבנטיות והנחיצות של כל מילת חיפוש. זאת ועוד, לדבריהם, המשיב ממחזר טענות שכבר נטענו על ידו קודם לאותה החלטה, כגון הטענה לפיה יש להגביל את מועדי החיפוש. לגופו של ענין טוענים המפרקים כי אין כל הצדקה להגביל את תקופת החיפוש שכן המשיב היה מעורב בעסקי החברות הן לפני פטירתו של המנוח והן לאחר תחילת הליכי הפירוק. המפרקים מוסיפים וטוענים כי דרישתו של המשיב שבית המשפט יבחן מראש לגבי כל מסמך ומסמך האם יש בו משום פגיעה בפרטיותו, חורגת לחלוטין ממה שנקבע בהחלטה מיום 1.3.2021, קרי, שרק מסמכים שלגביהם תועלה טענה של חסיון עו"ד- לקוח, יובאו לעיונו של בית המשפט.
3. באשר למילות החיפוש Civic (מילה 14) ו- Advance (מילה 15), טוענים המפרקים שקיים קשר מובהק בין חברת Civic וחברת Advance לבין החברות שבפירוק, מה גם שאחת מהחברות שבפירוק ערבה להתחייבויותיה של חברת Advance בסך של 5 מליון דולר אוסטרלי. בענין מילת החיפוש Discount (מילה 25) מבהירים המפרקים כי אחת מהפעילויות הפיננסיות המרכזיות של החברות שבפירוק היתה במסגרת התקשרות עם בנק דיסקונט לישראל בע"מ, אשר כתובת הדואר האלקטרוני שלו נושאת מילה זו.
4. בענין מילות החיפוש 32, 33, 35, 36, 37 ו- 38 (שמות של מדינות זרות וכן שמה של ישות פנמית זרה- CD Patrimony), טוענים המפרקים כי סך של 5 מליון דולר אוסטרלי הוצא מחשבונה של אחת מהחברות שבפירוק ומצא דרכו אל חשבונה של אותה ישות פנמית זרה, המתנהל בבנק בעיר ואדוז שבמדינת ליכטנשטיין. כיום הכספים הללו משמשים למחייתם של המשיב ובני משפחתו, כך שבהחלט מדובר במילות חיפוש רלבנטיות. גם לא מדובר בסעד המכוון נגד מי שמקום מושבו מחוץ לישראל, אלא כלפי המשיב הנמצא בישראל. באשר למילה 35 (שוויץ), טוענים המפרקים שבשוויץ פועל בנק באמצעותו בוצעו פעולות פיננסיות שונות בנכסי החברות שבפירוק. באשר למילה 38 (סינגפור), הרי שהמפרקים חושדים כי המשיב השתמש בחשבונו שם לשם הבטחת הלוואות שנטלו החברות שבפירוק מבנקים בישראל.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון בטיעוני הצדדים וברשימת מילות החיפוש, מצאתי שיש לקבל את בקשת המפרקים בשלמותה, מהטעמים שיפורטו להלן.
2. יש לדחות את בקשת המשיב לצמצם את תקופת החיפוש ולהעמידה על התקופה החל מיום 17.12.2014 וכלה ביום 10.5.2018. אין לשלול מראש את האפשרות שתכתובות עסקיות בנוגע לחברות שבפירוק הועברו דרך תיבות הדואר של המשיב עוד בימי חייו של המנוח, כשם שידוע כיום כי תכתובות כאלה המשיכו להגיע לתיבות הדואר של המשיב גם לאחר פירוקן של החברות, ולאחר שהוא עצמו חדל מניהולן (שהרי המשיב עצמו העיד כי מעת לעת הגיעו אליו הודעות כאלה, שהוא הזדרז למחוק). בנוסף, שאלת המעורבות של המשיב בניהול מקצת מהחברות שבפירוק עוד בתקופת חייו של המנוח שנויה במחלוקת, קרי, המפרקים לא אישרו כי המשיב החל ליטול חלק בניהול החברות רק לאחר פטירתו של המנוח. לדבריהם, המשיב עצמו אישר בחקירתו כי חתם על מסמכים שונים עבור הבנקים גם בתקופת חייו של המנוח. זאת ועוד, מילות החיפוש כולן הן בקונוטציה עסקית הרלבנטית לחברות שבפירוק, כך שיש להניח כי ממילא, ככל שהמשיב לא היה מעורב בשום צורה ואופן בעסקי החברות לפני פטירתו של המנוח או לאחר יום 10.5.2018, ממילא מילות חיפוש אלה לא יעלו דבר בתיבות הדואר שלו.
