1. התובע עותר להכיר בסכרת כפגיעה בעבודה.
2. דר' אודיל כהן ועקנין מונתה כמומחית יועצת רפואית מטעם בית הדין (להלן – המומחית) ומסרה חוות דעתה לבית הדין (להלן – חוות הדעת).
3. בחוות הדעת קבעה המומחית, כי בעניינו של התובע אובחנה הסוכרת במהלך חודש 5/2000 אך לא הוחל בטיפול תרופתי ולא נעשה בירור לאבחון סוג הסוכרת עד שנת 2008. המומחית הוסיפה, כי לתובע אין סיפור משפחתי של סכרת, הוא אינו סובל מעודף משקל ואין לו מחלות רקע פרט לעודף שומני הדם. ב- 5/1/05, לראשונה, מאז אבחון הסוכרת קיבל התובע מרשם לטיפול בסוכרת, אך החליט שלא להתחיל טיפול. משנת 2008 ואילך חלה החמרה באיזון בהעדר טיפול תרופתי סדיר. בתאריך 11/5/09 מופיעה לראשונה בתיקו הרפואי אבחנת סוכרת סוג 1 התלויה באינסולין והוחלט על מתן זריקות אינסולין. חרף סמיכות הזמנים בין האירוע המיוחד בעבודה לבין האבחון הראשון של מחלת הסוכרת לא מצאה המומחית קשר בין השניים, שכן מחלת הסוכרת בתקופה שלאחר האירוע המיוחד בעבודה הייתה מאוזנת היטב למשך תקופה ארוכה ללא טיפול תרופתי, ואילו החמרה באיזון הופיעה רק כ- 8 שנים לאחר האירוע.

4. בפני בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה למומחית, כאשר לדידו שאלות ההבהרה נועדו לחדד את ההבדל שבין הגורם המחולל למחלה וגורם ההדק. לאחר עיון בבקשה ובתגובות הנתבע, ומכיוון שמדובר בסבב ראשון של שאלות הבהרה למומחית זו, מצאתי כי יש מקום להפנות למומחית את השאלות הבאות:

א. האם ניתן לקבוע על יסוד הרישומים הרפואיים של התובע, כי לפני האירוע המיוחד בעבודה מיום 18/4/2000 היה כבר התובע חולה בסוכרת (גם אם לא אובחן רשמית)? המומחית מתבקשת להפנות לרישומים רפואיים רלוונטיים.

ב. האם סמיכות הזמנים בין האירוע המיוחד בעבודה (18/4/2000) לבין פריצת המחלה שלא הייתה קודם לכן, היא אבן היסוד בקביעת הקשר בין אירוע מיוחד כאמור, לבין פריצת מחלה כלשהי בכלל וסוכרת בפרט?

ג. מהי ההגדרה של "גורם הדק" בפריצת מחלת הסוכרת?

ד. מהי ההגדרה של גורם מחולל ראשוני של מחלת הסוכרת?

ה. האם ידוע מהו הגורם המחולל הראשוני של מחלת הסוכרת?

ו. האם נכון שהגורם המחולל הראשוני של מחלת הסוכרת אינו ידוע ומדובר באוסף של גורמי סיכון מולדים ונרכשים?

ז. האם כל מי שיש אצלו נטייה למחלת הסוכרת או גורמי סיכון לסוכרת ילקה במחלת הסוכרת?

ח. האם נכון שרק חלק מאלו שיש אצלם נטייה (פוטנציאל) למחלת הסוכרת ילקו במחלה?

ט. האם נכון שהתבטאות קלינית של מחלת הסוכרת דורשת בדרך כלל צרוף של נטייה למחלה וגורם סביבתי שגורם לפריצת המחלה?

י. האם גורם סביבתי זה קרוי "גורם הדק"?

יא. האם דחק לסוגיו יכול לשמש כ"גורם הדק" לפריצת מחלת הסוכרת?

יב. האם נכון לקבוע שבעניינו של התובע לאחר האירוע המיוחד בעבודה נצפתה עליה ברמות הסוכר?

יג. האם סמיכות הזמנים בין האירוע המיוחד מיום 18/4/2000 לעליה ברמות הסוכר שנצפתה בבדיקות הדם ממאי 2000, מחזקת את תפקידו האפשרי של הדחק הנפשי כגורם הדק לעליית רמות הסוכר אצל התובע?

יד. האם מוכר לך נייר העמדה משנת 2016 של וועדת המומחים (וועדת רפפורט) מטעם המועצה הלאומית לסוכרת לבחינת הקשר בין דחק נפשי מקדים לפריצת ו/או החמרת מחלת הסוכרת.

טו. האם נכון, כי עפ"י עמדת הוועדה בנסיבות מסוימות דחק נפשי מקדים יכול לשמש "גורם הדק" לפריצת סוכרת מסוג 1 והאם לאור האמור בנייר העמדה ניתן לקבוע במידת וודאות העולה על 50%, כי האירוע המיוחד מיום 18/4/2000 אכן שימש גורם הדק לפריצת מחלת הסוכרת של התובע או חשיפתה הקלינית, או האצת הליך המחלה במועד בו אובחנה?

5. לא מצאתי לנכון להתיר את שאלה מס' 2 לגביה השיבה המומחית במפורש מהו מועד אבחון מחלת הסוכרת ומהן רמות הסוכר שנמדדו באותה עת.

שאלה מס' 12 הותרה חרף התנגדות הנתבע, וזאת מכיוון שהיא ממשיכה את הרצף של השאלות הקודמות לה.

שאלות מס' 15 עד 17 אינן מותרות, שכן הן אינן מבוססות על התשתית העובדתית שנקבעה ומרחיבות אותה ללא ביסוס בדין.

6. החלטה למומחית תצא בנפרד.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשע"ז, 25 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.