1. בקשה מטעם הנתבע מס' 1 (להלן – "המבקש"), להשיב לו ערבות בנקאית שחויב להפקיד כערובה, להבטחת תשלום פיצויים למשיב, בגין כל נזק העלול להיגרם למשיב, כתוצאה מצו עיקול זמני שהוטל על זכויותיו, לפי בקשת הנתבע מס' 1, בתאריך 14.7.2010.

2. העיקול הזמני הוטל על זכויות המשיב במסגרת הליכי הודעה לצד שלישי, אשר ננקטו נגד המשיב מטעמו של המבקש. העיקול הזמני בוטל בהחלטתי מיום 21.10.2012, ומכאן בקשת המבקש להשיב לו את הערובה שהופקדה.

3. בא כוח המשיב מתנגד לבקשה. לטענת בא כוח המשיב, העיקול הזמני גרם למשיב נזק, והוא עומד לתבוע מאת המבקש פיצוי עבור הנזק שנגרם לו, ועל כן אין מקום להשיב למבקש את הערובה, שנועדה להבטיח תשלום הפיצויים אם וכאשר ייפסקו כאלה לזכות המשיב.

4. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט כדלקמן:

(א) הערובה שהופקדה נועדה להבטיח תשלום פיצויים למשיב בגין נזקים שאפשר ונגרמו לו כתוצאה מהעיקול הזמני. על כן, משהודיע בא כוח המשיב, כי בכוונת המשיב להגיש תביעה, אין מקום להשיב את הערובה שהופקדה.

(ב) לפיכך, בשלב זה הערובה שהופקדה מטעם המבקש לא תוחזר למבקש.

(ג) ככל שהמשיב יגיש תביעה נגד המבקש בתוך 3 חודשים (דהיינו – עד ליום 31.1.2013), לתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהעיקול הזמני, תוסיף הערובה שהופקדה להיות מוחזקת בבית המשפט עד לסיום הדיון בתביעה, אם תוגש.

(ד) לא תוגש תביעה כאמור עד ליום 31.1.2013, כי אז לאחר מועד זה תוחזר הערובה שהופקדה לידי המבקש, באמצעות בא כוחו.

(ה) למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי לפגוע בזכות המשיב להגיש תביעה נגד המבקש אף לאחר 31.1.2013.

ניתנה היום, ט"ו חשון תשע"ג, 31 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.