26 ינואר 2017

לפני: כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה - יועץ רפואי במסגרת תביעת התובע להכיר בטנטון בו לקה כפגיעה בעבודה.
2. יוער בקצרה כי בהחלטות בית הדין מתאריכים 9/10/16 ו- 14/11/16 נקבע כי יש מקום למנות מומחה נוסף בתיק בשאלת הטנטון ממנו סובל התובע ולפיכך בית הדין מינה את ד"ר ברקו כמומחה נוסף (להלן- "מומחה").
3. ביום 20.12.16 התקבלה חוות דעתו של ד"ר ברקו (להלן – "חוות דעת").
4. ביום 25.12.16 התקבלה בקשה מטעם הנתבע להעביר למומחה שאלת הבהרה. בתגובתו התנגד התובע להפניית השאלה מהטעם שהבדיקות אליהן מפנה הנתבע בשאלתו היו כבר בפני המומחה עת נתן חוות הדעת מטעמו.
5. בפסיקה^[1] נקבע כי בית הדין ייתן רשות להציג שאלות הבהרה כל אימת שהשאלה היא רלוונטית ומכוונת להבהיר את חוות הדעת או להשלימה. נקבע כי דרך המלך היא להתיר העברת שאלות הבהרה למומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין וכי מקום בו קיים ספק בדבר הרלוונטיות של השאלה, על בית הדין האזורי להתירה כדי שלא למנוע מבעל דין את האפשרות להבהיר חוות דעת שיש בה משמעות רבה בקביעת גורל תביעתו.
6. כן יש ליתן את הדעת לכך ששאלות ההבהרה הן תחליף לחקירה נגדית של המומחה, אשר בדרך כלל אינה מתאפשרת בתיקים מסוג זה. נקבע^[2] כי "בהתחשב במשקל הרב אשר ניתן בפסיקתו של בית דין זה לחוות הדעת הרפואית של המומחה הרפואי האובייקטיבי, וכן בהתחשב בכך ששאלות ההבהרה מהוות תחליף לחקירתו הנגדית של המומחה- דרך המלך אשר נקבעה בפסיקה הינה הפניית שאלות הבהרה בהתאם לבקשת הצד".
7. עם זאת נקבע כי בית הדין לא יתיר הצגת שאלות החורגות מהתשתית העובדתית אשר נקבעה ע"י ביה"ד, שאלות היפותטיות, שאלות ה"מתווכחות" עם מסקנות המומחה וכאלה הבוחנות את ידיעותיו של המומחה ללא קשר לקביעותיו.
8. לאחר עיון בבקשה ובתגובת הצד שכנגד הגענו למסקנה כי יש להפנות למומחה את שאלת ההבהרה באשר היא עומדות באמות המידה שהותוו בהנחיות ובפסיקת בית הדין הארצי לעבודה. מצאנו כי השאלה רלוונטית ויש בה להבהיר את חוות הדעת של המומחה.
9. באשר לטענת התובע כי הבדיקות המאוזכרות בבקשה היו בפני המומחה עת נתן חוות דעתו, הרי שבשים לב לעובדה כי שאלות הבהרה הן תחליף לחקירה נגדית הרי שדרך המלך היא הפניית שאלות הבהרה למומחה (ראו סעיף 6 לעיל).
10. על כן, השאלה עליה יתבקש המומחה להשיב הן כדלקמן:
    1. "נא עיונך בבדיקת מאפייני טנטון מיום 13/11/08 (מכון הולדשטיין) בה נרשם: "לעיתים קרובות שומע שריקות בשתי האוזניים אשר באים והולכים. אין בזמן הבדיקה. לא שומע אותם בימים האחרונים". וכן מאפייני בדיקת טנטון מיום 15/12/13 (אוניברסיטת חיפה) בה נרשם: "אין עדות לטנטון כרוני האופייני לחבלה אקוסטית בגלל שלא התקבל אפקט האדרה והנבדק לא שמע טנטון כלל בחדר האטום וגם עם אוזנייה . מה שלא מאפיין טנטון כרוני".

בחוות דעתך ציינת כי לא ברור אם התובע סובל מטנטון תמידי .

נכון שבהתאם לרישומים שאוזכרו לעיל סביר יותר שהתובע סובל מטנטון לא תמידי מאשר טנטון תמידי?"

1. כמו כן, אנו סבורים שיש מקום לשאול את המומחה האם יש בבדיקות אלו כדי לשנות את חוות דעתו.
2. במקביל להחלטה זו תינתן החלטה נפרדת המופנית למומחה, ובה השאלה עליה הוא מתבקש להשיב, ועותק ממנה יישלח לצדדים.
3. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"ח טבת תשע"ז, (26 ינואר 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 1085/02 המוסד לביטוח לאומי - עוזי חן (ניתן ביום 23.4.2002); בר"ע 331/07 יצחק לוי - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 16.9.2007). ↑

2. בר"ע 19575-03-11 דוד בן חמו - המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.6.2011). ↑