בקשה למחיקת סעיפים מכתב ההגנה המתוקן מחמת מעשה בית דין

1. לאחר עיון בבקשה ובתגובות מצאתי כי דין הבקשה להידחות.

2. קדם המשפט בתיק זה – תם, ועמו כל הבקשות המקדמיות כפי שנקבע במפורש בהחלטתי מיום 16.9.14.

3. בכל הכבוד לרצונה של המבקשת לייעל את ההליכים בתיק זה, דומה שהייעול היחיד בתיק זה בו הוגשו (לפי מערכת ה"נט") כ- 120 בקשות, הוא, שמיעת התיק לגופו.

4. בניגוד לאמור בתשובת המבקשת, המשיבים הגיבו גם הגיבו לגופה של הבקשה, כמפורט להלן.

5. עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי בבקשת רשות הערעור, מעלה כי אין בסיס לסברת המבקשת שכעת קמה בידיה הזכות לדרוש מחיקת הסעיפים.

כל שבית המשפט המחוזי קבע הוא היתר להגשת חוות דעת.

השאלה, האם בית המשפט יפסוק בסופו של יום כי המבקשים הוכיחו עילה, שמכוחה ניתן לקבל את חוות הדעת שיגישו, היא שאלה שבית המשפט המחוזי לא פסק בה, לא דן בה, ולא התבקש לדון בה.

דברים אלו עולים גם מתוך החלטת כב' בית המשפט המחוזי בבקשה שהגישו המשיבים, לתיקון הפרוטוקול. באותה החלטה צוין כי כל שהותר הוא הגשת חוות הדעת, מבלי ששאלת תכנה של חוות הדעת הייתה חלק מבקשת רשות הערעור.

המשיבים הפנו בתגובתם להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה לתיקון פרוטוקול, ויש להצר על כך שהמבקשת עמדה על בקשתה, למרות האמור במפורש באותה החלטה.

6. זאת ועוד, השאלה האם מעשה בית דין קיים אם לאו, היא שאלה שהייתה במחלוקת בכל אחד ואחד מקדמי המשפט שהיו בפני מותב זה (9 במספר). ראה אפילו בקדם המשפט הראשון בפניי, מיום 14.7.11 עמ' 17 ש' 25 - 27, דבריו של ב"כ המבקשת.

כל זאת משום, שלאחר אותן החלטות שהמבקשת עותרת להסתמך עליהן, ניתנה החלטת כב' הרשמת יפעתי, אשר קבעה כי למרות החלטות אלו יש להמשיך בפינוי, משום שהפינוי נעשה במסגרת תיק השטר, ולא במסגרת תיק המשכנתה (שהוא מושא ההחלטות של כב' הש' שטופמן בבית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון.

אם כן, דווקא המשיבים הם אלו שטענו לאורך כל הדרך למעשה בית דין בנושא זה.

דברים אלו ידועים היטב למבקשת, שלמרות זאת, ולמרות החלטה ברורה מיום 16.9.14 מצאה לנכון להגיש בקשה נוספת, ערב דיון ההוכחות ממש.

7. למותר לציין כי אין שום תכלית לבקשה מעין זו המוגשת ערב ההוכחות. ממילא יש לשמוע עדים, ממילא יש להכריע בטענות משפטיות רבות. אם כך, המסגרת הנאותה להכריע בתיק זה היא כמכלול, לאחר שמיעת ראיות מלאה, ובוודאי שאין מקום לטענות סף, חודש לפני מועד ההוכחות בתיק המתנהל למעלה מחמש שנים.

8. כאמור, הסיבה היחידה שמכוחה המבקשת טענה כי היא מעלה כעת את בקשת הסף הייתה משום החלטת בית המשפט המחוזי. כאמור, היתר להגשת חוות דעת אין משמעו הסכמה לעילה שעל בסיסה מוגשת חוות דעת. הדברים ברורים מאליהם, וככל שמאן דהוא לא הבינם כך, בית המשפט המחוזי הבהיר זאת הבהר היטב בהחלטתו מיום 18.1.15.

9. לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בגין בקשה זו בסך כולל של 3,000 ₪.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.