בפני בקשה מטעם התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה שמונה בתיק.

הרקע בתמצית

1. תביעה זו הוגשה כנגד החלטת הנתבע לדחות תביעת התובע להכרה במחלת הסכרת, ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. התובע ייחס את הופעת המחלה לאירוע בעבודה שלטענתו אירע ביום 18.4.00 (נ/2).
2. לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים נקבע בהחלטה מיום 19.3.15, כי התובע הביא ראשית ראיה לכך שביום 18.4.00 אירוע לו "אירוע מיוחד" בעבודתו, שבעקבותיו היה שרוי במתח נפשי, באופן המצדיק מינויו של מומחה-יועץ רפואי מטעם בית הדין, לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע המיוחד בעבודה לבין מחלת הסכרת ממנה סובל התובע.
3. ביום 19.3.15 מונה פרופ' שמעון גליק, כמומחה-יועץ רפואי (לעיל ולהלן – המומחה) וחוות דעתו נמסרה לבית הדין ביום 8.6.15 (להלן – חוות הדעת).
4. בחוות דעתו קבע המומחה, כי אין בידו לקבוע את מועד אבחון מחלת הסכרת אצל התובע, זאת נוכח החומר הרפואי הדל ביותר בתיק, בו אין נתונים אודות ערכי רמת הגלוקוז בדם, הן לפני האירוע המיוחד, והן במשך זמן רב לאחריו. המומחה הסביר, כי לצורך קביעת קשר סיבתי בין האירוע בעבודה להתפתחות הסכרת או החמרתה, יש לבחון את הנסיבות הספציפיות של החולה בהתבסס על הערכה של עוצמת הדחק הנפשי וסמיכות הדחק להתפרצות המחלה. המומחה הפנה לרישומים הרפואיים שנערכו בסמוך לאחר מועד האירוע המיוחד לו טוען התובע, מיום 7.5.00 ומיום 21.5.11, וציין כי אין בהם עדות לכך שהתובע התלונן בפני רופאיו על סימפטומים כלשהם מלבד הערה ברישום הרפואי מיום 21.5.00 על "סוכר מוגבר", בלי נתון מדויק של הרמה, באיזה תנאים נלקחה דגימת הדם ואף אין ברישום המלצה טיפולית כלשהי, לא של דיאטה ולא של טיפול תרופתי – כאשר לדעת המומחה "ככה לא קובעים אבחנה של סוכרת."
5. לאחר קבלת חוות דעת המומחה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף בטענה, כי המומחה מטיל ספק בחריגות האירוע וקביעתו זו מנוגדת לקביעת בית הדין כי הוכח קיומו של 'אירוע מיוחד' בעבודת התובע. עוד נטען, כי המומחה התעלם מנתונים רפואיים המצויים בתיקו של התובע – בדיקות דם שנערכו לתובע בשנת 1994 – המצביעות על רמת גלוקוז תקינה לחלוטין עובר ל'אירוע המיוחד'; הנתבע התנגד לבקשה למינוי מומחה אחר או נוסף.
6. בהחלטה מנומקת מיום 26.7.15 נדחתה בקשת התובע למינוי מומחה אחר או נוסף, תוך שהוארך המועד להגשת בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחה.
7. ביום 11.8.15 הגיש התובע בקשתו דנן להפניית "שאלות הבהרה". עיון בבקשה מלמד, כי למעשה מדובר בשאלת הבהרה אחת, במסגרתה מופנה המומחה הן לתוצאות בדיקת הדם שנערכה לתובע בשנת 1994 והן לקביעת בית הדין בסעיף ג' בחלק העובדות בהחלטת המינוי, שם נקבע כי ביום 18.4.00 אירע לתובע אירוע מיוחד בעבודה, כאשר המומחה נדרש להשיב אם נוכח הפניות אלה יש מקום להכיר במחלת הסכרת כפגיעה בעבודה.
8. הנתבע הגיב לבקשה והציע כי נוכח העובדה לפיה המומחה מופנה לראשונה לתוצאות של בדיקות הדם שנערכו לתובע בשנת 1994, שככל הנראה לא עמדו בפניו, מן הראוי כי המומחה ישיב מחדש לשאלות המקוריות שהופנו אליו בהחלטת המינוי.
9. לאחר עיון בבקשה להפניית שאלות הבהרה ובתגובה לה, אל מול חוות דעת המומחה ומאחר ואכן מדובר בתוצאות של בדיקת דם, שככל הנראה לא עמדו בפני המומחה בעת מתן חוות דעתו, מקובלת עלי עמדת הנתבע בתגובתו לפיה ישאל המומחה את השאלה הבאה:

"בחוות דעתך מיום 30/4/2015 ציינת כי לא סופקו לך ערכים של רמת גלוקוז בדם, הן לפני הארוע המיוחד, והן במשך זמן רב לאחריו. מצ"ב תוצאות בדיקות דם שנערכו לתובע החל משנת 1994.

בשים לב לקביעת בית הדין בסעיף ג' בחלק העובדות להחלטה על מינוייך שם נקבע כי ביום 18/4/2000 ארע לתובע ארוע מיוחד בעבודה ולבדיקות הדם המצ"ב הינך מתבקש להשיב מחדש לשאלות א'-ד' בסעיף 8 להחלטה על מינוייך ולנמק את תשובותיך."

1. החלטה למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, י"ח אלול תשע"ה, 02 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.