בפניי בקשה לדחייה ו/או מחיקת התביעה על הסף שהוגשה מטעם הנתבעת מס' 3, הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריות (להלן: "הוועדה").

להלן יפורטו טענות הוועדה בבקשה:

1. לטענת הוועדה, היא כלל אינה צד לשלושה מתוך ארבעת התיקים, שאוחדו לדיון אחד, ולא בכדי, שכן גם הצדדים עצמם לא חשבו לצרפה לתיקים אלו. הדברים בייחוד אמורים ביחס לתביעה בעילת לשון הרע ו/או לתביעה הקטנה, אשר לטענתה היא כלל אינה צד רלוונטי לטענות בהליכים אלה. הוועדה מדגישה, כי טענות התובעים כנגדה הינן טענות אשר נזכרו אך ורק במסגרת ת.א. 22857-07-13, בו נטען כי התרשלה בפעולות האכיפה כנגד עבירות הבנייה הנטענות, כי בוצעו על ידי הנתבעים 1-2.
2. הוועדה מבהירה, כי אין סמכות למותב הנוכחי לבחון את הפעלת סמכות האכיפה על ידי הוועדה, שכן סמכות זו מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ודי בכך כדי לקבל את בקשתה. כמו כן, היות והסמכות לבחינת פעולות האכיפה שננקטו על ידי הוועדה מסורה לבית המשפט לעניינים מנהליים, הרי שהתובעים לא מיצו את ההליכים הנדרשיים לתקיפת פעולות הועדה בחוק, וגם מסיבה זו יש לטענתה לקבל את בקשתה.
3. הוועדה מפנה בהקשר זה לסעיף 5(1) לחוק בית המשפט לעניינים מנהליים, תש"ס-2000, שנוסחו כדלקמן:

"בית משפט לעניינים מנהליים ידון באלה-

1. עתירה נגד החלטה של רשות או של גוף המנוי בתוספת הראשונה בעניין המנוי בתוספת הראשונה....".

התוספת הראשונה לחוק קובעת בסעיף 10(א) את ענייני התכנון והבניה לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965.

לפיכך טוענת הוועדה, כי כל החלטה של רשות תכנונית על פי חוק התכנון והבנייה, נתונה לסמכותו העניינית של בית המשפט לעניינים מנהליים.

1. הוועדה מפנה בבקשתה לפסק דין בת.א. 1338/08 (שלום חדרה) בנימין נ' משה ואח' (פורסם ב"נבו" ביום 11.03.10), אשר לטענתה נסיבות המקרה בתיק זה מקבילות לנסיבות פס"ד הנ"ל. הוועדה מסבירה, כי גם בתיק הנ"ל התובעים טענו להתרשלות מצד הוועדה, באי נקיטתה אמצעי אכיפה נאותים, ובפסק הדין נקבע, כי אין לבית המשפט השלום סמכות עניינית בעניין פעולות אכיפה מצד הוועדה.
2. הועדה מוסיפה וטוענת, כי התובעים "הזדרזו" להגיש תביעתם כנגד הועדה, בטרם מיצו את ההליכים הקבועים בחוק לצורך תקיפת "אי האכיפה" לכאורה מצד הוועדה, וגם מסיבה זו, יש לטענתה למחוק את התביעה כנגדה.

התובעים הגיבו בתגובתם לבקשה כדלקמן:

1. לטענת התובעים, עד למועד הגשת הבקשה דנן, לא נשמעה מצד הנתבעת 3 כל טענה בדבר העדר סמכות עניינית, המצדיקה דחייה ו/או מחיקת תביעתם על הסף, וטענתם זו המועלית כעת, מהווה שיהוי ניכר. הנתבעת 3 הגישה את כתב הגנתה לפני למעלה משנה, בו יועד פרק שלם להעלאת טענות מקדמיות. פרק זה מלמד, כי לא חלקה הנתבעת 3 על סמכותו העניינית של בית המשפט לדון בתביעה.
2. לטענת התובעים, העלאת טענת העדר סמכות עניינית בשלב זה של ההליך, בחלוף למעלה משנה ממועד הגשת כתב ההגנה מטעם הנתבעת 3 וניהול מספר דיונים בפני בית המשפט, עומדת בסתירה לעקרון תום הלב. לפיכך, מנועה כעת הנתבעת 3 מלהעלות טענה זו.
3. לגופם של דברים- התובעים טוענים, כי תביעתם כנגד הנתבעת מס' 3 הינה בעילת רשלנות מכוח פקודת הנזיקין, כאשר הסעד לו עתרו התובעים הינו סעד כספי בלבד. לטענתה, העתירה למתן סעד מסוג צו עשה הוגשה אמנם בשילוב עם הסעד הכספי, אך זאת כנגד הנתבעים 1-2 בלבד. כלומר, ככל שהתביעה מהווה תקיפה של הליך מנהלי- הרי שמדובר בתקיפה עקיפה במסגרת תביעת פיצויים, הליך שלא ניתן לקיימו במסגרת בית המשפט לעניינים מנהליים, ולא בתקיפה ישירה כשם שטוענת הנתבעת 3 בבקשתה.
4. התובעים מבהירים, כי תביעתם לא באה בגדרי "עתירה מנהלית", שכן אין כאן תקיפה ישירה של ההחלטה המנהלית, אלא תובענה כספית שההחלטה המנהלית נבחנת אגבית לה, ולפיכך מצויה בסמכות בית משפט זה. המבחן לטענתם, הינו "מבחן הסעד", ומשעה שמדובר בסעד של פיצוי כספי, שהרי שמקומה של תביעתם הינה בבית המשפט האזרחי,
5. עוד מסבירים התובעים, כי כאשר נדרש בית משפט לדון בתביעה לפיצוי בגין עוולת הרשלנות, ובתוך כך נדרש לבחון טענות כנגד רשות ציבורית, הרי שמדובר בשאלות שבגררא לעניין שבסמכותו, ואין בכך כדי לעקר את סמכותו לדון בתביעה בכללותה.
6. לחילופין מבקשים התובעים, כי ככל שיקבע כי התביעה אינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה, בית המשפט יעביר את התביעה לבית המשפט המוסמך, בהתאם לתקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי.

