1. בקשה מטעם הנתבע מס' 2 לבטל עיקול זמני שהוטל על בית מגוריו, או לחילופין לבטל את העיקול הזמני באופן שיתאפשר למבקש לרשום משכנתא, ולאחר מכן לחדש את העיקול הזמני.

2. בבסיס בקשת המבקש עומדת טענתו, כי בעקבות הרשעתו בהליך פלילי שהתנהל נגדו, הוטלו עליו עיצומים כספיים כבדים, ואף רשויות המסים פתחו נגדו בהליכים אזרחיים והם דורשים ממנו תשלום מסים באופן רטרואקטיבי, ובסכומי כסף גדולים. לצד דברים אלה, החברה שבשליטתו עברה למשכן חדש, ונאלצה להוציא סכומי כסף נכבדים בהתאמת המקום לצרכיה, וכן ניצלה את כל מסגרת האשראי שהבנק היה מוכן להעמיד לרשותה.

על כן, המבקש נדרש להזרים לחברה סכומי כסף ממקורותיו, ולצורך כך עליו ליטול הלוואה אישית מהבנק, אותה יש צורך להבטיח ברישום משכנתה על בית המגורים שלו. המבקש טוען, שאם לא יוכל לגייס את ההלוואה, החברה עלולה לקרוס, ועובדיה, 24 במספר, יפוטרו.

3. בין הצדדים נעשה הסדר דיוני, בתאריך 27.12.2009, ולטענת המבקש הוסכם בהסדר הדיוני כי יהיה רשאי לבקש מבית המשפט להגיש בקשה לביטול העיקול הזמני כדי לאפשר לו לפרוע את התשלומים שהוטלו עליו במסגרת גזר הדין שניתן נגדו בהליך הפלילי. לטענת המבקש, בקשתו הנוכחית תואמת את ההסדר שנעשה בין הצדדים. אציין, כי בהסדר לא ניתנה הסכמת התובעת לביטול העיקול, ונקבע, שאם תוגש בקשה לביטולו, תהיה התובעת רשאית להתנגד לכך.

4. קודם שבאתי ליתן החלטתי, ביקשתי מהמבקש פרטים על סכום ההלוואה שבכוונתו לקבל וכן להעריך את שווי דירתו. בתשובה לכך מסר המבקש, כי בכוונתו ליטול הלוואה בסכום של 1.2 מיליון ₪, וכי שווי דירתו מגיע כדי סכום של כ- 5 מיליון ₪, שכן מדובר בבית צמוד קרקע בשכונת דניה בחיפה, ששטחו כ- 400 מ"ר, והבנוי במגרש ששטחו כ- 750 מ"ר.

5. התובעת מתנגדת לבקשה, ולטעמה אין כל מקום לפגוע בעיקול הזמני שנועד להבטיח את הסעד לו היא עותרת בכתב התביעה, בסכום של כ- 20 מיליון ש"ח (מכל הנתבעים גם יחד). בא כוח התובעת מוסיף, כי הנתונים שנמסרו על ידי המבקש בנוגע לשווי בית המגורים נמסרו בצורה לקונית וסתמית.

6. לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט להיעתר לבקשה.

ראשית לכל יוער, שנראה לכאורה שבית המגורים של המבקש מצוי בבעלות משותפת של המבקש ורעייתו, ורק זכויותיו של המבקש עוקלו. ממילא ברור, שאף אם יגיע המועד למימוש הבית במסגרת העיקול הזמני, אין מדובר בנכס נזיל. העיקול הזמני אכן יבטיח את זכויות התובעת, אך בשלב זה יש לאזן בין הצורך להבטיח את זכויותיה ובין צרכיו של המבקש.

מבקשת המבקש שעולה, כי הוא אינו מתחמק מתשלום חובותיו, ולצד תשלום החובות הוא ממשיך להפעיל את החברה שבשליטתו, ממנה הוא מפיק את פרנסתו ואת המקורות הכספיים הדרושים לתשלום חובותיו. אמנם, הפרטים שמסר המבקש על בית מגוריו אינם נתמכים בחוות דעת של מומחה או בראיות אחרות שיש בהן לתת אינדיקציה על שווי הבית, ואולם, מדובר בבית המצוי באחת משכונות היוקרה של חיפה.

המבקש מתמודד עם תשלום סכומי כסף גדולים, ובמישורים שונים, ואין לומר כי הוא מנסה להתחמק מתשלום חובותיו. דבר זה משליך אף על אפשרויות הגביה ממנו בעתיד. שוכנתי מטענות המבקש, כי ההלוואה נדרשת, בין היתר, כדי לאפשר את המשך פעילותה התקינה של החברה שבשליטתו, החברה ממנו הוא מפיק את הכנסתו המשמשת, בין היתר, לסילוק חובותיו.

אמנם, הפרטים שמסר המבקש ביחס לשווי ביתו אינם נתמכים במסמך כלשהו, אך מכיוון שמדובר באחת משכונות היוקרה בעיר חיפה, לא מצאתי מקום להטיל ספק בנתונים שנמסרו.

ל אור הצורך לאפשר למבקש להמשיך ולנהל את עסקו, ובהתחשב בנסיבות שלעיל, הנני סבור שיש לאפשר למבקש לרשום את המשכנתה על המקרקעין, גם אם הדבר מפחית במידת מה מתוקפו של העיקול הזמני שהוטל לבקשת התובעת.

7. על כן, וכדי לאפשר את רישום המשכנתה, הנני מחליט כדלקמן:

(א) המבקש יהיה רשאי למשכן את בית מגוריו, הבנוי במקרקעין המזוהים כחלקה 11 בגוש 12286, והמצויים בשד' אבא חושי 152 בחיפה, במשכנתה בסכום שלא יעלה על 1,200,000 (מיליון ומאתיים אלף ש"ח).

(ב) לצורך רישום המשכנתה, ובמעמד רישום המשכנתה, יבוטל העיקול הזמני שנרשם לטובת התובעת.

(ג) מיד לאחר רישום המשכנתה, ירשם העיקול הזמני לטובת התובעת מחדש.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ד, 22 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.