ביום 26.3.17 נתן בית המשפט החלטה ארוכה ומקיפה שבמהלכה גם נקבע התיק להוכחות ובמהלכה ציין בית המשפט כי בשלב זה לפחות אינו רואה הצדקה לתת צו הריסה כמבוקש על ידי המבקשים. בית המשפט חייב בהוצאות משמעותיות את המשיבים בסכום של 10,000 ₪ והכל כעולה מן ההחלטה.

הוגשה בקשה לעיון חוזר בהחלטת בית המשפט תוך חזרה למעשה על טענות קודמות ותוך המצאה נטענת של ראיה חדשה שהיא טבלה שהגיעה לידי התובעים שהינה טבלה שנערכה על ידי מפקח הנתבעת 3 מר מיכה בן ימיני מיום 23.4.17 ונחתמה בחתימת ידו והמתייחס להפרות על פי חוק התכנון ובניה ללא היתרים.

עוד טוענים התובעים/המבקשים כי אין כל הצדקה להמתין לסיום ההליך הפלילי וכי הסכום שקבע בית המשפט כהוצאות אינו מהווה הרתעה כלשהי כנגד הנתבעים/המשיבים.

כצפוי הנתבעים/המשיבים טוענים כי יש לדחות את הבקשה מכל וכל, תוך ציון כי בית המשפט קם מכיסאו ואילו היו רוצים היו יכולים התובעים להגיש בקשת רשות ערעור.

אין כל הצדקה לתת צו הריסה מבלי שהתמונה הכוללת והמלאה תבוא בפני בית המשפט לרבות אחרי חקירות השמאי והמפקחים.

עוד מתייחסים הנתבעים/המשיבים לטבלה המצויינת ונותנים את השגותיהם ביחס אליה. מדובר באכיפה בררנית וסלקטיבית שנעשתה.

לאחר שקראתי את הבקשה והתגובה אני מסכים לחלוטין עם הנתבעים/המשיבים.

אין כל הצדקה לשנות את החלטתי מיום 26.3.17 המדברת בעד עצמה.

התמונה הכוללת תוצג בפני בית המשפט ולאחר שבית המשפט יקבל אותה, יוכל להחליט האם יש מקום להוציא צו הריסה או מקום שאין הצדקה להוציא צו הריסה.

אני דוחה איפוא את הבקשה ועל מנת שלא להעצים עוד יותר את הסכסוך בין הצדדים, אמנע מפסיקה של הוצאות בגין הגשת הבקשה.

המזכירות תעביר העתק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ז, 10 מאי 2017, בהעדר הצדדים.