1. לפני בקשת המאשימה להאריך את המועד אשר ניתן לה לביצוע צו הריסה שהוצא בתיק זה במסגרת גזר הדין ביום 14.10.10.

2. השתלשלות העניינים הארוכה אשר הביאה להגשת הבקשה דנן תוארה בהחלטות קודמות שניתנו בהקשר זה הן על ידי בית המשפט הדן בבקשה והן על ידי בית המשפט המחוזי במסגרת ערעורים שהוגשו על החלטות שונות (ראו בין היתר: עפ"א (מחוזי חיפה) 41356-04-14 אגבאריה נ' מדינת ישראל (12.5.14)) ואין צורך לחזור על הדברים המפורטים בהן.

3. ראוי לציין, כי בית המשפט בהליך הנוכחי הורה לנאשם להרוס את המבנה מושא האישום עד ליום 1.5.11 וקבע כי אם הנאשם לא יבצע את צו ההריסה תהיה המאשימה מוסמכת לבצעו החל מיום 1.9.11 ללא מגבלת זמן.

במסגרת ערעור שהוגש על אחת ההחלטות שלא לעכב את ביצוע ההריסה, הורה בית המשפט המחוזי על ביצוע ההריסה תוך 60 יום (ראו: עפ"א (מחוזי חיפה) 50257-06-13 אגבאריה נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה – צפון חיפה).

החלטה זו ניתנה בתאריך 12.8.13 (להלן: "החלטת בית המשפט המחוזי").

4. הנאשם לא ביצע את צו ההריסה אשר הוטל על כתפיו אך אף המאשימה לא ביצעה אותו.

חלף ביצוע הצו, הגישה המאשימה בקשות חוזרות ונשנות לאפשר לה לבצע את ההריסה במהלך תקופה נוספת.

בסופו של יום, כל בקשותיה של המאשימה נענו, בין אם במעמד צד אחד ובין אם לאחר קיום דיון, ולאחר שנשמעה עמדת הנאשם אשר התנגד נחרצות לבקשותיה של המאשימה.

5. אם כן, למרות שחלפו למעלה מששה-עשר חודשים מיום מתן החלטת בית המשפט המחוזי אשר קצבה כאמור 60 יום לביצוע הצו, היינו עד ליום 12.10.13, צו ההריסה לא בוצע.

6. בבקשתה אשר הוגשה ביום 9.12.14 עתרה המאשימה לאפשר לה לבצע את צו ההריסה עד ליום 1.9.15. עם זאת, בעקבות החלטת בית המשפט שניתנה ביום 10.12.14 בגין בקשה קודמת, שקלה המאשימה עמדתה פעם נוספת ובהמשך עתרה להאריך את המועד עד ליום 1.3.15.

לבקשתה צירפה המאשימה תצהיר שנחתם ביום 7.12.14 על-ידי ראש ענף שיטור וקהילה באגף המבצעים במשטרת מחוז חוף, המסביר את אופן היערכות המשטרה לביצוע צווי הריסה על הקשיים הכרוכים בכך. בהמשך צירפה המאשימה מסמך שנשלח על-ידי פרקליט המדינה למפכ"ל משטרת ישראל, במסגרתו הנחה פרקליט המדינה את מפכ"ל המשטרה לסייע למאשימה לבצע את צו ההריסה עד למועד האחרון שנקצב לכך (1.1.15). כן צורפו תכתובות נוספות בין גורמי המאשימה למשטרת ישראל.

7. המאשימה בבקשתה הנוכחית הדגישה את חשיבות ביצוע הצו על-ידה לביצור שלטון החוק ואת הקשיים בהם היא נתקלת בבואה לבצעו. מן העבר השני הנאשם בתגובתו הפנה אל מספר מקרים מהעת האחרונה בהם ביצעה המאשימה צווי הריסה במקומות בעלי רגישות אנושית גבוהה, משכך סבור הוא כי אין להלום את נימוקי הבקשה. עוד סבור הוא כי יש לעכב את ביצוע הצו על-מנת לאפשר את הכשרת המבנה בדיעבד נוכח הליך תכנוני אינטנסיבי הנערך ביחס למקרקעין. ככל שלא ניתן יהיה להכשיר את המבנה התחייב הנאשם לבצע את צו ההריסה בעצמו.

8. שקלתי את הנתונים הרבים שבפניי, ואת נימוקי הבקשה הנוכחית.

כפי שצוין בהחלטה שניתנה ביום 10.12.14 "משהוטלה משימת ההריסה גם על כתפי המאשימה על-פי בקשתה, היה עליה להיערך כראוי לביצוע ההריסה תוך זמן סביר. יש לזכור שאי ביצוע צו הריסה שיפוטי במשך שנים רבות מהווה פגיעה בשלטון החוק ויש בו משום זילות הוראת בית המשפט.

ככל שמתארכת התקופה בה לא מבוצע הצו השיפוטי הפגיעה בשלטון החוק גדלה ומתעצמת".

9. ברי כי ככל שחולף הזמן, ומחד, המאשימה לא מבצעת את הצו, אך מאידך הנאשם ממשיך ליהנות ממחדלה, מתעצמים וגוברים הפגיעה בשלטון החוק והזלזול בצווי בית המשפט. אף אמון הציבור במערכות האכיפה והשפיטה נפגע אנושות.

למרות האמור, קשה מאוד להשלים עם מצב בו הנאשם אשר ביצע עבירה לפני שנים רבות ממשיך וימשיך ליהנות מפירותיה, תוך התעלמות מוחלטת מהוראות בתי המשפט שניתנו בראש ובראשונה לו באופן אישי.

10. בנסותי לאזן בין כלל השיקולים הצריכים לעניין, סבורני כי יש לאפשר למאשימה פרק זמן נוסף קצר, קצוב ומדוד, לצורך ביצוע צו ההריסה על ידה.

ככל שהמאשימה לא תבצע את צו ההריסה במהלך אותו פרק זמן קשה יהיה להיעתר לבקשות נוספות מן הסוג דנן, בפרט נוכח התקופה הארוכה שחלפה מאז החלטת בית המשפט המחוזי.

11. אני מקבל אפוא את הבקשה המתוקנת שהוגשה על ידי המאשימה, ומאפשר לה לבצע את צו ההריסה עד ליום 1.3.15. בהמשך תוכל להיפרע מן הנאשם בגין הוצאותיה.

המזכירות תודיע בדחיפות לצדדים, תשלח להם החלטתי ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, ט' טבת תשע"ה, 31 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.