לפניי בקשת התובעים לפסול את ב"כ הול מחמת ניגוד עניינים.

אפתח בהערה דיונית: על מבקש לשטוח את כל טענותיו ונימוקיהן בבקשתו. התגובה-לתשובה נועדה להגיב על טענות שהמשיב העלה לראשונה בתשובתו. היא לא נועדה להעלאה ראשונה של נימוקים שהיו צריכים להיכלל בבקשה המקורית. מבנה טיעון כזה שבו נקטו התובעים חוטא כלפי המשיבים בכך שהוא שולל מהם הזדמנות להשיב על הטענות התומכות בבקשה במסגרת הסבב הקבוע בתקנות של בקשה-תשובה-תגובה-לתשובה. מתן זכות תגובה נוספת למשיבים תסרבל את ההליך ותגזול מהצדדים ומבית-המשפט זמן שלא היה צריך להשקיעו לו הועלו הטענות "בחבילה אחת" מלכתחילה. אוסיף ואבטא את התרשמותי, בהשראת הפסוק "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו", כי קיים הבדל סגנון וגישה בין הבקשה לבין התגובה-לתשובה, הגם ששתיהן חתומות על ידי אותו מחבר...

לגוף העניין, לא מצאתי בטיעוני המבקשים אסמכתא בדין לפסול עו"ד בנסיבות דומות.

למעלה מן הצורך אעיר כי על פני הדברים – בין עו"ד סונדרס להול לא קיים ניגוד עניינים, אלא דווקא זהות עניינים, שהרי הול זכו בהליך שנוהל על ידי הכונס, ולעו"ד סונדרס, ממש כמו להול, יש אינטרס שייקבע כי ההליך היה תקין והזכייה הייתה כדין.

עיון בטענות המבקשים מגלה כי לאמיתו של דבר טענותיהם נגד עו"ד סונדרס הן לחוסר שיתוף פעולה מצדה בענייני גילוי ועיון במסמכים ותשובות לשאלות. אין לטענות כאלה כל קשר לפסילת עו"ד מחמת ניגוד עניינים. התרופות לטענות כאלה הן אחרות לגמרי. בכל מקרה, לא נראה שהדבר רלבנטי להליך שלפניי.

לאור המקובץ, ומשאר טעמי המשיבים, הבקשה נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבים את הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ (כולל מע"מ), תוך 30 יום, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית פיגורים כחוק מהיום.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ה, 12 מאי 2015, בהעדר הצדדים.