3. בענין מילות החיפוש Civic (מילה 14) ו- Advance (מילה 15), המפרקים הסבירו כי מדובר בשמות של שתי חברות בנות בבעלות מלאה של אחת החברות שבפירוק (חברת Ligon 159), שניהלו עימה מערכת יחסים כספית, נטלו הלוואות והעבירו אליה כספים. במקביל, חברת Ligon 159 העבירה אליהן כספים לשם פירעון ההלוואות. אגב, די בכך שמדובר בחברות בנות בבעלות מלאה של חברת Ligon 159 שבפירוק, על מנת שהמפרקים יהיו רשאים לעיין בתכתובות הנוגעות אל שתיהן. משכך, מדובר במילות חיפוש רלבנטיות שיש להתירן, גם אם אגב כך רשת החיפוש עלולה להעלות מסמכים שאינם קשורים לחברות אלה. לא ייתכן שבחירת שם גנרי לחברה כזו או אחרת תקנה חסינות מפני חיפוש מסמכים רלבנטיים הנושאים את שמה של חברה זו, רק מחמת החשש שמא האופי הגנרי של השמות יציף מסמכים שאין להם קשר לחקירת המפרקים. אין גם רבותא בעובדה שלחברות Advance ו- Civic מונה מפרק אחר, שכן זכותם וחובתם של המפרקים היא לברר את המערכת הפיננסית המסועפת שנערכה בין החברות שתחת ניהולם, לרבות חברת Ligon 159, לבין חברות בנות, גם אם לחברות הבנות מונה מפרק בנפרד.
4. הוא הדין לגבי מילת החיפוש Discount (מילה 25). אכן, מדובר במילה גנרית, אלא שאין חולק שלמקצת מהחברות שבפירוק היתה התנהלות פיננסית מול בנק דיסקונט לישראל בע"מ, המצוייה בלב החקירה שמנהלים המפרקים. לכן מדובר במילת חיפוש לגיטימית ומתבקשת מבחינת המפרקים, ויש להתיר חיפוש על פיה, חרף החשש שהחיפוש יעלה גם הצעות לרכישת מוצרים בהנחה (כפי שטוען המשיב).
5. כך גם יש לדחות את התנגדותו של המשיב לשימוש במילות חיפוש הנוגעות לישות הזרה CD Patrimony וכן מילים שהן שמן של מדינות זרות או ערים זרות הידועות כמדינות Offshore (כגון ליכטנשטיין, פנמה והעיר ואדוז). אכן, בהחלטתי מיום 1.3.2021 קבעתי כי אין למפרקים סמכות לפעול כלפי צדדים שמקום מושבם מחוץ לישראל (דוגמת חברת גוגל ארה"ב), שהרי סמכותם כבעלי תפקיד זרים הפועלים בישראל מכח צו הכרה בהליך זר, כשמה כן היא- לפעול בישראל, ובה בלבד. הוספתי וציינתי כי במסגרת ההליך הנוכחי לא ניתן למתוח עד בלי די את סמכותם, שגם כך מקורה בבתי המשפט באוסטרליה, באופן שזו תשתרע גם לגבי גופים שמקום מושבם בארה"ב. ברם, במקרה דנן לא מבוקש צו נגד תושב זר (ולעניננו, CD Patrimony), אלא נגד המשיב, שהוא תושב ישראל, והמידע המבוקש מצוי ברשותו.

לגופו של ענין, המפרקים חושדים כי לחשבונה של CD Patrimony הועבר סך של 5 מליון דולר אוסטרלי שמקורם בחשבון הבנק של חברת Ligon 159 שבפירוק. על פי החשד, כספים אלה הועברו תחילה לחשבון אימו של המשיב, ומשם מצאו את דרכם לחשבון הבנק של CD Patrimony (המשיב אגב מכחיש חשדות אלה). משכך, יש להתיר את השימוש במילות החיפוש 32, 33, 35, 36, 37 ו- 38, על מנת לברר האם אכן כספי חברת Ligon 159 הוברחו לחשבונה של CD Patrimony והאם כספים נוספים של חברות אחרות שבפירוק מצאו אף הם את דרכם אל CD Patrimony.