דיון והכרעה:

1. עניינה של תביעת התובעים בכתב התביעה המקורי שהוגש לתיק בית המשפט, הוא טענתם ליצירת מטרד צמוד לביתם על ידי הנתבעים 1-2 במכוון, "וזאת תוך עצימת עיניים ו/או לכל הפחות רשלנות מצד הנתבעת 3 אשר מאפשרת המשך יצירת מטרד זה ואי הסרתו במועד סביר" (ציטוט מתוך סעיף 4 לכתב התביעה המקורי).

עוד נטען בכתב התביעה כדלקמן:

"88. על אף שהתובעים פנו אינספור פעמים לנתבעת 3, בין במישרין ובין בעקיפין, תוך פניה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, בלית ברירה ובהעדר כל פעולה מספקת או סבירה מצד הנתבעת 3, הרי שהנתבעת 3 לא עשתה שימוש בסמכויותיה כנדרש.

89. התובעים יטענו כי מחדלה של הנתבעת 3 מלעשות שימוש בסמכות שניתנה לה לפקח, לנקוט הליכים ולהחזיר את המצב לקדמותו, עולה כדי עוולת הרשלנות כלפי התובעים, שכן בנסיבות העניין, הרשות הפכה למעשה לחובה, וכל ועדה סבירה במקומה של הנתבעת 3 היתה עושה שימוש בסמכות על מנת להביא לסילוק מהיר של המטרד ולאכיפה אפקטיבית, יעילה ומהירה של חוק התכנון והבניה, ועל מנת להקטין את הנזקים שנגרמים לתובעים, במיוחד שעה שבסופו של דבר היתה הוועדה יכולה לגבות את הוצאותיה ישירות מן הנתבעים 1-2."

התובעים בתביעתם טוענים כי הנתבעת 3 חבה בנזקיהם ביחד ולחוד עם הנתבעים 1-2.

2. מעיון מדוקדק בכתב התביעה, עולה כי התובעים עותרים לצו עשה קבוע כנגד הנתבעים 1-2 בלבד, ואילו הפיצוי הכספי הנתבע על ידם, נתבע מכל הנתבעים יחדיו, לרבות מהוועדה.

3. בבית משפט לעניינים מנהליים לא ניתן להגיש תובענה לסעד כספי (למעט תובענה מינהלית לפיצויים שעילתה מכרז ציבורי, או בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד רשות שהסעד המבוקש בה הינו פיצויים או השבה). התביעה שבפנינו אינה נכנסת לאחד מהחריגים הללו. לפיכך, עסקינן בתביעה לסעד כספי, ותביעות שכאלו נדונות בבתי המשפט האזרחיים, בהתאם לשווין (רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' צרפתי בע"מ (טרם פורסם).

4. אציין, למעלה מן הצורך, כי אמנם הכלל הוא, כי בכל שלב של הדיון ניתן להעלות טענת חוסר סמכות עניינית, אך כיום מסתמנת בפסיקה מגמה המחלישה קביעה זו. אין ספק כי "עברו מים בנהר" מאז הגשת כתב התביעה בתיק זה (הוגש ביום 12.05.13), כאשר אף התנהלו בתיק שלושה דיונים. על כן אני סבור, כי העלאת טענת סמכות העניינית מצד הנתבעת 3 רק בשלב זה של התיק מהווה שיהוי ניכר.

5. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשת הנתבעת 3 לדחיית ו/או מחיקת התביעה על הסף, וקובע כי סמכותו העניינית של בית משפט זה נתונה אף ביחס לטענות המופנות כלפיה.

6. אני מאפשר לתובעים להגיש כתב תביעה מתוקן, לאור החלטתי זו, תוך 30 יום. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום לאחר מכן.

7. הנתבעת 3 תשלם הוצאות לתובעים בסך של 2,000 ₪+מע"מ וזאת לאור דחיית בקשה זו.

8. החלטתי לעכב ביצוע של הוצאות אלה ושל ההוצאות בסך 4,000 ₪+מע"מ שפסקתי לחובת התובעים בבקשה לתיקון כתב תביעה.

9. להביא בפניי תוך 30 יום למעקב שופט לגבי מינוי מומחה בתחום השמאות לאחר שיוגשו חחות הדעת הנגדיות.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ה, 03 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.