מטעם זה יש לדחות גם את התנגדותו של המשיב לחיפוש על פי מילים נוספות הנוגעות אף הן ל- CD Patrimony (מילים 31, 34 ו- 49).

זאת ועוד, באשר למתודולוגיית החיפוש בכלל, ובהקשר למילות חיפוש אלה בפרט, דומה כי המשיב מבקש להעמיס על המפרקים נטל ראייתי שלא יוכלו לעמוד בו, ובכך להכשיל את תכליתו של החיפוש. והרי זו בדיוק הסיבה לשמה נדרש החיפוש מלכתחילה- למפרקים דרוש מידע כדי לאמת חשדות שבשלב זה מבוססים על פיסות מידע בלבד, שלוקטו על ידם בעמל רב. אם היו להם ראיות מספיקות, ממילא החיפוש היה מתייתר. מטבע הדברים, מה שהמפרקים מנסים לאתר כעת הוא בדיוק את אותו מידע שאיננו מצוי עדיין ברשותם, וזאת על בסיס אותן פיסות מידע שכבר אספו, מה שאיפשר להם להגדיר מראש מילות חיפוש שעשויות להניב מידע רלבנטי לעסקי החברות שבפירוק. על כן, די בקיומם של חשדות, שלא ניתן לקבוע אפריורי שהם מופרכים על פניהם, כי מילות חיפוש מסוימות קשורות לחברות שבפירוק ולנכסיהן, על מנת להתיר את השימוש בהן (ובלבד שלא מדובר בפגיעה בלתי מידתית במשיב או במידע שהוא חסוי על פי דין). במקרה דנן די בקיומם של חשדות, שלא ניתן לקבוע מראש כי הם מופרכים על פניהם, כי כספים של אחת החברות שבפירוק מצאו את דרכם לחשבונה של CD Patrimony, על מנת להתיר את השימוש במילות החיפוש הללו.

1. הוא הדין בנוגע למילות החיפוש 35 ו- 38 (שוויץ וסינגפור). החשד שמעלים המפרקים הוא שחשבונות שנוהלו במדינות אלה שימשו לפעילות פיננסית הקשורה לחברות שבפירוק. מדובר איפוא במילות חיפוש רלבנטיות שיש להתירן.
2. לבסוף, יש לדחות את דרישתו של המשיב כי לא רק מסמכים לגביהם מועלית טענת חסיון עו"ד- לקוח יובאו תחילה לעיונו ולהחלטתו הפרטנית של בית המשפט, אלא גם כל מסמך אחר הנוגע לענייניו הפרטיים של המשיב. מבחינה מעשית, משמעות הדרישה שהיא שבית המשפט עצמו הוא שיידרש לבצע מיון מקדים של כל מסמך ומסמך שייתפס בגדרה של רשת החיפוש, שמא מדובר במסמך פרטי של המשיב שאין לאפשר עיון בו. פשיטא שמדובר בהצעה בלתי מעשית שתוריד לטמיון זמן שיפוטי רב, והיא גם עומדת בניגוד לרציונל שבגינו נעשה שימוש מלכתחילה במילות חיפוש מוגדרות כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות. אכן, לא ניתן לחסום מראש באופן הרמטי ומוחלט כל חשש שמא החיפוש יעלה ברשתו גם מסמכים פרטיים שאין להם כל נגיעה לחברות שבפירוק ולנכסיהן, אלא שהמשיב הוא שהביא על עצמו מצב דברים זה, עת עשה שימוש עסקי בתיבות דואר פרטיות. מכל מקום, מדובר בחיפוש הנערך על ידי בעלי תפקיד מטעם בית המשפט, הפועלים תחת פיקוחו, וחבים כמובן בחובת סודיות בכל הנוגע למידע שיגיע לרשותם בכלל, ובמסגרת הליכי החיפוש בפרט. על כן, חזקה עליהם שלא יעשו כל שימוש במידע פרטי של המשיב שאין לו נגיעה להליכי הפירוק.
3. סיכומו של דבר, מילות החיפוש מאושרות כמבוקש. ככל שהחיפוש יניב מסמכים שתועלה לגביהם טענת חסיון עו"ד- לקוח, יובאו המסמכים לעיוני לצורך מתן החלטה נפרדת, מבלי שהמפרקים יהיו רשאים לעיין במסמכים אלה.
4. המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' אייר תשפ"א, 14 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.